Search magnifier

חיפוש

בעולם ללא עבודה: הכנסה בסיסית אוניברסלית לכול

עולם התעסוקה העתידי יושפע מהתפתחות הטכנולוגיה, ימחק חלק ניכר מכוח העבודה כפי שאנו מכירים כיום – אך ייצור מקצועות חדשים ודרישה לכוח עבודה מסוג אחר. ראיון עומק עם זאב שטח המייסד, הבעלים ומנכ"ל חברת 'קומדע'

צילום: shutterstock

זאב שטח (צילום: יח"צ)

כמי שעומד בראש קבוצת 'קומדע', המציעה פתרונות אבטחת מידע ואבטחת סייבר, ופתרונות אינטגרציה ו-IT מתקדמים, עד כמה לדעתך השתלטה כיום הטכנולוגיה על עולם העבודה?

"לא ברור עדיין אם הטכנולוגיות החדשות ישאירו את האדם עם פחות עבודה או להיפך – עם דרישות עבודה שונות ומגוונות יותר. אבל ברור לגמרי שבמעבר בין מה שהיה למה שיהיה, רבים יגלו שהטכנולוגיה החליפה חלקים רבים ממה שהאדם הורגל וידע לעשות, ושאנו צריכים לזוז לאזורי עבודה אחרים ומאתגרים יותר, כאלו שבהם יש לאדם יתרון על-פני הרובוט הממוחשב.

"המגמה של היעלמות ענפים בתעשייה כבר החלה. מרגע הופעת האינטרנט, כדור השלג רק הולך וגדל בקצב מסחרר שמאיץ את מגמת שינויי המיקרו, המאקרו-כלכלה והתעסוקה. טכנולוגיות הרובוטים ממשיכות 'לחסל' ולהעלים מקורות פרנסה של מיליוני אנשים בעולם. עשרות אלפים מעובדי הבנקים (צווארון לבן), לדוגמה, איבדו את עבודתם כאשר הבנקים העבירו את שירותיהם לאונליין וסגרו מאות סניפים ברחבי הארץ; סוכנויות נסיעות נעלמו בשנים האחרונות בעקבות מעבר הענף לאונליין; והמוקדים הטלפוניים הופכים אוטומטיים יותר ופחות 'אנושיים'".

האם משרות רבות יוחלפו על-ידי תוכנות?

"חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מעריכים כי 47% מהמשרות בארה"ב יעברו לרובוטיקה בשני העשורים הקרובים. האוטומציה תגרום לפיטורים בתחומי הייצור, התחבורה, השירותים, הפיננסים, ועוד. רובוט, לדוגמה, יודע לקבל את הבקשה שלך למשקה בבר ולהגיש לך אותו כמו ברמן. כלומר, לא תהיה ברירה ועובדים יצטרכו לעשות הסבה או למצוא ערך מוסף חדש לעבודתם ולהמציא את עצמם מחדש".

האם האדם העמל צריך לחשוש מהסכנה לאבד את מקום עבודתו?

"בענפי הייצור ולוגיסטיקה, כנראה שכן. מרבית פסי הייצור יעברו לשימוש ברובוטים. מוסכים יעברו לשימוש ברובוטים ובתוכנות ניהול. לפי מחקר מקינזי שנערך ב-46 ארצות לגבי 800 מקצועות, נמצא כי עד שנת 2030 יוחלפו כ-800 מיליון אנשים על-ידי בינה מלאכותית (AI) ואוטומציה. כשליש מכוח העבודה במדינות המתועשות יצטרכו להמציא את עצמם מחדש ולמצוא תפקידים חדשים בעבודה".

האם הטכנולוגיות החדשות והאוטומציה ייצרו יותר משרות או שתהיה לאדם פחות עבודה?

"עשרות אחוזים מכוח העבודה ימחקו, אך הטכנולוגיה תיצור מקצועות חדשים ודרישה לכוח עבודה אחר מהסוג שקיים היום. היחס בין המקצועות הנעלמים לבין החדשים קשה להגדרה. ההנחה היא שתהיה 'תקופת משבר' בין איבוד תעסוקה ועד לאיזון על-ידי מציאת תעסוקה מסוג חדש. כיום רואים בבירור שהרבה עובדים מכל ענפי המשק מנסים לשים רגל בעבודה שהיא בעלת ערך מוסף. רבים רוצים להגיע לענפים שבהם ילמדו משהו טכנולוגי חדש ולהשתלב בחברות יצרניות בתחום זה".

כיצד האדם יוכל לתפוס את מקומו ולעבוד לצד המכונות?

"חשוב שנדע כיצד להסתגל לשינוי ולחיות ב'שותפות' של אנשים ורובוטים (טכנולוגיה). ככלל, האינדיבידואליזם הולך ותופס את מקום התאגידים הגדולים שמפרנסים מאות אלפי עובדים. במקום גדול, שבו קיימת פעילות ייצור גדולה, המפעל יחפש להתייעל. בחברה בינונית או קטנה, לעובד טוב אין תחליף על-ידי מיכון או רובוט, והערך המוסף שלו בחברה כזו גדול יותר למעסיק. רבים ימצאו לעצמם תחומי עיסוק ב'נישות' שבהם ירגישו טוב, ולא במפעלים גדולים שבהם אלמנט הייצור הוא חלק גדול מההון האנושי".

כיצד ההתמודדות עם השינוי תבוא לידי ביטוי ברבדים שונים?

"ברמת הפרט, אנשים יצטרכו ללמוד באופן עצמאי ולקבל הכשרות ואימון עצמי לתחומים חדשים רלוונטיים. ברמת הארגון, יצטרך הארגון להשקיע יותר משאבים להכשרה, הדרכה ואימון העובדים לתחומים חדשים, אחרת עובד טוב עלול להפוך ללא יעיל.

"ברמה המדיניות, תידרש הטמעת מדיניות ממשלתית לפתרון בעיית התעסוקה. בשוודיה, לדוגמה, הממשלה משלמת דמי אבטלה נדיבים בעוד המעסיקים מממנים תוכניות הכשרה מקצועית מקיפה. שוודיה והארצות הנורדיות הוכיחו הצלחה בניהול מעברים כאלה. 'המועצה לביטחון המשרות', גוף הממומן על-ידי מעסיקים, עוזרת לאנשים שאיבדו את משרתם למצוא משרה אחרת במקום אחר. בישראל ישנה פריחה וגידול במכוני הסבה לתחום ההיי-טק, אבל אין סבסוד ממשלתי משמעותי.

"ברמת הטכנולוגיה, שיפור היכולות האנושיות יידרש על-מנת לעמוד בתחרות מול האוטומציה והבינה המלאכותית. בהקשר זה, חברת ' נוירולינק' של אילון מאסק פועלת 'לפיתוח ממשק ממוחשב' המיועד להשתלה במוח האדם, ובכך להגדיל את יכולות המוח האנושי עד כדי השוואה ליכולות הבינה המלאכותית מבחינת זיכרון, מהירות, עיבוד נתונים, תקשורת ועוד. בעתיד נדע אם זה ריאלי".

האם נעבור לכלכלה שיתופית?

"כלכלה שיתופית מתייחסת לניצול יעיל יותר של משאבים והעודף שלהם, באמצעות שיתוף בהם. כיום קיימת כלכלה שיתופית, שתלך ותתגבר עם הזמן, והיא מציעה פתרונות. העיקרון המרכזי הוא שבאמצעות פלטפורמות טכנולוגיות – אפליקציה, אתר אינטרנט, עמוד פייסבוק ועוד – יכולים אנשים להציע שירותים בתחום מקצועי מסוים לאחרים שזקוקים לכך. זוהי זירה שבה פועלים גם אנשי מקצוע במלוא המובן, אך עדיין הדגש הוא על היבטים שיתופיים, החלפה של כישרונות או אפילו מוחות. בארטר, או סחר חליפין, שיכול להיות גם עבור כישורים.

"כלומר, שני צדדים שלכל אחד מהם ישנם כישורים, יכולות ו'סל שירותים' שונה, מציעים אותם זה לזה ובתמורה מקבלים שירות באותו היקף לערך, תוך הסכמה בין הצדדים. זה מקובל בענפי ספורט שונים – החלפה או השאלת שחקנים לעונה מסוימת ללא שינוי בעלות, למשל. ככל הנראה, הכלכלה השיתופית תהיה כאן בשנים הקרובות ויכול מאוד להיות שחשיבותה תהיה מכרעת עוד יותר ביחס ל'כלכלה המסורתית'.

"אנו נצטרך לבחון כיצד הגורמים הפרטיים והעסקיים מיישרים קו עם מה שעשוי להשפיע על כל אחד מאיתנו, ואילו אפשרויות נוספות פותחת הטכנולוגיה עבורנו. בתחום הנדל"ן, לדוגמה, יש כיום תשתיות טכנולוגיות שמאפשרות לאנשים להשכיר לאחרים את ביתם הפרטי, בעיקר לפרקי זמן קצרים (Sublet), בתחום הפיננסים רווחת כיום 'הלוואת המונים' במקום הבנקים, וכן הלאה".

האם, בעולם ללא עבודה, תהיה הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל אזרח?

"אכן, זהו הפתרון. העולם נכנס אט-אט לעידן ללא עבודה לכולם – וזו כבר לא תחזית אלא מצב בפועל. מצד אחד חסכוני יותר לתאגידים ולארגונים ציבוריים ופרטיים ומצד שני יפגע בחלק מהאנשים שימצאו עצמם בלי עבודה. קיימות תחזיות שלפיהן שליש מהאוכלוסייה לא תעבוד עד 2025, וההנחה היא שנקבל מהמדינה שכר חודשי ללא קשר למצבנו הפיננסי, המשפחתי או המגדרי. חשוב שכל אזרח יקבל הכנסה מינימלית ללא קשר אם הוא נזקק לעזרה או שיש לו עבודה.

"ההכנסה תוענק באופן אינדיבידואלי ולא לפי משק בית. חשוב לאזן את המירוץ ליצירת טכנולוגיות חדשות שרווחים נאים בצידם ליזמים, גם בדאגה לאנשים שלא ישפר מזלם, כי הטכנולוגיה תשאיר אותם חשופים וללא משלוח יד והכנסה. זו חובת החברה, אחרת ייווצר כאוס ומרד בשכבות הבסיס בפירמידה החברתית, כמו שראינו לדוגמא בתחום המוניות לאחרונה.

לולא היינו תלויים בעבודות לפרנסתנו, האם היינו מתנגדים לכך שרובוטים ייקחו לנו אותן?

"בוודאי שלא. את הקִדמה והטכנולוגיה לא ניתן ולא כדאי לעצור. תפקיד ההנהגות בעולם הוא לאמץ בחום מדיניות של הכנסה בסיסית אוניברסלית לכל האזרחים, מבלי שהם יצטרכו לחפש עבודה או להתייצב בלשכה כלשהי, אני מאמין שאדם שיש לו הכנסה בסיסית מסוימת שמאפשרת לו קיום בכבוד, קל לו יותר להיות אדם חיובי ויצרני. אני לא מאמין בגישה שגורסת שצריך לעודד אנשים לעבוד ולעשות הסבה מקצועית על ידי צמצום הכנסת הבסיס ודחיקת האדם לפינה לא נעימה. בכמה מקומות בעולם כבר נעשו ניסויים בנושא זה, והתוצאות מעודדות מאד: העוני פחת, אנשים פתחו עסקים, הפשע הצטמצם, הביטחון התזונתי של האוכלוסייה עלה.

"מעבר למערכות הרווחה הציבוריות, הענפות והמגוונות, יש ברעיון ההכנסה הבסיסית האוניברסלית לכל אזרח שני דברים חשובים נוספים: מיגור העוני ואי-השוויון, והענקת אפשרות לאדם למצות את הפוטנציאל האישי שלו. כך נוכל להגיע הרבה יותר מהר להישגים מרשימים. במקום שאנשים יבזבזו את חייהם על השגת צרכים בסיסיים כגון מזון וקורת-גג, ההכנסה הבסיסית תאפשר להם לצאת מהמקום של 'הישרדות' ולהגיע למקום של 'הגשמה עצמית'.

"הגשמת הפוטנציאל האינדיבידואלי של האזרחים – זוהי למעשה הגשמת הפוטנציאל האנושי. הכנסה בסיסית לכל האזרחים צריכה להיות מיושמת באופן אוניברסלי ולא רק מדינתי, כשכר בסיס שיחולק על-ידי כל מדינות העולם ולכל אדם, ומי שיעבוד בנוסף יוכל לחיות ברמת חיים גבוהה ויותר איכותית – מה שכנראה יעודד אנשים לצאת לעבודה. ארגון האומות המאוחדות (או"ם) יעשה טוב אם ירכז את הנושא הזה וימסד אותו כך שאפשר יהיה לסייע גם לממשלות עניות ליישם את הרעיון, אשר יביא בסופו של דבר החזר השקעה לאנושות ולחברה".


פרטי התקשרות: פארק עתידים בניין 4 תל אביב | טלפון: 03-6485255.
טוב לדעת