Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

"חדשנות בתעשייה המסורתית – להיות או לחדול"

ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים, מסבירה מדוע בעיית הפריון בתעשייה היא אתגר קיומי לתעשייה בכלל ולתעשייה המסורתית בפרט, מציגה מודל להטמעת חדשנות טכנולוגית בתעשייה ומתריעה כי ללא הטמעת חדשנות הנפגעת המרכזית תהיה הפריפריה הגיאוגרפית

צילום: shutterstock

בחודשים האחרונים התפרסמו שורה של דוחות בינ"ל המבליטים את אחת הבעיות הקשות של המשק הישראלי – הפריון הנמוך בתעשייה. דוח שפורסם באפריל על-ידי ה-OECD העלה שבין השנים 2014 ל-2018 חלה ברוב המדינות במערב עלייה שנתית ממוצעת של כ-2.5% ברמת הפריון של התעשייה, אך עלייה זו פסחה על ישראל, שבאותן שנים רשמה דווקא ירידה של מחצית האחוז בפריון התעשייה, והיא מוקמה במקום האחרון ברמת הפריון בתעשייה. עוד עולה מהנתונים, כי שיעור הגידול בפריון הן בשנים 2010־2014 (0.7%) והן בשנים 2000־2010 (2.1%) היה נמוך לעומת מדינות ה-OECD (שם הייתה הצמיחה בשנים אלה 1.9% ו-4.2% בהתאמה).

ד"ר אסתר לוצאטו (צילום: יורם רשף)

"נכון שישראל היא אומת הסטארט-אפ ומעצמה של חדשנות טכנולוגית, אך החדשנות הזאת לא מחלחלת למקטעים חשובים אחרים של הכלכלה הישראלית, כמו התעשייה המסורתית, המגזר הציבורי ואפילו סקטור השירותים", אומרת ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים.

"מחקרים של בנק ישראל ומשרד האוצר מראים בבירור, כי הבעיה בישראל, בה"א הידיעה, הינה הפער העצום בין הפריון בתעשייה המתקדמת (ההיי-טק) לבין התעשייה המסורתית, שמורידה את הממוצע של כלל התעשייה הישראלית כלפי מטה.

"למעשה, אנו עדים בישראל להיווצרותה של כלכלה דו-קוטבית, והמשך המדיניות של 'עסקים כרגיל' עלול להביא לפיצוץ חברתי. לעומת זאת, השקעה בחדשנות בתעשייה המסורתית תתרום להעלאת הפריון בכלל המשק ולכך יכולות להיות השלכות חיוביות חשובות. לפי בנק ישראל, עלייה בפריון בישראל ב-5% תביא תוספת הכנסה של 18 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה ממיסים.

"התעשייה המסורתית אולי איננה מסוקרת בכותרות העיתונות הכלכלית כמו ההיי-טק, אין שם אקזיטים גדולים וגיוסי הון מרשימים, אך חשוב לזכור שהיא מקיפה אלפי מפעלים, בעיקר בפריפריה. למפעלים אלה יש חשיבות עצומה במרקם הכלכלי והתעסוקתי של ישראל", מוסיפה ד"ר לוצאטו. "מדובר במפעלים הפועלים בענפים רבים כמו כרייה וחציבה, מינרלים אל-מתכתיים, גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת, מזון, משקאות וטבק, טקסטיל, הלבשה, ומוצרי עור, נייר, דפוס, עץ ומוצריו ועוד, המעסיקים מאות אלפי בני אדם".

המהפכה התעשייתית הרביעית

ד"ר לוצאטו חורשת בחודשים האחרונים את הארץ, משתתפת בכנסים ובמפגשים עם תעשיינים ומעבירה הרצאות בנושא, זאת לאחר שהקבוצה היא מנהלת גיבשה מודל להטמעת חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית. מעל כל במה היא מתריעה, כי מבחינת התעשייה המסורתית, הטמעת חדשנות טכנולוגית היא עניין של להיות או לחדול: "יש היום מאות מפעלים שקיומם תלוי על בלימה. הרווחיות שלהם נמוכה והם אינם מסוגלים להתמודד עם התחרות העולמית. מפעלים כאלה חייבים להטמיע חדשנות טכנולוגית כדי לשרוד. התוצאה המעשית של הטמעת חדשנות טכנולוגית היא עלייה בפריון, שיפור בכושר התחרות וחשיפה לשווקים רבים, תוך הגדלת מחזור המכירות ועלייה במספר העובדים".

לדבריה, התעשייה המסורתית סובלת מתהליך שלילי המזין את עצמו – מיצוב נמוך, מחסור חמור בבעלי מקצוע, זליגה מתמדת של ייצור לסין ולמזרח הרחוק וכתוצאה מכך יעילות נמוכה, וכושר תחרות בהתאם. הפער בין מפעלים בתעשייה המסורתית לבין חברות היי-טק בולט מאוד בכל מה שקשור להשקעה במו"פ. הממוצע של מו"פ בענפי התעשייה המסורתית נע בין 2%-0.4% מכלל המכירות, ואילו בענפי התעשיות עתירות הידע, או הטכנולוגיה העילית, אחוז המו"פ נע בין 2.4%-8.4% מכלל המכירות.

לוצאטו פותחת את הרצאותיה בציטוט מדבריו של רוברט סולו, חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 1987, שאמר כי "המפתח להגדלת פריון אינו בתשומות הייצור, אלא בטכנולוגיה ובתוצרי החדשנות". לדבריה, "כמעט כל מוצר כמעט יכול להיות חכם יותר, אם מכניסים בו טכנולוגיה וחשיבה חדשנית. ה'שכל' במוצר מאפשר גם להפיק ממנו יותר שירותים ובכך להגדיל את יעילותו והתועלות ממנו. גם רצפת הייצור היא פלטפורמה להכנסת חדשנות, כדרך לחסוך לא מעט בעלויות הייצור, ובנוסף להפיק מוצרים טובים שנותנים שירותים טובים יותר".

לוצאטו מזכירה בהקשר זה את המהפכה התעשייתית הרביעית שסוחפת כים את התעשייה המסורתית בעולם: "חברות התעשייה בגרמניה למשל, שמתמודדות גם הן מול תחרות במזרח, נמצאות כיום במירוץ של העברת הייצור שלהן לעולם הדיגיטלי, בעידוד ממשלת גרמניה. תהליך זה כולל חיבור של מכונות הייצור ליקום הדיגיטלי ויישום תפישת 'האינטרנט של הדברים' (IoT) גם על רצפת הייצור.

"מכונות התעשייה והמוצרים שהן מייצרות עמוסים יותר ויותר בחיישנים ומחוברים לאינטרנט. על מנת להגדיל את יעילותם וגם לאפשר 'תקשורת' עם המוצר גם לאחר יציאתו לשוק ומכירתו לצרכן. בדרך זו, מקבל התעשיין 'פידבק' על אופן השימוש במוצר גם לאחר שעזב את המפעל, ויכול לשפר את הליין הבא או להוסיף לו תכונות ושירותים".

הממשלה מעודדת חדשנות

בראיון למגזין "חדשנות טכנולוגית" לוצאטו מסבירה מדוע בעיית הפריון בתעשייה היא אתגר קיומי לתעשייה בכלל ולתעשייה המסורתית בפרט, מציגה מודל להטמעת חדשנות טכנולוגית בתעשייה ומתריעה כי ללא הטמעת חדשנות הנפגעת המרכזית תהיה הפריפריה הגיאוגרפית.

התפיסה הרווחת בקרב מפעלים מסורתיים היא שהטמעת חדשנות טכנולוגית היא מסובכת, בעייתית ועתירת-הון. מה את משיבה על כך?

"להבנתי, זו תפיסה שגויה מכמה סיבות. ראשית, במפעלים מסורתיים לא מעטים כבר מוטמעים רכיבים טכנולוגיים מתקדמים בתהליכי הייצור, כך שקיים ניסיון קודם. ישראל כבר הצליחה לשלב טכנולוגיות מתקדמות במגזרים שונים, כמו בחקלאות, בתעשיית הטקסטיל ובתעשיית הדפוס. שנית, התעשייה המסורתית מאמצת דפוסי ניהול חדשניים, מה שיוצר פתיחות ומקל על הטמעת חדשנות. דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא במפעלים הקיבוציים, בהם ניהול המפעלים לידיהם של מנהלים מקצועיים, חלקם מחוץ למערכת הקיבוצית.

"שלישית, בגלל היותה של ישראל חממה אדירה ליצירת חדשנות, מרבית הטכנולוגיות הרלוונטיות לשילוב בתעשייה המסורתית כבר זמינות. זה לא יהיה פשטני לומר שכל מה שנדרש לעשות הוא לחבר בין הטכנולוגיה למפעל, תוך התאמות מתבקשות, והדבר הוא יחסית קל לביצוע במדינה קטנה בה המעגלים הם קצרים.

"לבסוף, הממשלה מעודדת מאוד הטמעת חדשנות בייצור ולראייה שורה של תוכניות סיוע ומסלולי סיוע שמציע משרד הכלכלה והתעשייה. כך למשל, מסלול מופ"ת בתעשייה, שנועד לעודד מפעלי תעשייה מוטי-ייצור לקדם ולהטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית, באמצעות ביצוע תוכניות מו"פ שמטרתן פיתוח מוצרים חדשנים, שיפור ופיתוח מוצרים קיימים, או פיתוח ושיפור תהליכי ייצור במטרה לשפר פריון ולייצר בידול טכנולוגי, אשר יוביל להשגת יתרונות תחרותיים בשוק המקומי והעולמי.

"המענקים וההטבות ניתנים על-ידי הרשות לחדשנות, שאף הקימה את 'זירת הצמיחה', שבמסגרתה ניתן סיוע לחברות לצמוח באמצעות חדשנות טכנולוגית. משרד הכלכלה אף מקצה כספים במסגרת תוכנית להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם בתעשייה (המהפכה התעשייתית הרביעית), באמצעות הרשות להשקעות".

יש דוגמאות להצלחה?

"יש דוגמאות לא מעטות להצלחה שנובעות מהטמעת חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית וצריך לשאוב מהן עידוד. למשל, בתחום החקלאות (זנים חדשים ומשופרים של תוצרים חקלאיים, ציוד חכם להשקיה וטיפול במים), בתחום הטקסטיל (הקניית תכונות מיוחדות לאריג כמו דחיית מים, משקל האריג, עמידות ועוד), ובעיבוד שבבי (הכנסת חומרים מורכבים וסגסוגות בעלי תכונות פיזיקליות מיוחדות).

"אלה הן רק דוגמאות על מנת לתאר כיצד באמצעות תכנון נכון ניתן להפוך תעשייה מסורתית לתעשייה מובילה, גם בקנה מידה עולמי. כדאי גם לזכור איך התפתחה תעשיית ההיי-טק בישראל. הרי בראשית שנות ה-90' התעשייה היתה בראשית דרכה עם מקורות מימון מוגבלים ביחס לפוטנציאל. באה הממשלה עם מדיניות של הגדלת המו"פ האזרחי, העניקה סובסידיות והטבות, הקימה חממות לקליטת מדענים עולים ועוד. מדיניות זו הייתה אפקטיבית מאוד וסייעה לתעשייה בקפיצה הגדולה בשנות ה-90' שאחריה הפכה ישראל למעצמת היי-טק".

תוצאה בעלת ערך מוחשי

ד"ר לוצאטו מתקוממת כנגד תפיסה נוספת שקיימת בתעשייה מסורתית לפיה הטמעת אוטומציה ומכשור מתקדם תבוא על חשבון מספר העובדים בה. "תפיסה זו איננה נכונה", היא טוענת. "להיפך, השקעות בציוד חדש יגדילו את הפריון בתעשייה המסורתית ובכך יביאו לשיפור כושר התחרות של המפעל. כך יוכל המפעל לצמוח ולקלוט עובדים נוספים".

אחרי כל זה, עולה השאלה איך עושים זאת? איך מטמיעים הלכה למעשה, חדשנות טכנולוגית במפעל מסורתי?

"ראשית, חשוב להדגיש שאת המהלך כדאי לבצע בליווי של אנשי מקצוע מוסמכים, למשל עורך פטנטים בכיר, שיש לו מומחיות, ידע וניסיון בתחומי ידע טכנולוגיים. עורך פטנטים יוכל לסייע למפעל לבצע את המהלכים הבאים: קודם כל, להגדיר את התחום בו מעוניינים להטמיע חדשנות, או את המוצרים שאותם רוצים לשפר ולשדרג. שנית, צריך למפות את החדשנות הטכנולוגית בתחום המבוקש – מיהם השחקנים האחרים הפעילים בו? כיצד ביחס אליהם ניתן לייצר יתרון תחרותי או שיפור? אילו טכנולוגיות זמינות להטמעה? מי מחזיק בהן, האם ניתן להשתמש בהן וכיצד?.

"שלישית, יש להתאים את הטכנולוגיה לצורכי המפעל וליעדי החדשנות שלו ; רביעית, צריך לנהל מו"מ לרכישת הטכנולוגיה החדשנית והטמעתה במפעל, או השגת רישיון לשימוש בה ; חמישית, חייבים לרשום פטנט על התקדמות המצאתית, אם כתוצאה מאימוץ הטכנולוגיה אכן חלה כזאת, כדי שהיא לא תהפוך לנחלת הכלל וניתן יהיה לעשות בה שימוש ולמנף אותה כלכלית ועסקית".

כלומר, התהליך זה מייצר בסוף גם קניין רוחני?

"בוודאי. בחדשנות, בשונה מיצירתיות, יש תוצאה בעלת ערך מוחשי – כלכלי, צבאי או אחר. איננו יכולים אמנם לחזות מראש הצלחה כלכלית של טכנולוגיה חדשה, וגם לא את ממדיה, אבל היא תמיד תיצור קניין רוחני".

צמצום פערים בין מרכז ופריפריה

ובלי ציונות אי-אפשר, לפחות מבחינתה של ד"ר לוצאטו, שהיא גם פעילת ציבור, שמקדישה כמחצית מזמנה לפעילות חברתית. היא עומדת בראש עמותת "יחדיו" מייסודה של קרן רש"י, שהיא העמותה החברתית הגדולה והמשפיעה בדרום הארץ, ומהווה זרוע ארוכה של הממשלה בהפעלת שירותים חברתיים לאוכלוסיות שונות, מנערות במצוקה ועד דרי רחוב. היא גם חברה בוועד הפועל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, משמשת כמ"מ ראש מועצת עומר ומכהנת בעוד שורה ארוכה של פורומים ציבוריים וחברתיים, הכל בהתנדבות.

לדבריה, לחיזוק התעשייה המסורתית באמצעות חדשנות טכנולוגית יש תפקיד קריטי בצמצום הפערים בין מרכז ופריפריה, תוך דאגה לכך שפירות ההיי-טק יחלחלו לשכבות חברתיות רחבות יותר. "כאמור, אנו עדים כיום להיווצרותה של כלכלה דו-קוטבית בישראל: מצד אחד, כלכלת היי-טק מתקדמת, המאופיינת בתוצר גבוה לעובד ובהיקף השקעה גבוה במו"פ, המרוכזת כל כולה במרכז הארץ (רק 4% מתעשיית ההיי-טק נמצאת בדרום, 16% בצפון וכ-73% במרכז, ברדיוס של 20-30 ק"מ בין הרצליה לת"א), לצד כלכלה מסורתית, עם תוצר נמוך לעובד והשקעה נמוכה במו"פ המרוכזת, רובה ככולה, בפריפריה. כלכלה מהסוג זה היא הרת-אסון מבחינה לאומית וחברתית ועל הממשלה מוטלת החובה לסייע בפיתוח הפריפריה והתעשייה המסורתית.

"צריך לזכור שפער הפריון בין המרכז (בו מרוכזת תעשיית ההיי-טק) לפריפריה (בו מרוכזת התעשייה המסורתית) משתקף בשכר נמוך בכ-30% בעיקר בגלל השוני הענפי", היא מדגישה. "כך נוצר מעגל קסמים של עוני. חדשנות טכנולוגית יכולה להבטיח רווחיות למפעל והעלאת שכר לעובדים וכתוצאה מכך העלאת שכבות חברתיות הנמצאות כיום באשכולות סוציו-כלכליים נמוכים לאשכולות גבוהים יותר.

"המפתח לשיפור כושר התחרות של התעשייה המסורתית הישראלית טמון בהטמעת חדשנות, הן בתכנון המוצרים והן בתהליכי הפיתוח והייצור", מסכמת ד"ר לוצאטו. "המטרה היא להבטיח לתעשייה המסורתית יתרון תחרותי בשווקים העולמיים ובענפים מסוימים אף להביא להובלת שוק ברמה העולמית. מהנתונים עולה כיום הצורך הדחוף לחולל שינוי בתעשייה המסורתית בישראל ולהציב את קידומה ופיתוחה כיעד לאומי. אני מצפה מהממשלה שתכון לאחר בחירות לעשות זאת ללא דיחוי".

טוב לדעת