Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

"יש לנו חובה מוסרית להשלים את המשימה"

לאחר שנים של עשייה ציבורית, בהן פעלה להקניית חינוך אקדמי למגזר החרדי, קיוותה עדינה בר-שלום להיבחר לכנסת. בשיחה איתה היא עוקצת את ש"ס, מתנבאת מתי נראה חתן נובל חרדי ומסבירה מדוע משכה את ההתמודדות ברגע האחרון

עדינה בר-שלום
צילום: תומר אפלבאום

תחילת הפעילות הציבורית: "עד גיל 40 עסקתי באופנה. גרתי בתל-אביב, בשכונת רמת אביב, שמעטים בה אז היו חרדים, והרגשתי מקרוב את הנתק בין החברה החרדית לחברה החילונית. נקודת המפנה בחיי חלה לאחר רצח רבין, כשבסופרמרקט פנו לבעלי והטיחו בו: 'פרזיט, לך לעבוד'. בעלי היה באותה תקופה דיין בבית הדין ומעמדו היה זהה לשופט במדינת ישראל. כשהגענו הביתה, ניתחנו את התמונה. אמרתי לו: 'אתה מסמל בעיני החילונים שפגשנו את כל החרדים… לא רואים כאן הרבה כמוך ולכן הם רואים בך נציג לדעותיהם הקדומות'.

"הבנו שכשחילוני פוגש חרדי ברחוב הוא ישר מסיק לגביו מסקנות, הוא רואה את העטיפה ולא את האדם, ולהיפך: החרדים חושבים על החילונים שהם ריקים ופוחזים, שעולם החומר בלבד חשוב להם. המסקנה הייתה שהיכרות בין הצדדים תסייע להכיר אלה את הערכים של אלה ותייצר כבוד והבנה במקום בוז ושנאה. כך יצאתי לדרך שמטרתה לחבר את הטוב שבהם ולקרב ביניהם".

המכללה החרדית בירושלים: "הקמתי את המכללה בשנת 2000 במטרה להקל על המצוקה הכלכלית בחברה החרדית. להביא את החרדים ממקום של צניעות יתרה בענייני כלכלת הבית, למצב כלכלי נוח יותר, שבו הם יוכלו להתפרנס בכבוד. החברה החרדית בעיניי היא חברת מופת, בה נשים לקחו על עצמן את פרנסת המשפחה, כדי להעצים את עולם התורה. בכך הן אפשרו להקים דור של תלמידי חכמים שעליהם נסמכים כולנו.

"אך פרנסת נשים בלבד אינה מספקת. מאחר ובישראל עולם התעסוקה נסמך על האקדמיה והחרדים אינם יכולים להגיע אליה ולרכוש השכלה, המסקנה הברורה הייתה שעלינו להקים מערך ללימודים אקדמיים לציבור החרדי, בדרכו, ללא פגיעה בערכיו. הרעיון היה להכשיר אנשים להיי-טק, לצד מדעי החברה ותרפיות למיניהן, כמו עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה ועוד.

"המכללה החלה כשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן ומשכנה היה בגבעת שאול. בהמשך הצטרפו המכללה האקדמית הדסה ואוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2010 עברה המכללה לגן הטכנולוגי בירושלים. לצערי, ב-2016 החליטו במל"ג להעביר את הפעילות האקדמית בירושלים לקמפוס שטראוס, באחריות אקדמית של מכללת הדסה".

לימודי יסוד לכיתות א'-ח'

ההחלטה ללכת לפוליטיקה: "בבחירות האחרונות הרימה מפלגה מסוימת את דגל 'השקופים'. לא נעשה עם זה דבר. הפערים החברתיים בין עניים לעשירים, בין מרכז לפריפריה, הם בלתי נסבלים. לא ייתכן שבמדינה מודרנית ומפותחת כמו ישראל עתידו של ילד ייקבע לפי מקום היוולדו. עלינו ליצור שוויון הזדמנויות, שבו טמון המפתח לשינוי. העובדה שיש בישראל 1.7 מיליון עניים לא מוסיפה כבוד למדינה וזה דורש טיפול יסודי. לתפיסתי נדרשת גם מכללה חרדית עצמאית, שברבות הזמן תהפוך לאוניברסיטה. מדובר בנושא ערכי, שכדי לבצעו יש להגיע לחרדים לפי אורח חייהם ובדרכם, וכדי לעשות זאת האמנתי שצריך להיות בפוליטיקה".

משיכת ההתמודדות ברגע האחרון: "רציתי מאוד להיות שם, רציתי מאוד לשנות, אולם בכאב גדול החלטנו שלא להמשיך עם ההתמודדות בשל המצב שנוצר. אחי ישראלי תמשיך את פעילותה כתנועה הפוליטית ונמשיך להשפיע בדרכנו. יש לנו חובה מוסרית להשלים את המשימה בהמשך".

האג'נדה שלי: "להציף את הטוב בחברה החרדית, כך שייראה גם כלפי חוץ. קשר בין-אישי בעבודה מוביל לקשר של כבוד והערכה הדדית, והיום אני גאה לומר שעשרות מבוגרי המכללה התקדמו לעבודות דוקטורט מול מנחים מצוינים. אני סבורה שלא ירחק היום שמקבל פרס נובל יהיה חרדי".

תוכניות עתידיות: "לקדם לימודי יסוד בחברה החרדית בכיתות א'-ח'. שהילדים יידעו עברית, אנגלית, דקדוק, מתמטיקה, דברים שמקובלים גם על המתנגדים. ילד כזה, כשירצה לצאת לדרך בגיל 18, יוכל להשתלב בכל מקום שיבחר, גם אם הוא יבחר להמשיך ללמוד תורה. המצב היום הוא שמכל העולם מגיעות פניות לרבנות הראשית, לשליחת רבנים ודיינים. בזכות התשתית השפתית שנקנה לציבור החרדי, הם יוכלו לכהן בתפקידים אלה בתפוצות. לרכוש שפה בגיל מבוגר זו משימה כמעט בלתי אפשרית".

תחושת שליחות עמוקה

רגע מרגש בקריירה: "בשנת 2014, כששר החינוך דאז, הרב שי פירון, הרים טלפון ובישר לי שאני הולכת לקבל את פרס ישראל, אותו פרס שאבי, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, קיבל לפני שנים רבות. ההודעה הגיעה שנה לאחר שאבא נפטר והרגשות היו סוערים מאוד. עדיין דיברנו עליו בלשון הווה, כי התקשינו לדבר עליו בעבר. ואז הסתבר שאני גם מדליקה משואה וגם מקבלת את פרס ישראל בפרק זמן של 24 שעות. זו הייתה חוויה מאוד מחזקת ומחמיאה, אם כי חשוב לי לשוב ולהדגיש שאת הדרך שעשיתי לא עשיתי בשביל ההכרה, אלא בשביל הציבור, מתוך תחושת שליחות עמוקה, שטרם הסתיימה".

שילוב נשים חרדיות בשוק העבודה: "אחוז הנשים החרדיות המועסקות זהה לנתון בכלל ישראל, ועומד על 79%-80%. לצערי, אחוז הגברים המועסקים מהמגזר נמצא בקיפאון כבר שש שנים, אפילו בירידה קטנה, ואני מקווה שזה ישתנה".

טיפ לנשים צעירות: "הן לא זקוקות לטיפ שלי. הנשים החרדיות נמצאות היום במקום מצוין: אם זה באמנות, בקולנוע, בלימודים ואם זה בחיי היום–יום. אתה רואה אותן בכל מקום. הן מנהיגות ומובילות בעולם המשפט, בתקשורת, בעולם המדע, נשים שעשו דוקטורט במדעי החיים והיום הן מרצות ועוסקות במחקר. אולי רק משפט אחד: שימשיכו בדרך הזו!".

שם ומשפחה: עדינה בר-שלום.

גיל ומצב משפחתי: 74, נשואה + 3 ילדים + 15 נכדים ו-6 נינים.

השכלה: תיכון מקצועי "בית יעקב" בשכונת מקור ברוך בירושלים.

תפקיד: נשיאת מפלגת אח"י.

שנת הקמה: 2018.

תפקידים נוספים: חברה באגודה לקידום החינוך בירושלים, חברת הנהלה במועצת יחד, חברת הנהלת של יד בן-צבי, חברה במועצה המייעצת של מפעל הפיס וחברה במרכז הבין-תרבותי בירושלים.

תפקידים קודמים: מייסדת ויו"ר המכללה החרדית ירושלים בשנים 2017-2000, חברה בוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן (עד שנת 2014), מייסדת פורום הידברות בין דתיים לחילוניים שהוקם לאחר רצח רבין.

טוב לדעת