Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים לקריאת המגזין - לחצו כאן Designer חדש באקסטרה: גיליון ינואר 2020 של מגזין העיצוב

מתכת נכבדה

החומר הכבד והגמיש, החזק והחשוף, הבולט והמתמזג – זה שעורר לאורך ההיסטוריה השראה אצל מהנדסים ואדריכלים שהעניקו בזכותו ממד דרמטי ליצירות מרהיבות ועל-זמניות. בשבחי הפלדה

36 ק"מ של פלדה מלופפת. האצטדיון הלאומי בייג'ינג (צילום: shutterstock)

מגדל אייפל, אולם הקריאה של הספרייה הלאומית בפריז, כיפת הקפיטול, חממות בגני קיו בלונדון ואפילו מבנים מודרניים, כמו זה שבנה פרנק גארי בבילבאו, הן רק כמה דוגמאות ארכיטקטוניות מפורסמות ומרהיבות שהבנייה שלהן מבוססת על פלדה.

בניית גשרים ומסילות מפלדה (סגסוגת המורכבת ברובה מן המתכת ברזל, ומכילה ריכוז נמוך של האל-מתכת פחמן ברזל) הייתה שכיחה החל מהמאה ה-19. הכיפה בקפיטול בוושינגטון, שעשויה ארבעה טון פלדה, נבנתה בשנת 1859. כ-40 שנה מאוחר יותר, רענן את הבשורה גוסטב אייפל. האיש אותו נהגו לכנות "קוסם הברזל", היה מהנדס שהתמחה בבניית גשרים מברזל ובנה את מגדל אייפל שעשוי כולו על טוהרת הברזל. המגדל, שנבנה לכבוד יריד שהתקיים בפריז לציון 100 שנה למהפכה הצרפתית, מתנשא לגובה 324 מטר, הוא סימטרי ומעוטר בקישוטי ברזל.

הזיקה לחומר בולטת גם באולם הקריאה של הספרייה הלאומית של צרפת, שנמצאת ברחוב רישלייה בפריז, אשר תוכנן על ידי האדריכל פייר-פרנסואה אנרי לברוסט, מהאדריכלים החשובים של המאה ה-19. לברוסט, שידע לגשר בין אסתטיקה לפרקטיקה, בנה את אולם הקריאה מפלדה במשך שש שנים (הבנייה הסתיימה ב-1875) בסגנון ניאו-קלאסי.

מהנדסי הברזל והפלדה קיבלו את השראתם למבנים הייחודיים מתחנות הרכבת והשווקים התקופתיים. לא רבים יודעים, אך מבני הפלדה הם לא רק תענוג לעיניים אלא גם מבנים בעלי אופי "ירוק" וידידותי לסביבה.

גבעת הקפיטול. ארבעה טון פלדה (צילום: shutterstock)

פרויקטים גרנדיוזיים

אדריכל אריק חגי
(צילום: אילן נחום)

"את השימוש בפלדה גילו לאחר המספר הגדול של השריפות שהיו במבנים עשויים מעץ", מסביר אריק חגי, אדריכל צרפתי, שנוהג אף הוא להשתמש בפלדה כחומר בנייה ועיטור מבנים. "העץ איפשר לבנות גגות במבנה מאוגד של משטחים משופעים. החימום בגז ובאש, שהיה נהוג באותה תקופה, גרם לשריפות רבות. ומכיוון שהפלדה אינה דליקה היא החליפה בתחילה עמודים וקירות עבים.

"כך החלה מהפכה תעשייתית של שימוש בפלדה לבניית עמודים וקורות. רואים את זה במגדל אייפל שהוא אחד הסמלים הגדולים של המהפכה התעשייתית, וגם באנגליה במסגרת ארמון הבדולח ("קריסטל פאלאס").

"התעשייה הזאת שילבה בין פלדה לבין זכוכית, והתמקדה במבנים כמו קזינו ובניינים שצפים על המים, לטובת האוכלוסייה המאוד עשירה. זה בא לידי ביטוי גם בבנייה של חנויות עצומות ושווקים שקיימים עד היום מהתקופה ההיא".

ממה התלהבו כל כך?

"הבנייה בפלדה מאפשרת מפתחים ענקיים, מה שבא לידי ביטוי בפרויקטים גרנדיוזיים כמו בתי מלון, כנסיות ואולמות ענק להרצאות ולטקסים".

מגדל אייפל בפריז. מהסמלים הבולטים של המהפכה התעשייתית (צילום: pixabay)

איך בונים עם פלדה?

"יש כמה סוגים של פלדה. אחד מהם היא פלדה שמחממים אותה – היא הופכת לנוזל ומייבשים אותה כך שיש לה יכולת לעמוד בעומסים אדירים. הגדולה של התעשייה הזו היא הקורות והחיבורים של האלמנטים השונים על ידי ניטים. כאן נעשתה המהפכה הגדולה, ואת זה רואים במגדל אייפל. נהגו לחמם את הניטים ולדפוק אותם כדי לחבר בין האלמנטים. יותר מאוחר, בשנים 1900-1930 התווסף גם השימוש בנירוסטה, שזו ממש מהפכה, כי מדובר בפלדה הרבה יותר חזקה שאפשרה לבנות גשרים, לדוגמה – גשר האמנויות בפריז, שהוא סמל ישן לבנייה בפלדה".

השימוש בפלדה לבנייה נכנס עוד קודם לכן, בתקופת הארכיטקטורה הגותית. "אז נהגו לשלב אלמנטים שעבדו איתם במתיחה", מסביר האדריכל אריק חגי. "הגדולה של הפלדה היא שהיא עומדת במתיחה. הכבלים שלה מסוגלים לעמוד מתוחים בעומסים כבדים מאוד. הכבל עומד במתח כך שאפשר להשתמש בהרבה פחות ברזל ולשאת הרבה יותר משקל".

פלדה גלויה וחשופה עם אלמנטים של תנועה. מרכז פומפידו (צילום: משה גלעד)

עד תחילת 1970 הבנייה הייתה יחסית פשוטה והתאפיינה בקישוטיות, עיצוב ותמיכה, עד שנבנה מרכז פומפידו בפריז, על טוהרת הפלדה. "מרכז פומפידו מאפיין את הבנייה בפלדה, משום שבבניין הזה הפלדה גלויה ורואים אותה בכל צורותיה, אלמנטים של תנועה ומשטחים גם בתוך האולמות של המוזיאון. רואים את התלייה של הפלדה מבחוץ וכל המבנה של הפלדה גלוי. הפלדה אף פעם לא הייתה חשופה בבניינים כמו שהיא חשופה במרכז פומפידו. בנו אותו וראו שכל הבנייה, המעברים והמבנה, חשופים. הקצינו את זה עוד עם המערכות של המבנה שחשופות בכניסה. זה אחד הבניינים בהם הפלדה הכי בולטת".

חוזק וגמישות

מאוחר יותר, במאה ה-20, עם התפתחות השימוש בפלדה, הגיע החומר הנחשק גם לארצות הברית. זו הייתה התקופה בה החלה בנייה מהירה של מגדלים ובנייני רבי-קומות. "הפלדה, שמאפשרת בנייה מהירה, הפכה נפוצה מאוד. באירופה, בגלל מלחמות והצורך לבנות מחדש במהירות את מה שנהרס, הפלדה נכנסה שוב לשימוש. אבל הפלדה באירופה הפכה יקרה ולאט-לאט החליף אותה הבטון".

בנייה מודרנית בתכנון פרנק גרי בבילבאו (צילום: pixabay)

כיום אדריכלים ברחבי העולם משתמשים בפלדה להנאתם. האדריכלית זאהה חדיד נהנתה לכופף פלדה לצורות לא שגרתיות, כמו לדוגמת כנף מטוס. האדריכל פרנק גרי משתעשע גם הוא עם החומר היקר והיעיל הזה כדי לבנות מבנים מפעימים. "השימוש שלהם בפלדה הוא עצום ומאפשר מפתחים ענקיים וצורות מדהימות", מסביר אריק חגי.

"מעבר לאסתטיקה ולאדריכלות, הבנייה בפלדה היא הבנייה הכי ירוקה שיש, בעיקר מהשיקול של המחזור", אומר דרור שמיר, מנכ"ל "אוסטק שמיר", חברה שמתמחה בבניית בתים בשיטות בניה מודרניות הכוללות פלדה כחומר המצוי בשלד המבנה או במתאר החיצוני שלו. "פלדה היא חומר גלם שניתן למחזר אותו ב-100%. הבנייה עם החומר מאוד נקייה ומאוד מדויקת. הכוונה היא שבאתר נשארת מעט מאוד פסולת בנייה. בניגוד לבנייה קונבנציונלית, שיוצרת הרבה פסולת, הבנייה בפלדה חסכונית כיוון שהפלדה מספקת תועלות סביבתיות ייחודיות, דוגמת אריכות חיי החומר, תובלה קלה ואובדן מופחת של חומרי גלם".

ובכל זאת, בישראל לא מרבים לבנות בפלדה.

"חבל שכך, משום שלמרות שהפלדה היא חומר חזק היא גם גמישה. במדינה כמו ישראל, שיושבת על השבר הסורי אפריקאי, עם פוטנציאל לרעידות אדמה בעתיד, הפלדה היא חומר שיודע להתנהג ברעידות אדמה הודות לגמישות שלו, ולא ליצור מצב של קריסה. כך ביפן, שמועדת לרעידות אדמה, בונים כמעט אך ורק בעזרת פלדה. הגמישות, יחד עם החוזק שלה, מאפשרים לאדריכלים לתכנן מבנים עם מפתחים גדולים והאדריכלים אוהבים לעבוד עם החומר הזה. זה מצריך ידע ומיומנות וכמובן דיוק, ורק בעלי מקצוע עם מיומנויות בנייה מאוד גבוהות יכולים לעבוד עם פלדה".


mayaguezparis@gmail.com
טוב לדעת
נגישות