Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים לקריאת המגזין - לחצו כאן Designer חדש באקסטרה: גיליון ינואר 2020 של מגזין העיצוב

פואטיקה בברזל

מירב רינגל, האישה שמאחורי המותג גליפס, מונעת מתשוקה אמיתית ליצירה, כזו שמבוססת על כמה שיותר אתגרים. מסטודיו הבוטיק שלה היא מביאה בשורת עיצוב מרעננת, עם מגוון יצירות המותחות את גבולות הברזל ומחברות עיצוב לאומנות מגוונת ועשירה

לימור קלר (צילומים: סטודיו גליפס) Designer ינואר 2020
צילום: סטודיו גליפס
UP & DOWN

אם היה צריך לכתוב סלוגן אחד על הדלת של סטודיו GLYPHS, ללא ספק הייתה זו האמירה "זהירות, זה ממכר!" אפשר להתמכר ליצירות שמפיק הסטודיו כבר חמש שנים, אפשר להתמכר לשעות של עבודה יצרנית, ואפשר להתמכר גם לתשוקה הנובעת מהרוח החיה שלו, מירב רינגל.

מירב רינגל לצד היצירות וספרי השירה (צילום: טלי קנדל)

"אני מכורה ליצירה, והלקוחות מכורים ליצירות שלנו. זה משכר ומרומם, וליבנו מתרונן מזה בצורה כמעט חושנית. סוף- סוף יש משהו שאפשר להתמכר אליו והוא בריא", היא אומרת בחיוך.

ממפעל מתכת משפחתי, שהעניק לה רוח גבית לרכישת הידע, יצאה רינגל לעצמאות כסטודיו לאמנות ועיצוב, שחולש כיום על עשייה רחבה שמתפרסת על פריטי אמנות לקיר בסקיילים שונים, מראות ואביזרי עיצוב, ועד פרויקטים אדריכליים מאתגרים כמשרביות, שילוט, פתרונות לחללים מסחריים ועוד – שהמאחד אותם הוא ברזל, על שלל גווניו.

"מפתיע ומרגש אותי תמיד שאין כמעט לקוח שמסתפק בעבודה אחת, ורובם רוכשים יצירה גם לסלון, גם לחדר השינה וגם אביזרי עיצוב, כך שהבית ארוג ב'גליפס'. כל יצירה שונה ומיוחדת ויחד עם זאת נרקמת שפה בבית, כל אחד בהתאם לקונספט, לחלל ולדייר", אומרת מירב.

מפגש של רוח נשית

חמש שנים אחורה. רינגל, אז בת 35, היא אשת חינוך בשנת שבתון, אמא לשלושה ילדים, שמחליטה כי הגיע הזמן לעשות משהו אחר עם חייה. "רכשתי ידע פנומנלי במפעל המשפחתי, למדתי כל ניואנס במתכת ולא התביישתי לשאול ולחקור על סוגי ברזל, טכניקות, ציפויים, עולם הלייזר וכל פרט קריטי שבפרויקטים ובתהליך היצירה. זה היה חזק ממני והפכתי ליוצרת ולבעלת עסק עצמאי בחיפוש תמידי. אומרים שאומנות לא בוחרים, אלא היא בוחרת בך. גדלתי על ברכי השירה, ומילים ותרבות היו תמיד בבית, וזה פשוט פרץ ממני כמו זיקוקי דינור אל תוך הלילה, עם חיבור לקונספט פנימי וחוש אסתטיקה מטורף".

צילום: סטודיו גליפס

הגליפסיות: איקו, גלית, מירב, שיר, לינור

בסטודיו בן שתי הקומות בתל אביב, הן פועלות היום: "צוות משובח וכישרוני, שעשוי מחומר אנושי שאני מזהה למרחוק. נשים טובות לב, מיוחדות, מוכשרות בטירוף שכולן מדברות 'גליפסית' עם קסם של אותנטיות מתפרצת, הומור תמידי וקרבה גדולה. במילים פשוטות, סוג של בית", היא מעידה על בנות הסטודיו. כמעט כל אחת מהן הייתה קודם חברה, כך שהמשפט לא לערבב חברות ועסקים אינו תקף עבורה: "איקו, מנהלת הסטודיו, היא החברה הכי טובה שלי ואני שלה. זה כוח אדיר. אני לא יודעת להיות בוסית, אבל יודעת לבנות צוות שאכפת לו מהסטודיו כמעט יותר ממני. זה מפליא ומרגש אותי כל פעם מחדש".

מתוך הסטודיו נובעים ומתגבשים הרעיונות היצירתיים, החזון האמנותי והמשמעות הקונספטואלית, ובו מתרחש גם המפגש החומרי במפעל, על רצפת הייצור התעשייתית והגולמית וההתנסויות במגוון סוגי המתכת והטכניקות שבחומר. "זה מפגש של רוח נשית עם תעשייה גברית מובהקת, טכנולוגיה בשירות שירה", מתארת רינגל. "רצפת הייצור היא המקום הכי אותנטי עם הלכלוך של הברזל שיוצא מהלייזר, אבל זה גם הניקיון שלי, הקתרזיס, גולמיות וטוהר. לגעת ביצירה שיצאה מהמכונות אחרי שנבעה ממוחנו הקודח ולבשה צורה, מרגש כמו אהבה חדשה שאתה רוצה ממנה עוד".

צילום: סטודיו גליפס

Layers of Infinity

ART BY GLYPHS

מרתק כיצד היצירות של "גליפס" מתפרסות על פני תמהיל עשייה ויצירה בסגנונות שונים, המאוחדים באמצעות החומר – ריאליסטיות, פיגורטיביות ומלאות פרטים של דמויות, אנשים ונשים, או של טבע במלוא הדרו, יצירות אורבניות, יצירות אבסטרקטיות, אלמנטים גיאומטריים מובהקים שנשענים על סגנונות אוניברסליים בהשראת באוהאוס, מונדריאן של תחילת המאה, קומפוזיציות והפשטות.

"היצירות נתונות לפרשנות אינדיווידואלית, ואני תמיד מופתעת מהמקומות שאליהם אנשים לוקחים את היצירה", מספרת רינגל. "התקשרה אלינו השבוע לקוחה שביקשה את יצירת הגבר והאישה. חשבנו שמדובר ב'דואט', יצירה בטכניקת one line של דמויות גבר ואשה, אבל היא בכלל התכוונה ליצירה up & down שהיא קומפוזיציה גיאומטרית, וזה מה שהיא ראתה בה.

"אני תמיד אומרת שהברזל הוא השותף הכי גדול שלנו ליצירה. הוא עוצמתי, מדויק, חזק, תלת-ממדי, נוכח ועמוק על הקיר, ובדיוק מטאפורה מושלמת ליצירה עצמה – כי כל יצירה שלנו היא 3D של משמעויות והרבה יותר. ההשראה שלי היא החיים. היצירות הן לא רק אסתטיות ויפות, הן עוסקות במי אנחנו, מה עובר עלינו, ואיך אפשר למנף את החוויות למקום של הארה. אני מאמינה שהאסתטיקה החיצונית היא מראה. אין שום דבר רוחני בסגפנות ובהתנזרות מאסתטיקה, כמו שאין שום דבר נשגב בהתמסרות לסבל. אבל הוא קיים. וכשהוא בא אליי, אני לוקחת אותו כמו גלשן שמרחף על הגל, ומשתמשת בו כדי לבטא את כל המנעד הרגשי

דרך היצירה.

"עם יד על הלב, אני מאמינה ורואה שהסיבה האמיתית לחיבור של אנשים ליצירות היא חשיפת תהליך היצירה והמשמעות העמוקה, המניפסט, הפילוסופיה וההזדהות שלהם לתוך עומקיה האינסופיים, ועם זאת הקיומיים והפשוטים. מתחת לכל יצירה מסתתרת 100% פשטות קיומית שנוגעת בכולם – הצורך באהבה, בשייכות, בחופש, בעיסוק באני הלא מושלם".

צילום: סטודיו גליפס

Perfect imperfection

הצבעוניות שלהן מתאפיינת בשחור וזהב, "צבעים שהם מעל לזמן ולמקום, כדי לתת לתוכן ולצורה לדבר", מסבירה רינגל, שמעדיפה לא "ללכלך" את היצירה בצבעים.

"המוטו שלי הוא לא לעייף או לשעמם ביצירה, שלא יהיה לה מועד לידה או תאריך תפוגה, ובעיקר שיהיה לה אופי. לקוחות מספרים לי שהם זורקים תמונות צבעוניות שהיו להם בבית ורוצים את שלנו. הצבעוניות העזה לעיתים נטולת רוגע. הקסם שביצירות שלנו הוא השקט העוצמתי.

"לכל אלה שחוששים ממונוכרומטיות, אני אומרת שהחיים עצמם בבית – הטקסטיל, השטיחים, הספרים, הירוק של העציצים – מספיק חזקים, כך שהיצירות שלנו הן קונטרה כמעט מתבקשת מאליה. תלת-הממד, האור והצל, נוכחים בלי להעמיס או להרעיש.

"הברזל מספיק עוצמתי כפי שהוא – מוחלד, כתכשיט זהב או שחור. אני יודעת שיש הרבה אומנים שצובעים את הברזל בשלל צבעים, או שבחרו בסגנונות אחרים. האוריגינליות שלנו היא בצבעוניות העל-זמנית, בצורניות המדויקת ובבחירת התוכן".

כשהיא נשאלת ״מי זו מירב רינגל במילה אחת״, היא עונה: ”יש את השאלה הבנאלית הזאת: 'אם היית חיה, איזו חיה היית', בשבילי היא מתאימה בול, בלי למצמץ הייתי עונה ציפור, והיא המוטיב הכי חוזר ביצירות שלנו. ציפור היא כל כך הרבה דברים, לא רק הלעוף. היא דואלית. היא עפה רחוק וגבוה, אבל באותה מידה היא גם שברירית וקטנה. ככל שיש לה יותר אתגרים, עולה רמת התעופה שלה. היא פורצת קדימה, אבל תמיד עם להקה. יש לה כנפיים, אבל היא עדינה ומרחפת. אני טיפוס עם ניגודים עצומים, שברירית וקטנה ובאותה נשימה כשצריך אני מלאת כוח שמונע מתוך תשוקה מתפרצת. זאת הסיבה היחידה שבשבילי השמים הם לא הגבול. הרעב והתשוקה להתרומם מחפים על השבריריות, על החולשות ואפילו על הפחד שליווה אותי בתחילת הדרך".

קשר עמוק עם הלקוחות

צילום: סטודיו גליפס

URBANISEM

בכל הנוגע להתפתחות המקצועית של הסטודיו, רינגל מעידה על גליפס כאבולוציה שנעה לכיוונים אינסופיים מתוך חיים מאתגרים ועשייה מטהרת. "זו אהבה, כמו כשיעקב עבד בשביל רחל שבע שנים וזה היה נדמה לו כימים אחדים. וזו רק ההתחלה, כי אנחנו לא נשארות במקום. כמו ציפורים".

עבודותיה מוצגות לפרקים במוזיאון תל אביב לאמנות ובמוזיאון ארץ ישראל, מלבד מכירות שהסטודיו מבצע באופן קבוע שצובר תאוצה בחו“ל. לפני שנה היא אף אזרה אומץ והשתתפה בביתן הישראלי בשבוע העיצוב הבינלאומי במילאנו.

"סוד ההצלחה שלנו טמון בתשוקה, שהיא הבייסיק שאני לובשת בבוקר, רעב על גבול האובססיה. הוא טמון גם בתמחור הנגיש שבעזרתו אני מגיעה ליותר אנשים. יש לי עניין להיכנס לליבם של אנשים ולמקדשם הפרטי, ולכן אני מעדיפה לייצר טווח רחב של מחירים; וגם בכך שאני באה מלמטה, מסתכלת על העולם בעיניים של 'יש לי מה ללמוד', בצניעות ובאהבה לאנשים, ללקוחות ולצוות".

ומה מחבר את היצירה ללב הלקוחות?

"יש לנו קשר עמוק איתם. כשאני בסטודיו אני מספרת להם בכנות ובאותנטיות על המסע ועל היצירות. הם נחשפים אליי ונוגעים בי עד לנימי רגשותיי. אנשים שולחים לנו שירים, מכתבי תודה ואינסוף תמונות. כשסיפרתי לזוג שנכנס לסטודיו על יצירת הסקייליין, הזריחה שאחרי השקיעה, כעין תכשיט שמשלב ציפוי זהב עם ציפורים בהפשטה, ועל החושך שהייתי בו באותה תקופה והאמונה באור שיגיע אחריו, הם התיישבו וסיפרו לי שהם זוג אלמנים אחרי אובדן גדול וחושך, שמצאו זה את זה וכעת באו להאיר את ביתם עם היצירה. זה מרגש אותי ברמות".

ציפור עם מנוע סילון

קשה להתמיד בעבודה היצירתית כמעצבת?

"זה יישמע מצחיק, אבל גם מעודד: הפרעת הקשב שלי עוזרת לי בכך. כשמנתבים אותה נכון, החיסרון הופך ליתרון. היא מנוע סילון, ואם מוצאים את הנוסחה, הפרעת קשב יכולה להתמנף לנסיקה שמימית. כשהלכתי עם הבן שלי לאבחון להפרעת קשב, שאלו שם 'האם אתה מרגיש שיש בתוכך מנוע?' אז נפל לי האסימון. בגיל 37 הבנתי שכל החיים הייתה לי הפרעת קשב.

"תמיד היה בי מנוע שאפתני ומלא תשוקה, יכולת לג'נגל בין 101 דברים בעת ובעונה אחת. המוח חושב בכמה שבילים, כמו רכבת שדוהרת בכמה מסילות. לכן אני יכולה מצד אחד לעבוד על יצירה מרגשת, מצד שני על פרויקט ענק לחברות הייטק עם פרטים הדורשים תשומת לב קפדנית, ותוך כדי להיות אמא לשלושה ילדים שנמצאים מתחת לעור שלי כל דקה, ובאותה נשימה לנהל עסק מלא בירוקרטיה, טפסים ודברים משעממים לעייפה".

יש לך חלום?

"שיבוא משהו שאפילו לא חלמתי עליו. הדבר הכי יפה בחיים, שהם מלאים בהפתעות לטוב ולרע. למדתי שאנחנו חלשים כנגד העולם ולהכיר בזה – זה כוח. אנחנו גדלים כל הזמן, וצומחים לממדים מדהימים. אנחנו אוהבים אתגרים, אז תנו לנו אותם, והרבה".


kohlery@gmail.com
טוב לדעת
נגישות