Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים חדש באתר: מגזין 'הירוק החדש' - כל הפרטים על תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל. לחצו כאן

החברה להגנת הטבע

הסביבה, בזיקה לטבע ולשינויי האקלים, הוא הנושא שלו מוקדשת השנה הטריאנלה לעיצוב, המציגה מבט עדכני על העתיד האקולוגי והתעשייתי בעולם, כפי שהוא נתפס על ידי עשרות מעצבים ויוצרים

תיאטרון במבוק, DnA 2015 אדריכלות וארכיטקטורה (צילום: וואנג זילינג)

"הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא דרך עיצוב", זו האמרה המקדמת את פני הבאים לטריאנלה ה-6 לעיצוב ב-Copper-Hewitt National Museum of design בניו יורק. פלסטיק עשוי אצות, המשמש כחיפוי למבנה שהוא גם סביבת מחיה לפרפרים; טקסטיל הצבוע בטיפות גשם; דיו עמידה העשויה משקעי גזי פליטה ממכוניות ואמפיתיאטרון מצמחי במבוק בלב היער – אלה רק חלק מהדוגמאות לפרויקטים פורצי הדרך המוצגים בתערוכה, האצורה השנה בשיתוף מוזיאון העיצוב Cube מהולנד, בו מציעים מבט עדכני על העתיד האקולוגי והתעשייתי בעולם, בעיקר בענייני סביבה ובהקשרים חברתיים וקהילתיים.

הטריאנלה, המארחת יותר מ-60 יוצרים מרחבי העולם, מוקדשת לעיסוק של מעצבים עם הטבע ותגובותיהם על שינויי האקלים העולמי. האנס גובלס (Hans Gubbels), מנהל מוזיאון Cube בקרקדה הולנד, אומר כי התערוכה נושאת עמה הבטחה לשינוי התנהגותי בקרב האנושות, ושבאמצעות שיתוף הפעולה בין מעצבים, מדענים, אנשי איכות סביבה ואקדמאים – ניתן לייצר תשתית של קירבה ואינטראקציה בין התיעוש לבין בני האדם, ולשוב להיות בהלימה עם הטבע.

הפרויקטים השונים נוצרו מ-2016 ואילך, ומחולקים לשבע קטגוריות המשקפות את אסטרטגיות העיצוב בהן השתמשו המעצבים, ביניהן: יצירה של חומרים חדשים והדגמות לשימושים אפשריים, שימוש בטכנולוגיות חדשות, יצירת אובייקטים, מבנים ועוד. הטריאנלה מבקשת לנקוט עמדה ביקורתית ובאמצעות עיצוב לשאוף לשיתוף פעולה טוב יותר עם העולם שסביבנו.

המיצב בכניסה לטריאנלה לעיצוב 'טבע' במוזיאון הקופר יואיט (צילום: מאט פלין)

הבנה, עידוד, הצלה, איפשור (Facilitate), שיפור, תיווך וטיפוח, שבע האסטרטגיות העיצוביות אותן הגדירו צוות אוצרי התערוכה משני המוזיאונים. כך מאפשרת התערוכה, המוצגת בו-זמנית במוזיאון קופר יואיט ובמוזיאון Cube, לקהלי שני המוזיאונים להיחשף לעבודות עיצוב עכשוויות העוסקות בנושאים הומניטריים וסביבתיים. כל קטגוריה מכילה בתוכה פרויקטים שונים, ועל אף כי לעיתים רבות יש חפיפה בין הקטגוריות, החלוקה האוצרותית מאפשרת לצופים להתחקות אחרי העושר העיצובי והרעיונות המהפכניים שהמעצבים מציעים להצלת כדור הארץ, ובאמצעות חלוקה זו לתחום ולהגדיר את הפעולות השונות בהן מעצבים נוקטים.

להעצים את הטבע

אחת מהתמות הבולטות בתערוכה היא פרויקטים הרותמים תכונות ותהליכים טבעיים ומאפשרים שיפור חומרים, מבנים וחלקים מגוף האדם, עם שיטות מדעיות הנגישות גם לכאלה שאינם מדענים, ויצירת סינרגיה בין דיסציפלינות שונות.

Aguahoja, 2017-2019, נרי אוקסמן, קבוצת The Mediated Matter, מעבדת המדיה MIT (צילום: The Mediated Matter)

כך, לדוגמה, הפרויקט עטור השבחים של קבוצת Mediated Matter בהובלת החוקרת והמעצבת נרי אוקסמן, שפותח במעבדת המדיה של MIT. הקבוצה מציגה אוסף ניסויים חומריים ולא אובייקט מוגמר, המשלבים בין עיצוב חומרים טבעיים לבין הנדסה וטכנולוגיית הדפסה דיגיטלית. החומרים מודפסים במדפסת תלת-ממד ועשויים במינונים שונים של פקטין, תאית צמחית וכיטוסאן (Chitosan) – חומר העשוי בהשראת כיטין, שהוא ביו-פולימר המרכיב את קליפתם של קונכיות, חסרי חוליות וחרקים, ומשלבים בו-זמנית קשיחות וגמישות ומגיבים לחום ולחות.

הפרויקט הוצג השנה גם בתערוכת The Factory of the living במרכז פומפידו בפריז וכן זכה בפרס העיצוב הלאומי של מוזיאון קופר יואיט בקטגוריית פיתוח חומר אקולוגי מתקדם.

"לאפשר", עוד נושא הנדון בתערוכה, מתייחס להפיכת ההשראה מאורגניזמים חיים ותהליכים טבעיים למוחשיים ואפשריים. במסגרת זו יוצרים מעצבים פתרונות יצירתיים ואלטרנטיבות לתהליכי ייצור והפקה, במגמה להפוך אותם לידידותיים יותר לסביבה. פרויקט בולט בקטגורית האיפשור, הוא Bleached של המעצב הישראלי ארז נבי פנה, שנעשה במסגרת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה לאמנות ועיצוב בלינץ (Linz), אוסטריה.

Bleached 2018, ארז נבי-פנה (צילום: קלאודיה רוטקגל)

נבי פנה חקר את תוצרי הלוואי של הפקת המינרלים בים המלח. באחד מסיוריו לאזור הבין שבכל שנה שוקעים 20 מיליון טון של מלח לקרקעית בריכת האידוי, כשחומר עזוב זה מהווה מטרד למפעלים ומסכן את המלונות. זו הייתה נקודת פתיחה מצוינת עבורו כמעצב: חומר חינם ובעיה שזקוקה לפתרון. נבי פנה החל לעקוב ולתעד תהליכי התגבשות מלח על גבי חפצים, והחל להשתמש במלח כ״דבק״ טבעי המאפשר לחבר יחד פיסות עץ לכדי שרפרף. בפרויקט Bleached הוא משרה אובייקטים מעץ המחופים סיבי ליפה אשר סופחת אליה את גבישי המלח. עם התגבשות הקריסטלים האובייקט מולבן, ונראה כאלמוג שסיים את חייו, באופן שמתכתב עם הלבנת האלמוגים בטבע, דבר המעיד על גסיסתם.

בנוסף, באמצעות מינרליים אלו, הוא מצפה את האובייקטים בצורות ארכיטקטוניות חייזריות ויוצר קישוטיות הנובעת מהאורגניות של הקריסטלים. באמצעות הסדרה מציע נבי פנה אפשרות לבנות קשר חזק יותר בין מוצרים בהם יש קשר בין האדם לטבע ובאמצעות השתתפות בתערוכה הוא מדגים את הכוח שיש למעצבים להשפיע ולהעביר ביקורת על העולם בו אנחנו חיים. לדידו, התחושה העיקרית מביקור בתערוכה היא שמעצבים מתעוררים ומנסים לגבש תנועות בעיצוב שיובילו בסופו של דבר לשינוי בצריכה שלנו – כמעצבים וכצרכנים.

מיצב 'מפלט הפרפר' (צילום: Terreform ONE)

פרויקט נוסף בקטגורית "איפשור" הוא של המעצב הסיני שו טיאנטיאן (Xu Tiantian), מייסד חברת העיצוב והאדריכלות DnA-Design and Architecture בבייג'ינג. טיאנטיאן מתייחס לטבע כאל שותף, ולא רק כמשאב, ויצר מבנה של אמפיתאטרון בלב יער, באמצעות כיפוף ורתימה של עצי במבוק חיים הגדלים באופן טבעי.

תוך שיתוף פעולה עם התושבים המקומיים בכפר הנגקנג במחוז סונגיאנג (HengKeng Village Songyang ) הסמוך ליער, יחד הם שוזרים את ענפי הבמבוק למבנה ארכיטקטוני סגור. טיאנטיאן משתמש בטכנולוגיה פשוטה כדי לאפשר לתושבים באזור, שבעבר היה חקלאי ברובו, לשוב אל הטבע ויחד ליצור מקום המשמש להופעות תיאטרון או למנוחה אישית בחיק הטבע.

התיאטרון הפך במהירות גם למקור משיכה לתיירים שבאים לחזות בפשטות של אדריכלות מקורית בת-קיימא.

להציל את האנושות מעצמה

שינוי האקלים העולמי הוא נושא בוער בסדר היום הבינלאומי, ומקומו לא נפקד מהטריאנלה. רבים המעצבים המציעים יצירת תהליכי ייצור הוגנים יותר ופחות מזהמים, ומחפשים דרכים חדשניות לפעול לשינוי דפוסי צריכה כדי להושיע את המין האנושי מעצמו.

מטמורפיזם, שחר ליבנה, 2017, (צילום: אלן בלום)

בפרויקט Metamorphism של שחר ליבנה, מעצבת חומרים ישראלית בוגרת האקדמיה לעיצוב באיינדהובן, היא עוסקת בשינוי צורה וערך, ובכרייה של חומר חדש, העשוי כולו פלסטיק שעבר תהליך התכלות מואץ.

באמצעות ערבוב עם אבן גיר וחומרים נוספים, היא מפסלת בחומר הגיאולוגי החדש שנוצר, ומעצבת כלים הדומים לכלי פולחן קדומים – מסתוריים ובלתי ברורים, וכן סדרת תכשיטים העשויים מתלכיד הפלסטיק.

בשונה מכלי פולחן יקרים, הכלים עשויים לא משיש או מאבן יקרה אלא מפסולת פלסטיק שיועדה להטמנה, מהם יוצרת ליבנה חפצים בעבודה ידנית מאחד החומרים המזוהים ביותר עם ייצור תעשייתי, וכך היא הופכת את החומר ליקר ומשנה את ערכו.

הפרויקט נוצר במסגרת עבודת הגמר שלה והוא הוצג מאז בגלריות שונות. כשליבנה נשאלת האם מצאה דרך למחזר פלסטיק או לטייב אותו, היא עונה כי מטרת העל שלה בתור מעצבת חומרים קונספטואליים היא "להציג תמונת מצב כפי שקורה מאחורי הקלעים של תהליכי הייצור, ולאו דווקא כדי לפתור את כל בעיות העולם".

קריאה לפעולה

מעל לכל, מעבר לעיצובים האסתטיים המככבים בין התמות השונות של התערוכה, עומדת הקריאה של המעצבים ואוצרי התערוכה להתעורר ולנקוט עמדה אל מול משבר האקלים העולמי. הפרויקטים מציגים לרוב חלופה לתהליכי ייצור מסורתיים, לשימוש מחדש בחומרים, בשילוב של תהליכים ביולוגיים ועיצוביים, ואלה מאפשרים דרך חדשה להסתכל על המקום בו אנו חיים ועל משאבי הטבע שאנו צורכים. ייתכן כי אין בהם עדיין בשורה ממשית שיכולה להוות תחליף לייצור ההמוני והמהיר, אבל אם נאמץ אף חלק מהם, נוכל לדאוג לעולם טוב יותר.

אוצרים: קייטלין קונדל (Caitlin Condell), אנדראה ליפס (Andrea Lipps), מטילדה מקקויד Matilda)McQuaid), ג'ן ברטרנד (Gene Bertrand) והנס גובבלס (Hans Gubbels).

הטריאנלה מוצגת עד 20 בינואר 2020.


zlil.busnach@gmail.com
טוב לדעת
נגישות