Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

Mai Nafca Mina?

"בהרבה מקומות עובדים על UX ו-UI בלי מיתוג, או לחלופין רק מיתוג, אבל זו צלע שהיא הכרחית כחלק מהתהליך ולכן פיתחנו מתודולוגיה של שילוב בין מיתוג, חוויית משתמש ועיצוב, עם ראייה עסקית מאוד חזקה" – ראיון עם רון נבון והילה לייזרוביץ מ'נפקא' שיודעים לפצח כל מוצר

במצגת מיזם עם חברת WIZDRAW (צילום: שרית נבון)

רון נבון, מנכ"ל ומייסד 'נפקא' (Nafca – Brand Ux-Ui) לעיצוב ממשקים ואפיון חוויית משתמש, לא מבין: "איך יכול להיות שבלוקבאסטר לא הפכה להיות נטפליקס ולמה קודאק לא המשיכה להוביל בעולם הצילום", הוא תוהה, "היה להן את כל הידע והניסיון הדרושים לכך, אבל הן פשוט לא ידעו לקחת אותם לשלב הבא של חדשנות ודיגיטליזציה – וזה בדיוק מה שאנחנו שואפים אליו, וכבר עכשיו עושים עם מספר ארגונים וחברות".

פרט, נמק והדגם.

"בבקשה. אנחנו עושים את זה עם INVAINCU, חברת קוסמטיקה אמריקאית שנכנסה לעולם המכשור עם מכשיר להעלמת קמטים, שיש בו טכנולוגיה אבל בפועל הוא Low-Tech. בחברה מעולם לא חשבו על תקשורת שלו עם אפליקציה במטרה להגדיל רווחים ולמכור את כל הקרמים שנלווים לתהליך, או למכור מנוי למוצרים שיגיעו לבית פעם בחודש, או לייצר מתוך נתוני המשתמשים ביג דאטה על כמה שעות הם משתמשים, כמה פעמים בשבוע וכדומה.

"הרעיונות האלה על תקשורת בין המכשיר לבין אפליקציה שאוספת את נתוני השימוש ומייצרת Upselling ו-Cross-Selling – כולם נוצרו במערכת שלנו, ו-INVAINCU היא דוגמה מובהקת לחברה שלא ידעה לחבר את המכשיר והקרמים שלה יחד לתוך עולם דיגיטלי שפתאום מייצר להם קשר רציף עם המשתמש. שאם הוא משתמש במוצר שלהם איקס פעמים, למשל, הם יודעים על כך ויכולים להציע לו מראש לקנות קרם מסוים במקום לחכות שהוא יקנה בעצמו לאחר שהקרם ייגמר".

מנקודת האפס ועד למצגת המשקיעים

את התמחותו בתחום המיתוג ועיצוב הממשקים החל נבון כבר לפני כעשור, עם סיום לימודיו בהצטיינות, כשהקים את סטודיו 'נפקא' לשירותי מיתוג ודיגיטל עבור ארגונים וחברות – וכבר אז זרמו אליו לקוחות כגון מייקרוסופט, בנק לאומי, כביש 6, דיינרס, המכללה האקדמית אונו, ואן גוך וודקה, שוק צפון ורבים אחרים. בעקבות הצלחותיו, החל להרצות במכללה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן, וב-2017 הוא אף זכה בתחרות בינלאומית לעיצוב ממשקי שעון חכם של גוגל.

לפני כ-4 שנים פגש נבון את הילה לייזרוביץ, שותפתו לנפקא כיום אבל אז עצמאית בתחומי אסטרטגיה ואפיון חוויית משתמש לחברות, מיזמים וסטארט-אפים. להצלחתה באותה עת תרם ניסיונה כפלנרית בפרסום 'זרמון גולדמן' וכמאפיינת חוויית משתמש ב-TBWA Digital, שהתמודדה עם אתגרים גדולים ולקוחות כגון מקדונלדס, הבנק הבינלאומי הראשון ו-AIG.

"תמיד עיצבתי מוצרים יפים", אומר נבון, "אך גם כמי שלמד חוויית משתמש והתיימר להבין בכך, כשפגשתי את הילה והתוודעתי לפער במומחיות במחקר המעמיק, בהבנה ובתכנון המוצר שלה – הבנתי את היכולות המרשימות שלה באפיון חוויית המשתמש. כשהפכנו לשותפים, עשינו שינוי משמעותי בעסק: התחלנו ליצור מוצרים מעולים בכל קנה מידה, והחלטנו למקד את קהל לקוחותינו למיזמים וסטארט-אפים".

הילה לייזרוביץ, מומחית לאסטרטגיה ו-UX; רון נבון, מומחה למיתוג ו-UI (צילום: אלירן אביטל)

ההחלטה הביאה לכך שהשניים חדרו למרכז האקו-סיסטם הישראלי בעבודה עם עשרות יזמים, כמנטורים באקסלרטורים וחממות – בהם EISP 8200, Tau Ventures, Nielsen Innovate ותוכנית היזמות Delta – והפכו עם הזמן לאוטוריטה בתחום. כיום הם מלווים עשרות מיזמים בארץ ובחו״ל – ובהצלחה רבה: מיזמים שונים כמו KAZUAR, Annoto, OUTCOME ו-Treebute שטופלו על-ידם מנקודת האפס ועד למצגת המשקיעים, זכו בשנה האחרונה להשקעות של למעלה מ-15 מיליון דולר. בחמישה מהם השניים גם שותפים כיום לאחר שזיהו בהם פוטנציאל עסקי רב.

"אנחנו מטפלים בכל סוגי הממשקים", מסבירה לייזרוביץ, "החל מאפליקציה או תוכנה, מערכת מורכבת בארגון או אתר אי-קומרס/פורטל, ועד קובייה חכמה שמתקשרת עם אפליקציה. לממשק יכולים להיות ייעודים רבים – לצורך מכירה, לדוגמה, או לעידוד שירות עצמי של לקוחות כדי להפחית עומס במרכז השירות של החברה – ולכן תהליך התכנון של חוויית המשתמש מתחיל במחקר.

"בשלב הזה, אנחנו מנסים להבין מהי מטרת הממשק מבחינת החברה המזמינה, מה היא רוצה להשיג, מיהם המשתמשים שלה ומה אנחנו רוצים שהם ישיגו באמצעות הממשק עצמו. צריך להכיר את סוגי המשתמשים במוצר, כי לממשק אחד יכולים להיות כמה סוגי משתמשים – צעירים או מבוגרים, לדוגמה, ובהתאם ליצור בתוכו את האיזון הנכון בין הצרכים של כל אחד מהם. בסופו של דבר, המטרה היא לתת חוויה חיובית למשתמש כשהוא מצליח להשלים תהליכים עם ערך מוסף עבורו, ורווחיות של הממשק לחברה. שמים דגש רב על הבנת המודל העסקי, כי הבנת המטרות חשובה גם ברמה זו".

נבון: "לא תמיד המטרות הן עסקיות אבל תמיד יש מטרות. בתוכנה שעשינו לרצפת הייצור של 'ישקר', למשל, היו מטרות אחרות ברמת השימוש וההתייעלות". לייזרוביץ: "המטרה הייתה לייעל את הייצור ולהפחית זמנים כדי להבטיח הן איכות והן כמות גדולה יותר של ייצור. כלומר, המטרה עסקית אבל פשוט שונה ממטרה של שיווק ומכירה".

להיכנס לתוך החוויה

בדומה לאדריכל שמתכנן את המבנה, בעוד שמעצב הפנים יוצק למבנה את האופי ואת הנראות מנקודת מבטו, כזהו גם תהליך העבודה של לייזרוביץ ונבון: בתהליך ה-UX ר"ת User Experience) הילה זו שמתכננת את הממשק, ובתום התהליך מוגש לחברה המזמינה שרטוט מקיף של הממשק המבוקש – עד לרמת תפקידו של כל כפתור מתוכנן. "ברמה המקצועית זה נקרא Wireframe", רון מסביר.

בשלב הבא מתחיל תהליך ה-UI שבאחריותו של נבון, אשר לוקח את התוכנית אל תהליך ה-UI User Interface)) ויוצק במסגרתו את כל העיצוב לתוך הממשק. "זה איך נראים הכפתורים ומהי הצבעוניות הכללית של המערכת, שאפיון חוויית המשתמש יתממש בממשק – שהכפתור 'קורא' לך ושהאינפורמציה ברורה, שהניווט בתוך הממשק יהיה אינטואיטיבי וכדומה. המטרה היא לשמר את ה-DNA המיתוגי של החברה ולכן כל תהליך המיתוג של האפליקציה, הצבעוניות שלה והיישום שלה צריכים להיות נגזרת מאוד מדויקת של המותג עצמו".

נראה שמעורב גם היבט פסיכולוגי בתכנון ממשקים כאלה.

"ממש כך. זה ברמה שכשמעצבים עמוד או מסך ויש בו שני כפתורים, צריך לחשוב לאיזה כפתור תינתן קדימות כדי להניע את המשתמש ללחוץ עליו – להבדיל מהכפתור האחר שתינתן לו עדיפות שנייה, אבל שעדיין הוא יהיה שם וירגיש 'כפתורי' מבלי להתחרות על תשומת ליבו של המשתמש".

לייזרוביץ: "זה הרבה מעבר לעיצוב עצמו – גם בפן הפסיכולוגי וגם בפן של המיתוג. זה להיכנס לתוך החוויה. לממשק שהוא מאוד 'משחקי', למשל, יהיה סאונד מסוים ותהיה בו תנועה גדולה יותר לעומת ממשק מינימליסטי. זה משפיע על כל המרכיבים – באופי המלל שנבחר, קליל יותר או רשמי יותר, עד כמה ניתן למשתמשים לחקור ולגלות בעצמם או ננחה אותם ואפילו מבחינת התנועתיות ורמת האנימציה שתהיה בתוך הממשק.

"עבדנו, לדוגמה, עם חברת Worldcom Finance שמעבירה כספים בצ'יינג' מול לקוחות מהגרים ועובדים זרים. כלומר, עסק בעולמות הפיזיים. הם באו אלינו עם מיזם לאפליקציה להעברת כספים, אבל בניגוד ל'פייפל' והאחרות הם רצו אפליקציה שתיתן מענה בעיקר למי שגר הרחק ממשפחתו, בארץ אחרת, אבל רוצה שליטה על הכספים שהוא מעביר. הם זיהו שהכסף שהוא שולח למשפחתו 'נשרף' בלי שהוא יודע על מה, ואמרו שהם רוצים לפתור את הבעיה אבל לא יודעים איך.

"במסגרת הלמידה והשיחות איתם, ניסחנו שאלות שהם הפנו לאנשים בשטח ובדקו עם הלקוחות שלהם, ואחרי שתכננו את כל החוויה זה עבר תהליך של מיתוג ספציפי למוצר כדי לבדל אותו מהמיתוג הכללי של החברה". התוצאה: אפליקציית Wizdraw להעברת כספים שזכתה לשבחים ודורגה ב-2017 בין חמשת הסטארט-אפים המובילים בעולם הפינטק, בכנס Tech in Asia היוקרתי בסינגפור.

מדובר באפליקציה שהיא למעשה מערכת שלמה לניהול פיננסי מרחוק, מעבר לפעולה של העברת כסף. במקום להעביר כסף למשפחה בפיליפינים כדי שהיא תשלם על החשמל, לדוגמה, האפליקציה מאפשרת לשלם מכאן ישירות לחברת החשמל שם. כלומר, המהגר מספק את צורכי משפחתו מבלי שהוא נדרש להעביר אליה כסף שאין לו שליטה על אופן השימוש בו.

נבון: "הם הגיעו אלינו כחברה להעברת כספים קונבנציונלית מנקודה לנקודה, Peer-To-Peer, וההתנהגות היא כביכול במזומן. אנחנו בעצם יצרנו מערכת שבה אתה מפקיד סכום כסף לנקודה בענן שקראנו לה T-Cloud, ואתה זה שמחליט כמה מתוכו אתה מפריש בכל זמן לטובת מי שמושך אותו במדינה האחרת. ומתוך תהליך עיצוב חדש למשתמש, שבא לחדד מודלים עסקיים, נולדו גם מספר מודלים עסקיים שהמצאנו עבור הלקוח".

במרכז: רומן זלצר ארכיטקט פתרונות תוכנה ביחידת GTU של IBM, מירי ברגר מנהלת פיתוח עסקי ביחידת GTU של IBM (צילום: שרית נבון)

גיוס הון בנקודה אופטימלית

במקביל לעבודה השוטפת, הקימו לייזרוביץ ונבון שתי תוכניות שמציבות אותם בצמרת התחום בארץ – UXStart Program ו-UXStart Innovation. תוכנית UXStart Program מיועדת לסטארט-אפים בשלביהם המוקדמים ולאפיון ועיצוב המותג והמוצר הראשוני. התוכנית מאיצה תהליך מקצועי של בניית המוצר תוך הגדרתו המדויקת, גיבוש המודל העסקי והבאתו לכדי מימוש בממשק.

במסגרת התוכנית – בשיתוף פעולה עם יחידת GTU (ר"ת Global Technology Unit) של IBM, פועלים Hi-Tech ו-EY – מקבלים היזמים גם מעטפת וליווי בפנייה למשקיעים, החל ממצגת מיזם וכלה באימון לפיצ׳ ובהזדמנויות הצגה למשקיעים. עד כה השתתפו ומשתתפים בתוכנית, במחזורים שונים, מיזמים כגון Noodjis, TapTile, EveryWear, Livv, Cuebit, MDI ו-UA.

נבון: "מטרת התוכנית היא להאיץ את תהליך הבנייה של המותג והקונספט המוצרי, בין שזו תוכנה או אפליקציית אינטרנט/מובייל. מכיוון שהשלב הראשון עשוי להימשך שנה-שנתיים, תפקידנו הוא להעמיד סטארט-אפ כזה בצורה ממותגת ברמות הכי גבוהות שיש, עם קונספט של מסכים מרכזיים באפליקציה שעוברים אפיון חוויית משתמש ומעוצבים – כולל בנייה של מצגת משקיעים.

"כך, הסטארט-אפים נכנסים לעולם גיוס ההון בנקודה אופטימלית: הם נראים כמו משהו ממותג לגמרי, עם מסכים מרכזיים מתוכננים ומעוצבים כאילו כבר אפשר לגעת בהם, וזה גם הוכיח את עצמו: מיזמים שאיתם עברנו את התהליך הזה בשנה האחרונה גייסו למעלה מ-15 מיליון דולר. זה משנה את כל הלך הרוח בנקודת ההשקעה כי גם אם יש על מה לדבר – רעיון טוב או טכנולוגיה חדשנית – אין כמו לתת את המראה הכולל, עם שם ולוגו כמו שצריך ועם מצגת שנראית מיליון דולר.

"מעבר לכך שמסכי המוצר עצמו כבר מאופיינים ומעוצבים, אנחנו לרוב בוחרים כאלה שגם אפשר לראות בהם התממשות של מודל עסקי. במקום להציג בפני המשקיע משהו שהוא בגדר רעיון חצי אפוי, אנחנו מעמידים אותו מול 'אסטרטגיית הרכבת הנוסעת', כפי שאנחנו קוראים לזה, כי הוא רואה דבר שהולך לקרות איתו או בלעדיו. התחושה שנוצרת בתהליכים שאנחנו עוברים עם הסטארט-אפים היא שמי שיחליט לא להשקיע בהם, יעשה זאת מתוך שיקול דעת ולא מתוך תחושת בטן או אי-הבנה; ומי שכן, ישקיע כי הוא ראה את כל מה שהיה נחוץ לו כדי לקבל את ההחלטה".

לייזרוביץ: "הפוקוס בתוכנית הוא על המיתוג, המוצר ומצגת המשקיעים. הדגש בהרבה אקסלרטורים הוא על האסטרטגיה והמודל העסקי, אבל להרבה יזמים חסר ה- Drill-Down (מבנה עומק) למוצר – וזו הסיבה שאנחנו מצליחים ליצור שת"פים עם אקסלרטורים. אנחנו יודעים לשלב איתם ידיים כי הם מבינים שאנחנו יודעים לתרגם לְמוצר את כל מה שהם נותנים ליזמים ברמת האסטרטגיה".

נבון: "המון סטארט-אפים שהגיעו אלינו מאקסלרטורים, ואפילו מ-8200, אמרו שהם למדו "לדבר סטארט-אפית", והעבירו להם הרבה ידע על העולם הזה, אבל מבחינה מוצרית הם לא התקדמו מספיק – המוצר עדיין לא נראה יותר טוב, עדיין ללא מיתוג, שם סגור או מצגת משקיעים. הם רואים בנו startupper כי מבחינתם זו קפיצת קוואנטית, ברמה המוצרית. אם במשך שנה לא באמת התקדמת שם בתכנון ופיתוח המוצר, אתנו תוך חצי שנה תיתן זינוק, תוכל להתחיל לאסוף משתמשים ראשונים ולהרגיש את השוק".

"אנחנו מאוד הוליסטיים, ובאוריינטציה של הבנה עמוקה שבסופו של דבר סטארט-אפ כזה צריך ללכת ולגייס כסף, ולכן מצגת המשקיעים היא אלמנט מאוד חשוב. הסטארט-אפים מבינים שזה מוצר nice-to-have אבל אם לא תגייס כסף, לא תתקדם. הראייה ההוליסטית הזו מביאה גם להמשכיות ולהצלחה בגיוס כסף".

לפצח את המוצר

בשנה האחרונה הבינו השניים כי ניסיון העבר שלהם עם ארגונים גדולים מהווה גשר אידאלי לשילוב בין שני העולמות, משום שחברות גדולות בתחומי Low Tech שונים זקוקות לכושר המצאה וחדשנות – מה שמחזיר אותנו לרישא של כתבה זו, אודות החוסר שגרם לענקיות כ-Kodak ו-Blockbuster לפספס את הרכבת ולהיסגר. "בפגישה עם 'אגד', למשל", אומר נבון, "אתה רואה איך חברה לא מצליחה לצאת מהמסורתיות שלה ועדיין מעסיקה כרטיסנים, לדוגמה, כשיש על המדף כל-כך הרבה טכנולוגיות שבעזרתן אנשים לא יוכלו לצאת מהאוטובוס או 'יסומנו' בדרך כלשהי אם לא שילמו".

תובנה זו הניעה את לייזרוביץ ונבון להקים את תוכנית UXStart Innovation, שבמסגרתה הם מכינים ביחד עם הארגון בריף מטרות חדשנות, ובהתאם לו מתחילים תהליך Startups Hunt שהפתרון שלהם יכול להתממשק לארגון ומטרותיו. השניים מלווים את כל התהליך – האיתור, שיפור ודיוק המוצר בצד המיזם הנבחר עד להבשלה של חיבור עם הארגון כדיזיין פרטנר – ובסיומו הופך הארגון לשותף אסטרטגי הנהנה מהפתרון בארגון וכמשקיע במיזם.

INVAINCU, היא החברה הראשונה שחווה את התוכנית במלואה, אך זו נבנתה בזכות עבודה עם לקוחות כמו ISCAR, CrossFit, Lupa Worldcom Finance ו-Rapid Image. נבון: "העבודה היא מקצועית וברמה הגבוהה ביותר, בתהליכי עבודה סדורים ומתודולוגיות ייחודיות. מאחר שנקודת ההתחלה של הסטודיו הייתה בעבודה עם ארגונים וחברות, יש לנו היסטוריה רצינית בכל מה שקשור למגזר העסקי.

"כשהתחלנו לעבוד נטו עם מיזמים, הרבה אנשים אמרו לנו שזה סיכון עסקי גדול אבל עשינו את השינוי ואפילו ויתרנו על לקוחות גדולים כדי להתמקד בסטארט-אפים ובמיזמים. לימים, מצאנו איך ניתן לעשות חיבור מאוד יפה בין העולמות האלה של חברות במגזר העסקי לבין חדשנות וסטארט-אפים".

מהו הייחוד שלכם כחברה?

לייזרוביץ: "קודם כל, זה האקו-סיסטם שיצרנו בלחיות את השטח במגוון אקסלרטורים רחב, לדעת לשתף איתם פעולה ולא להתחרות בהם. וזה דו-כיווני, כי יכול להגיע אלינו גם מיזם שלא היה באף אקסלרטור, ואנחנו נביא אותו לבשלות כדי להיות בכלל מועמד שם, להתקבל ולהמשיך – ולהיפך: יש לנו מיזמים שסיימו אקסלרטור, הבינו את כל הרקע האסטרטגי שלהם וכדי להחיל אותו לתוך מוצר הם עברו את השלב השני איתנו. כלומר, יש פה מעגליות.

"בנוסף, המתודולוגיה שהצלחנו לפתח של השילוב בין מיתוג, חוויית משתמש ועיצוב, עם ראייה עסקית מאוד חזקה, היא יוצאת-דופן כי בהרבה מקומות אנחנו שומעים דווקא על UX ו-UI בלי המיתוג, או לחלופין רק מיתוג. זו צלע שהבנו שהיא הכרחית כחלק מהתהליך, ומה שמייחד אותנו היא היכולת לקחת את זה למקום עסקי".

ייחוד נוסף של השניים, יש לציין, טמון בבחירת הלקוחות בפינצטה כדי שניתן יהיה לתת להם את הערך המוסף המקסימאלי ובעובדה שכל לקוחותיה עד כה – גם חברות ענק כ-CrossFit ו'ישקר' – הגיעו אליה בעקבות המלצות אישיות או לאחר שחוו את השניים כמרצים וכמנטורים. למעשה, הכתבה הזו היא הפעם הראשונה שבה החברה נחשפת לכלי תקשורת. "אנחנו משרד שמספק שירותי מיתוג, UX ו-UI ללקוחות מן המניין שמגיעים אלינו כי הם צריכים פיצוח של חוויית משתמש כדי לממש מוצר דיגיטלי חדש שלהם. כך היה עם ישקר, למשל. הם יזמו את הפנייה וביקשו הצעת מחיר בעקבות המלצה שקיבלו. וזוהי גם גולת הכותרת שלנו: היכולת לפצח את המוצר כשצריך פיצוח", מסכם נבון.

טוב לדעת