Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

תוך כדי תנועה

הוא הצליח להפנט את אלברט איינשטיין, לאתגר את מרסל דושן, ואפילו לגרום לכל אחד מאיתנו להכניס הביתה את המובייל האהוב. תערוכה מיוחדת של הפסל אלכסנדר קלדר הגיעה לראשונה לאוסטרליה, והיא שופכת אור על איזון, שיווי משקל וטונות של אסתטיקה

שחר זיו (צילומים: Calder Foundation, New York / Art Resource, NY) Designer יולי 2019
צילום: Calder Foundation, New York / Art Resource, NY

תשכחו כל מה שידעתם על מוביילים. הם לא הומצאו במקור עבור תינוקות רכים השוכבים על הגב לקבלת גירוי ויזואלי. מדובר בפריט שהחל את דרכו בעולם האמנות והמשיך הלאה באבולוציה משלו. מי שאחראי על המוצר הקינטי הנפלא הזה הוא האמן-פסל אלכסנדר קלדר. אמריקאי שנדד לצרפת, נחשף לאמנים האוונגרדיים, ומאז הפך לאחת הדמויות המשפיעות והחלוציות ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20.

צילום: Calder Foundation, New York / Art Resource, NY

אלכסנדר קלדר

בתערוכה ייחודית – "אלכסנדר קלדר: הממציא הרדיקלי" – המוצגת בימים אלה במוזיאון הגלריה הלאומית ויקטוריה שבמלבורן, אוסטרליה, נחשפות כמעט 100 יצירות של קלדר. אלה כוללות את פסלי הילדות המוקדמים, החידושים האוונגרדיים, המוביילים המפורסמים, ואף חפצים רחבי היקף מן הפרק האחרון בקריירה של קלדר, בשנות ה-70.

קלדר (1898-1976) ניצל את הגאוניות החדשנית שלו כדי לשנות את מהלך האמנות המודרנית. הוא נולד למשפחה של אמנים, אביו היה פסל ואמו ציירת, והוא החל לפתח שיטה חדשה של פיסול, על ידי כיפוף חוט מתפתל, כשהוא "מצייר" דמויות תלת-ממדיות בחלל.

בניגוד לאמנים אחרים רבים, קלדר זכה לרוח גבית מהוריו, שאף הקדישו לילדם המוכשר את המחסן, כחדר שבו הילד מבטא את כישרונו. הוא היה ידוע בזכות המצאתו של החפץ הנייד עם האלמנטים המופשטים הנעים מאוזנים בהרמוניה משתנה, שלימים זכה לשם "מובייל" על ידי האמן הצרפתי מרסל דושן, שפירושו בצרפתית תנועה וגם מוטיב, מרצדת – אם תרצו בעברית.

צילום: Calder Foundation, New York / Art Resource, NY

משנות ה-50 ואילך הפנה קלדר את תשומת לבו למשימות בינלאומיות והקדיש את עצמו יותר ויותר ליצירת פיסול חוצות בקנה מידה גדול, עם שימוש רב בפלדה. דוגמה לכך ניצבת בירושלים, בפסל הגדול הנקרא "מחווה לירושלים", השוכן בכיכר הולנד שבהר הרצל, ומהווה לפסל האחרון של קלדר (1977). פסל זה זכה לכינוי "הפסל האדום" והוא נצבע מחדש בגוון מיוחד שהוזמן מחו"ל. עבודות גדולות אחרות של קלדר נעשו עבור רשות נמל ניו יורק בנמל התעופה ג'ון פ. קנדי (1957); אונסק"ו בפריז (1958); ספולטו, איטליה (1962); אקספו במונטריאול (1967); המשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי (1968); עבור העיר גראנד רפידס, מישיגן (1969) ועוד.

עניין עם קרקס

צילום: Calder Foundation, New York / Art Resource, NYבמרכז התערוכה שבמלבורן מוצג, כאמור, תמהיל מוביילים, הממחישים את גישתו הרדיקלית והחלוצית של קלדר, ששינתה את מהלך האמנות המודרנית. המבקרים בתערוכה, שהגיעה לראשונה לאוסטרליה, מסתובבים סביב המיצגים ובוחנים בתדהמה את שיווי המשקל הייחודי ואיזון החפצים.

המוביילים המוקדמים ביותר של קלדר נעו על ידי מערכת של מנועים המסגירים את תחילת דרכו כמהנדס מכונות, לימים התבססו על גורם המשקל, זרמי אוויר וכמובן אינטראקציה אנושית.

כשעבר להתגורר בפריז החל קלדר לעבוד בביטאון המשטרה כמאייר, ובין יתר הכרזות שאייר הייתה מודעה למופע קרקס. מכאן, אפשר לבין את הקשר בעבודות המורכבות שממחישות בתערוכה את נושא הקרקס אשר העסיק את קלדר באמצעות אקרובטים מיניאטוריים, נערות גומי וחיות שונות. במקביל לאלו מוקרן בתערוכה סרטון וידיאו המתעד את הפסל המוכשר מתפעל את המופע שהוא עצמו תכנן בעודו רכון על ברכיו, כמו היה ילד בחדר המשחקים.

קולגות של קלדר, ביניהם פרננד לז'ה, חואן מירו ופיט מונדריאן, שהוזמנו לצפות בקרקס האמור, התרשמו במיוחד ממוטיב התנועה של העבודות והאופן שבו הן זזות. מונדריאן אף הזמין את קלדר אליו לסטודיו, מה שגרם לאופי העבודות של קלדר לקבל תנופה ותאוצה לכיוונים מופשטים.

צילום: Calder Foundation, New York / Art Resource, NY

קלדר לא ריתק ומגנט את האמנים והקולגות שאיתם בא במגע בלבד, אלא הצליח לכבוש גם אחרים, ביניהם נמנה אלברט איינשטיין. אבי תורת היחסות עמד באחת מתערוכותיו של קלדר אל מול הפסל יקום – A Universe, הכולל שני כדורים על חוט ברזל הנעים בחלל בתנועות סיבוביות. איינשטיין השתהה וכמו הופנט אל מול הפסל במשך 40 דקות, עד שהושלמו 90 הסיבובים שהפסל ביצע. הוא תהה ובחן את יכולות הפסל ואת שיווי המשקל של החפצים שנלקחו מהעולם היומיומי, אל תוך עולם האמנות.

ביציאה מהתערוכה, אשר תוצג במלבורן עד סוף החודש הבא, מתנוסס על הקיר ציטוט של קלדר שכמו מסכם את עבודותיו, ובמיוחד את העיסוק במובייל: "אין לו שום משמעות ושום תועלת. הוא פשוט יפה. יש לו אפקט רגשי נפלא, אם אתה מבין אותו. כמובן שאם הוא היה מתייחס למשהו ספציפי, היה יותר קל להבינו, אך זה לא היה כדאי".


zivsha9@gmail.com
טוב לדעת