Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

אתגרי הניהול של רצועת החוף העירונית

9 מיליון מבקרים, 13 סוכות מציל וסירה אחת: התושבים והתיירים רוצים לבקר בחופים, המלונאים והמסעדנים רוצים לבנות - אך גם ערכי הטבע צריכים להישמר. כך מתמודדת החברה העירונית 'אתרים' עם הלחצים הסותרים

עו"ד ירון קליין וד"ר אורלי רונן עושים גלים פברואר 2019
רצועת החוף של תל אביב-יפו (צילום: דורון סהר)

מאז הקמתה, מנהלת תל אביב-יפו מעין ריקוד עם חוף הים שלה, מתקרבת אליו – ומתרחקת. בשנים הראשונות של תל אביב, היא נבנתה בין החולות, עם הגב לים; אך בשנות ה-30 וה-40, היא התחילה לגלות את הים ואת פוטנציאל הפנאי שגלום בו. במקביל, נבנו עוגני הפעילות בחוף – מיריד המזרח בחצי האי הירקוני, דרך נמל תל אביב ותחנת רידינג, ועד הקזינו. הייתה אפילו תוכנית להקמת אי שעשועים בים, שיתחבר לקצה רחוב אלנבי – רחוב בילוי פופולרי באותה עת. התוכנית מעולם לא יצאה לפועל, אך גם לא נגנזה לחלוטין.

עם הקמת המדינה, הופנו מאמצי הפיתוח מזרחה; הצד המערבי נזנח ונהפך לאזור שוליים, בו פרחו האלימות והפשע. בשנות ה-70 החל השינוי המהותי, ונוצרה שותפות פיתוח בין הממשלה לבין העיר באמצעות חברה כלכלית משותפת – "אתרים". אחרי התחדשות יפו העתיקה, הופנו המאמצים צפונה, וכללו בניית מרינה בתל אביב, שיפוץ בריכת גורדון המיתולוגית וחידוש מתחם יריד המזרח. בעשור האחרון צמחה רצועת החוף, התפתחה ושודרגה כמרחב ציבורי פעיל, שהוא חלק בלתי נפרד מחייהם של תושבי העיר והמבקרים בה.

העומס על החופים מתגבר

פיתוח רצועת החוף הוא אתגר עבור כל שכנינו בים התיכון. אגן הים התיכון הוא אחד האזורים המיושבים והעירוניים בעולם – יותר משליש מהאוכלוסייה מתגוררת לאורך החופים. מספר התושבים לאורך החוף גדל מ-95 מיליון ב-1979 ל-143 מיליון ב-2000, והוא צפוי לזנק ל-174 מיליון עד 2025. אוכלוסיית החוף צומחת בקצב מסחרר, ואתה העומס המוטל על החופים, הדגה, מי התהום והמשאבים ככלל. לא רק התושבים מייצרים עומסים: מדי שנה מגיעים לאזור הים התיכון מיליוני תיירים, המהווים כשליש מהתיירות העולמית – ורובם מתרכזים באזורי החוף.

עוצמת הפיתוח והשפעתו על הנכסים הטבעיים הביאו לכך שכבר בשנות ה-70, ניסו מדינות הים התיכון להגיע להסכמים ומנגנוני ניהול, שיסייעו לאזן בין שאיפות הפיתוח לבין הצורך לשמור על הטבע ועל משאביו. בין היתר, ב-1976 נחתמה אמנת ברצלונה. מסגרת הניהול הזו נקראת ICZM – ניהול משולב של רצועות חוף, תבנית אסטרטגית שמנסה ליצור הסכמה בין בעלי העניין השונים כדי להביא לשותפות בניהול.

המאבקים המתמשכים סביב פיתוח החוף והים בישראל מעידים על הצורך ביצירת עקרונות מוסכמים לניהול רצועת החוף והים, אך מעלים תהייה ביחס למודל המותאם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים למקומותינו. גורמי תכנון, ארגונים סביבתיים ועיריות מתחילים להתמודד עם השאלות הללו. כך למשל, תל אביב-יפו, במסגרת התוכנית האסטרטגית (2005, עדכון ב-2017) קבעה עקרונות לפיתוח רצועת החוף והים כמרחבים ציבוריים, טבעיים ופתוחים. כבר היום ניתן להצביע על הצלחות בפיתוח מושכל ומשולב ברצועת החוף של תל אביב-יפו; אך עדיין קיימות לא מעט דוגמאות המטילות צל על האיזון הרגיש בין הפיתוח העירוני לבין שימור המערכות הטבעיות.

ריבוי בעלי עניין בחוף

מרחב החוף והים של תל אביב-יפו מהווה כ-15% משטח העיר ומשתרע על פני כ-8,000 דונם (8 קילומטרים רבועים). אורכו 13.6 קילומטר, מגבול הרצליה ועד גבול בת ים בדרום, רוחבו לתוך הים 400 מטר, ועומקו בנקודה העמוקה ביותר הוא כ-15 מטרים. כ-69% משטח זה הם ים פתוח, 19% מוקדשים לפארקים וטיילות, 6% – לפנאי ומסחר, 4% הם חופים מוכרזים, ועוד 1% – נמלים ומרינות.

ריבוי השותפים העוסקים בניהול המרחב הימי יצר קונפליקטים וחסמים שמנעו גיבוש חזון כולל ורציף לפיתוח החוף. לכן, בעשור האחרון פעלה העירייה לאחד את ניהול המרחב הימי תחת גורם אחד, ורכשה מחברות משותפות וחברות ממשלתיות את המניות שלהן בחברות החוף. כך, נוצרה ריבונות עירונית לאורך כל הרצועה והים. ריבונות זו מקלה על הניהול של רצועת החוף – וגם מספקת כתובת ברורה לפניות של כל בעלי העניין. מודל הניהול המשולב שם דגש על בניית מנגנוני ניהול שיתופיים, במטרה לאזן בין הצרכים של העיר, התושבים והתיירים, לבין השאיפה לשמור על הסביבה החופית.

החשיבה על צרכי הקהילה לא עוצרת בתהליכי התכנון, אלא ממשיכה גם לניהול הכלכלי של המשאבים הציבוריים – תוך הבטחת השגשוג הכלכלי, לצד שמירה על הנגישות לכלל המשאבים, עבור מגוון אוכלוסיות. ברוב בתי העסק ברצועת החוף של תל אביב-יפו יש כמה מוצרים מפוקחים, כמו מים מינרליים, קפה, פיתה עם חומוס, קרטיב וכו'. בנוסף, בכמה מהחופים קיים פיקוח על מחירי ההשכרה למתקני חוף – כיסא, מיטה ושמשייה. כרטיס הדיגיתל של תושב תל אביב-יפו מאפשר הנחה של עד 70%.

הנגשת הים והחוף לציבור היא אחד מהערכים החשובים ביותר לראש העיר, רון חולדאי. ניתן לראות זאת בטיילת המחברת את העיר לחוף מצפון לדרום, שבעתיד תגיע גם אל בת ים. האחריות העירונית על משאב הים אינה מובנית מאליה; היא מצריכה היכרות, ידע וניסיון שמתפתח במהלך השנים. בשנה שעברה קיים מינהל התכנון לראשונה הכשרה לבעלי תפקידים ברשויות המקומיות בנושא המרחב הימי, ובימים אלה מפרסמת חברת אתרים דו"ח מצב ראשוני של רצועת הים והחוף.

כשהפוטנציאל הכלכלי של הים מתחיל להתגלות; כשרוב הפסולת בים מגיעה מהחוף; כשהלחצים על פיתוח חופים ובנייה פרטית גוברים; כשהצפיפות על כל מטר פנוי של חוף גוברת והצל מתמעט – חיוני לתת את הדעת על הדרכים הנכונות לפיתוח וניהול המשאב המשותף בצורה אופטימלית, ולטובת הכלל.


עו״ד קליין הוא מנכ"ל חברת אתרים של עיריית תל אביב-יפו; ד"ר רונן היא מבית הספר פורטר ללימודי הסביבה, באוניברסיטת תל אביב.
טוב לדעת
נגישות