Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים לקריאת המגזין - לחצו כאן Designer חדש באקסטרה: גיליון ינואר 2020 של מגזין העיצוב

היי קולגן, טוב שבאת!

מהו קולגן, מהי חשיבותו לעור, ואם היינו מספרים לכם שמריחת תכשירים מועשרי קולגן עשויה להחליק את עור הפנים ולמלא את הקמטים שנחרשו בו, הייתם מאמינים?

דרורי לב (צילומים: יח"צ) שמנת אפריל 2020
צילום: shutterstock

קולגן עורי (Dermal Collagen), הוא חלבון מבני ואחד מהגורמים המשפיעים ביותר על רקמות החיבור, העצמות והעור, בהיותו מהווה בין 25 ל־35 אחוזים מכלל החלבונים בגוף. בעוד שהאפידרמיס (השכבה העליונה של העור) מכיל בעיקר שכבות צפופות של תאים בעלי יכולת התחדשות מהירה, הרי ששכבת הדרמיס (האמצעית) התופסת את רוב נפח העור, עשויה בעיקר מקולגן, שהם למעשה אותם סיבים חלבוניים קשיחים בעלי מבנה של חבלים דקיקים. אלו נמצאים מסביב לכלי הדם וקצות העצבים הכוללים את בלוטות הזיעה, בלוטות החלב ושורשי השיער ומכאן גם מקור שמו מהמילה היוונית, kólla, שפירושה דבק.

בתוך סבך הקולגן, העצבים וכלי הדם אפשר למצוא גם תאים שנקראים פיברובלסטים, שתפקידם לייצר את הקולגן ולתחזק את מבנה הרקמה ובכך להוביל למראה עור זוהר, לשיער בוהק, לציפורניים חזקות ואפילו למערכת עיכול בריאה. הפיברובלסטים אחראים גם על הפרשת האלסטין, שיחד עם הקולגן וחלבונים אחרים המכונים גליקופרוטאינים, מהווים חלק מהמטריצה החוץ-תאית. אלה הם למעשה קבוצה מורכבת של פוליסכרידים (רב-סוכריים) שבונים את העור עצמו, ומעניקים לו את התכונות הפיזיות שלו, כמו טונוס, גמישות, אלסטיות ומיצוק.

במהלך ההזדקנות הכרונולוגית, ובשל פעילותו של אנזים בעור שנקרא קולגאנז (MMPs) סיבי הקולגן האחראים לחוזקו של העור, עוברים שינויים ביוכימיים הפוגעים בתפקודם וקשרי הקולגן נשברים – וכך אנו נהנים פחות מיתרונותיו.

המטרה: להגן על הקולגן

"הקולגן הוא חלבון הנותן תמיכה לרקמות כמו עור ועצמות. הקולגן מהווה 70 אחוזים ממשקלו היבש של העור. כשכמותו יורדת בעקבות הזדקנות או נזקי השמש, העור נעשה דק ומקומט. הגוף שלנו מייצר ומפרק קולגן כל הזמן, אבל עם הגיל קצב תהליכי הפירוק עולה על קצב תהליכי הייצור, וכמות הקולגן הולכת ומידלדלת", מסבירה ד"ר מרינה לנדאו, רופאת עור בכירה.

הידלדלות הקולגן עשויה לקבל תאוצה גם כתוצאה מחשיפה לשמש, זיהום סביבתי, עישון ותזונה.

דרכי הפעולה: טיפול מנע חיוני

טובי המוחות מאמינים שלא חייבים לקבל את הגזרה הביולוגית. לשיטתם יש בהחלט מה לעשות וכיצד לטפל בדלדולו המתמשך של הקולגן, זאת כמובן במטרה להשיב לעור את הנפח והעוצמה שאבדו. כדי לעשות זאת, חשוב להעיר בגוף את מערכת הייצור של הקולגן בכדי שזו תשוב לייצר קולגן בקצב מהיר וגבוה יותר.

הדרך מוצעת באופנים שונים, בין אם מדובר בהליכים פולשניים או באמצעות טיפולים אסתטיים שונים, מהזרקות של קולגן ומילויים לקמטים, דרך טיפולים בלייזר ובתכשירי קוסמטיקה ועד לנוטרי קוסמטיקה (צריכת תוספי תזונה) שמבקשת לחולל נפלאות בעור, כשהמפתח להבנת יעילות האמצעים השונים טמון בהבנה הגוברת בשנים האחרונות של הקולגן, מבנהו וצרכיו.

"בזכות ממצאים באפגנטיקה (תחום בביולוגיה העוסק בשינויים תורשתיים), אנו יכולים להתערב בתהליך ההזדקנות של העור", אומרת ויקי רווח, מנהלת ההדרכה ב-JUVENA. "היום ניתן לשנות מידע אפיגנטי כדי לעורר את הגן האחראי לייצור קולגן ולהזכיר לו מה תפקידו".

"כדי לעודד ייצור קולגן חדש בדרמיס ואף בשכבת השומן שמתחתיו, צריך לגרום לטראומה שתתחיל בתהליכי פירוק רקמות", מבהיר פרופ' אייל גור, מומחה בכירורגיה פלסטית ומנהל מחלקת כירורגיה פלסטית באיכילוב.

"שברי רקמה אלה יביאו לתגובה דלקתית – אינפלמטורית, אשר תגרום לתהליכים של שחרור חלבונים שמשמשים כסיגנל – אות לתאי הדם הלבנים להגיע למקום ויחד איתם להגעת פיברובלסטים שהם תאים אשר מייצרים קולגן. טראומה זו לתת-עור ולעור העמוק, יכולה להיגרם על ידי מכשור וטכנולוגיות שונים: שימוש במכשירי לייזר או אנרגיית אור, טכנולוגיות שיוצרות חום תת-עורי כמו אולטרסאונד ממוקד, גלי רדיו, דיקור מחטים ושימוש בחומרי הזרקה למיניהם".

ואכן, במאמר שהתפרסם ב-The Archives of Dermatology צוין כי 3 טיפולים כבר התבררו כיעילים מדעית בכל הנוגע לחידוש קולגן: שימוש מקומי ברטינול; טיפול "ריסרפסניג" באמצעות לייזר פחמן דו-חמצני; והזרקה של חומצה היאלרונית, שלוכדת את הלחות שנוצרת באופן טבעי בעור. שלושת הטיפולים מתבססים על אותו מנגנון – האינטראקציה של תאי עור, שנקראים פיברובלסט, עם הקולגן שהם מייצרים.

השימוש ברטינול (צורה של ויטמין A), היה למעשה הראשון שהוכח כיעיל בייצור קולגן. כיום, תכשירים שונים מכילים רטינול (הרטינואיד החזק ביותר שניתן להשיג ללא מרשם), אם כי לא בכולם מפורטת מידת הריכוז של החומר הפעיל. יצוין כי כמות שבין 0.2 ל-0.6 אחוזים בכוחה להשפיע ויודגש כי השימוש ברטינול גורם לעור להיות פגיע ביותר לקרינת השמש, ומשום שהשמש ממילא תורמת לפירוק הקולגן – הגנת העור הכרחית.

שימוש בלייזר פחמן דו-חמצני, הוא כלי יעיל נוסף משום שהלייזר מסיר שכבות עור דקות מבלי להזיק לרקמה מסביב וכשהפצע מחלים, קולגן חדש מיוצר. טיפול שכזה פועל על ידי המרצת רמות גבוהות של אנזימים מפרקי תשתית Matrix Metalloproteinase – MMP המפרקים את הקולגן הפגום. הטיפול היעיל השלישי הוא הזרקה של חומצה היאלרונית אל העור שמתחת לקמטים. חומצה זו משמרת ומייצרת לחות בעור, הדומה לחומר שהעור מייצר בעצמו. כשהחומר המוזרק מותח את העור, הפיברובלסט מגיב בייצור יותר קולגן ופחות MMP.

הקרם דה-לה קרם

כאלטרנטיבה לטיפולים הפולשניים, קיימת קוסמטיקה אפקטיבית מבוססת קולגן, שתכליתה לספק מענה איכותי ונגיש להוספתו לעור, אלא שתמימות דעים בסוגיה זאת אין.

"הקולגן בצורתו הטבעית תורם לשמירה על לחות בעור בתנאי שסביבת הלחות היא גבוהה", מסבירה ד"ר ג'ני שטיימן, מנהלת ההדרכה במאג'ירי, ומבארת: "ברגע שסביבת הלחות מתייבשת (מיזוג, טיסה ועוד) הוא יעשה בדיוק את הפעולה ההפוכה ויוביל למצב של עור מיובש ואפילו מגורה. לכן, אם רוצים להשפיע על הקולגן, בראש ובראשונה יש לשפר את איכותו ורק לאחר מכן לדאוג להעצמת נוכחותו".

ננסי ירחי, מנהלת הקשרים הרפואיים בחברת וישי, סבורה שהקולגן עצמו אינו צריך להיכלל בפורמולה לטיפוח העור כדי להשפיע לטובה על הקולגן שבעור. לדבריה קיימים מרכיבים ידועים אחרים הנספגים בקלות ומסייעים לטפל בסימני ההזדקנות שנגרמים עקב איבוד הקולגן בעור. "אחד המרכיבים העוצמתיים ביותר הוא פפטידים – המילה החמה ביותר בעולם האנטי אייג'ינג".

הפפטידים הם רצף של חומצות אמינו, אבני הבניין של החלבונים, והם מהווים מרכיב חשוב של כל התאים בגופנו. בתחום הקוסמטיקה נעשה שימוש בפפטידים ביומימטיים (ביומימטיקה = חיקוי של הפעילות הביולוגית הטבעית בגוף) – פפטידים קצרים, המכילים 3-6 חומצות אמינו, המחקים למעשה, את הפעילות הביולוגית הטבעית שממלאים פפטידים גדולים יותר, המיוצרים בעור.

ומה לגבי כמוסות קולגן?

"צריכת תוסף קולגן יכולה להגביר את גמישות העור ולסייע לתהליך התיקון שלו ובכך לעודד את הגוף ליצור קולגן חדש", קובעת הדרמטולגית ד"ר דברה ג'לימן. "למרות שהספרות המחקרית בנושא זה יחסית מוגבלת, משקאות קולגן ואבקות הוכחו כבעלי תכונות נוגדות חמצון, שמגנות על העור על ידי הגבלת ייצורם של רדיקלים חופשיים, שעלולים לפגוע בתאי העור, מסייעים לגמישות העור ומפחיתים כאבי מפרקים לאחר מספר שבועות".

בחברת סולגאר, למשל, מוצע קולגן בשילוב עם חומצה היאלרונית על בסיס פטנט של החברה הבלגית ביוסיל המכיל OSA – תרכובת יציבה שמסייעת בייצור הקולגן בגוף ובעצם אמורה לשפר את מראה העור, הציפורניים והשיער. שחקנית נוספת היא חברת קולגן פלוס, המשווקת מגוון תוספי תזונה המבוססים על קולגן וכוללים גם מוצרים לסובלים מבעיות פרקים ולמיצוק עור הפנים כמובן.

ומה אומרים הרופאים?

לדברי פרופ' רוני וולף, מבכירי רופאי העור בארץ, גם כאשר מדובר בחומרים שפעילותם המיטיבה הוכחה מעל לכל ספק – הימצאותם בתכשירים קוסמטיים אינה מבטיחה שמצבם פעיל ואפילו לא כשהם חודרים למקום שבו הם אמורים לפעול. "תכשירים רבים מתהדרים בכך שהם מכילים קולגן. משקלו המולקולארי של הקולגן נע בין 15,000 ל-50,000, בעוד ששכבת האפידרמיס יכולה להעביר חומרים שמשקלם המולקולרי מגיע רק עד 5,000 – כך שהסיכוי של הקולגן, הנמרח על העור, לעבור מבעד לשכבה הקרנית ולהגיע לשכבת הקולגן של הדרמיס, שם אמור לפעול – זהה לסיכוי של כדורסל לעבור דרך פתחי הגדר המקיפה את המגרש".

"הרעיון עצמו של כל טרנד הקולגן בבליעה, בכדור או באבקה די קוסם ונשמע אטרקטיבי", כך ד"ר סיון מרסר, מומחית לרפואת עור, "בנוסף, גם המחקרים בינתיים די מבטיחים שכן – כל עוד מבנה מולקולת הקולגן הוקטנה וחודרת לעור, הצפי הוא שתשפר את מרקם העור ואז אכן תהיה הצלחה מסויימת. אך במבחן המציאות יש לבדוק את יעילות הדבר, האם אותו קולגן שנבלע אכן נספג היכן שאמור להיספג והאם מלכתחילה כמות המולקולות הספיקה כדי להביא לידי שינוי בעור ובאיכותו, על כן דרוש זמן רב יותר של קיום הפטנט כדי לבסס תוצאות כהוכחות".

ד"ר רון עזריה מזכיר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית מסכם: "מחקרים שנעשו בעקבות טענות שתוספי הקולגן למטרות אסתטיות יעילים, טרם מצאו שיש להם השפעה כלשהי על קמטים. האנזימים המופרשים לקיבה, מפרקי החלבונים, פעילים אך ורק ב-pH הנמוך שמצוי בקיבה, ולכן הכמוסות ואבקות הקולגן יוצאות מהקיבה בדיוק כפי שנכנסו ולא נספגות בקיבה. מנגד, הזרקות מקומיות, שימוש בטכנולוגיות חדשניות היוצרות פציעה קלה ומבוקרת בעור, לצד תזונה עשירה בירקות ובפירות יכולים לתרום לשיפור מראה העור".

טוב לדעת
נגישות