Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

"הרגולציה חייבת לתמוך בצמיחה העסקית והכלכלית"

דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המסים, רואה את לקוחותיו העסקיים מתרוצצים בין משרדי הממשלה השונים וטובעים בסבך הרגולציה כאשר הם רוצים לקדם עסקים חדשים. הוא קורא לממשלה לשקול שיתוף פעולה בין המשרדים לצורך צמיחה עסקית, שתשפיע לטובה על הגירעון ועל יוקר המחיה

דורון ארבלי (צילום: יח"צ)

לדורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המיסים וראש מינהל המכס, יש גם מילים טובות לומר על הרגולציה בשוק ההון הישראלי: "הרגולציה על שוק ההון שומרת ומגינה על המשקיעים ועל שוק ההון בכללו, זה בהחלט טוב, אך צריך לזכור שהרגולציה בכללותה קשה מאוד, מכבידה ומחמירה מאוד על עשיית עסקים ובניית עסקים חדשים במדינת ישראל. בסופו של דבר גם זה יכול להשפיע על שוק ההון מכיוון שכאשר הרגולציה אינה מעודדת צמיחה, התפתחות של התעשייה והשקעות חדשות – זה עלול להשפיע על שוק ההון מכיוון שפחות חברות יוכלו להצטרף אליו".

"קצב התאמת החוקים לא עומד בקצב התפתחות השוק"

ארבלי, כיום בעל חברת דורון ארבלי בע"מ, מתמחה בשנים האחרונות באיתור פתרונות מס ורגולציה, ליווי עסקים, חברות וארגונים בכל תחומי המס ובכלל זה מס הכנסה, מע"מ ומכס. הוא משפטן בהשכלתו, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני במינהל ציבורי.

היכן מתבטאת הבעייתיות ברגולציה במדינת ישראל?

"אני פוגש את זה כמעט כל יום מול החברות שלהן אני מייעץ. זה מתחיל מכך שכל משרד רוצה להגן על האינטרסים שלו ומוציא תקנות והוראות שלעיתים הן סותרות הנחיות של משרד אחר, או שדורשות תקנות משלימות ממשרדים שונים, ואז הנטל על בעל העסק מכפיל את עצמו מבחינת הגבלה והכבדה. הוא מוצא את עצמו מתרוצץ בין משרדים שונים ומנסה להבין מה לעשות.

"המוח הישראלי הוא יצירתי, האזרחים רוצים ליצור וליזום, לפתח דברים, אך הרגולציה הנוכחית לא מתאימה לפיתוח. לעיתים היא ישנה מדי, יש חוקים ותקנות שצריך לרענן אותם ולהתאים אותם לתקופה ולהתנהלות הקיימת בשוק. לפעמים קצב התאמת החוקים לא עומד בקצב התפתחות השוק, וזה מפריע להתפתחות העסקית. בשוק ההון למשל, הרגולטור יודע להתאים את עצמו ואת הקצב שלו להתפתחות השוק, אך בתחום המטבעות הווירטואליים למשל, לקח זמן עד שהרשויות אמרו מה דעתן בנושא. עד שהן הוציאו תקנות וחוות דעת בתחום, שוק המטבעות הווירטואליים התנהל בדרך כזו או אחרת. לרגולציה באופן כללי בארץ לוקח זמן להניע תהליכים".

תוכל לתת דוגמה לכך?

"בוודאי. ייצגתי חברה העוסקת ביבוא שתכננה לייבא לארץ מוצר חדש בתחום דנטלי, אשר באירופה, שם הוא מיוצר, הוא אינו מחייב שום אישור של משרד הבריאות האירופי מכיוון שאין בו שום מרכיב בריאותי. אך כדי לייבא אותו לארץ ולשווק אותו כאן היה בעל העסק צריך לעבור 21 אלף מדורי גיהינום – גם במשרד הבריאות וגם במשרדים אחרים. זה פשוט היה כמעט בלתי אפשרי.

"אתן דוגמה נוספת: הממשלה רוצה לעודד את היעד שקבע משרד האנרגיה למעבר לשימוש ברכבים חשמליים – זה טוב לכולם ונחשב יעד מצוין. משרד האנרגיה הוציא תוכנית מפורטת בנושא. פנו אליי חברות העוסקות ביבוא אופנועים חשמליים כדי לבדוק אפשרות לכלול גם אותם בתוכנית. הרי בעולם כבר הבינו שבמרכזי הערים הגדולות יש אפשרות להפוך ציי רכב של אופנועים העוסקים בשליחויות, וגם אופנועים פרטיים, לחשמליים וזה יצמצם את זיהום האוויר בצורה משמעותית.

"במדינות רבות נתנו סובסידיה מסוימת לכל בעל אופנוע שיעבור לאופנוע חשמלי ודאגו לפתרונות טעינה בערים המרכזיות עבור אותם אופנועים. הסובסידיה ופתרונות הטעינה אכן נתנו דחיפה גדולה לנושא ובהחלט חלק גדול מהאוכלוסייה ויתר על אופנועים מזהמים ועבר לאופנועים חשמליים. במשרד האנרגיה כאן לא חשבו על זה בתחילה ועכשיו מתקנים את התוכנית ובונים הכל מחדש.

"הכל מאוד קשה כאן, אני בהחלט מבין את התסכול של אנשי העסקים כי כל משרד מייד מפנה אותך למשרד אחר. הממשלה חייבת לעשות צעדים אופרטיביים, כי ישראל לא נמצאת במקום טוב במדד עשיית העסקים של הבנק העולמי ושלה-OECD וחבל".

דרושה הסתכלות מערכתית

ממשלה חדשה צפויה לקום, אם לא עכשיו אז אחרי הבחירות הבאות, מה היית ממליץ לה לעשות?

מגדל היובל (צילום: אייל טואג)

"אם תקום ממשלה חדשה, שרוצה באמת לעזור לעידוד הצמיחה וליצור יותר מקומות התעסוקה, עליה לחשוב לעומק על כל נושא הרגולציה וממש לעשות צעדים הלכה למעשה כדי שהעסקים והחברות ירגישו את השינוי הזה בהתנהלות היום-יומית שלהם.

"רצוי וראוי מאוד שהפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות יתנו דגש ותשומת לב רבה יותר לרגולציה ולהשפעותיה, כיוון שהיא משפיעה לא רק על הרווחיות, אלא מסייעת בצמיחה ובפריון במשק.

"כמו כן, ראוי שיתקיים שיתוף פעולה טוב יותר בין משרדי הממשלה השונים ביישום תוכניות משרדיות ובין-משרדיות. הכוונה שתהיה הסתכלות מערכתית ולא הסתכלות צרה הן ביישום התוכניות והן בתחום הרגולציה.

"זה גם קשור לגירעון שהממשלה הבאה תיאלץ להתמודד איתו: ככל שקל יותר לעשות עסקים וככל שאתה מסייע כרגולטור וכממשלה לחברות – כך ייווצרו יותר הכנסות ממיסים ותהיה אפשרות גדולה יותר לצמצם את הגירעון, זה גלגל שמזין את עצמו. הממשלה אכן בנתה תוכנית שמטרתה צמצום הרגולציה והסתכלות רחבה יותר, אך לצערי היישום בשטח בעייתי מאוד היות ואין אכיפה אמיתית וכל משרד מסתכל עדיין בראייה צרה ולא רחבה. אולי צריכה להיבנות ראייה אסטרטגית של כל המשרדים יחד לעידוד עסקים בישראל.

"דבר נוסף בעניין ההכנסות ממסים. אני שומע כעת אמירות שבגלל הגירעון הגדול יש מחשבות להעלות מיסים. לדעתי, זו תהיה טעות גדולה. זה יפגע בצמיחה, ישפיע על יוקר המחיה ועל היקף העלמות המס. המדינה הייתה במסלול הנכון להפחתת מיסים ואם תהיה העלאת מיסים אז המעמד הבינוני והמעמד הנמוך ישלמו את המחיר, כי זה יגרום לעליות מחירים בכל השוק. הפתרון הוא שינוי בתמהיל המס במדינה, כולל הורדת המס על עבודה והעלאת המס בתחומים אחרים".

טוב לדעת