Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

מספיק בקושי באנגלית

בעולם שבו 'אנגלית ברמת שפת-אם' היא חלק בלתי נפרד מדרישות הקבלה לעבודה, תפקיד האקדמיה הוא להביא את הסטודנטים לנקודת הפתיחה הטובה ביותר - ולא רק לעזור להם לקבל פטור

צילום: shutterstock

רפי גמיש (צילום: עידן גרוס)

23% בלבד מהסטודנטים היהודים בישראל מקבלים, במסגרת בחינות מיון באנגלית, ציון המזכה בפטור מלימודי אנגלית באקדמיה. בקרב הסטודנטים הערבים והחרדים המצב חמור עוד יותר. אבל גם הפטור הזה, מתברר, אינו מספיק. לימוד האנגלית בבתי הספר ומאפייני בחינות המיון עוסקים בעיקר במיומנויות הבנת הנקרא, בעוד שעל מיומנויות השפה האחרות והחשובות לא פחות – שמיעה, דיבור וכתיבה – מושם דגש קטן מאוד, אם בכלל.

כשל זה הופיע גם במסקנותיה של ועדה בינלאומית שמונתה על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. הוועדה, אשר בחנה את אופן לימודי האנגלית באקדמיה בישראל, המליצה לבצע בהם שורה של שינויים משמעותיים. בין היתר, המליצה כי במבחנים הקובעים את רמת האנגלית הנדרשת על-מנת להתקבל לאקדמיה, ייבדקו יכולות הכתיבה, ההבנה והדיבור של המועמדים, ולא תיבחן רק יכולת הבנת הנקרא שלהם. לפיכך, הדור הצעיר בישראל מוכרח לעבור מניסיונות להשיג פטור ללימוד אנגלית משמעותי – למען עתידו המקצועי.

הפער והשלכותיו

העיוות בלימודי האנגלית מתבטא גם בקורסים שמעניקים מרבית הגופים האקדמיים בישראל. אלה משקיעים את מרב המאמצים במטרה לסייע לסטודנטים שלהם להגיע לפטור הנכסף, במקום לספק להם את הכלים החיוניים באמת בשוק העבודה. הפער הגדול – בין האנגלית הנדרשת כיום ממי שמשתלבים בעולם העבודה, לבין האנגלית שעמה יוצאים הסטודנטים ממערכת ההשכלה הגבוהה – משפיע לא רק על היכולת של אותם צעירים להתקדם בשוק העבודה אלא גם על הביטחון העצמי ועל תחושת המסוגלות שלהם.

כלומר, האקדמיה המסורתית מנסה במידה מסוימת להפוך את לימודי האנגלית לדבר שצריך להוציא 'פטור' ממנו, ולאו דווקא בשל אג'נדה אשר מטרתה להפוך את הסטודנטים הישראלים לכאלה שיודעים את השפה על בוריה ונוטים להשתמש בה במציאות התעסוקתית של היום.

הכישורים הנדרשים מהעובד בעולם התעסוקה כיום משתנים תדיר והולכים ומשתכללים. אנחנו רואים את זה באינטראקציה הצמודה שלנו מול התעשייה – איך מה שהיה פעם Nice to have הפך לחלק בלתי נפרד מסט הכישורים שהעובד חייב להביא איתו למשרה הבאה שלו, בכל תחום, בכל ענף, וכמעט בכל משרה. קברניטי ענף ההייטק הישראלי, לדוגמה, טוענים – ובצדק – כי השוק הישראלי קטן עבורם, והם תרים אחר הזדמנויות עסקיות נוספות בשוק הגלובלי. אם כן, גם במשרת ג'וניור נאלצים העובדים ליצור קשר עם בעלי משרה מקבילים במדינות כמו גרמניה, ברזיל, הודו וארצות הברית, והשפה המקובלת לשיחה כזו היא, כמובן, אנגלית.

לאור זאת, המציאות של ימינו הינה כר פורה עבור העובדים הפוטנציאליים, עם מבחר אינסופי של מקצועות, תחומים, תפקידים, שווקים ואפשרויות פרנסה. הדבר מאפשר לכל אדם לבחור בפינצטה את מקום העבודה המתאים לו, מכל הבחינות, להתקדם בקריירה.

דרוש: שינוי מהותי בשיטת ההוראה

אחרי כל זאת, ברור כי בעולם העבודה הנוכחי, אנגלית ברמה סבירה בלבד היא תנאי סביר בלבד – אך לחלוטין לא מספיק. הדרישה בדבר 'אנגלית ברמת שפת-אם' הפכה לחלק בלתי נפרד מדרישות התפקיד למשרות רבות, במגוון רחב של ארגונים. כמעט כל ארגון עסקי דורש כיום ידיעת אנגלית ברמת שפת-אם, כאשר המשמעות של ידיעת השפה כוללת גם את היכולת להציג ולהתבטא באופן שוטף בעל-פה ובכתב.

בשנים האחרונות התעצמה המודעות לכך שאנגלית הפכה כלי נחוץ, כמעט אקוטי, להצלחה בקריירה ולמוביליות חברתית, כשכל מודעה לחיפוש עובדים כוללת בתוכה גם את הדרישה לידיעת השפה האנגלית כיתרון, ולעיתים גם כדרישת בסיס. בעולם תעסוקה גלובלי, הדרישה הזו הינה הגיונית ומובנת: עובדים נדרשים להיות מסוגלים להציג רעיונות, לתקשר, ליזום ועוד – וכל זאת מול עמיתים, מנהלים ולקוחות ברחבי העולם.

כדי להכין את הסטודנטים שלנו באופן הטוב ביותר לעולם האמיתי, עלינו לשנות את שיטת ההוראה של האנגלית באקדמיה באופן מהותי, להפוך את השיטה לפרקטית יותר וגדושה בהתנסויות וסימולציות, לצמצם את הכיתות, ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק ובקשר רציף עם התעשייה כדי להבין מהם הצרכים של המעסיקים וכיצד הם משתנים.

האקדמיה בישראל חייבת להבין כי תפקידה המסורתי השתנה, ועליה לעשות את המיטב על-מנת לצייד את הסטודנטים במלוא הכלים בכדי שיצליחו לממש עצמם, להגיע להישגים אישיים ומקצועיים, ולהיות בעלי אפשרות בחירה. אם נשכיל לעשות זאת, נתרום לא רק לסטודנטים עצמם אלא לשגשוג התעשייה והחברה הישראלית כולה.


רפי גמיש הוא מנכ"ל המסלול האקדמי המכללה למינהל.
טוב לדעת