Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

בתים ואחריות חברתית

אורלי רובינזון, הכוהנת הגדולה של ספרי העיצוב המהודרים, מחשבת מסלול מחדש: "היום פחות מעניין אותי לעשות ספר על בתים, אלא אם זה מגיע עם אג'נדה מסוימת", מציינת שני עשורים מוצלחים של עשייה ופורצת בהצלחה גם לשוק הבינלאומי

מתוך הספר 'מילואים- יומן מסע' (צילום: גלעד רדט)

עשייתה של אורלי רובינזון, זו שספריה חשפו לראווה בתי יוקרה של גדולי האדריכלים והמעצבים בישראל, קיבלה בשנים האחרונות תפנית. "הגיע רגע שהרגשתי רוויה. החלטתי שאני לא רוצה לכתוב יותר על בתים", היא מספרת. "הרגשתי מחסום יצירתי, כך שחישוב מסלול מחדש היה כורח המציאות. השינוי התחיל בספר שהפקתי על מעצבים ישראליים בתחומים שונים: אופנה, תכשיטנות וצורפות. יצאתי למסע בעקבות אנשים וזה היה מפעים ומרגש. הרגשתי איך הצבע מתחיל לחזור לי ללחיים".

אורלי רובינזון
(צילום: גלעד רדט)

בשלב מסוים החלה רובינזון להרגיש אחריות. שהעשייה שלה היא חלק ממשהו גדול שקורה כאן, בארץ. "זה קרה בעקבות הספר החברתי 'כוחו של הסטיילינג', שהיה בנוי על הרעיון שזה בסדר שאין תקציב לסטיילינג בבית. היום פחות מעניין אותי לעשות ספר על בתים, אלא אם זה מגיע עם אג'נדה מסוימת. האדריכל סעדיה מנדל אמר לי פעם 'את לא במה, את מסננת'.

"לאט-לאט הבנתי את האחריות שלי כיוצרת ספרים, כי ספרים הם מחוללי תרבות. הקהל של הספרים משתנה יחד איתנו, מתחדד איתנו ועובר תהליכים: אני משתנה והקהל משתנה איתי כי אני מושפעת מהקהל. ממנו אני שואבת השראה לספר הבא, ומצד שני אני יודעת שהספר הבא ישפיע על הקהל".

מהמילואים לאירופאי-אלגנטי

ברוח זו החליטו רובינזון ואנשי הצוות המלווה אותה להרחיב את טווח היצירה. "הבנו שמה שאנחנו עושים הכי טוב זה להנגיש חומר להמונים ולספר סיפור על התרבות הישראלית", אומרת רובינזון. "היא כוללת סצנה פנומנלית של קולנוע, קולינריה, עיצוב, צורפות ואופנה. היו לנו שני פרויקטים מרתקים: ספר-אמן של המשוררת רות בקר, שמשלב צילום ושירים שלה, שהפך רב-מכר, וספר נוסף ואישי עם האדריכל פרופ' סעדיה מנדל המנוח, שמבוסס על קולאז'ים שלו, שהודפס כבר בכמה וכמה מהדורות.

"אני מגלה שיש קהל גדול שמתעניין באמנות וממש עכשיו אנחנו עובדים על ספר אמנות נוסף, שמקיים מבחינתי גשר בין שוחרי התרבות והאמנות, גם עבור אלה שאינם שולטים בתחום ברמה הכי גבוהה. המטרה היא להנגיש עבורם את האמנות, להכיר להם אמנים עכשוויים. הכל מתחבר אצלי לישראליות שהפכה לנושא מאוד מרכזי אצלי".

מתוך הספר 'מילואים- יומן מסע' (צילום: גלעד רדט)

תמצית הישראליות עליה היא מדברת נוכחת בספרה החדש "מילואים, יומן מסע", אותו יצרה עם האמן אל"מ במיל' חן וינקלר. "הספר יושב אצלנו בהוצאה תחת קטגוריית 'ספר אומן' ומאגד קרוב ל-30 שנה בהן משרת חן במערך המילואים", היא מספרת. "העבודה עם מילואימניק-לוחם-חייל, שהוא בעל נפש של אמן, צייר, איש של ערכים והתנדבות – הייתה מרתקת. ברגע שישבנו מול החומרים, הבנתי את מערכת הקשרים בין אבן, אדמה, הנצחה והגנה על האדמה, ממש כמו חלקי שרשרת שמתחברים בטבעיות. למילואימניקים יש פאשן לדבר הזה וזו מורשת שחשוב לי להנציח".

שונה לגמרי מהעשייה שלך עד כה.

"כיוצרת, אני עושה את מה שמרגיש לי נכון מהמקום הכי אותנטי ומשקיעה בזה את המקסימום. לגבי הספר הזה אני מאוד מקווה שהוא יהיה מאותם הספרים שיקנו, יאהבו ויעורר שיח. הספר הוא אוסף תמונות, צבעים, רגעים וזיכרונות שצבר בזמן שירותו. קולאז' של הישראליות שידבר לא רק לאלה ששירתו באופן פעיל אלא גם למי שליוו ותמכו בעוסקים מהצד.

"על פני 240 עמודים אנחנו מציגים פסלים מונומנטליים ותבליטי קיר תלת-ממדיים שיצר חן וצילומים שצילם. יחד הם מצליחים לשחזר את הווי המילואים. כמעט ניתן להריח את ניחוח הקפה השחור שמתבשל בפינג'ן ולחוות את סופות החול והאבק בשטחי האימונים. לצד האימג'ים שילבנו טקסטים שדנים במשמעויות השירות, בנדבכים ובחוויות, ובאופן מקרי, או שלא, נוצרו חיבורים אותנטיים בין נושאי הספר לצבעי יצירותיו של חן".

לא חששת לגעת בעולם תוכן שאינו מתקשר לעשייה היומיומית שלך?

"אני חושבת שדווקא עכשיו זו תקופה מעולה לגעת בנושא. לצערנו, העובדה שאנחנו וילדנו חיים בארץ לא מובנת מאליה, ולא מעט בזכות הצבא שלנו, לטוב ולרע, ובלי קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת. זה המקום לחבק את המילואימניקים, שעוזבים את השגרה ונרתמים ללא התלבטות למערך הזה. זה חלק מהישראליות וחלק מהמורכבות, וגם כשאנחנו עושים ספרים על בתים ואסתטיקה עולות סוגיות חברתיות ומשפחתיות. הרבה טקסטים לא מדברים רק על עיצוב נטו. הרבה יותר מעניין אותי היום איזה ערכים הבית משדר, איך הוא מחזק את ערכי המשפחתיות, את הקשר לסביבה ולקהילה. העיצוב הפך תחום הרבה יותר מקיף ורחב וכבר מזמן לא מתבסס רק על ויזואליות מרשימה".

עמודים מספרה החדש של סנדרה חליוה (צילום: שי אדם)

ספר נוסף של רובינזון, שיצא לאור לאחרונה, הוא Sense of interiors, המרכז את עבודותיה של המעצבת סנדרה חליוה. "היום, כשאני בוחרת לעשות ספר על אדריכל או מעצב, הוא חייב להביא איתו איזשהו ערך מוסף, לסמן מגמת שוק, וסנדרה מסמנת מגמה אירופאית עכשווית שאני לגמרי מזהה את הניצנים שלה בעולם וכאן", היא מסבירה.

"ברגע שאנחנו שמים פוקוס על מישהי כמו סנדרה, אנחנו מחזקים את הטרנד המתגבש. אחרי שסגנונות הפרובנס והטוסקנה כיכבו, הגיע זמנו של האירופאי-אלגנטי", אומרת רובינזון. "בניגוד לקו אוליגרכי שמתאפיין בהוד, הדר, שנדלירים והמון בלינג בלינג, האירופאי העכשווי הרבה יותר מגניב וזה סגנון שטרם התנסנו בו. אנחנו רואים אותו במלונות בוטיק, במסעדות ובחנויות והוא מדגיש שאחרי כל האובר דיזיין שהיה בארץ אנחנו מחפשים משהו יותר שקט ומאוזן. קו מינימליסטי-מודרני, עכשווי ורך, שלא מתאמץ ומאפשר לשלב בין צבע, צורה וחומר.

"סנדרה מביאה איתה שיק פריזאי", ממשיכה רובינזון. "פריז רומנטית ומעוררת השראה, יש בה את הפאן הקולינרי, וזה עוד לפני שדיברנו על נשות העיר שיש להן שיק מאוד מסוים בעיצוב הפנים ובאופנה. המסעדות הצרפתיות, הביסטרו, הפטיסרי, הכל מאוד מדויק וגם סנדרה היא כזו – הסטייל שלה מבוסס על חיבורים אלגנטיים ולא מתאמצים, והכל עם טוויסט. יש משיקים רבים במנטליות העיצוב הישראלית והצרפתית. כל האלמנטים האירופאיים האלה, שאנחנו מכירים בהגזמה מהארמונות, מוצאים ביטוי בבתים ובדירות הישראליות בצורה קלילה עם קריצה וטוויסט".

מספריה של רובינזון בעברית

גאווה ישראלית

לשיטתה של רובינזון, ישראל נמצאת כיום בטופ העולמי בכל הקשור בעיצוב ובאדריכלות. "הרבה שנים לא הבנתי עד כמה יש לישראל להציע ברמה העולמית. הייתי צנועה בחלומותיי והאג'נדה שלי הייתה בעיקר להשפיע על דעת הקהל הישראלי, כשלרגע לא חשבתי על חו"ל. לא היה חשוב לי לפרוץ החוצה, אבל כשזה קרה, ודי במקרה, הבנתי שיכולה להיות לנו השפעה יותר גדולה, אפילו מעבר לים.

'הבית הרגשי' בתרגום לאנגלית

"הספר 'הבית הרגשי', שראה אור בארץ לפני ארבע שנים, זוכה להצלחה גדולה ברחבי העולם בחודשים האחרונים, אחרי שתורגם על ידי הוצאה בינלאומית גדולה והודפס בחמש מהדורות בינלאומיות. הספר מייצג אג'נדה ישראלית, בכל הבתים שנבחרו לספר יש נשמה וחום בחומרים, הרבה סגנונות, מאלגנטי ועד אקלקטי, אבל המכנה המשותף הוא העיצובים המרגשים שעושים לך חשק להישאר.

"הספר מציף את השאלה מה גורם לנו להישאר, לפתח אמפטיה ומערכת קשרים עם החלל, והתשובה היא החומרים, הממד הפרסונלי שמאפשר לנו להבין מי גר שם. זו גאווה ישראלית מאוד גדולה. אני רק בחרתי, הגשתי וערכתי, אבל העיצוב הוא ישראלי מובהק ועומד בזכות עצמו. בעקבותיו כל התפיסה שלנו בהוצאה השתנתה וכל ספר שאנחנו מפיקים מיועד מעכשיו לשוק הבינלאומי".

היכן את בעוד עשור?

"יש לי חלום לייצר תוכן כשאני מסתובבת בעולם עם תרמיל ולפטופ בתוך תיק. להתנסות בסגנונות חיים ובכל מקום לחיות קצת אחרת. לאחרונה הדרמתי למדבר לכמה ימים, וחשבתי שהייתי רוצה לעשות רילוקשיין לדרום, לגור שם. היום אנחנו יכולים לעבוד וליצור מכל מקום ואני תוהה מה גורם לנו להישאר נאמנים לעצם הדומם הזה שאנחנו קוראים לו בית. הרי אנחנו הבית, איפה שאנחנו ומה שאנחנו הם שיוצרים את הבית.

"עיצוב נכון מושתת על איך אנחנו מרגישים, אי אפשר לדבר על עיצוב ברמת הטרנד, אלא על מה הצורך ועל מה הוא עונה לנו. הייתי רוצה להמשיך לחקור את נושא הבית, לכתוב ולחוות מיני בתים וסגנונות. בסוף חיי אני רוצה להסתכל אחורה ולהבין שהשלמתי את מחקר הבתים, שהבנתי את משמעות הבית ובכך מילאתי את משימתי. זה הייעוד שלי, זאת האובססיה שלי".

טוב לדעת