Search magnifier

חיפוש

"ההיי-טק הישראלי משתנה, מתבגר ומשתבח"

יניב גולן ואביחי ניסנבוים, מייסדי קרן ההון סיכון לול ונצ'רס (lool Ventures), מדברים בראיון משותף על המגמות המסתמנות בזירת ההשקעות בהיי-טק, מבהירים מהם שיקולי ההשקעה שלהם ומנסים לחזות את תחומי ההשקעה המבטיחים הבאים

יואל צפריר ׁ(צילומים: יח"צׂ) ספר ההייטק הישראלי 2018

קרן ההון סיכון לול ונצ'רס (lool Ventures) הוקמה בשנת 2012 על-ידי יניב גולן ואביחי ניסנבוים ומשקיעה במיזמים בשלבים מוקדמים. בדרך כלל בסבבי Seed או A בסכומים של כחצי מיליון דולר עד 2.5 מיליון דולר; בחלק מהחברות נעשתה השקעה גם בסבבי B ו-C. בין החברות בפורטפוליו של הקרן ניתן למנות את Wibbitz – מאפשרת לכל אתר תוכן או מפרסם להמיר טקסט לסרטון וידאו בתוך שניות, תוך שימוש בבינה מלאכותית; Brodmann17 – שפיתחה סט של אלגוריתמים שמביא את מהפכת ה-Deep Learning למכשירי קצה פשוטים וזולים, ומייתרת את הצורך במעבדים גרפיים (GPU) יקרים וזוללי אנרגיה ומקום; Zooz (אשר נרכשה לאחרונה על ידי Payu) – המציעה מערכת הפעלה פיננסית לארגונים גדולים, המאפשרת להם להתחבר למספר גדול של ספקי טכנולוגיות תשלום, ולנתב באופן חכם טרנזקציות לאורך תהליך התשלום; Medisafe – פלטפורמה חכמה לניהול פיקוח והגברת מודעות לנטילת תרופות Talenya – מחברת טכנולוגיה מתקדמת ואינטליגנציה מלאכותית על מנת לשפר את גיוס העובדים המתאימים למגוון משרות.

הרף לגיוס סבב A ממשיך לעלות

בראיון עם שני המייסדים, ביקשנו להבין מהם שיקולי ההשקעה המרכזיים שלהם וכיצד, לאור הצלחותיהם בעבר, יודעים לזהות מגמה טכנולוגית מבטיחה בראשית דרכה. דילגנו על השאלה עד כמה המילה "לול" גורמת לכך שמקשרים אותם עם תרנגולות וביצים, לאחר שהבנו שהם כבר לא צוחקים מהבדיחה.

כיצד אתם מסכמים את 2018 מבחינת ההשקעות בהיי-טק הישראלי? מה השתנה? מהן המגמות המרכזיות? האם בסך הכל שנת 2018 הייתה שנה טובה להיי-טק הישראלי? לאן הולכים ב-2019?

יניב גולן: "ההיי-טק הישראלי משתנה, מתבגר ומשתבח, ו-2018 מהווה לדעתנו שנת מפנה. מגמות שהבחנו בהן בשלוש השנים האחרונות הגיעו לשיאן בשנה זו ויהיה מעניין לראות את ההשפעה שלהן על השנים הבאות. בין המגמות המרכזיות שראינו:

"היזמים הישראליים בוחרים לפתור בעיות גדולות יותר, חשובות יותר ויקרות יותר. הרבה פחות חברות מוקמות סביב אפליקציה לצרכנים, חוויות מדיה או שירות חברתי, והרבה יותר יזמים מחליטים להתמודד עם אתגרים בתפר שבין חברה, כלכלה, רפואה, איכות חיים וסביבה.

"הבהלה לזהב שיצר העיסוק במטבעות קריפטו וטכנולוגיות בלוקצ׳יין שוככת, והמיזמים החדשים בתחום מסמנים את התחלת ההתבגרות שלו.

"הרף לגיוס סבב A ממשיך לעלות, ואיתו הזמן הנדרש לשלב הסיד וכמות הכסף הנחוצה כדי לסיים אותו בהצלחה".

ההיקף הממוצע של עסקת אקזיט בודדת נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות. על-פי דוח שבחן את מצב ההיי-טק במחצית הראשונה של 2018, ההיקף הממוצע של עסקת אקזיט עמד על סכום לא גדול של כ-32 מיליון דולר, אם לא מביאים בחשבון עסקאות ענק בודדות וחריגות. מה דעתכם על כך?

יניב גולן: "האתגר שעומד בפני כל משקיע הון סיכון הוא לנסות ולזהות את אותן חברות שיגיעו להישגים משמעותיים יותר מהממוצע, ואנחנו לא שונים בכך. יחד עם זאת, כבר מרגע שהקמנו את הקרן היה לנו חשוב להעמיד מודל כלכלי, שתומך ומאפשר ליזמים שרוצים לרוץ קדימה ולבנות חברות משמעותיות לעשות את זה, אבל מאפשר גם לאלה שבוחרים למכור את החברה בשלבים מוקדמים יותר לעשות זאת, בלי להתמודד עם לחצים מצד הקרן להמשיך בכל מחיר. לשמחתנו, רוב חברות הפורטפוליו שלנו בוחרות להמשיך קדימה, לבסס את אחיזתן בשוק ולבנות את הערך שלהן".

רפואה, בריאות ואיכות חיים

כל התחומים בהם השקעתם בשנת 2017 – למידת מכונה, בינה מלאכותית ורובוטים אוטונומיים – הפכו ללוהטים ביותר בשנה החולפת, 2018. ספרו על ההשקעות שלכם בתחומים אלה, אילו חברות נוספו לפורטפוליו ומה מאפיין אותן? האם יש קו מקשר ביניהן?

אביחי ניסנבוים: "אכן, למידת מכונה הפכה להיות טכנולוגיה חשובה לסטארט-אפים רבים בשנים האחרונות, ומאפשרת מגוון רחב של פתרונות חדשים לבעיות שהיו קשות מדי לפתרון לפני כן. ב-2017 השקענו לדוגמא ב- Brodmann17, חברה שהתמקדה במחקר בסיסי בתחום והגיעה לפריצת דרך משמעותית, שאפשרה שימוש בלמידת מכונה בתחום הראייה הממוחשבת בביצועים טובים בשני סדרי גודל מהתחרות. גם Brodmann17 וגם חברות אחרות שהשקענו בהן ב-2018 לוקחות את הטכנולוגיה הבסיסית ומשתמשות בה לפתרון בעיות ספציפיות במגוון תחומים – תחבורה, רובוטיקה, אוטונומיה, ניהול שיחה ועוד.

"בין החברות שהשקענו בהן ב-2018 נזכיר את NoTraffic, שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לאפשר לערים לנהל בצורה אופטימלית את מערכת הרמזורים, ואת Voca, שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לאפשר למכונה לנהל שיחות יעילות ואמפטיות עם לקוחות וצרכנים.

"אבל לא רק בינה מלאכותית מניעה את התעשייה קדימה. Lightico למשל, מאפשרת לארגונים לתת שירות טוב בהרבה ללקוחות שלהם ולקצר תהליכים משמעותית. UrbanLeap מאפשרת לעיריות לאמץ בהצלחה פתרונות טכנולוגיים לבעיות שמטרידות את תושביהן. Saga מציעה למוסדות פיננסיים מטבע דיגיטלי מודרני שעומד בכל דרישות הרגולציה המחמירות ביותר. אם יש קו שמקשר ביניהן, הוא אינו טכנולוגי, אלא העובדה שהן כולן מובלות על-ידי צוות יזמים מנוסים שמנסים לפתור בעיות משמעותיות ומייצרות ערך חיובי".

בהקשר לשאלה הקודמת, זה גלו את הסוד: איך יודעים לזהות מגמה טכנולוגית מבטיחה בראשית דרכה?

יניב גולן: "אנחנו מאמינים שמגמות טכנולוגיות מבטיחות נקבעות ומזוהות קודם כל ולפני כולם על-ידי יזמים מוכשרים. אנחנו מקשיבים ליזמים שאנחנו פוגשים, ושמים דגש משמעותי על הכיוונים שאליהם הם מובילים את המיזמים שבוערים בעצמותיהם".

מה לדעתכם יהיו תחומי ההשקעה החדשים בשנים הקרובות?

"אנחנו רואים פריחה בתחומים הקשורים לרפואה, בריאות ואיכות חיים, ואנחנו מעריכים שהשילוב של ענין בתחום והצורך הגובר, יחד עם יכולות טכנולוגיות חדשות וזמינות של מידע, יחזקו את המגמה. אנחנו סקרנים לראות כיצד הפריסה של רשתות 5G תשנה את מאזן היכולות בין יחידות הקצה והענן, ומצפים לראות פתרונות שינצלו את השינויים האלה".

חשיבות עצומה לצוות היזמים

ספרו על מנגנון המיון והסינון של ההשקעה. מה חשוב לכם במיוחד כשאתם משקיעים – הטכנולוגיה, איכות המנהלים במיזם, השוק הפוטנציאלי? איך מודדים ביצועים?

אביחי ניסנבוים: "אנחנו מסתכלים על יותר מ-1,000 חברות בשנה. אם יש משהו שלמדנו לאורך השנים זה החשיבות העצומה שיש לצוות היזמים של החברה בתהליך. אנחנו מחפשים את היזמים שלהערכתנו ישרדו את המסע הקשה מרעיון עד להצלחה, כאינדיבידואליים וכקבוצה. אנשים עם החוסן הנפשי והאמונה במטרה, וביחד עם זאת, עם הגמישות שמאפשרת להקשיב, ללמוד ולשנות כיוון כשצריך. נסתכל כמובן על כל הפרמטרים האחרים גם כן – טכנולוגיה, שוק פוטנציאלי וכיוצ"ב – אבל לעיתים קרובות הבעיה שנבחרה, הטכנולוגיה ואפילו שוק המטרה משתנים מוקדם יחסית במחזור החיים של החברה, ולכן החשיבות העצומה ליזמים עצמם.

"תהליך המיון והסינון שלנו מתבסס על מספר תובנות:

♦ מגע ישיר בין השותפים לחברות: כל חברה שעוברת את המיון הראשוני תפגוש כבר בפגישה הראשונה את אחד השותפים בקרן ;

♦ שקיפות ואחריות: אנחנו מסבירים לחברות את התהליך הפנימי שלנו ואת השיקולים שמאחוריו, מוקדם ככל האפשר בתהליך, ומשתפים אותם בזמן אמת במסקנות שלנו. במידה והתשובה שלילית נקפיד למסור את החלטתנו מוקדם ככל האפשר ונסביר אותה מתוך רצון לתת ערך גם לחברות שאיתן לא נמשיך בתהליך;

♦ החשיבות של ראייה רחבה ונטרול חשיבה יוניפורמית: החברות שאנחנו בוחנים יפגשו בנפרד עם כל אחד מהשותפים, אנחנו מקפידים לצרף לצוות שלנו אנשים מרקעים שונים ותרבויות שונות, ובמהלך תהליך הבחינה אנחנו מקפידים לשלב תובנות מלקוחות ומשקיעי המשך בשוק המטרה של החברה".

המפתח – מבנה התמריצים והעדיפויות הממשלתי

אגב, מה שיעור ה- default כיום בהיי-טק הישראלי? כמה סטארט-אפים מגיעים בסוף לקו הסיום ומהו "קו הסיום" בכלל? מכירה, אקזיט, מכירות וכיוצ"ב?

יניב גולן: "לפי הדוח האחרון של IVC, יש כרגע קצת יותר מ-8,300 סטארט-אפים פעילים בישראל, וכ-3,300 חברות סטארט-אפ שנסגרו וסיימו את פעילותן בשש השנים הקודמות. מכיוון שסטארט-אפ שנסגר היה פעיל לפני כן בממוצע מעל לחמש שנים, הנתונים ההיסטוריים פחות רלוונטיים בתחום שרגיש כל כך לכל שינוי במאקרו-כלכלה ובמגמות גלובליות, ושמעצם הגדרתו פניו מופנות אל העתיד ולא אל העבר.

"כקרן הון סיכון, קו הסיום הוא כל נקודה שבה נוכל לממש את אחזקותינו ולייצר תשואה למשקיעים, אם עקב מכירה, או הנפקה, או מכירת מניות שניוניות, ולעיתים נדירות יותר עקב חלוקת דיווידנדים. מבחינת היזמים, לא חייב להיות קו סיום, מכיוון שיש היום יותר הזדמנויות מבעבר לממש חלק מאחזקותיהם בחברה במהלך הדרך ולאפשר לחברה להמשיך ולצמוח גם בלי למכור אותה מוקדם".

האם אפשר לומר שההי-טק הישראלי התבגר? כלומר, שיזמים רצים פחות לאקזיטים וממתינים להבשלת החברה?

יניב גולן: "זה מאד ברור שההיי-טק הישראלי התבגר, גם באופי הבעיות שהיזמים בוחרים לפתור, גם בגודל החלום וגם בפיתוח הסבלנות הנדרשת כדי להביא להבשלת חברה. העובדה שיש כבר לא מעט דמויות לחיקוי של יזמים ושל חברות ישראליים, שהמשיכו קדימה ויצרו חברות משמעותיות, בהחלט תורמת למגמה".

אגב כך, מה צריך לעשות ברמה הלאומית כדי שיותר ויותר סטארט-אפים יגיעו לכדי הבשלה ובגרות? יעסיקו יותר עובדים? יגדילו מכירות? אולי אפילו יעסוק במקטעי ייצור? כיצד אפשר לגרום לכך שהתעשייה עצמה תחתור לבניית חברות גדולות שיצמחו ויבשילו כאן בישראל?

אביחי ניסנבוים: "המפתח לדעתנו הוא במבנה התמריצים והעדיפויות הממשלתי. תוספת של כוח אדם איכותי על-ידי העלאת איכות מערכת החינוך תביא לכך שעלות הפיתוח בישראל תישאר (או למעשה, תחזור להיות) אטרקטיבית ולא תציב חסם על יכולת הגדילה של חברות. מדיניות מיסוי ליזמים, למשקיעי הון סיכון ולמשקיעים מוסדיים, שתעודד חשיבה ארוכת טווח, תעזור לקדם חברות לשלב הבא".

מה אתם מאחלים לעצמכם ב-2019? היכן אתם רואים את עצמכם חמש שנים קדימה?

יניב גולן: "נאחל לעצמנו שגם ב-2019 נזכה לפגוש יזמים מעוררי השראה, כאלה שבוחרים להקדיש את זמנם, כישרונם ואת הידע שלה לפתרון בעיות משמעותיות, שמקדמות את העולם למקום טוב יותר. ואם נסתכל חמש שנים קדימה, נרצה להיות במקום בו נוכל להביט לאחור ולהתגאות בתרומתנו ליצירת תעשייה חזקה בישראל, מקומות עבודה רבים נוספים וערך משמעותי שעזרנו ליצור ליזמים שהשקענו בהם ולמשקיעים בקרן".

טוב לדעת