Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים לקריאת המגזין - לחצו כאן Designer חדש באקסטרה: גיליון ינואר 2020 של מגזין העיצוב

"העלאת נטל המס -פתרון קל אך שגוי"

לדורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המסים וכיום יועץ מיסוי ורגולציה, יש עמדות מוצקות לגבי הגישה שעל הממשלה הבאה לנקוט כדי להתמודד עם הגירעון, אך גם חשש שהיא תתפתה ללכת בדרך שגויה: "העלאת מסים תגרום יותר נזק מתועלת, תפגע במעמד הביניים ותקשה על המלחמה ביוקר המחיה"

צילום: shutterstock

הממשלה שתקום אחרי הבחירות הקרובות (אם סוף-סוף אכן תקום) תצטרך לעשות שינוי מהותי בכלכלה. גירעון גדול של כ-30 מיליארד שקלים ייאלץ אותה לשנות סדר עדיפויות. לדורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המסים וכיום יועץ מיסוי ורגולציה, יש עמדות מוצקות לגבי הגישה בה תצטרך לנקוט הממשלה החדשה וגם חשש מכך שהיא תתפתה ללכת בדרך השגויה.

דורון ארבלי (צילום: יח"צ)

"אנחנו יודעים שישנם שני פתרונות שקל ללכת עליהם: העלאת מסים וקיצוץ בתקציב", הוא אומר. "מסלול הורדת המסים בה בחרה הממשלה הקודמת היה נכון, ואני נגד שינוי המגמה. הבחירה בהעלאת נטל המס היא הפתרון הקל, אך גם הכי לא נכון.

"בעת הזאת העלאת מסים תעשה יותר נזק מתועלת: היא תגביר את הקושי שכבר קיים בקרב אנשי מעמד הביניים והשכבות החלשות והיא תקשה את המלחמה ביוקר המחיה. קיצוצים בתקציב הוא פתרון הגיוני יותר, אך גם שם יש להקפיד לא לעשות טעויות, כגון פגיעה בשירותים החיוניים שמקבלים האזרחים, דוגמת חינוך ובריאות".

לגבות כבר היום מה שאפשר

אם לא הולכים על העלאת מסים, כהמלצת ארבלי, עולה השאלה מהיכן יבוא מאיפה יבוא הכסף? "יש לעשות פעולות משולבות", משיב מנהל רשות המסים לשעבר. "אולי לבצע חלוקה נכונה יותר של נטל המס על העבודה מול נטל המס על ההון. אפשר להעמיק את גביית המסים ולהילחם חזק יותר בהון השחור. עדיין ישנם איים של כלכלה שחורה וצריך לפעול שם בעוצמה כדי לגבות את המס המועלם. רשות המסים באמת צריכה ללכת למקומות בהם ההון השחור נמצא ולהשקיע שם את האמצעים שיש לה, שאני יודע שהם לא רבים. היא גם צריכה לעסוק יותר בנושא החובות".

למה כוונתך?

"ישנם לא מעט חובות לנישומים וצריך לעשות יותר על מנת לגבות אותם. בנוסף, ישנם תיקים רבים שנמצאים בבתי משפט במחלוקות אזרחיות כאלה ואחרות. אני חושב שבנושאים שאינם עקרוניים לרשות – בעת הזאת אפשר להגיע להבנות ולפשרות על מנת לגבות את הכסף עכשיו ולא לחכות לסוף הדיונים המשפטיים.

"אלה יכולים לקחת שנים רבות ובסופם לא בטוח שהחברות עדיין יהיו קיימות ושיהיה בכלל ממי לגבות. לכן דווקא בעת הזאת אולי שווה לשנות כיוון ולנסות לגבות שם כמה שיותר כספים, כשמדובר בנושאים לא עקרוניים שאינם משפיעים על ההרתעה. ישנם מיליארדים רבים שמונחים בבתי המשפט בדיונים ומחלוקות שונות וניתן לשחררם. גם נושא המיסוי של חברות בינ"ל צריך לעלות מדרגה".

כלומר?

"ב-2016 פרסמה הרשות חוזר המציג כיצד היא רואה את אופן המיסוי של חברות אלה. היא יכולה לעשות לא מעט פעולות על מנת להביא את החזון שלה בנושא לידי מימוש. אבל גם צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. יש לנקוט בזהירות, כי רוצים את החברות האלה בישראל. עם זאת, הן בהחלט גם צריכות לשלם פה את המסים. אני יודע שרשות המסים פועלת בתחומי המיסוי השונים, אבל לעתים נראה שהיא הולכת דווקא למקומות הקלים או הפחות מתבקשים במקום להתמודד עם הבעיות הקשות".

אילו מקומות קלים?

"לעתים נראה מבחוץ שהרשות מגבירה את הלחץ על ציבור הנישומים, או לוקחת לעצמה עמדות או פרשנות מרחיקת לכת שפוגעת בו. אני מבין שכרגע אין כנסת ובמשך תקופה ארוכה אין חקיקה ולכן הרשות קובעת עמדות ופרשנות בצורה עצמאית ופועלת על פיהן. למשל, הגישה שלה היא שברגע שעוסק נוקט בעמדות מסוימות – חלה עליו החובה לדווח עליהן מבעוד מועד בדו"חות הכספיים. בתקופה האחרונה אנחנו רואים הרחבה של עמדות חייבות בדיווח. זה יוצר עומס גדול מאוד על ציבור המייצגים וגם על העוסקים בהתמודדות מול רשות המסים".

מה זה אומר לגבי מדיניות הרשות?

"כשמחברים את הנקודות רואים את הכיוון אליה הולכת הרשות: החמרה בכל תחומי המס – הכנסה, מע"מ ומכס. אני חושב שהיה נכון לעצור ולחשוב האם זה הכיוון הנכון. אולי כשמדובר בתחומים מהותיים ומשמעותיים עדיף לחכות ולעשות את הדברים בדרך של חקיקה ולא בדרך של פרסום עמדות חייבות בדיווח. לפעמים הרשות נוקטת גם בגישה שלי נראית כלא נכונה במונחי עלות-תועלת.

"ישנם תיקים שהרשות נכנסת אליהם, משקיעה בהם מאמצים ואני לא בטוח שהיא תצליח לראות שם כסף. למשל, פעילות מול הרשות הפלסטינית על חשבוניות לכאורה מזויפות. רשות המסים מגיעה לחברה ישראלית וטוענת שהחשבוניות שהיא קיבלה מהרשות הפלסטינית הן מזויפות. נניח שהטענה נכונה – המשמעות היא שאת הכסף הזה, אם ייגבה, עליה להעביר לרשות הפלסטינית.

"המשמעות היא שהשקענו זמן ומשאבים בחקירות ובבית משפט בנושא שקופת המדינה לא תיהנה ממנו. וגם זה בהנחה שהחשבוניות יתבררו אכן כמזויפות. אני לא חושב שנכון להשקיע ימי עבודה רבים דווקא בכיוונים כאלה, במקום להשקיע את הזמן הזה בחשבוניות פיקטיביות מקומיות ושאר נזקים ישירים לקופת המדינה".

צמצום בירוקרטיה ורגולציה

פעולה נוספת שבעיני ארבלי על הממשלה החדשה לעשות – ובה הוא מאמין ולה הוא מטיף מזה זמן רב – היא צמצום בירוקרטיה ורגולציה. "צריך לעשות את זה באמת, לא כמס שפתיים", הוא קובע. "הנושא הזה תמיד נדחק הצידה, בוודאי בתקופה בה אין ממשלה קבועה. זה נושא בעל השפעה מהותית על החיים הכלכליים פה ועל האפשרות ליזום וליצור ולפתוח עסקים.

"הפחתת הרגולציה תקל מאוד על העסקים הקטנים והבינוניים ותעזור להם לעבור תקופות קשות. יש לעשות פעולות אפקטיביות, אמיתיות ומהירות לצמצום הרגולציה. צריך גם להגביר את התיאום בין משרדי הממשלה – שאינו מין המשובחים – בתוכניות חוצות משרדים. בכלל, על מנת להניע את המשק יש צורך בשת"פ אמיתי וכן עם המגזר העסקי".

לסיום מדגיש ארבלי, את כל הפעולות יש לעשות מתוך ראייה אסטרטגית כוללת. "צריך לזכור שהגבייה אינה חזות הכל ולכל פעולה יש משמעות מבחינת המשק. מומלץ לאכוף את הגבייה בצורה חזקה יותר, אך ישנם עוד גורמים רבים שפוגעים במטרותיה של הכלכלה: בעיית יוקר המחיה, הקושי בהגדלת הפריון וחוסר תחרות מספקת במשק. גם אלה יעדים ואתגרים שיעמדו בפני הממשלה הנכנסת".


דורון ארבלי הוא לשעבר מנהל רשות המסים וראש מינהל המכס. כיהן בעבר גם כמנכ"ל בנק הדואר. כיום הוא יועץ בתחום המס ורגולציה לחברות, יזמים ועוסקים. כמו כן הוא מכהן כדירקטור במספר חברות ביניהן חברת "שיכון ובינוי" וחבר מייעץ בהנהלות של חברות נוספות בתחום היזמות, המודיעין וההשקעות.

טוב לדעת
נגישות