Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

על ציונות, טכנולוגיה והפרחת הנגב

ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים 'לוצאטו את לוצאטו' שמשרדיה הראשיים בעומר שבנגב, משלבת עבודה מקצועית ופעילות ציבורית ענפה, וקוראת לממשלה לחבר את ההיי-טק לפריפריה: "המשימה של הדור שלנו היא להפריח את הנגב והגליל - ואסור לנו להיכשל בכך"

יואל צפריר תוצרת הארץ 2019
ד"ר אסתר לוצאטו (צילום: יורם רשף)

ערב יום העצמאות תשע"ט מחזיר את ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים 'לוצאטו את לוצאטו', 13 שנים אחורה, ליום בו זכתה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות תשס"ו. "הטקס עמד אז בסימן פיתוח הנגב והגליל", היא משחזרת. "זה היה מרגש במיוחד, בין השאר בגלל אימא ז"ל שהייתה אז בין החיים וזכתה לראות אותי במעמד ממלכתי כה נשגב".

משימה לאומית

עבור לוצאטו הנגב הוא סיפור חיים. כאן נולדה, גדלה, התחנכה ושירתה בצבא, וכאן קבעה, יחד עם בעלה, ד"ר כפיר לוצאטו, את ביתה ואת מטה החברה שלה. למרות כל המהמורות והמכשולים היא התעקשה לתקוע יתד בנגב ובשנים האחרונות, עם ההתפתחות שחלה באזור, היא כבר לא מרגישה שהיא צריכה להסביר למה. "יחד עם זאת, קצב הפיתוח של הנגב לא משביע רצון", היא אומרת בתסכול מסוים.

"יש הרבה רצון טוב והממשלה הנוכחית עושה רבות, אבל הפרויקטים הגדולים שאמורים להזניק את הנגב קדימה – העברת בסיסי המודיעין והתקשוב, הקמת בי"ח שני והקמת שדה תעופה בינ"ל בנבטים – מעוכבים בגלל כל מיני סיבות בירוקרטיות ופוליטיות וזה מאט את צמיחת האזור. במיוחד העברת בסיסי צה"ל, שאמורים לפעול כאן בסינרגיה עם האקדמיה והתעשייה. זאת בשעה שכל המומחים מסכימים שחייבים לפזר את האוכלוסייה, שמצטופפת כיום בגוש דן, וליצור לפחות עוד שני מטרופולינים גדולים, בצפון ובדרום, במקביל לת"א-רבתי".

לתפיסתה, המפתח לפיתוח הנגב טמון בהיי-טק. "למרות שההיי-טק הישראלי הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, מבחינה חברתית-כלכלית הוא נחלת שכבה מצומצמת ותחום באזור גיאוגרפי צר. 70% מתעשיית ההיי-טק בישראל ממוקמת ברדיוס של 25 ק"מ שעובר בין שד' רוטשילד בת"א, רמת החייל והרצליה פיתוח ורק 4% נמצא באזור הדרום, וזה אומר הכל.

"אני קוראת מעל כל במה אפשרית לבזר את העוצמה הטכנולוגית-עסקית שמתרכזת במרכז ולהסיט חלק ממנה לפריפריה הצפונית והדרומית. יש לכך חשיבות עצומה ולמהלך כזה תהיינה השלכות מרחיקות לכת – הן דמוגרפיות, הן כלכליות והן חברתיות".

לכאורה, זה כבר מתגשם בשטח.

"זה נכון, יש התחלות יפות. כמו למשל בפארק הטכנולוגי בעומר ובפארק ההיי-טק החדש בבאר-שבע, שמצמיח אקו-סיסטם טכנולוגי משמעותי, תוך חיבור בין התעשייה לאקדמיה, ומושך אליו גם חברות רב-לאומיות. חברות כמו DELL-EMC, לוקהיד-מרטין וענקית התקשורת הגרמנית 'דויטשה טלקום' הן רק דוגמאות לכך.

"באר-שבע אף הוכרזה כבירת הסייבר הלאומית על-ידי רה"מ, בנימין נתניהו, שעשה רבות למען העיר והעביר לכאן את מטה הסייבר הלאומי. מחקר של אוניברסיטת ברנדייס קבע שבאר-שבע היא אחת משבע הערים המבטיחות ביותר להיי-טק בעולם ואין ספק שלראש העיר, רוביק דנילוביץ, יש חלק נכבד בכך. אך כל זה לא מספיק. ללא העברת יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל לנגב החברות הרב-לאומיות לא תשארנה והסטארט-אפים לא יגיעו".

לוצאטו מזכירה, כי לפי התכנון אמור היה לקום, תוך שנים ספורות, בפארק ההיי-טק שסמוך לאוניברסיטת בן-גוריון, קמפוס התקשוב של צה"ל, שצפוי היה לאכלס כ-5,000 חיילים ואנשי קבע מיחידות כדוגמת ממר"ם, לוט"ם, חושן ועוד. במקביל, אמורה הייתה לקום קריית מודיעין מפוארת שתקלוט את כל יחידות המודיעין של הצבא, לרבות יחידת 8200. "זו הייתה אמורה להיות התרומה הסגולית החשובה ביותר להעצמת האזור וליצור גלגל תנופה כלכלי חשוב, שיחלחל גם לערי הלוויין שמקיפות את באר-שבע", מדגישה ד"ר לוצאטו.

"אך המהלך, בעיקר העתקת בסיסי המודיעין לנגב, מתעכב ומקרטע. רק לאחרונה שמענו שהרמטכ"ל מתנגד להעברת המודיעין לכאן. מי שמבין את ההשלכות מרחיקות הלכת של ההתנגדות הזו לגבי פיתוח הנגב יודע שזו תהיה בכייה לדורות. על הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, להבין שבתפקידו כרמטכ"ל הוא למעשה אחד המנהיגים שמעצבים את פני הדור ואת פני המדינה. הוא צריך לראות זאת כמשימה לאומית שאינה מצטמצמת רק לשיקולי נוחות אנשי המודיעין".

המנוף הגדול להצמחת הנגב והגליל

על קירות משרדה של ד"ר אסתר לוצאטו, בפארק הטכנולוגי עומר, תלויות בצפיפות שורות של תעודות הוקרה ומכתבי הערכה. עדות לפעילות החברתית הענפה שלה באזור הנגב. למרות עיסוקיה המקצועיים האינטנסיביים, לוצאטו קבעה לעצמה יעד – להקדיש כמחצית מזמנה לפעילות חברתית. יעד זה תורגם אצלה לחברות בפורומים ומסגרות ציבוריות רבות – מהוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון והמכללה הטכנולוגית סמי שמעון, דרך אגודת ידידי המרכז הרפואי "סורוקה", תיאטרון באר-שבע והסינפונייטה הישראלית באר-שבע ועד תרומה לטיפוח הנוער במסגרת הפועל באר-שבע, קבוצת הכדורגל האהודה עליה. בנוסף, היא משמשת כחברת מועצת עומר מזה שנים רבות.

אך גולת הכותרת מבחינתה היא כהונתה כיו"ר עמותת "יחדיו" מיסודה של קרן רש"י, העוסקת בקידום שירותים חברתיים בנגב. "זו אחת העמותות החברתיות הבולטות כיום בישראל הפועלת באזור הדרום. היא מפעילה ויוזמת פרויקטים חברתיים מרגשים, כמו 'רוח מדבר' – קהילה שיקומית המעניקה טיפול ושיקום כולל ומקיף לנגמלים מסמים ואלכוהול מכל חלקי הארץ, בוגרים וצעירים, בתנאי פנימייה", היא מספרת.

"העמותה נותנת מענה לאוכלוסייה רבה ומגוונת בכל אזור הדרום, מקריית מלאכי בצפון הנגב ועד אילת, ומפעילים עשרות תוכניות בקהילה בתוכן תוכניות בתחום ילד ונוער בסיכון, תוכניות לאנשים עם מוגבלות, תוכניות בתחום מניעת אלימות במשפחה, תוכניות תעסוקה וכדומה".

הפעילויות החברתית וההתנדבותית שלה לא נסתרו מעיני הפוליטיקאים ובבחירות האחרונות היא הייתה מושא לחיזורים ובקשות להצטרף למערכת הפוליטית. לכולן היא אמרה "לא" והיא לא מצטערת על כך. עם זאת, בריאיון עימה היא לא מסתירה את שאיפתה לעשות ולהשפיע יותר:

"יש לי בעצם חלום אחד והוא לחבר בין ההיי-טק לבין הפריפריה. זה יכול להיות המנוף הגדול, ההיסטורי, שיצמיח את הנגב והגליל. אני חושבת שיש כאן החמצה שדורשת תיקון וזהו חיבור שיוכל לעשות טוב הן לפריפריה והן להיי-טק ובכך להצעיד את ישראל קדימה. אני מעורה היטב בשני עולמות התוכן האלה ואני חושבת שעם כל ההישגים האדירים של מדינת ישראל בפיתוח הפריפריה בכלל והנגב בפרט הציון כיום הוא בקושי עובר".

דוחות מחקר למינוף הידע

בימים אלה מפרסמת קבוצת לוצאטו דוח מחקר מקיף הסוקר את מצב החדשנות הטכנולוגית בישראל בהשוואה עולמית. לד"ר אסתר לוצאטו תשובה ברורה: "כקבוצה שנמצאת בצומת דרכים אסטרטגית בה נפגשים יזמים ומשקיעים, וכמי שבוחנת טכנולוגיות חדשות רבות בטרם יציאתן לשוק, שמנו לנו למטרה לשקף את מכלול הנתונים והתובנות אודות החדשנות הטכנולוגית בישראל. מתוך הכרה כי החדשנות הטכנולוגית היא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית בת-זמננו".

הדוח החדש הוא לא פרויקט יחידני. הצטרפו אליו לאחרונה שורה של דוחות מחקר ובעיקר דוחות מידע בתחומי הסייבר, זכויות יוצרים, יישומים מסחריים של מחקרים רפואיים, הטמעת טכנולוגיה בתעשייה המסורתית – נושא שהפירמה משקיעה בו רבות לאחרונה – ודוח מיוחד על הקניין הרוחני בסין, מדינה שהופכת בשנים האחרונות לשותפת סחר מרכזית של ישראל.

מהי התמונה הכוללת שעולה מהדוח?

"התמונה מעורבת – מצד אחד ההיי-טק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה. בתחומים מסוימים כמו מכשור רפואי, סייבר, פינטק, רכב אוטונומי, מחשוב קוגניטיבי ובינה מלאכותית, ישראל נמצאת בחוד החנית של החדשנות העולמית ומעמדה כאומת החדשנות חזק ואיתן מתמיד.

"אך ברקע מסתמנים כמה אתגרים לא פשוטים כמו מחסור חמור בכוח אדם טכנולוגי, תוך עלייה דרמטית בשכרם של המועסקים בהיי-טק, קשיים בחינוך הטכנולוגי ועוד, לצד ירידה מסוימת בהקצאה הלאומית למו"פ. אתגר נוסף טמון ברפורמת המס של הנשיא טראמפ המאיימת להפוך את ארה"ב לאטרקטיבית יותר מאשר ישראל עבור יזמים וחברות סטארט-אפ".

מה המסקנה?

"עבור ישראל, שיתרונה היחסי נשען על הון אנושי וחדשנות, הקניין הרוחני הוא משאב אסטרטגי. מכאן שפיתוחו, שימורו ומינופו הם בבחינת אינטרס לאומי מובהק. באותו אופן, יצירת אקלים תומך חדשנות, תוך הסרת חסמים רגולטוריים, הן עבור ממציאים ויזמים מקומיים והן עבור חברות רב-לאומיות – המקימות בישראל מרכזי פיתוח – הוא צורך חשוב".

מסורת מקצועית ושילוב בין-דורי

פירמת עורכי הפנטים "לוצאטו את לוצאטו" מציינת השנה 150 שנה להיווסדה. ככל הידוע, זו אחת הפירמות הבודדות בתחום הקניין הרוחני בעולם, בה נשמרת הרציפות המשפחתית מזה זמן כה ארוך. "הפירמה הוקמה על-ידי אבי-סבו של בעלי ב-1869 במילאנו, איטליה, ובשנות ה-70' של המאה הקודמת המשפחה עלתה ארצה. מטבע הדברים, בישראל הצעירה זה די נדיר לראות חברות משפחתיות ששורדות ארבעה-חמישה דורות ושומרות על רצף היסטורי ורב-דורי", מספרת לוצאטו.

"כיום, בנותיי, שהן בנות הדור החמישי למשפחה, עובדות בפירמה ואנו גאים על כך מאוד. עו"ד מיכל לוצאטו, הבת הבכורה, היא בוגרת במשפטים ומינהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ומנהלת כיום את משרד עורכי הדין לוצאטו, שהוא חלק ממארג החברות המרכיבות את קבוצת לוצאטו. תחום עיסוקה כולל, בין היתר, משפט מסחרי ועיסוק בזכויות יוצרים.

"לילך לוצאטו-שוקרון, בתי השנייה, השתלבה כעורכת פטנטים ואף הפכה לשותפה לאחר שסיימה לימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון. בקרוב היא תשלים תואר שני בהנדסת מכונות. הבת השלישית, עו"ד תמר לוצאטו, שהיא בוגרת משפטים ופסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ולומדת כיום לתואר שני במשפטים המשותף לאוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת ברקלי, גם היא השתלבה לאחרונה בפירמה".

לדברי ד"ר לוצאטו, השילוב הבין-דורי הוא רק אחד מתוך שורה של אתגרים מקצועיים שהפירמה עברה בהצלחה מאז החלה בפעילותה בישראל. "תמיד התמודדנו בהצלחה עם אתגרים מאוד מורכבים, שכמעט שום פירמה משפחתית אחרת בארץ לא עמדה בהם – לשמור על הרצף הדורי של העסק המשפחתי, תוך כדי מעבר מתרבות עסקית אחת לשנייה ותוך חיים בנגב, שזה סוג של חלוציות בעיניי. המעבר מאיטליה לארץ היה שינוי רדיקלי כי התעשייה כאן שונה. במקביל, העסק היה צריך לבנות את עצמו מחדש".

לוצאטו סבורה שכל זה לא היה אפשרי לולא המחויבות האישית והציונית החזקה של המשפחה. "זהו מרכיב מאוד חזק בדנ"א המשפחתי ואני שמחה לזהות את הרוח הזאת גם אצל בנותיי ובני. בנינו פירמה שנמנית על צמרת משרדי עורכי הפטנטים ועורכי הדין בארץ ואנו נמצאים כל הזמן על ציר התקדמות, תוך כניסה לתחומים חדשים, כמו מסחור טכנולוגיות, ומתפרשים גלובלית עם קשרים חזקים בהודו, סין, אירופה וצפון אמריקה".

ליטיגציה משמעותית

פירמת לוצאטו נחשבת כיום לאחת הבולטות והמובילות בתחומה וממוקמת בשורה הראשונה של משרדי עורכי הפטנטים. היא מייצגת בישראל תאגידים רב-לאומיים ובהם מרבית חברות הפארמה הגלובליות, לצד סטארט-אפים ויזמים מקומיים, והיא מעורבת בתיקי ליטיגציה מהמשמעותיים בתחום. "אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך אנו השתתפנו ומשתתפים בכל המאבקים הגדולים והחשובים שבהם ניסו להתנגד למתן פטנט, או ביקשו לקבל פטנט, והמאזן בהחלט מצביע על אחוזי הצלחה גבוהים מאוד", מציינת ד"ר לוצאטו. "יש לנו לקוחות עם ותק גדול מאוד, של עשרות שנים, וגם זה אומר משהו על היכולות שלנו".

לדבריה, הפירמה מהווה כיום כתובת מרכזית לחברות מובילות רבות בתחומי ההיי-טק, הביוטק והתעשיות הצבאיות, אך גם לחברות בתחומי הלאו-טק והתעשייה מסורתית, כמו גם חממות טכנולוגיות, חברות יישום אוניברסיטאיות וממציאים פרטיים רבים. "אנו נטועים עם רגל אחד במסורת המקצועית האירופית וברגל השנייה בחזית הטכנולוגיה העתידית", היא מסכמת.

טוב לדעת