Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

מרוץ הסמכויות, דיני המזונות ומה שביניהם

אם נדמה היה שחוק הסדר התדיינויות, שנכנס לתוקף לפני 3 שנים, יצמצם את הלהבות בתיקי גירושין ויפחית עלויות, הרי שבפועל גדל חוסר הוודאות, ההליך המשפטי התארך ללא כל הצדקה ועלויות ניהול הליכי גירושין עלו באופן ניכר. אין כל יציבות

עו"ד מתת פלסנר דיני משפחה יולי 2019
עו"ד מתת פלסנר (צילום: אוהד בק)

מרוץ הסמכויות

חוק הסדר התדיינויות שנכנס לתוקף לפני 3 שנים יצר מציאות משפטית חדשה שבבסיסה חוסר ודאות גדול בתחום דיני המשפחה והגירושין בישראל. נקודת המוצא הייתה חיובית. נדמה היה שנמצאה הדרך להורדת הלהבות בתיקי גירושין, להפחתת העלויות ותקווה כי עם 'חוק הגישור' (כך קראו לו רבים) ייפסק אחת ולתמיד 'מרוץ הסמכויות'. אולם כוונות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, מאז כניסת החוק לתוקף, לא זו בלבד שלא נמצא הפתרון בחסות החוק, כי אם חוסר הוודאות גדל, ההליך המשפטי התארך ללא כל הצדקה, ועלויות ניהול הליכי גירושין עלו באופן ניכר. אין כל יציבות. מרוץ הסמכויות התעצם פי כמה, ונלווים אליו כיום גם חוסר וודאות וקושי בהתנהלות.

קודם לכניסת החוק לתוקף, פנה מי שחפץ בגירושין לעורך דין בתחום והגיש תביעותיו לערכאה בה בחר. במקביל, יכול היה אף לעתור לקבלת סעדים זמניים/דחופים ללא הגבלה. אם כן, בעבר, הליך גירושין נפתח בהגשת תביעות כגון גירושין, מזונות, משמורת, רכוש ועוד. התביעה התנהלה, עפ"י רוב, בערכאה אליה הוגשה, למעט מקרים בהם הייתה מחלוקת בנושא הסמכות.

כיום, פתיחת הליך משפטי תעשה בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. מעת שהוגשה הבקשה, קובע החוק, כי יחול 'עיכוב הליכים' משך 45 ימים, בהם על הצדדים לקיים 4 ישיבות עם עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע שליד ביהמ"ש או בית הדין. בתום תקופת עיכוב ההליכים, יוכל מגיש הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תביעותיו לערכאה בה יבחר. כלומר, ניתן להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לערכאה אחת ואת התביעות בהמשך, לערכאה אחרת.

בפועל, תקופת עיכוב ההליכים ארוכה מ-45 יום ובה אין למי מהצדדים אפשרות להגיש תביעה. משך תקופת עיכוב ההליכים, יכולים הצדדים לעתור בסעדים זמניים/דחופים בלבד, בהתאם להוראות החוק. משמע, לא ניתן לעתור לכל סעד. בנוסף, אין כל וודאות לגבי הערכאה שתנהל ההליך, שכן מגיש הבקשה יכול לבחור להגיש תביעותיו בהמשך היכן שיחפוץ. אם כן, מרוץ הסמכויות, לא רק שלא נעלם, אלא התעצם במידה ניכרת.

והרי לנו חוק, שמחטיא את מטרתו. חוק הסדר התדיינויות או 'חוק הגישור', כפי שכונה בידי רבים, לא רק שאינו מוביל לתוצאה הרצויה במרבית המקרים, כי אם גורם דווקא להתגברות הלהבות, להארכה מיותרת של ההליכים, לחוסר וודאות ולכאוס גדול. הכוונה המקורית הייתה מבורכת. הנפגעים המידיים הם הצדדים המתדיינים וילדיהם, שטובתם ודאי נפגעת.

מזונות ילדים בישראל

פסק דינו של ביהמ"ש העליון שניתן ביום 19.7.2017 במסגרת בע"מ 919/15 החיל את עקרון השוויון בדיני מזונות ילדים בישראל מעל גיל 6. עד לאותה העת, נטל תשלום המזונות של ילדים בישראל, היה מוטל על כתפי האבות בלבד. מאז שונתה ההלכה בביהמ"ש העליון, הרי שבהינתן חלוקה זהה או דומה של זמני השהייה עם הילדים ושכר דומה או זהה של ההורים, הרי שיחול שוויון בנשיאה בנטל מזונות הילדים והצדדים יחלקו בנטל זה יחד. המדובר בתוצאה ראויה והוגנת על-פניו, המיישמת את עקרון השוויון בכל הנוגע למזונות ילדים בישראל.

הלכה למעשה, מיום שניתנה ההלכה החדשה בביהמ"ש העליון, לפני שנתיים ימים, הרי שהבלבול רב ואנו זוכים למגוון של פסיקות בתחום של מזונות ילדים. ניתן לומר בבירור, שאין כל אחידות בפסיקה והיציבות גם בתחום זה התערערה. וכך, נוצר קושי במתן יעוץ בכל הנוגע למזונות ילדים. אנו עדים כיום לפסיקת מזונות בסכומים נמוכים יותר בביהמ"ש לענייני משפחה, מאז שניתן פסה"ד החדש בעניין השוויון, בעוד שבבית הדין הרבני, הפסיקות דומות יותר לפסיקות שניתנו ערב צאתו של פסק הדין של העליון.

אם כן, נדמה, שבמקרים רבים, יעדיפו נשים לפנות כיום דווקא לבית הדין הרבני לפסיקת מזונות ילדיהם הקטינים, תחת פנייה לבית המשפט לענייני משפחה (מה שהיה פעם מקובל יותר עבור נשים). כלומר, בחינת יישום פסק הדין של העליון בעניין השוויון, בערכאה האזרחית מול הערכאה הדתית, מובילה לבחירת הסמכות המתאימה יותר להגשת תביעת מזונות ילדים בכל מקרה ומקרה.

הדבר מהווה כיום שיקול מכריע בבחירת הערכאה אליה יוגשו התביעות. אם נוסיף לכך, כאמור, את חוסר הוודאות שנוצר בשל חוק הסדר התדיינויות ומרוץ הסמכויות שהתעצם דווקא, הרי לנו כאוס אמיתי, שלא היה קיים קודם לכן. בעבר, אמנם שררה 'תחרות' בין הצדדים והייתה משמעות להקדמת הצד שכנגד בהגשת תביעה לערכאה הנוחה יותר, אך עם הגשת התביעות, הרי שנקבע מקום ניהול ההליך והמרוץ נפסק.

כיום, לא זו בלבד שהתעצם מרוץ הסמכויות, כי אם גם היישום השונה של הלכת ביהמ"ש העליון במזונות ילדים, מכתיב דיני משפחה חדשים בישראל של שנת 2019. מגיש הבקשה ליישוב סכסוך, שוקל שיקולים חדשים בבואו לבחור את הערכאה בה יידונו ענייניו. בהמשך, יוכל לשנות את הערכאה בה בחר ולעיתים הדבר יהא תלוי בהחלטות שנתקבלו בתקופת עיכוב ההליכים במסגרת עתירות הצדדים לסעדי ביניים. המותב הדן בתיק גם הוא יכול להוות שיקול בבחירת הערכאה אליה יוגשו התביעות בהמשך.

צוות המשרד (מימין): עו"ד רינת סולימני, עו"ד קרין פרימן, עו"ד קורל שבירו (צילומים: יח"צ)

הפחתת מזונות

מה יעלה בגורלם של אבות שהתגרשו בטרם פסיקת העליון ונסיבות חייהם נשתנו והם מתקשים לשרוד מבלי שיופחתו המזונות המשולמים על-ידם? האם השוויון חל גם בעניינם? האם הפסיקה החדשה של ביהמ"ש העליון תחול רטרואקטיבית בעניינם? מרבית הפסיקות של ביהמ"ש לענייני משפחה בעניין זה קבעו, כי אין תחולה רטרואקטיבית. מה שהיה הוא שיהיה ואין בכוחה של פסיקת ביהמ"ש העליון לשנות המצב המשפטי של מי שעניינו נדון והסתיים ערב מתן פסק הדין שהחיל את השוויון. פסיקות אלו הסתמכו על עקרון סופיות הדיון, עקרון ההסתמכות בדיני החוזים, כיבוד הסכמים והחשש מהצפת המערכת בתביעות.

ביום 1.7.2018 קבע כב' השופט עובד אליאס, בהחלטה תקדימית ראשונה בישראל, בתיק שהתנהל במשרד עו"ד פלסנר, כי ההלכה של ביהמ"ש העליון, שהחילה שוויון במזונות ילדים, מהווה שינוי נסיבות וחלה גם בתיקים סגורים. זאת, בין אם נסתיימו בהסכם ובין אם נסתיימו בפסק דין. עוד קבע כב' השופט אליאס, כי פסיקת ביהמ"ש העליון מספיקה כשינוי נסיבות יחיד על-מנת להפחית מזונות ילדים.

על פסק דינו של כב' השופט אליאס לא הוגש ערעור. בפסיקתו, למעשה, מייצר כב' השופט אליאס אחידות ומונע מצב בו ייווצרו 2 סוגי אבות – אלו שעניינם נסתיים זה מכבר בטרם פסיקת העליון ואלו שעניינם יסתיים ויוכרע בהתאם לעקרונות השוויון, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקת ביהמ"ש העליון.

סיפור מקרה: האמנם שוויון?

מעשה באב שחתם על הסכם גירושין לפני מספר שנים בעודו משתכר מעל 20 אלף ₪ ברוטו בחודש. האם השתכרה פחות ממחצית ממנו. האב הסכים לשלם למזונות שלושת ילדיו את הסך של 9,000 ₪ לחודש עד תום השירות הצבאי של בנו הבכור. בהמשך, הסכים לשלם את הסך של 7,500 ₪ עד תום השירות הצבאי של בנו השני ולבסוף 4,000 ₪ לחודש עד תום השירות הצבאי של ילדו הצעיר.

כיום, משתכרים ההורים שכר זהה כמעט לחלוטין. נוכח הפחתה משמעותית מאוד בשכרו של האב, הוגשה בשמו תביעה להפחתת מזונות ילדיו לביהמ"ש לענייני משפחה. לאחר תשלום המזונות, נותר האב עם פחות מ-2,500 ₪ לחודש ומשכך נאלץ הוא לעזוב את דירתו השכורה. כעת, אין לו דירה והוא מכתת רגליו בין חבריו ולן בכל יום במקום אחר. עד שלא יופחתו מזונות ילדיו, הרי שלא יוכל לשכור דירה למגוריו ולמגורי ילדיו. לאב הסדר של משמורת משותפת עם האם והילדים אמורים ללון בביתו מחצית מן השבוע.

לאחר תשלום דמי המזונות, קיים בין הצדדים פער של 15 אלף ₪. ביהמ"ש נתבקש להפחית את המזונות בהחלטה זמנית בשלב מקדמי למען יוכל האב לשוב ולהלין אצלו את ילדיו. ביהמ"ש קבע כי לא מצא סיבה להפחתה. דיון הוכחות בעניינם של הצדדים נקבע כמעט לעוד שנה.

האב חתם על הסכם הגירושין בטרם נפסקה ההלכה שקבעה שוויון בדיני מזונות ילדים בישראל. במקרה זה חל שינוי נסיבות מהותי ושכרו של האב פחת באופן ניכר. היעלה על הדעת להותיר על כנה החלטה שיש בה פגיעה משוועת בטובת הקטינים, שאינם יכולים ללון בבית אביהם, נוכח מצבו הכלכלי הקשה? החלטת ביהמ"ש פוגעת בילדים ובאב פגיעה אנושה. עוד בטרם הוחל השוויון בדיני המזונות בישראל, הוגשו תביעות להפחתת מזונות בגין שינוי נסיבות.

שינוי הנסיבות שנדרש היה מהותי ומשמעותי ביותר. בשנים האחרונות, ירד הרף הנדרש להוכחת שינוי נסיבות ואף נקבע בחלק מן המקרים, כי די בשינוי עובדתי קל על-מנת שיופחתו המזונות. משכך, קשה להשלים ולקבל הותרת מצב דברים עגום זה על כנו, מבלי שייעשה דבר שיאפשר שמירת הקשר הרציף של האב עם ילדיו.

משרד עורכי דין מתת פלסנר

עו"ד מתת פלסנר (צילום: עמיר צוק)

משרד עורכי דין פלסנר הוא משרד בוטיק מהמובילים בתחום דיני המשפחה והגירושין בישראל. במשרד צוות של עורכות דין, שעושות לילות כימים בעבודה משפטית נחושה ומאומצת. במקום בו אחרים אומרים שאין סיכוי, יעבור צוות המשרד דרך קירות.

עוד משחר נעוריה, התחברה עו"ד פלסנר לעשיית צדק ועזרה לאחר. בשנה ב' ללימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב, הבינה שתחום דיני המשפחה הוא התחום שלה.

עו"ד פלסנר רואה בתחום עיסוקה שליחות ומה שמנחה אותה בעשייה, הוא האפשרות לשנות את חייהם ועתידם של אנשים ולהביאם למקום טוב יותר.

בעבודת המשרד ניכרת חשיבה מתמדת ושמירה על טובת הילדים. זו נקודת המוצא בפתח המערכה המשפטית. פלסנר מספרת, כי "בלב העשייה נמצא המגע היומיומי עם סיפורי החיים של אנשים והצורך במציאת פתרון שיביאם לחוף מבטחים. זהו תחום של דיני נפשות ונפלה בידינו זכות גדולה לעשייה משמעותית ועזרה לאחר". במשרד פלסנר מאמינים בחשיבות המכרעת של עשייה שיש בה תרומה לקהילה וכך מנהל המשרד בכל נקודת זמן לפחות 2 תיקי פרו בונו.

בשנה החולפת זכה המשרד למספר פסיקות תקדימיות ופורצות דרך בתחום מזונות הילדים. עורכת דין פלסנר משתפת, כי "במקום בו אחרים יאמרו שאין סיכוי או ילחצו להגיע לפשרה, אם אני מאמינה ששווה להמשיך וללכת עד הסוף, אני בפירוש אמליץ על כך ללקוח. לעיתים כל שנדרש הוא אומץ. כמובן, שיש לבחון כל מקרה לגופו ולנהל תיק לאחר שנשקלו כלל השיקולים ונבחנה העלות מול התועלת. במידה והנסיבות מצדיקות זאת, בהחלט נלך עד הסוף".

סוד ההצלחה של עו"ד פלסנר נעוץ באהבתה הגדולה לעשייתה היומיומית. עו"ד פלסנר אינה רואה בעיסוק שלה עבודה, כי אם שליחות. לתחושתה, נפלה בחלקה זכות גדולה לעזור לאנשים ולחולל שינוי בחייהם, תוך שמירה על טובת הילדים כדבר ראשון במעלה.


לפרטים: www.plesner-law.co.il

טוב לדעת