Search magnifier

חיפוש

הקוד ההולנדי

גשר שמתפקד רק חלקית וכנסיות שמתארגנות כמוזיאון. המעצב והעיתונאי יובל סער, שהוזמן לשפוט בתחרות פרסי העיצוב במסגרת שבוע העיצוב בהולנד, פותח צוהר לתפיסת העיצוב שאינה מתמצה רק באסתטיקה, ומשקפת הבנה עמוקה של משמעות התחום בחיים ככלל

מתוך התערוכה The New Newsroom: תוכן בעידן הדיגיטאלי (צילום: Hanneke Wetzer)

יובל סער
(צילום: מירב בן לולו)

כמו בכל שנה בשש השנים האחרונות, תאריך הנסיעה לשבוע העיצוב בהולנד, באיינדהובן, כבר היה מסומן ביומן העמוס של יובל סער. ואז, שבועיים לפני המועד, הגיעה לתיבת הדואר שלו הודעה שנשאה כותרת מסקרנת "שאלה גדולה וחשובה". השאלה החשובה הייתה, בעצם, הזמנה להימנות על חבר השופטים הבינלאומי בתחרות פרסי העיצוב, שמתקיימת במסגרת שבוע העיצוב באיינדהובן.

סער הוא מעצב ועיתונאי, שסדר היום שלו מתמקד בתחום העיצוב לגווניו: הוא היזם, האוצר והמנהל האמנותי של שבוע האיור בתל אביב; מי שהקים את המגזין המקוון פורטפוליו ומשמש כעורך הראשי שלו; משמש כמרצה בתוכנית לתואר שני בבצלאל וכיהן כראש מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל. לדבריו, ההזמנה לשפוט בתחרות הייתה מפתיעה מאוד, והוא היה נרגש מהכבוד וההוקרה שהעשירו את הרזומה שלו, העשיר ממילא, בתואר נוסף של שופט בתחרות עיצוב נחשבת.

"מאז 2012 אני נוסע כל שנה לשבוע העיצוב ההולנדי ומקפיד להשתתף בסיור העיתונאים הבינלאומיים, שנפרש על פני יומיים תמימים וכולל סדר יום עשיר ואינטנסיבי שמקיף את המנעד המוצג. במהלך השנים התוודעתי למעצבים, לאוצרים ולאנשים שמובילים את האירוע, ופרסמתי לא מעט כתבות עליו. כנראה 'שמישהו' שם לב לכך וזה עשה את שלו, אם כי עדיין הופתעתי והתרגשתי מאוד".

מיצב מטאטאים מתוך התערוכה החברתית Out of the Ordinary, שעסקה בפליטים (צילום: Max Kneefel)

אירוע בינלאומי נחשב

שבוע העיצוב בהולנד החל את דרכו לפני 17 שנה כאירוע של יום אחד, שתפח עם השנים לאירוע שנמשך תשעה ימים ונחשב כיום לאחד משבועות העיצוב החשובים והמעניינים בעולם. האירוע מאורגן על ידי קרן העיצוב ההולנדי (DUTCH DESIGN FOUNDATION), וכולל מאות תערוכות ואירועים, ובכלל זה תערוכת פרסי העיצוב ההולנדי, שבמסגרתה מחולקים פרסים לפרויקטים שנבחרו כמצטיינים בקטגוריות מוצר, תקשורת, Habitat (עיצוב לחללים ציבוריים ופרטיים שמשפרים את איכות החיים), אופנה, מחקר בעיצוב, שירות, הלקוח הטוב ביותר, מעצב צעיר, מפעל חיים, וחביב הקהל.

בנוסף, מוענק פרס מיוחד לעד שלושה מועמדים בכל הקטגוריות על ידי חבר שופטים בינלאומי, כאקט של הכרה בערכם בעיניים בינלאומיות. סער: "היינו ארבעה שופטים מרחבי עולם שונים, כולם עם הרבה ידע וניסיון בתחומי עיצוב שונים: קמרון סינקלייר, מוביל חדשנות חברתית ב־Airbnb; לילי הוליין, המייסדת והמנהלת של שבוע העיצוב של וינה; ואיקו יוקויואמה, אוצרת במוזיאון לאמנות חזותית M+ בהונג קונג. אפשר היה להבחין בהבדלים התרבותיים בינינו מחד, ובאג'נדות משותפות שאנחנו חולקים מאידך, והאינטראקציה שנוצרה הייתה טובה וזורמת".

מתוך התערוכה We Are שעסקה בנושאים חברתיים (צילום: Bernhard Lenger)

הרוב המכריע של המציגים בשבוע העיצוב הם הולנדים. האירוע סוחף את המדינה, ואיינדהובן, לדברי סער, לובשת אווירה חגיגית. "האירוע ההולנדי שונה מאוד מזה שמוכר לנו ממילאנו, שהינו הוותיק והחלוץ בתחום, כמו גם מכל שבוע עיצוב אחר שמתקיים בעולם. מה שמעניין את המארגנים – סוגיות חיים מהסוג שפחות מסוקר במגזיני עיצוב, ושהקהל הרחב פחות מקשר אותו לעיצוב; אבל בקרב המעורים בתחום הוא נודע באיכותו הגבוהה ובמידת המודעות אליו כאירוע בינלאומי נחשב שהתרחב והעמיק עם השנים.

יש במקום אמרה רווחת, לפיה לאיינדהובן מגיעים כדי לראות מה נראה במילאנו בעוד שלוש שנים, ויש בזה משהו. המנעד המוצג הוא רחב ביותר וכולל הכל מהכל, אבל הפן המסחרי פחות בולט. לעומת זאת, בולטת ההתעסקות בנושאים גלובליים ובסוגיות שחוקרות כיצד ניתן לפתור בעיות באמצעות עיצוב, וההבנה היא שמדובר במהות שהיא הרבה מעבר לאסתטיקה של חומר, צורה וצבע".

מתח בין עיצוב ואמנות, מתוך התערוכה Take Away by dutch invertuals (צילום: Ronald Smits)

תור לתערוכת בוגרים

ההכרה הזו, וכיצד היא מייחדת את תרבות העיצוב ההולנדי, הכתה בסער כבר בביקורו הראשון במקום, לפני שש שנים. "כשהגעתי לאיינדהובן ראיתי שאחד הפרויקטים שזכה בתחרות פרסי העיצוב היה מערכת השילוט של שדה התעופה הבינלאומי סחיפהול, באמסטרדם. כמעצב גרפי היא משכה את תשומת לבי כשנחתתי בעיר וסקרן אותי לדעת באיזו קטגוריה היא זכתה.

"הסתבר שזו קטגוריה שנקראת 'הלקוח הטוב', קטגוריית בחירה שמעולם לא שמעתי עליה קודם לכן ולא הכרתי דומה לה. הכוונה היא ללקוחות – גדולים כקטנים – עם מודעות לחשיבות הנושא, שאינם מחליפים מעצבים כל שנה, שיודעים לשאול את השאלות הנכונות, לתת בריף מדויק, ומכירים בערכו של העיצוב לתרום להם ולקדם אותם. בתוך כך הם הופכים להיות שותפים לתהליך, וזוהי תפיסה שונה בתכלית מתמונת המצב המוכרת".

חוויה אחרת שחיזקה אצלו את ההכרה שמדובר בתפיסת העיצוב כערך שאינו מתמצה רק באסתטיקה, הייתה כשראה את התור שהשתרך לקניית כרטיסי כניסה לתערוכת הבוגרים של האקדמיה לעיצוב בעיר. "תור כדי לשלם כסף להיכנס לתערוכת בוגרים? אין דבר כזה בעולם, וזה רק מלמד על התרבות וההבנה העמוקה של העיצוב בהולנד כתוכן בעל חשיבות ובלתי נפרד מהחיים ככלל".

עבודה של Geo-Design Alibaba מתוך התערוכה From Here to your Home, שעסקה בענקית הקמעונאות Alibaba (צילום: Peter Cox)

כנסייה כמוקד תיירותי

הקריטריונים אליהם נדרשו סער ועמיתיו להתייחס בשיפוט העבודות היו אסתטיקה, השפעה, חדשנות, תהליך ייצור ושיתוף פעולה. סער: "בישורת האחרונה היו 24 פרויקטים, שלאחר דיון צומצמו לרשימה נבחרת של שישה, והבחירה הייתה מורכבת היות שמדובר בפרויקטים שכבר נבחרו כמצטיינים. מעבר לכך הם היו מקוריים ויוצאי דופן, ובהיבט הזה היה מעניין לראות את הזווית הבינלאומית שלנו, השופטים, שניסתה להבין את הקונטקסט העיצובי. בכל אחד משלושת הפרויקטים היה ממד כלשהו שייצג את תפיסת העיצוב שמייחדת את הולנד, ואני מאמין שדרך הבחירה ניסחנו איזו אמירה על עיצוב הולנדי".

אחד הפרויקטים היה גשר להולכי רגל, שעובר מעל נהר, כשחלקו קרוב מאוד למים, כך שבזמן גיאות גבוהה אי אפשר לחצות אותו. "הרעיון שעמד בבסיסו היה השפעת ההתחממות הגלובלית על הסביבה המיידית, והוא היה עשוי יפה, ללא שום שלטי אזהרה או אמצעי הרתעה שהיית מצפה למצוא בתנאים כאלה. הגשר תוכנן בידיעה שתפקודו יהיה חלקי בלבד, ולשיטתי מדובר בפרויקט שיש לו היתכנות רק בהולנד בגלל התרבות המקומית", מסביר סער. פרויקט נוסף, שהיה הזוכה בקטגוריית הלקוח הטוב, הציג 13 כנסיות ברחבי הולנד, שהתאגדו כסוג של מוזיאון עם סניפים, במטרה למשוך אליהם יותר מבקרים מקומיים בקונטקסט של יעד תיירותי לכל דבר ועניין, כולל אתר ואפליקציה.

Cow&Co מבין שלושת הפרויקטים המצטיינים: תרחיש ספקולטיבי למציאות אלטרנטיבית בה פרות יתפקדו כמפעלי חלב אוטונומיים

"הפרויקט היה מעניין מעצם היוזמה של גופים שמרניים ככנסיות להדגיש היבטים שאינם קשורים רק לדת, כמו אמנות, היסטוריה ותרבות, ולהזמין אליהם את הציבור ההולנדי בהקשר תיירותי ולאו דווקא כדי להגדיל את קהל המאמינים. גם שיתוף הפעולה של גופים דתיים עם חברת עיצוב היה לא שגרתי". הזוכה השלישי היה פרויקט קונספטואלי ששרטט תרחיש ספקולטיבי עם מבט לעתיד בו פרות יתפקדו כמפעלי חלב אוטונומיים ברחבי העיר. "הפרויקט הציג צד אחר של עיצוב הולנדי, ומבחינת השיפוט ערכו היה טמון במציאות האלטרנטיבית שהציע, כמו גם ביחס לבעלי חיים".

השיפוט ככלל, לדידו של סער, היה חוויה. "היה מעניין לראות את התרחשות התהליך מקרוב, את מאחורי הקלעים של הדברים ואיך הם קורים. ככל שאני חושב על זה אני מוצא שהרבה היבטים בעשייה שלי שאבו ושואבים השראה מהמפגש שלי עם התפיסות אליהן התוודעתי בביקוריי באיינדהובן. למשל, כמי שבין היתר עוסק באוצרות, נחשפתי לגישות עבודה שונות, לאופן בו מתקשרים דברים, לעניין שיש בתערוכות מחקריות שמתחקות אחר תהליכים, ולחשיבות הבנת ההקשרים לגבי מה שקורה בעולם".

מטבע הדברים, לצד הביקור השנתי באיינדהובן, סער מקפיד שלא להחמיץ ביקור שנתי בשבוע העיצוב במילאנו. "האירועים במילאנו ובאיינדהובן מייצגים שני קצוות שונים של התייחסות לעולם העיצוב. ככאלה, הם משרטטים סצנה גלובלית מרובת רבדים, שמעניין לחוות אותה ולעקוב אחרי ההתפתחויות שחלות בה. ומבחינתי, כמי שעוסק בעיצוב מזוויות שונות של עשייה, זה מעשיר ומרתק".

טוב לדעת