Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים לקריאת המגזין - לחצו כאן Designer חדש באקסטרה: גיליון ינואר 2020 של מגזין העיצוב

טכנולוגיית הייטק למפרק הירך

פגיעה במפרק הירך היא מכת מחץ לקריירה עבור ספורטאים צעירים. טכנולוגיה זעיר-פולשנית חדשנית, המערבת ציוד אופטי מתקדם, מייתרת ניתוחים כירורגיים ומאפשרת לתקן את הבעיות במפרק עד חזרה מלאה לפעילות. ד"ר דוד מורגנשטרן, מומחה בכירורגיה אורתופדית, על ההליך והשלכותיו

גליה היפש (צילומים: פרטי) רפואת המחר ינואר 2020
הכנה טכנית לקראת ארתרוסקופיה

במשך שנים רבות נחשבו הבעיות במפרק הירך ככאלה שיש להן פתרונות שמרניים והוגדרו כפציעות "מתיחה" או "דלקות" למיניהן, וכאלה שבעקבות שחיקה מתקדמת בסחוס המפרקי נזקקו לטיפול ניתוחי באמצעות החלפת המפרק. עבור רוב האנשים שפונים לאבחון ולטיפול בשל כאבים מסביב למפרק הירך, ברירת המחדל הייתה סוג של השלמה עם המציאות והמוגבלות, או שבמקרים הקיצוניים בהם כבר הייתה שחיקה מספקת – הם הופנו לניתוח להחלפת המפרק. עבור קבוצה די גדולה של אנשים צעירים ופעילים מבחינה גופנית, ברירות מחדל אלו אינן מספקות.

מפרקים הם מקום מפגש בין עצמות, והודות להם מתקיימת תנועה בין החלקים השונים של השלד. מחלות ופציעות של מפרקים עלולות לגרום למגבלה משמעותית בתנועה ולפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים של האדם. במשך שנים ניסו הרופאים לטפל ולתקן את המפרקים באופן כירורגי: פתיחת המפרק דרך חתכים גדולים המערבים רקמות חיוניות, ולפיכך התפתח תחום פורץ דרך של בדיקה וטיפול דרך פתחים זעירים ובאמצעות ציוד אופטי מיוחד: הארתרוסקופיה. טיפולים משמרי מפרק, כולל ארתרוסקופיה של מפרק הירך, מהווים אתגר מדעי וטכני אשר עשוי לשנות לא רק את התסמינים ולשפר את איכות החיים, אלא גם לשנות את מהלך המחלה והנזק המתהווה.

ד"ר דוד מורגנשטרן

אחד החלוצים בתחום הטיפולים משמרי המפרק בישראל הוא ד"ר דוד מורגנשטרן, מומחה בכירורגיה אורתופדית – עמית ראשון ברפואת ספורט, מנהל השירות לארתרוסקופיה של מפרק הירך ושימור מפרקים, המרכז לאורתופדיה מתקדמת, אסותא רמת החייל.

למעשה הוא מהבודדים בארץ שיש לו תת-מומחיות ברפואת ספורט כמקצוע כללי. מרבית פעילותו היא באסותא, אך אחת לשבוע הוא מגיע לבית החולים הדסה הר הצופים ועורך ניתוחים ארתרוסקופיים לחיילים וללוחמים שנפגעו במפרק הירך וזקוקים לסיוע באמצעות הניתוח המתקדם הזה.

"מדובר בניתוח זעיר-פולשני למפרק הירך, הנותן מענה לאנשים צעירים עם בעיות של מפרק הירך, שאינן קשורות לשחיקה הנגרמת עם הגיל, אלא לתקלות שנוצרו בגלל תאונות קטנות או פעילות גופנית לא נכונה. יותר מ-50% מהפציעות הללו נחשבו בעבר למתיחה במפשעה, כאב שנולד מפציעה במהלך פעילות גופנית מאומצת. אלה הם נזקים לסחוס שאוטם את מפרק הירך, ששמו הרפואי הוא לברום.

"לברום הוא סוג של 'גומייה' (אטם), שאוטמת את המפרק, בדיוק כמו בברז: כשהגומייה נשחקת, נוצר טפטוף שמתישהו יכול לגרום להצפה. במפרק הירך דליפה או חוסר אטימה של המפרק עלול להעלות לחץ נקודתי בסחוס שבתוך המפרק, וגם יוצר חוסר יציבות יחסי במפרק, שיכול לגרום לנזק הרבה יותר גדול של הסחוס. הלברום למעשה מגן על הסחוס בתוך המפרק.

"בעזרת הניתוח הארתרוסקופי ניתן מענה להחזרת האנטומיה למקומה ושחזור הלברום, כדי שאדם יוכל לחזור ולעסוק בפעילות הגופנית שלו", מסביר ד"ר מורגנשטרן. לדבריו, זהו תחום חדש יחסית ברפואה: "עד לפני כ-20 שנה אם הלברום היה נקרע – המנתחים לא זיהו את הלברום כמקור הבעיה, וכתוצאה מכך הלברום לא טופל, אך כיום אנו מבינים שזהו מבנה חיוני לתקינות המפרק, ואם מורידים אותו – יש פגיעה וזירוז שחיקה של הסחוס שנמצא בתוך המפרק. תיקון הלברום יכול להאריך את חיי המפרק ולמנוע שחיקה.

"תוצאות הניתוח מבחינה סטטיסטית הן טובות עד מצוינות עד גיל 50-55. הארתרוסקופיה עשויה להחזיר את המטופלים לפעילות מלאה, בעוד שעבור אנשים מבוגרים יותר (בטרם הגיעם להחלפת מפרק הירך) ישנם טיפולים משמרים אחרים, כגון טיפול ביולוגי באמצעות זריקות ותאים עצמיים. הניתוח הארתרוסקופי מיועד בעיקר לאנשים צעירים ופעילים, כמו ספורטאים, רצים ומרתוניסטים, שמעמיסים עומס רב על מפרק הירך. התיקון בעזרת הניתוח גם מסייע למנוע התפתחות לפגיעה הדורשת החלפת מפרק".

הדמיות מפרק ירך עם קרע בלברום ותפס

כיצד מתבצע הניתוח בפועל?

"זהו ניתוח זעיר-פולשני, דרך שניים-שלושה נקבים שאנו יוצרים מחדירים מצלמה וכלים כדי לנווט בתוך הגוף, לעצב מחדש את העצם ולתקן או להשתיל לברום חדש, שיכול להגיע מגידים עצמיים של המטופל או מתרומה מן החי".

האם אנשים צעירים יכולים להימנע מפציעות המובילות לניתוח שכזה?

"בהחלט. חשוב ללמד ספורטאים ואנשים שמתאמנים בקביעות מהי הביומכניקה והתנועתיות התקינה של המפרק, זוהי האומנות של המאמן ושל הפיזיותרפיסטים. הנזק הזה לרוב לא נוצר מפציעות חריפות אלא מ-Repetitive Micro-Trauma. זה קורה בגלל שימוש לא נכון בגוף, שימוש בטכניקות, מאמצים ותנועות בזוויות לא נכונות. הטכנולוגיה המתקדמת כיום מאפשרת לנו לתקן את הנזקים האלה, אבל היינו רוצים למנוע מאנשים להגיע לשלב הזה, כיוון שבמקרי קיצון עלולים להגיע גם למצב של שחיקת סחוס במפרק הירך.

"כמובן שלשחיקה יש מגוון סיבות – יש גורמים דלקתיים ויש גורמים גנטיים ועוד – אבל אם אפשר לצמצם את הגורם המכני וללמוד איך להשתמש נכון בגוף, זה היה מונע מוגבלות רבה וכך נוכל להאריך את 'חיי המדף' של מפרק הירך שלנו. המרכזיות של המפרק הזה היא כל כך חשובה לתנועה וליציבה שלנו, עד כדי כך שפציעה קטנה במפרק הירך יכולה להשבית בן אדם ולהביא לסוף את קריירת הספורט שלו.

"חשוב לדעת שקיימים כיום פתרונות חדשניים נוספים כגון טיפולים ביולוגיים שכבר זמינים כיום כמו ACS או Autologous conditioned serum שמאזן את הרכב הנוזלים בתוך המפרק ובכך עוצר את התהליך הדלקתי-שחיקתי. העתיד בתחום מבטיח מאוד: מפתרונות כמו השתלות סחוס ולברום, ועד לטיפול בתאי גזע אשר בתנאים מסוימים יבנו סחוס מחדש, ולהדפסות תלת-ממד של רכיבים ביולוגיים שיחליפו את החלקים הפגומים, וכן ננובוטים חכמים שיתוכנתו לתיקונים ביולוגיים וגנטיים", מסכם ד"ר מורגנשטרן.

טוב לדעת
נגישות