Search magnifier

חיפוש

"מסכי פלזמה אינם תחליף ללחימה"

תא"ל רמי מלאכי, חתן פרס ישראל וראש יחידת לוט"ם באגף התקשוב וההגנה בסייבר, בראיון נדיר על הצורך להבטיח העברת מידע זמין, מאובטח ומעובד - מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות, על האתגר בשימור העליונות הטכנולוגית של צה"ל ועל הכשרת עתודת ההיי-טק של ישראל

יואל צפריר (צילומים: דובר צה"ל) ספר ההייטק הישראלי 2018
רמי מלאכי, צילום: דובר צה

אין לי מושג מי אחראי להטמעת השם "8200" בחברה הישראלית. אין לי אפילו רמז מי האיש שעומד מאחורי מיתוג היחידה העלומה כמוקד השאיפות של לוחמי ההיי-טק העתידיים (והוריהם). מי שזה לא יהיה זכאי לפרס איש השיווק של העשור, כי עד לפני עשר שנים, מעטים בציבור הרחב הכירו את היחידה ומעטים עוד יותר ידעו שהיא משמשת מקפצה לקריירה עתידית בהיי-טק. היום 8200 היא שם נרדף, גם בעולם, למצוינות ובעיקר לאקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי, על הציר צבא-תעשייה.

אלא שהשפעתו המבורכת של צה"ל – ויתר זרועות המו"פ של מערכת הביטחון – על סקטור ההיי-טק האזרחי לא מסתכמת ב-8200. שורה ארוכה של יחידות, חטיבות ומרכזים, שמכשירים את דור העתיד של ההיי-טק הישראלי. אחד המרכזיים שבהם הוא לוט"ם – החטיבה להתעצמות טכנולוגית מבצעית, או בקיצור "חטיבת ההתעצמות". זו חטיבה באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, המפתחת מערכות תקשוב לכלל הצבא ומספקת שירותים שונים בתחומי הדיגיטל ליחידות צה"ל השונות ולגופים ביטחוניים נוספים.

החטיבה הוקמה ב-2003, בעקבות מיזוג של מספר יחידות שהיו קודם לכן בחיל הקשר ובחטיבת התקשוב המטכ"לית, וכחלק ממהלך הקמת אגף התקשוב באותה העת. לוט"ם מורכבת מכמה מרכזי מחשוב ותקשורת, רובם בעלי שמות עם צליל תנ"כי – חושן ומצפ"ן הם רק דוגמא – ומשרתים בה אלפי חיילים, נגדים וקצינים.

לראות את השלם הצה"לי

כמו כל גוף צבאי, גם אגף התקשוב מתמצת את חזונו במשפטים ספורים: "אגף התקשוב", נאמר בחזון, "יוביל לעליונות במרחב הקיברנטי ולעיצוב דיגיטלי על-זרועי עד הקצה, תוך השגת עליונות מבצעית במימד המידע, לצורך הכרעה וניצחון מובהקים". אך כדי להבין מה המשמעות מאחורי החזון התמציתי יצאתי לפגוש את תא"ל רמי מלאכי, העומד בראש יחידת לוט"ם. הריאיון נערך במחנה צריפין הישן כשבאופק מתוכננת העברת האגף, על שלל יחידותיו, לנגב. עוד נדבר על כך.

תא"ל מלאכי מונה לתפקידו ב-2016. לפני כן הוא שימש, בדרגת אל"מ, כראש מחלקת אמצעי לחימה באגף התקשוב. בתקופה זו הוא הוביל את המחלקה בהליכי התכנון וההעלאה לאוויר של תוכנית "צה"ל רשתי", שמובילה את הצבא בתחום הטכנולוגי בשנים האחרונות. בעבר שימש ראש ענף הנדסת מערכות בפרויקט צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד), ראש ענף תכנון באגף התקשוב, וראש מחלקת תקשוב בזרוע היבשה. על תפקידו בפיתוח וביצוע פרויקט צי"ד הוא קיבל את פרס ביטחון ישראל.

בוא נתחיל מהסבר להדיוטות – מה תפקידו של אגף התקשוב בצה"ל?

"קודם כל תיקון: השם המלא הוא אגף התקשוב וההגנה בסייבר. יש לכך משמעות ואוכל לעמוד על כך בהמשך. האגף הוא הצעיר מבין אגפי המטכ"ל והקמתו הייתה ביטוי לדגש ששם צה"ל על מחשוב, תקשורת נתונים ושליטה ובקרה. בשני העשורים האחרונים, נוכח כניסת הטכנולוגיה והמחשוב בצורה נרחבת לפעילות הצבאית, פעילותו הנרחבת של האגף בולטת למדי. מה גם שהתקשוב נמצא כיום בליבת העשייה הצבאית בתחומי התוכנה, הקשר והטכנולוגיה.

"האגף נשען היום על שלוש רגליים מרכזיות: הרגל הקלאסית היא חיל הקשר הוותיק. עם הסיסמא המיתולוגית 'מיונים ללוויינים'. מה שהחל בשירות הקשר של ההגנה, הפלמ"ח ופלי"ם. אגב, יש אנדרטה ומרכז מורשת ביהוד ואני ממליץ לכל אחד לבקר שם כדי לדעת מאין באנו. עד להקמת אגף התקשוב, סמכויות חיל הקשר היו בעיקר תחת אגף המבצעים במטכ"ל. עם ההתפתחות וגדילת המורכבות של המערך התקשובי והטכנולוגיה בצה"ל, נולד הצורך בריכוז מאמצי התכנון והנחיות הפעילות. הרגל השנייה היא הטכנולוגית וזו החטיבה שאני עומד בראשה, לוט"ם, והרגל השלישית, שנוספה והתעצבה בשנתיים-שלוש האחרונות, היא רגל ההגנה בסייבר, על רקע ההבנה, שאותה ניסח הרמטכ"ל, שיש עוד מימד בנוסף ליבשה, אוויר וים והוא הממד הקיברנטי".

אני כבר פותח סוגריים חשובים – איפה עומד נושא הקמת זרוע הסייבר בצבא?

"זה עדיין בדיונים. כרגע אנו עובדים בשיתוף פעולה עם יתר יחידות הסייבר בצבא תחת אסדרה שקבע הרמטכ"ל. יש תיאום מלא".

נחזור לאגף התקשוב. מה הייעוד שלו?

"המטרה היא להוביל לעליונות של צה"ל במרחב הקיברנטי – המרחב שבו יש ביטים: סייבר, מידע, תדרים, RAF – לצורך הכרעה וניצחון מובהקים בשדה הקרב. האגף הוא מעין זרוע-על, שכן כל אחת מזרועות צה"ל נדרשת להשיג עליונות בממד המידע ולכן האגף פועל גם באופן רוחבי עם כל הזרועות האחרות כדי לעצב תפישת דיגיטלית משותפת ועליונות במידע וה-IT".

אני מניח שלא קל לעצב תפיסה משותפת בארגון רב-זרועי ומבוזר כמו צה"ל?

"זו אכן משימה לא פשוטה לראות את השלם הצה"לי, שכולל את המודיעין, את צבא היבשה, את זרועות האוויר והים, להכיר את הצרכים התקשוביים של כולם ולסגור את כל המעגלים. למרות שצה"ל הוא בין הצבאות המתקדמים ביותר מבחינת שיתופיות בין-זרועית ולמרות שהוא הצבא המתקדם בעולם בתחומי התקשוב והטכנולוגיה עדיין עומדים בפנינו אתגרים רבים בתחומים אלה", משיב תא"ל מלאכי בדיפלומטיות וקובע: "המטרה היא להקים מרחב דיגיטלי צבאי, שמאפשר שיתוף של דאטה. זה כולל ארבעה מרכיבים: ענן, ניידות, מיצוי המידע וההגנה סייבר, עם כל קשרי הגומלין ביניהם".

המאמץ המרכזי – אינטרנט מבצעי

זה הזמן לדבר על לוט"ם.

"לוט"ם היא למעשה החטיבה הטכנולוגית של האגף. היא עוסקת בבניין הכוח וההתעצמות בתחומי התקשוב, הן מההיבט הטכנולוגי והן מההיבט המבצעי, והשילוב ביניהם. ייעודה הוא ייזום, פיתוח, הקמת, תפעול ותחזוקת מערכי תקשוב אינטגרטיביים כלל-צה"ליים, וכן גיבוש ארכיטקטורה ותקנים טכנולוגיים תקשוביים עבור כלל הצבא. תחת החטיבה יושבות מספר יחידות: יחידת חושן, מצפ"ן, ממר"ם, תוכניות ואמל"ח, מעו"ף (מערכות ופרויקטים), מנהלת המעבר דרומה>מחלקת עתיד ומנהלת 2020 האחראית על מערכות שו"ב (שליטה ובקרה) ניהוליות ותומכות לחימה.

"המאמץ המרכזי שלנו כיום הוא בתחום האינטרנט המבצעי. רשת האינטרנט זו ההשתנות הגדולה של המאה ה-21 ויש לזה השלכות על הצבא. כאן תוכנית בניין הכוח נועדה לעצב ארכיטקטורת-על בצה"ל ולהקמת מרחב דיגיטלי מבצעי משותף, אמין ומוגן, מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות. התפיסה היא שרק אם המידע יהיה נגיש, זמין ומוגן נוכל להגיע לתוצאות אפקטיביות בלחימה.

"היום בעזרת המידע, המפקד בשטח יכול להחליט טוב יותר איזה גבעה כדאי לו לכבוש. הוא יכול לדעת – על בסיס נתוני שדה ראייה, עבירות בשטח ועוד – איזה מסלול כדאי לו לקחת. בדרך לאותה גבעה הוא גם ידע איזה מודיעין רלוונטי יש לו. המידע צריך להיות זמין וכל אחד יעבד אותו לצרכיו. אין בינה אחת, יש בינה מבוזרת. יש דברים שנכון שיהיו במרכז, יש בקצה ויש בחיבור ביניהן. הנגישות והזמינות הן המכריעות.

"מכל הדאטה שנאסף בשטח, בשלל אמצעים, אנו מעבדים תובנות אופרטיביות, שמבוססות על מודיעין רלוונטי. אנחנו שואפים לכך שכל גדוד יהיה אוטונומי לגמרי ויוכל ליהנות מכל הטוב שאנו מציעים במרחב שלו, לצורך התניידות טקטית. הוא הדין לגבי מבצעים שהם רב-זרועיים או רב-חייליים. כל אחד צריך להיות מסוגל לקבל בשטח את מקסימום המידע, גם כשהוא מנותק ממערכי הליבה שלנו. הנגשת המידע וניודו, מהליבה לקצה, זהו אחד האתגרים המרכזיים שלנו כיום".

בעתיד הלא רחוק, עם התעצמות ה-IOT, יהיה גם הרבה מידע בקצה.

"נכון מאוד, אם כי לצה"ל יש כבר היום מערכות מסועפות של חיישנים, מצלמות ואמצעי חישה שקולטים מידע ומעבירים הלאה למפקדות. למשל, לאורך הגבולות. עם הטמעת אמצעי IOT, מהלך שאנו נמצאים בעיצומו, נפעל לקלוט את המידע מהקצוות, לעבד אותו ולשנע אותו הלאה למרכז. זה יקרה גם הפוך, מהליבה לקצה, והאחד יזין ויעשיר את השני. ולכן, שוב, כל נושא ניידות המידע מקצה לקצה היא קריטית בצבא".

בשעתו הושמעה ביקורת רבה על מפקדים שיושבים מול מסכי פלזמה.

"אני רוצה להדגיש, מסכי פלזמה אינם תחליף ללחימה, אבל אין לי ספק שמידע זמין ישפר את אפקטיביות המלחמה. בדרך לכך צריך גם לעבד את המידע ולהגיע לידי מה שמכונה 'מיצוי מדעי'. בכלל, כל תהליך העברת המידע הוא מורכב. הוא כולל את איסוף המידע, שינוע המידע, ניתוח המידע ועיבודו".

תוכל לחדד את עניין מיצוי המידע?

"התכלית זה הפקת תובנות מבצעיות משלל המידע. אנחנו מכווני מידע וכל כלי הוא עתיר סנסורים. מיצוי המידע הוא מערכת משולבת. היא כוללת כמה טכנולוגיות שמשולבות זו בזו יחד, כמו מערכות AI מתקדמות לעיבוד תמונה, קול וטקסט, IOT עליו דיברנו, יכולות היתוך מידע רב-תחומי, למידה עמוקה לגילוי אנומליות, ובינה מלאכותית לסגירת מעגל. כארגון מונחה מידע, עם תהליכים מבצעיים מוכווני מידע, השאיפה בסוף היא להפיק תובנות מבצעיות מהמידע להאצת האפקטיביות והקטלניות של צה"ל בשדה הקרב.

"מכיוון שיש לנו עליונות טכנולוגית והאויב יודע זאת והוא מנסה לקזז אותה. הוא פועל להתחפר בתת-הקרקע (מנהרות), בתת-מימי (צוללנים), להיטמע בתוך אוכלוסייה אזרחית או בשמורות טבע, מה שנקרא 'האויב הנעלם'. אבל בסוף כל תנועה בשטח – ובוודאי במרחב הווירטואלי – מייצרת איזושהי חתימה ותפקידנו לאתר אותה. התפקיד שלנו הוא לאסוף מידע ולייצר אלגוריתמיקה גבוהה ולמידה עמוקה לגילוי אנומליות, כי 'האויב הנעלם' משאיר חתימה. האתגר הוא איך אתה מיישם את האלגוריתמיקה בזמן אמת ומפיץ אותה לפני שהצוללן עולה על החוף.

"יתרה מזאת, המערכת הצבאית היא מערכת מבוזרת ומורכבת, כפי שציינת בצדק, והחיבור, הקישוריות, הניגשות והזמינות מאפשרים לנו להתקדם ולהגיע למקומות חדשים. המטרה שלנו היא לא רק למכן את הקיים, לבצע מעבר מאנלוגי לדיגיטלי, אלא גם להנביט תהליכים חדשים בעלי פוטנציאל. זה האתגר שלנו".

דיברת על המידע אז מתבקש לדבר על הענן.

"הענן, ואדגיש: ענן בטוח, הוא ליבת הסמך של האינטרנט המבצעי. את נכסי הליבה אנו כמובן שומרים בארגון, מצד שני יש עושר רב בסקטור האזרחי והשאלה היא איך מביאים לצבא ענן שאפשר לסמוך עליו, שיהיה בטוח ולא חשוף לשימוש".

צילום: דובר צה"ל

טקס סיום קורס תכנות

סיפוק מקצועי ואתגר לאומי

ההון אנושי נתפס כמכריע בתחום הטכנולוגי. מה אתה יכול לספר על החיילים המשרתים באגף? אגב כך מעניין להכיר את סביבת הפיתוח שלכם. עד כמה היא דומה לזו האזרחית?

"יש לנו צוותי דאטה מהטובים בישראל. אנו מנצחים בכל התחרויות בכל ההאקתונים, בין אלה שעורכות האוניברסיטאות ובין אלה שעורכת מפא"ת. המשימה שלנו היא לגייס את המוכשרים ביותר ואת הטובים ביותר, וכצבא העם אנחנו יכולים ויודעים לעשות זאת, כאשר האתגר הוא כמובן להשאיר אותם במערכת ככל האפשר. מכיוון שאנחנו ארגון מוכוון מידע אנו מחפשים מועמדים עם יכולות חשיבה רב-ממדית -אלגוריתמיקאים בעל תואר שני, דרך תלפיונים (בוגרי מסלול הכשרה בצה"ל שמטרתו המרכזית היא גיוס צעירים וצעירות מוכשרים ומצטיינים למערכת הביטחון, והכשרתם לעיסוק בתפקידים מרכזיים במערכי המו"פ הביטחוניים, י.צ.) בוגרי פסגות, אנשי תוכנה ומומחים בניתוח מידע. היעד שלנו ל-2019 הוא להביא מומחי ניתוח מידע ואנליסטים לרמת האוגדות והחטיבות. זה אתגר גדול לביצוע.

"חשוב להכיר את רוח הארגון אצלנו. המפתח אצלנו עם צרכני המידע בשטח, לומד את הצרכים וכותב קוד בשטח, לעיתים תוך כדי לחימה. אם אתה שואל האם קיימת תרבות סטארט-אפית באגף אז התשובה היא: כן ולא. אנחנו מקיימים הרבה האקתונים, הן לעולם המבצעי והן לעולם של תומכי הלחימה. קצינים בהשלמה חיילית שלנו משתפים בהאקתונים בפארק ההיי-טק גב ים בבאר-שבע. אנחנו מזמינים את הסטודנטים לבוא ולהתרשם, בוודאי העתודאים, אנחנו גם יוזמים מיזמים גדולים עצמיים. מעל הכל אנו מקיימים תרבות של פתיחות ושותפות עם קהילת ההיי-טק.

איך משמרים את החיילים והקצינים במסגרת הצבאית ומתמודדים עם הפיתויים באזרחות?

"התחרות היא אכן חריפה, אפילו חריפה מאוד והיא מתנהלת בשני ממדים – האחד מול הסטארט-אפים והשני מול החברות הרב-לאומיות הגדולות, שמרחיבות את מרכזי המו"פ שלהן, מציעות תנאים מדהימים באמת, שכן הביקוש בענפים מסוימים הוא אין-סופי. למשל בביג דאטה. זהו אתגר עצום לצבא שרוצה לשמר את העליונות הטכנולוגית שלו וזה קשור קשר הדוק לביטחון הלאומי. אגב, האתגר הוא חריף עוד יותר אם אתה מבין שאנשי הפיתוח שלנו נכנסים לרשתות סגורות, והשאלה היא איך מאפשרים אפקטיביות למפתחים ונותנים להם תחושה כמו זו של מפתחים באזרחי.

"אני חושב שמה שמייחד אותנו בתחרות על ליבם של הצעירים הוא האתגר המקצועי, בשילוב עם התרומה לביטחון המדינה. זה עדיין עושה משהו לדור הצעיר. מעבר לכך, הסביבה שבה הם עובדים היא סביבה באמת מצויינת. מדובר בחבר'ה מאוד טובים ומוכשרים. איך אמר לי בחור שהגיע אלינו מיחידה טכנולוגית מאוד מובחרת: 'ביחידה שלי אתגרתי אחרים. באתי לכאן כדי להיות מאותגר'. אז נכון, תמריצים כלכליים זה חשוב וביחס לסביבה האזרחית אנו עדיין רחוקים מאוד ממה שמקובל, אבל האתגר שלנו הוא משמעותי".

כמי שמכשירים למעשה את הדור הבא של ההיי-טק הישראלי, עד כמה אתם דואגים לגוון את אוכלוסיית המשרתים ביחידות הטכנולוגיות?

"זה חלק מתפקידנו הלאומי. למשל, בכל הנושא של קידום נשים לתפקידים טכנולוגיים אנו שותפים למספר יוזמות בנושא, כמו תוכנית CyberGirlz של אמ"ן וקרן רש"י, קהילה לנערות המתעניינות בתחומי המחשבים והסייבר, או מסלול She Codes שהוקם במטרה להגיע ל-50% נשים מתכנתות תוך עשור, או פרויקט מהממ"ט לקידום תחומי הטכנולוגיה בקרב נערות, במטרה להשיג שוויון מגדרי בתעשייה ובאקדמיה.

"השתיים האחרונות הן יוזמות אזרחיות שאנו שותפים להן, וזה חלק מהיותנו צבא העם וגורם משמעותי בקהילת ההיי-טק הישראלית. אנחנו מעודדים כל הזמן בנות לגשת לקורסי תכנות. ואגב, הן לא חייבות לבוא מחמש יחידות מתמטיקה. זו שאלה של יכולות וכישורים. לא מזמן סיימה אצלנו בחורה מחולון קורס תכנות בהצטיינות. אתה יודע מה היא למדה בתיכון? תיאטרון.

"אצלנו ביחידה מתקיים שוויון מגדרי מלא. המפקדת הקודמת והסגנית הנוכחית הן נשים. כמעט מחצית מהמפקדות בדרגות סא"ל אצלנו עוסקות בתכנות. שיעור הקצינות אצלנו הוא כפול מאשר ביחידות לא-טכנולוגיות, מטוראי ועד תא"ל. כך גם לגבי המגזר החרדי. זה חלק מתפקידנו הלאומי לשלב כמה שיותר חרדים בעולמות היי-טק והטכנולוגיה. אנחנו משחררים לשוק למעלה מ-1,000 אנשי תוכנה עם ניסיון בכל התחומים, כולל אלגוריתמיקה. במקביל, אנו מעודדים אותם להמשיך ולרכוש תואר בעתיד ו-90% מהחרדים המשרתים ביחידות שלנו אכן עושים זאת".

"בכל הצניעות, אנחנו גוף הכשרה מצוין שיודע לקחת בן אדם שאין לו מיומנויות או לימודי ליבה – אנגלית ומתמטיקה הם הרי כלים יסודיים בתכנות – ובמסגרת של כמה שבועות, תלוי במקצוע, אנו הופכים אותו למתכנת או בודק תוכנה. באזרחות התהליכים הרבה יותר איטיים".

רבות דובר על האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי. עד כמה אתם באמת שם ועד כמה אתם משתפים פעולה עם יתר הגורמים באקו-סיסטם?

"אנחנו לגמרי שם. ברמת העיקרון, הממסד הצבאי תמיד הוכוון לעבוד עם תעשיות גדולות והיום המודל השתנה וכולל גם עבודה עם סטארט-אפים. היום אנו מסוגלים לעבוד גם עם חברות רב-לאומיות וגם עם יזמים בודדים, וכמובן גם עם האקדמיה. אנו תורמים מידע, מחליפים מידע ואנשים שלנו נמצאים שם, כמו שאנשים שלהם פועלים אצלנו. יש הזנה הדדית שנובעת מתרבות של פתיחות ושותפות בקהילה.

"אנו מיישמים מודל של חדשנות פתוחה ושמחים לקלוט כל הזדמנות מבחוץ. ההבנה היא שיש לנו הזדמנות אדירה. בישראל, המרחק בין החייל בממר"ם לבין המפתח ברמת החייל זה שלושה ק"מ בקו האווירי. התרבות הישראלית היא 'אחי'. ההוא שירת איתי, הבן שלו הוא סטארט-אפיסט והיה כאן לפני יומיים והמרצה ההוא עושה עכשיו מילואים. היכולת לשתף פעולה ולעשות סגירות זו יכולת נדירה ועוצמתית, ואגב, זרים לא מבינים אותה. במיוחד בצבאות אחרים וממסדים ביטחוניים זרים, למשל בוושינגטון. הרי המרחק התרבותי והגיאוגרפי בין וושינגטון לעמק הסיליקון הוא עצום.

"לכן, השאלה היא איך עובדים ביחד – הצבא עם הסקטור האזרחי, התעשיות הביטחוניות והאקדמיה – ומשלבים את כל המוחות המבריקים ומייצרים סינרגיה לאומית. אני יכול להעיד עלינו שאנחנו מסתכלים על כל גיוס ועל כל אקזיט ובודקים מה אנחנו יכולים לעשות עם אותם יזמים ועם אותן טכנולוגיות ואיך להיעזר בהם. יש לנו גם מה לתרום – מידע, אנשים נבונים, עוצמות, שדה ניסויים ועוד".

זה מוביל באופן בלתי נמנע לשאלה מתי יעבור אגף התקשוב לדרום?

"העניין כבר סגור וחתום. פורסמו מכרזים, יש זוכים והדחפורים עולים על השטח. האכלוס של קריית התקשוב בבאר-שבע יתחיל ב-2020 ויגיע לסיומו המלא ב-2023-2022. 4,000 טכנולוגים יעברו לשם. זה הרבה יותר מאשר בכל מרכזי הפיתוח של אפל, גוגל ומיקרוסופט. מקווה שרבים מהם גם יגורו באזור. צריך רק לתת להם מעטפת רלוונטית. אם יהיה להם טוב אז הם יישארו וזה מהלך שישנה את כל הסביבה.

"אגב, זה קורה כאן ועכשיו, כי מי שמתגייס היום, כעתודאי, עובר הכשרה אצלנו וישרת באגף התקשוב או בחיל האוויר, ישרת בשנת ההתחייבות האחרונה שלו בדרום והוא כבר יודע את זה. אני מאמין שהמהלך יהדק את שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון ועם החברות הטכנולוגיות בפארק ההיי-טק ובמקומות אחרים. זה יהיה הבית שלנו וזה מהלך לאומי שאנחנו מאוד מאמינים בו. אנחנו מצדינו נשקיע בקהילה, נאמץ בתי ספר בדרום, נרצה על טכנולוגיה ועוד. נתרום את חלקנו בחיזוק האקו-סיסטם ובפיתוח הנגב".

לסיכום קצת אסטרטגיית-על. איך מבטיחים את המשך העליונות הטכנולוגית של צה"ל אל מול אויב שהולך ומשתכלל?

"אין ספק שאנחנו מצויים בתחרות של למידה מאתגרת. יש לנו נקודת פתיחה טובה. ישראל היא המקום היחיד בעולם שבו לכל התאגידים הטכנולוגיים הענקיים יש כאן מרכזי פיתוח. צה"ל הוא שחקן מרכזי באקו-סיסטם ואנחנו מכשירים את עתודת ההיי-טק של ישראל, גם הכשרתית וגם תרבותית.

"דבר נוסף זה המודעות. בלחימה א-סימטרית יותר קל לאויב לשבש את המערכות הטכנולוגיות. הרי קל לקנות היום בשוק העולמי כלי תקיפה ולכן נדרשת מודעות גבוהה לשימור העליונות. אגב, עליונות לא מתקיימת בכל המרכיבים, בכל המקומות, כל הזמן. זה לא טוטאלי. אתה ממקד מאמצים על ציר הזמן ועל ציר המקום.

"בעידן הדיגיטלי קצב השינויים הרבה יותר מהיר ועוצמת השינויים יותר מהירה ולכן השאלה המרכזית היא איך נוכל לקיים את ההשתנות הכי מהיר שיש. האתגר הוא תרבותי-תהליכי-טכנולוגי. פלטפורמות הנשק הן יותר ויותר דיגיטליות וכאן השאלה היא איך אנחנו משמרים תרבות אג'ילית ואיך עובדים ככוח משולב עם הסביבה האזרחית. אני מאמין שאם נעשה את הכל טוב ונכון נוכל להתמודד עם האתגר בהצלחה".

טוב לדעת