Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים חדש באתר: מגזין 'הירוק החדש' - כל הפרטים על תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל. לחצו כאן

הכסף שלנו בידיים שלה

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, מתמודדת עם אתגרים רבים, בהם הנגשת המהפכה הטכנולוגית לציבור ועידוד התחרות בין הבנקים. היא עושה זאת בעזרת מערכת בנקאית ורגולטורית בה יש הנהגה נשית, שלדעתה כל סקטור צריך ללמוד ממנה

חדוה בר
צילום: רונן פדידה

תחילת הדרך המקצועית: "גדלתי בנגב, ביישוב עומר, במשפחה שהייתה 'קיבוץ גלויות': אם ניצולת שואה, ששפת אימה הייתה גרמנית, ואב ממשפחה מרובת ילדים, ס"ט (ספרדים), שגרה בחיפה ושפת האם בה הייתה ערבית. בגיל 20 עברתי לירושלים לטובת לימודיי ובגיל 25 התחלתי לעבוד בפיקוח על הבנקים. ראיתי מודעת דרושים שחיפשה 'כלכלן בתחום הפיננסי' וזה נראה לי מרתק. אחרי מספר שנים עברתי למחלקת המחקר של בנק ישראל, שם ריכזתי את הנושאים של שוק ההון תחת מנהלת המחלקה דאז, ד"ר קרנית פלוג, לימים נגידת בנק ישראל".

המעבר למגזר הפרטי: "ב-2005 נבחרתי לייצג את ישראל בדירקטוריון הבנק האירופי לשיכון ופיתוח, שמושבו בלונדון. משפחתי ואני נענינו לאתגר והתגוררנו שם שלוש שנים. בעלי רן היה אחראי על הטיפול בילדים בשנים הללו, ותמיכתו אפשרה לי להתמקד בעבודה ולהתפתח. למדתי שם רבות וקיבלתי פרספקטיבה רחבה, על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית, על תפקיד הדירקטוריון בגופים פיננסיים, על כלכלת שוק ועוד. בתום התקופה התלבטתי אם לחזור לבנק ישראל, או לפנות לסקטור הפרטי. כשהוצע לי תפקיד סגנית ראש חטיבת שוקי הון בבנק לאומי, ההחלטה התקבלה".

בנק לאומי: "הגעתי בסוף 2008, חודש לפני שהחל משבר כלכלי עולמי הקשה מזה עשרות שנים, כאשר בנק ליהמן ברדרס פשט את הרגל. בעת המשבר, כאשר מכל עבר היו שמועות על הבנק הבא שעומד לפשוט רגל, ורבים אכן פשטו רגל, פעלנו בלאומי לצמצום החשיפה, באמצעות מכירת אג"חים והעברת פיקדונות בין מדינות, כדי שלא נמצא עצמנו עם פקדונות או אג"חים של בנקים שפשטו רגל. בהמשך מוניתי לחברת הנהלת הבנק וקיבלתי אחריות להקים חטיבה חדשה לניהול סיכונים, שתחומי האחריות שלה נעו מסיכוני אשראי וסיכוני השקעות (נוסטרו) ועד סיכוני סייבר, והסמכויות והעשייה שלה נגזרו מתובנות מתוך המשבר הפיננסי העולמי".

חלום חיים שהתגשם

המינוי לתפקיד המפקחת על הבנקים: "בשנת 2015 התפנה תפקיד המפקח, הוקמה ועדת איתור, החלטתי להתמודד ולאחר תהליך נבחרתי לתפקיד על-ידי נגידת בנק ישראל. זו זכות אדירה למלא תפקיד זה, שמשפיע על כל אזרח ואזרחית במשק הישראלי ועל כל עסק, קטן כגדול. יותר משזו סגירת מעגל מרגשת, הבחירה בי הייתה כניסה לתפקיד שהיה חלום חיי. להערכתי, המסלול שעשיתי מראה שאם מציבים יעדים גבוהים ורחוקים, גדל הסיכוי להשיגם".

מודל לחיקוי: "אבי, יעקב בחבוט (לימים בר-טוב), היום בן 86, שהחל את חייו במשפחה בת 11 ילדים. הוריו נפטרו כשהיה צעיר, ולמרות כל הקשיים שעבר הוא נעשה פרופ' לפיזיקה ודיקאן המחלקה באוניברסיטת בן-גוריון. אני מאמינה במוביליות חברתית ומבחינתי אבא הוא ההשראה לכך. אבא הוא גם הוכחה לכך, שאם אתה נחוש, משקיע ואוהב את מה שאתה עושה, הרי גם אם התחלת ממקום יותר חלש אתה יכול להגיע רחוק. סיפור חייו דחף אותי להתאמץ יותר ולשאוף הכי גבוה שאפשר. הוא גם דוחף אותי להשתמש בתפקיד אליו הגעתי כדי לסייע לאוכלוסיות מוחלשות. אנחנו עושים זאת בפיקוח על הבנקים באמצעות עובדים ומנהלים שמחויבים מאוד לציבור ושרואים בתפקיד שליחות".

נשים בתחום הבנקאות: "בתחום הבנקאות והרגולציה על הבנקאות נשים פרצו את כל תקרות הזכוכית והגיעו למשרות הבכירות ביותר. היום יש שלוש מנכ"ליות של בנקים מהגדולים ביותר: לאומי, דיסקונט והבינלאומי, שם גם היו"ר היא אישה, והרבה נשים משמשות חברות הנהלה ומנהלות סניפים. אצלנו בפיקוח, 65% מהמנהלים הן נשים ויש לי שלוש סגניות וראש מטה שהן נשים.

"בכל מה שקשור לקידום נשים בבנקאות וברגולציה הפיננסית יש לגליה מאור, שהייתה המפקחת על הבנקים הראשונה ובהמשך כיהנה כמנכ"לית הבנק הראשונה בישראל, תרומה גדולה. היא היוותה מודל לחיקוי וגם קידמה נשים רבות, לא כהעדפה מתקנת, אלא פשוט משום שהן טובות. אותן נשים מינו נשים, ומאז תחום הבנקאות מאופיין בכמות גבוהה של מנהלות".

סקטורים אחרים: "בהחלט צריכים ללמוד מאיתנו ולעודד נשים באופן פרו-אקטיבי לטפס במעלה הסולם. בשביל זה נדרשת גם גמישות ארגונית שתאפשר לנשים לעבוד מהבית ולהימדד על-פי תפוקות ותרומה, ולא אם הן עברו מכסה מסוימת של שעות".

חינוך דיגיטלי למבוגרים

המהפכה הדיגיטלית: "שביעות הרצון של לקוחות הבנקים מהשירותים הדיגיטליים המוצעים מאוד גבוהה, ועומדת על 92% לפי סקר רחב שביצענו לאחרונה, בעוד שבסניפים רמת שביעות הרצון נמוכה. מי שנפגעות בתקופת הביניים מהמעבר לעולם הדיגיטלי הן בעיקר האוכלוסיות המבוגרות, שמתקשות להתמודד עם השינויים. אנו בפיקוח פועלים כדי לנסות לצמצם את הפגיעה האמורה במגוון צעדים. למשל, דרשנו מהבנקים שיפעילו סניף נייד שיגיע לבתי אבות, שיציבו בסניפים דיילים שיסייעו עם המכשירים האוטומטיים ורתמנו למעשה את כל מערכת הבנקאות לסייע בחינוך דיגיטלי ללקוחות מבוגרים".

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים: "מדובר בשינוי מבני שאנחנו בבנק ישראל מובילים כדי להגביר את התחרות במערכת הבנקאית בתחום של משקי בית ועסקים קטנים, כחלק מיישום מסקנות ועדת שטרום. בישראל קיים שוק בנקאי-פיננסי ריכוזי ואנחנו כבר רואים שההכרזה וההתקדמות של מהלך הפרדת חברות כרטיסי האשראי מגביר את התחרות, מוריד את עמלות הסליקה לעסקים הקטנים, מוביל להרחבת מגוון של אמצעי תשלום לרבות כרטיסי אשראי ואפליקציות, וכפועל יוצא מכך גם מקטין את כמות הכסף השחור והלא מדווח".

היעד הבא: "אורך הקדנציה הוא חמש שנים ועוד לא סיימתי ארבע שנים, כך שעוד לא חשבתי מה הלאה. זה תפקיד חיי ויש עוד משימות לבצע".

שם ומשפחה: ד"ר חדוה בר.

גיל ומצב משפחתי: 50, נשואה + 3 ילדים.

תפקיד: המפקחת על הבנקים בבנק ישראל.

השכלה: תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומדעי המדינה, תואר שני בהצטיינות בכלכלה עם התמחות במאקרו-כלכלה וסחר בינ"ל, דוקטורט בכלכלה בנושא "שוק הכספים ומנגנוני פיקוח על פירמות". כל התארים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

תפקידים קודמים: שורת תפקידים במגוון גופים ובהם: סמנכ"ל בנק לאומי, ראש החטיבה לניהול סיכונים וסגנית ראש חטיבת שוק ההון; נציגת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופי לשיקום ופיתוח בלונדון; ראש תחום שוק ההון במחלקת המחקר של בנק ישראל; כלכלנית ביחידת המחקר בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל; מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

משהו אישי: תפקיד המפקחת על הבנקים היה חלום שגיבשה בגיל 25, כשהחלה לעבוד ככלכלנית בפיקוח על הבנקים. אחרי 22 שנים בתפקידים שונים, בבנק ישראל ומחוצה לו, חזרה לפיקוח על הבנקים.

טוב לדעת
נגישות