Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

הגולנצ'יק שהפך ליזם המצליח בישראל

איל וולדמן, מיזמי ההיי-טק המובילים והמצליחים בישראל והאיש שייסד את גלילאו ומלאנוקס, מספר על השירות בגולני ("ביה"ס למנהיגות"), מדבר על המכירה של מלאנוקס לאנבידיה ("עסקה טובה לכולם") ומעריך כי ההיי-טק הישראלי ימשיך להוביל ("מצבו מצוין")

איל וולדמן
צילום: באדיבות מלאנוקס

רחובות-סקוטלנד-ירושלים: "למדתי בבי"ס יסודי ברחובות ואחר כך עברנו לסקוטלנד בעקבות אמי, שעשתה שם פוסט-דוקטורט. אחר כך חזרנו לירושלים, שם למדתי בביה"ס התיכון 'בויאר' – אחד מבתיה"ס התיכוניים הטובים בארץ, שחינך גם לערכים. בילדותי נעתי ממקום למקום ובכל פעם החלפתי לא רק מקומות מגורים אלא גם חברים. החיסרון בכך הוא שאתה לא גדל עם אותה קבוצת אנשים, מא' עד י"ב. אבל יש לזה גם יתרונות – אתה נפתח לעולם, לומד תרבויות חדשות. מעניין שגם ילדיי חוו את אותה חוויה. הם נסעו עימי לקליפורניה, שם עבדתי כמה שנים".

"בכי זה מרחמים עצמיים": "משפט שאמרה המורה שלי ביסודי, שמלווה אותי עד היום. אני כמעט ולא בוכה".

גולני, גולני שלי: "השירות הצבאי היה מבחינתי ביה"ס למנהיגות. כבוגר קורסי פיקוד – מ"כים וקצינים – אתה לומד מה זה הובלה, דבקות במשימה, חברות, עבודת צוות, חלוקת תפקידים, אחריות הדדית וחברות. אתה לומד לעשות דברים שלא ידעת שאתה מסוגל לעשות. אתה גם לומד לפחד פחות. אלה דברים שעזרו לי אחר כך כאיש עסקים וכיזם. יש דמיון רב בין הצבא לניהול חברת היי-טק – אתה כל הזמן בתוך קרב, אתה צריך להעריך מהיכן יגיע האויב, להכין תוכניות חלופיות ותוכניות למקרי חירום. מידי פעם, בשעות הדמדומים של הלילה, כשאני בארץ או בחו"ל, אני חושב לעצמי מה החבר'ה שם בגולני עושים? איך הם מסתדרים בגשם ובבוץ?".

הטכניון: "עשיתי שם גם תואר ראשון וגם תואר שני. אחד ממוסדות הלימוד הטובים, בארץ ובעולם. הן מבחינת היסודיות, הן מבחינת החומר הנלמד והן מבחינת איכות המרצים. לא סתם הטכניון נמצא במקום השמיני בעולם בכמות חתני פרס נובל".

מאלביט לגלילאו

אלביט: "מקום עבודתי הראשון. ארגון טוב. עבדתי שם במשך כשש שנים בתחום התכנות, במשימה שהייתה קשורה לפרויקט הלביא. אלביט היו אז קבלני משנה של הפרויקט. לדעתי, שיטת קבלנות המשנה איננה טובה. היא גורמת לעצלות ולאבטלה סמויה בארגונים שנעזרים בה".

אינטל: "חברה מדהימה, מתקדמת בקצב מהיר. למדתי שם המון – לנהל צוות רב-לאומי, להריץ פרויקטים שונים ולהיות יסודי".

גליליאו: "במהלך עבודתי באינטל חשבתי שבמקום לעבוד עבור חברה אמריקאית כדאי אולי להקים חברה ישראלית עצמאית. הייתי נפגש עם חברים בפאב ושם גלגלנו רעיונות. פנינו למנכ"לים של חברות אמריקאיות ויפניות והצענו להם לפתוח מרכז DESIGN בישראל. אחד המנכ"לים שהסכים לפגוש אותנו היה לן פרהם (Len Perham), מי שהיה אז מנכ"ל חברת IDT. הצגנו לו מצגת והוא המליץ לי להיפגש עם אביגדור וילניץ שעבד עימו, ויחד עימו הקמתי את גלילאו ב-93'.

"החברה פיתחה שבבים לרשתות תקשורת. הזיכרון היה אז יקר והרעיון המכונן היה להוזיל אותו. הצלחנו לייצר רכיב למדפסת שמוריד את כמות הזיכרון במדפסת ומוזיל את העליות. מכרנו רכיב של SYSTEM CONTROL לחברת MIPS וזו הייתה הצלחה גדולה. אני שימשתי כסגן נשיא וניהלתי את חטיבת ההנדסה בחברה. אחר כך, ב-97', החברה הונפקה. בהמשך דרכנו נפרדו. אני ואביגדור חשבנו אחרת והתלווה לכך גם היבט אמוציונלי. בהמשך החברה נמכרה למארוול".

טקס התקנת המזוזה בבניין החדש של מלאנוקס במטה הראשי ביוקנעם. מימין: איל וולדמן, ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה וסימון אלפסי, ראש עיריית יוקנעם (צילום: יוסי מסה)

"תמיד הסתכלתי לטווח ארוך"

הקמת מלאנוקס: "זה היה לאחר הפרישה מגלילאו ב-99'. ישבתי בבית שלושה שבועות וחשבתי לעשות משהו אחר. הייתי אז בסאניוייל קליפורניה, ארה"ב. כמה משקיעים שהכירו אותי ושמעו שאני רוצה להקים משהו חדש ואמרו שישקיעו בי. שמעתי אז על הסטנדרט החדש NGIU ואמרתי לעצמי: 'זה נשמע רעיון מעולה לחברה' ואז הקמנו את מלאנוקס יחד עם מיכאל כגן, רוני אשורי ושי כהן. התמקדנו בפיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת מהירות בטכנולוגיות InfiniBand ואתרנט.

"אני משמש מאז מנכ"ל החברה, ובמשך שנים אחדות שימשתי גם כיו"ר שלה. בהתחלה מימנתי את החברה מכיסי, אבל אחר כך גייסנו כסף מ'סקויה' ואחרים. קרנות ההון סיכון רצו להשקיע ולמעשה הכסף פנה אלי כדי לעשות משהו. ב-2007 החברה הונפקה בנאסד"ק וגייסה 500 מיליון דולר. ביולי 2007 ביצענו רישום כפול בבורסת ת"א. שווי השוק שלה עומד כיום על 5.9 מיליארד דולר והיא מעסיקה כ-3,000 עובדים".

על הטכנולוגיה: "מלאנוקס נחשבת לחלוצת דרך בטכנולוגיית האינפיניבנד (תקן להעברה מהירה של נתונים), אשר יחד עם פתרונות האית'רנט (תקן תקשורת נתונים) שלה נמצאת כיום בשימוש ביותר ממחצית ממחשבי העל בעולם, ברשימת ה-TOP500 ובמרכזי נתונים מובילים רבים. החברה מציעה מבחר פתרונות לקישוריות מהירה, שנועדו להאיץ את תעבורת הנתונים בין שרתים ואביזרים מסוגים שונים לפתרונות אחסון. שלל המוצרים שלה – מתאמים, מתגים, תוכנה וסיליקון – מאיצים זמן הפעלת יישומים וממקסמים הכנסות לטווח רחב של שווקים בהם מיחשוב עתיר ביצועים, מרכזי נתונים לארגונים, Web 2.0, מחשוב ענן, אחסון, טלקום ושירותים פיננסיים".

מובילה עולמית: "מלאנוקס היום היא מובילה עולמית באספקת פתרונות קישוריות חכמים מקצה לקצה עבור שרתי מרכזי נתונים ומערכות אחסון, ולכן פייסבוק, עלי בבא וכל הגדולים משתמשים בנו, כי אנחנו הכי טובים ובאמצעותנו המחשב עובד הרבה יותר יעיל. הטכנולוגיה של מלאנוקס משפיעה על כולנו. המוצרים שלה מסייעים במחקר ובייצור תרופות, בשיפור בטיחות ואיכות של כלי רכב, במחקרי אקלים והקמת מערכות אזהרה מפני אסונות טבע, וגם בתעשיית הבידור – למשל, בהטמעת אפקטים מיוחדים בסרטי קולנוע".

"לא עבדתי עבור האנליסטים"

ניהול חברת טכנולוגיה: "היו הרבה עליות ומורדות. קל זה לא היה. היו קשיים באימוץ הטכנולוגיה והיו קשיים שנבעו מהשוק הפיננסי. החברה החלה לעמוד על רגליה רק ב-2006. אתה חייב כל הזמן להיות בקשר עם הלקוחות. ליזמים בתחילת הדרך אני אומר: 'תהיו מקצועיים, עקביים, גם אם יש תנודות, אל תרימו ידיים. הכל כמובן בתנאי שאתם יודעים מה את עושים. והכי חשוב – להיות עם יושרה ללא פשרות' ".

לנהל חברה ציבורית: "למרות שמבחינה חשבונאית תמיד ניהלנו את החברה כמו חברה ציבורית, זה עולם אחר. יש יותר עיניים עליך. מסתכלים עליך כל הזמן, אתה שקוף ואתה נמדד לפי מחיר המנייה. זה בוודאי מלחיץ ויוצר כאבי ראש, אבל אני תמיד הסתכלתי לטווח ארוך ולא הייתי משועבד לתוצאות הרבעוניות ולא עבדתי עבור האנליסטים. התנודתיות בביצועי המניה אולי מעניינות את התקשורת, אבל פחות חשובה לחברה אם היא חברה בריאה שמתנהלת נכון. הכותרות בעיתונים לא השפיעו עליי, כי אני ידעתי – ועדיין לא יכולתי לדווח על כך – מה יש בצנרת ואילו מכירות צפויות".

על עזיבת הבורסה בת"א: "לא אהבנו את הרגולציה ולא אהבנו את האווירה שיצרו המשקיעים בישראל – תמיד באים אליך בטענות שאתה מרמה. שואלים איפה אתה גונב. אמרתי שיש לי מספיק עבודה על הראש ואני לא צריך להוכיח שאני לא גנב. אם אני גנב – שים אותי בכלא. תמיד אמרנו אמת והכל היה שקוף. כמשקיע עליך לגלות אחריות להשקעה שלך ולא להסתמך על חברות ייעוץ. כשאתה בוחר להשקיע בחברה מסוימת, אתה צריך להכיר ולהבין אותה. אם אתה לא מרוצה – תחליף או תמכור".

רכישות ומיזוגים: "ביצענו עד היום תשע רכישות בהיקף של 1.1 מיליארד כדי להאיץ את הגידול שלנו. בין הבולטות בהן חברת וולטייר (Voltaire) מרעננה שרכשנו תמורת 218 מיליון דולרים במזומן. וולטייר סיפקה פתרונות תשתית תקשורת ורשתות מחשבים למרכזי נתונים והמיזוג של שתי החברות יצר ספקית מובילה של פתרונות קישוריות. ב-2016 רכשנו ומיזגנו את איזיצ'יפ תמורת 800 מיליון דולר. זו חברה שהתמחה בתכנון ופיתוח מעבדים משולבים לשימוש ברשתות תקשורת מהירה. זה הוסיף לנו יכולות עיבוד להעברת נתונים, יכולות שלא הצלחנו לבצע בעצמנו".

שם ומשפחה: איל וולדמן.

גיל ומצב משפחתי: 59 + 3 ילדים.

מגורים: תל-אביב.

השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון.

תפקיד: נשיא ומנכ"ל חברת מלאנוקס.

תפקידים קודמים: סגן נשיא להנדסה בגלילאו טכנולוגיות, מנהל פרויקטים באינטל, מהנדס תוכנה באלביט.

תחביבים: עוסק בצלילה, סקי, רכיבה על סוסים ושייט.

תרומה לחברה: תורם אישית להרבה מאוד גופים. באמצעות מלאנוקס – תרומה לקידום המצוינות בחינוך (תגמול מורים מצטיינים העומדים בקריטריונים שנקבעו), סיוע לספורטאים אולימפיים (ירדן ג'רבי), סיוע בשיקום חיילי מילואים נפגעי הלם קרב (גדוד 51 של גולני).

משהו שלא יודעים עליו: בשנת 2016 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון.

התמודדות לחיים ולמוות

ההתמודדות עם הקרן האקטיביסטית סטארבורד: "זו הייתה התמודדות מאוד עוצמתית ומאוד קשה שנמשכה כמעט תשעה חודשים. הם רצו לפטר את כל ההנהלה, מעשה שהוא בעיני לא אתי. נלחמתי על חיי ועל חיי החברה. זה היה מאבק לחיים ולמוות ומעט מאוד מצליחים להכניע קרנות אקטיביסטיות. היתרון שלנו היה שאנחנו ראינו את הכיוון אליו הולכת החברה ואת התוצאות הכספיות והצלחנו להחזיק את כל הבורד יחד – לא נתנו שיפרידו בינינו".

רכישת מלאנוקס על-ידי Nvidia: "הם פנו אלינו ולא יכולנו להתעלם מהמחיר שהם הציעו. באותה תקופה בחנו, בעזרת יועצים, כמה וכמה הצעות. הסכמנו בסוף להצעה של אנבידיה, כי יש קירבה תרבותית בין שתי החברות ובשתיהן יש מנכ"ל-מייסד שמוביל את החברה ויש לו חזון כיצד להוביל אותה. יש התאמה מדהימה בין שתי החברות. אפשר לומר שזה שילוב בין המוח שלהם לרשת שלנו שמעבירה את הנתונים. אני חושב שהמהלך הזה הוא מהלך נכון לכולם, לעובדים, למשקיעים וכמובן לשתי החברות. קיבלנו אישור מבעלי המניות ומהרגולטורים בארה"ב ובמקסיקו ואנו מחכים עכשיו לרגולטורים בסין ובאיחוד האירופי".

עתידה של ישראל תלוי בחינוך הטכנולוגי

שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה: "הם מהווים 40% מהחברה הישראלית ואם לא נכשיר אותם להיות פרודוקטיביים ולהשתלב בשוק העבודה, הכלכלה הישראלית תפגע קשות. זהו כוח אדם מעולה וחכם שלא מנוצל כי הוא לא מקבל את החינוך הנכון. אצלנו בחברה יש 10% עובדים ערבים ואנו מעסיקים גם כמה עשרות חרדים. ההעסקה שלהם מתבררת כמאוד מוצלחת. מעבר למלאנוקס אני עוסק בכך גם ברמה הציבורית, כי זה נושא בעל חשיבות לאומית בעיני".

מרכזי פיתוח בערים הפלשתיניות: "למלאנוקס יש שלושה מרכזי פיתוח כאלה – בעזה, בשכם, וברוואבי. המרכז הראשון בין השלושה הוקם ב-2010, ובעזה החלה החברה להעסיק עובדים ב-2016. השכנים הפלשתינים שלנו הם מאגר אנושי עם פוטנציאל אדיר. הם חכמים לא פחות מאיתנו. ההעסקה שלהם היא גם נכונה מבחינה פוליטית. הבאתי לעזה חמש חברות ועכשיו גם חברה אמריקאית ענקית, שעוד אי אפשר לדבר על זה.

"החמאס אמנם יצא בעיתונות נגד זה בהתחלה ואחר כך הבין את החשיבות של התעסוקה ויש כיום הסכמה שקטה מצידם. אני גאה ש-130 הפלשתינים קיבלו עכשיו עשרות אלפי דולרים כתוצאה מהעסקה שעשינו. הם עשו משהו שנע בין 3.5-5 מיליון דולר. תחשבו מה זה עושה להם. אני גאה על כך".

חשיבות החינוך הטכנולוגי: "אני מאמין שעתידה של ישראל תלוי בחינוך. ברור לי לגמרי, כי בכירי ההיי-טק צריכים להקדיש יותר מזמנם ומיכולתם לטובת קידום החינוך הטכנולוגי בישראל. על חברות ההיי-טק לחזק את הקשר שבין התעשייה לבין הממשלה, ולפעול לכך שהחינוך הטכנולוגי בישראל יזכה לתשומת הלב הראויה ולמשאבים הנדרשים לו כדי לייצר את אותה מצוינות".

על ההיי-טק הישראלי: "מצבו מעולה. יש יותר חברות שצומחות ומגיעות להישגים גדולים. יש הנפקות בדרך. הניסיון שאנחנו עברנו עובר לחברות אחרות בשוק. אני לא מקבל את התלונה על כך שהיזמים ממהרים לאקזיט במקום להצמיח חברות, כי מאוד-מאוד קשה להגיע לחברה גדולה. ההיי-טק הישראלי במצב טוב מאוד והוא יכול להמשיך ולהוביל את הכלכלה הישראלית. הכל מבוסס על אנשים ויש אנשים טובים מאוד בהיי-טק הישראלי".

"לא מחפש לעשות עוד כסף"

בדידות בצמרת: "כמנהל הכל מתנקז אליך, מגדול עד קטן, האחריות היא שלך, לטוב ולרע, וכולם מסתכלים עליך. יש לך אחריות מיניסטריאלית גם למעשים שנעשו שלא בידיעתך. אם מישהו שילם שוחד באפריקה – זה עליך. אתה צריך לוודא שאיש לא ירמה בכספים, אתה חייב לדאוג לכל העובדים – משוטף הרצפות בבניין ועד למהנדסים הבכירים – וכמובן, הכי חשוב, אתה צריך לקבל החלטות".

להיות איש עשיר: "מבחינה אישית זה איפשר לי לעשות יותר, אבל גם להעניק יותר להרבה יותר אנשים ולתרום לחברה. מבחינה ערכית אני לא חושב שהשתנתי הרבה. אני לא מחפש לעשות עוד כסף. לפעמים אני מוצא את עצמי במקומות שלא חשבתי שאהיה בהם ואז אני שואל את עצמי: 'מה אתה עושה שם'…".

העתיד: "עדיין לא החלטתי מה לעשות ומה אעשה בעתיד לאחר שתושלם המכירה של מלאנוקס לאנבידיה. נראה לי שלא אקים חברה נוספת. אני שוקל את צעדיי".

טוב לדעת