Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

הדרך החדשה לשמור על הלב

קוצב לב מסוג דפיברילטור תת-עורי, אשר יכול לאבחן דום לב ולתת ללב מכת חשמל ברגע הקריטי, הושתל לאחרונה באופן חריג בגופה של מורה צעירה שעברה דום לב. פרופ' דוד לוריא, מנהל היחידה לטיפול בהפרעות קצב לב וקוצבים בבי"ח הדסה עין כרם, מספר על הטכנולוגיה המתקדמת ויתרונותיה

צילום: shutterstock

באמצע חודש דצמבר האחרון התמוטטה חן דנציגר בכניסה לבית הספר בו היא עובדת, "ברנקו וייס", בבית שמש. דנציגר, בת 29 בלבד, עברה דום לב. למרבה המזל מספר תלמידי י"א הצילו את חייה: הם החלו לבצע בה פעולות החייאה מדויקות, בהתאם להדרכה שעברו במסגרת הלימודים. כאשר הגיעו צוותי איחוד הצלה ומד"א למקום, הם המשיכו בתהליך, הצליחו לייצב את מצבה, והעבירו אותה לטיפול בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

"במרבית המקרים האלה חיי האדם נמצאים בידיהם של עוברי אורח, ואם לא נעשות פעולות הצלה בדקות הראשונות לאחר האירוע, הרי שכאשר צוות ההצלה מגיע זה כבר מאוחר מדי", מדגיש פרופ' דוד לוריא, מנהל היחידה לטיפול בהפרעות קצב לב וקוצבים בהדסה עין כרם. "זו הסיבה שבגללה החינוך בנושא חשוב כל כך – והמקרה הזה הוא דוגמה לחשיבות העניין. זה סיפור הצלחה בכל מובן אפשרי".

ההצלחה אליה מתייחס פרופ' לוריא אינה מסתכמת רק בפעולות ההחייאה של תלמידי בית הספר ושל הצוות הרפואי לאחר מכן. הוא מתכוון גם לאישור החריג שקיבל מקופת החולים להשתיל בגופה של דנציגר קוצב לב מסוג S-ICD, אשר ימנע את היווצרותו של דום לב נוסף.

פרופ' דוד לוריא (צילום: אליאנה קובלנקו ורדי)

חדשנות מצילת חיים

פרופ' לוריא עוסק ברפואה משנת 1984, ולאחר שעבד כקרדיולוג בכיר בבית החולים שיבא תל השומר, הוא משמש בחמש השנים האחרונות כמנהל היחידה לטיפול בהפרעות קצב לב וקוצבים בהדסה עין כרם. פרופ' לוריא עוסק בייעוץ במחלות לב, הפרעות קצב לב וקוצבים; מבצע טיפולי אבלאציה (צריבות על ידי חום או הקפאה) של מוקדי הפרעות קצב לב, וכן השתלות והוצאות קוצבים ומכשירים אחרים בטיפול בהפרעות קצב.

S-ICD הוא דפיברילטור, כלומר הוא יכול לאבחן דום לב ולתת ללב מכת חשמל שתוציא את האדם מהמצב הקריטי הזה. דפיברילטור מבוסס על טכנולוגיה שהמציאו לפני כ-50 שנה, מכשיר המשלב שתי כפות אותן מניחים על בית החזה של האדם כדי להזרים חשמל ללב. "לפני כ-30 שנה", מספר פרופ' לוריא, "המציא ישראלי בשם מישל מירובסקי מכשיר מבוסס דפיברילטור, אותו משתילים בבית החזה. המכשיר הזה בנוי כך שיוצאים ממנו חוטים שבקצותיהם אלקטרודות. אלה מושתלות אל תוך הלב דרך הוורידים, ובעת הצורך, לאחר שיש סימנים לדום לב, המכשיר נותן את מכת החשמל הדרושה. זהו מכשיר מהפכני שמאפשר לטפל בדום לב תוך שניות בודדות".

מכשיר זה כלול בסל התרופות כבר שנים רבות, אך הוא אינו המכשיר שהושתל בגופה של דנציגר. במקומו הושתל מכשיר חדש, מתקדם, אשר אינו כולל העברה של חוטים ואלקטרודות דרך כלי דם אל תוך הלב.

"למכשיר של מירובסקי יש חסרונות – ההשתלה שלו כרוכה בסיכון בגלל הצורך להעביר את החוטים דרך כלי הדם, והחוטים יכולים להפריע לעבודה תקינה של השסתום. בנוסף, עם הזמן האלקטרודות שבתוך הלב יכולות לזוז ממקומן ואז במקרה הצורך המכשיר לא ייתן את המענה הדרוש. בגלל שהחוטים עצמם זזים, הם נוטים להישבר, ואם יש חיידק שנדבק אליהם ויוצר זיהום, צריך להוציא את הכל החוצה".

לדברי פרופ' לוריא, המכשיר החדש כלל לא עובר דרך כלי הדם ולא נכנס אל תוך הלב. זה החדש, כולל את גוף המכשיר וגם את האלקטרודות, והוא מושתל בשכבה התת-עורית של בית החזה. כך גם ההשתלה וגם המיקום שלו אינם כרוכים בסיכונים המאפיינים את המכשיר הוותיק.

תשאלו איך המכשיר, הנמצא רחוק יותר מהלב, מצליח לעשות את אותה הפעולה? "התברר שזה אפשרי במידה שהחיישנים מספיק ארוכים. אחרי הכל, מדובר ברקמה ביולוגית שחשמל עובר דרכה, והחיישנים הארוכים יכולים לקלוט את האות החשמלי שיוצא מהלב. הם מספיק מדויקים כדי לזהות את המצב, לאבחן את הבעיה כאשר היא נוצרת, ולהעביר את האות שגורם למכת החשמל הנחוצה להציל את האדם".

להרחיב את השימוש במכשיר המתקדם

עשר שנים שהמכשיר המתקדם נמצא בשימוש בעולם וכחמש שנים בישראל. הוא מיועד לשימוש בכל המקרים של חולים בסיכון לדום לב, כמו הדפיברילטור הוותיק. כלומר, חולים שעברו דום לב או סובלים ממחלת שריר לב קשה, או התקף לב גדול בעבר. המכשיר החדש אינו מתאים לחולים שזקוקים גם לקיצוב לב. נכון להיום סל הבריאות מאפשר את השתלת המכשיר החדש רק במקרים של חוסר גישה ורידית אל הלב, או נטייה לזיהומים חמורים. כלומר, השימוש בו הרבה פחות נפוץ מהשימוש במכשיר הוותיק יותר.

"מבחינה רפואית אנו מאמינים שצריך לאשר את השימוש במכשיר בקרב אנשים צעירים", אומר פרופ' לוריא, "שיש להם עוד שנים רבות לחיות. המכשיר הוותיק חשוף לבעיות לאורך זמן והשימוש במכשיר החדש מונע את זה. כיום זה אינו בהתוויות של סל הבריאות ובמרבית המקרים קופות החולים אינן מאשרות זאת. במקרה של דנציגר קיבלנו אישור חריג – קופת החולים התחשבה בכך שמדובר באשה צעירה, והצוות המקצועי בבית החולים ביצע את הפרוצדורה בהצלחה. אנו צריכים להרחיב את האינדיקציות לשימוש במכשיר בקרב צעירים, כפי שנעשה בכל העולם".

טוב לדעת
נגישות