Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

השקפת אולם

"עיצוב נשמע כמקצוע גחמתי, אבל יש בו משהו אנליטי. יש משהו מובנה בחשיבה, שקשור לקנה המידה של המוצר, שקשור לאור ולהיעדר אור ולגוונים שמסביב". האדריכל פרופ' יוסף פרדימן, שחתימת ידו המקצועית מוטבעת באולמות תצוגה רבים בארץ ובעולם מסביר מהו עיצוב שיוצר חוויה ומניע למכירה

שחר בן-פורת Designer פברואר 2019
משרד יוסי פרידמן (צילום: אלעד גונן)

מחנויות של רשתות האופנה Guess, Mango, Pull & Bear ו-Zara, דרך ביתנים בתערוכות בסין כגון של REVLON 2016 ו-Y JESSI SHOP, וכלה בחנות המשקאות של אקרמן בחיפה. לאורך השנים חתום פרופ' יוסף פיליפ פרידמן על עיצובם של אולמות תצוגה רבים ומגוונים.

למעשה, עיצוב אולמות תצוגה הוא חלק קטן ממנעד העבודות של פרופ' פרידמן, הכולל חללים ציבוריים ופרטיים כאחד. "הרצון שלנו", הוא אומר בהתייחסו לסטודיו שבבעלותו, "פרידמן, מקלפין ושות'", "הוא לא להתמחות בנישה מסוימת, כדי לאפשר מנעד שלם של אפשרויות, מה שמוסיף לעבודה שלנו עניין ואפשרות שלא להיצמד לשגרה ולמחזר פרויקטים. בזכות כך כל פרויקט הוא סוג של התחלה חדשה ואפילו לימוד מחדש, גם אם עושים את זה, כמו במקרה שלי, כבר 40 שנה".

מזמין, או שומר נגיעה?

אולם תצוגה של חברת רגבה בעיצוב יוסי פרידמן (צילום: שי אפשטיין)

עיצוב אולמות תצוגה, בין אם מדובר בביתן בתערוכה או בחנות, נועד בעיקר לשם מטרה אחת: הגברת העסקאות הנעשות בתחומו. לשם כך, אומר פרופ' פרידמן, חשוב להבין את הלקוח ואת היעדים שלו, שהם בעיקרם מסחריים.

"התחושה שלנו היא שמעבר ליופי, אין הצדקה לעבודה שלנו אם היא לא מביאה ללקוח, מעבר למחמאה, גם למכירה. זה אומר שהמוצר עצמו צריך לקבל במה, מקום, מרחב, כדי להביע את עצמו ולהיות אטרקטיבי כדי שיקנו אותו".

מה שנשמע מובן מאליו, בפועל אינו כזה. לדבריו, אם המוצר עצמו לא מקבל במה נכונה, אטרקטיבית, ממוקדת, אין סיבה שירצו לקנות אותו. "אנו יודעים מניסיון כי האלמנטים והפריטים, גם אם הם המושקעים ביותר, אם הם דחוסים מדי, אם הם לא ממוקמים נכון – הם לא מייצרים את הדחף להירכש".

בעיצוב אולמות תצוגה יש מספר רב של כללי אצבע, כמו בעיצוב של כל חלל, הוא מסביר. "עיצוב נשמע כמקצוע גחמתי, אבל יש בו משהו אנליטי. יש משהו מובנה בחשיבה, שקשור לקנה המידה של המוצר, שקשור לאור ולהיעדר אור ולגוונים שמסביב. זה קשור לכמה יקר המוצר צריך להיראות – האם הוא מזמין נגיעה או שהוא שומר נגיעה, שכן אולי הוא צריך לשדר משהו מוזיאלי? האם יש עוד מוצרים סביבו או שהוא עומד בגפו? האם משדרים יוקרה על ידי עומס מסוים? "עומס יכול להיות דבר טוב להעמדה של מוצרים, ובאותה מידה יכול להיות מאוד דוחה.

"אנו יכולים לראות בחנויות אופנה הרבה פעמים כיצד עומס של פריטים יכול לייצר קקופוניה שלא מאפשרת לראות את הפריט, ולכן הוא אינו אטרקטיבי. כאשר הוא מקבל את המקום שלו – הוא מבקש תשומת לב רבה יותר ואפשר להעריך אותו בדרך כזו או אחרת".

משרד יוסי פרידמן (צילום: אלעד גונן)

ביחס לשאלה האם יש מקום לאינטואיציה בתהליך העיצוב, הוא אומר: "האינטואיציה היא דבר מובנה אצל מי שעוסק במקצוע הרבה שנים". לדבריו, חשוב להבין איזה סוג של ציפייה אמור החלל לייצר ומה האדם הנע בו אמור לגלות, ובאיזה אופן. "האם מדובר בגילוי אטי או במסלול שאתה רוצה להעביר על מנת להגיע מזול ליקר או להפך, ממודרני לעתיק, מנוצץ לכבוי, מחוץ לפנים? אתה אמור לייצר חוויה דרך מסע, והתשובות יבהירו את החוויה שאתה רוצה ליצור. המסע בין חללים, בין אור לחושך, או בין אור ליותר אור, בין פריטים לקהל צעיר לקהל מבוגר, או בין תוצרת מקומית לבין ייבוא, בין פריטים לחלל פנים לבין כאלה המיועדים לחוץ".

חלק מהחוויה באולמות תצוגה היא הכניסה למקום והתנועה בין החללים, מסביר פרופ' פרידמן. "הכוונה היא לתנועה ורטיקלית בין הקומות, ותנועה הוריזונטלית בין חללים, התלויה בפתחים ובחיבורים בין חללים ובין קומות. העיצוב הוא תהליך מובנה. המיפוי הנכון של החללים לטובת המכירה הוא חלק מהתהליך האנליטי של העיצוב".

יוסי פרידמן באולם התצוגה של קמחי תאורה (צילום: רמי זרגר)

האולם כגוף תאורה

הפרויקט האחרון של פרופ' פרידמן בתחום אולמות התצוגה, הוא האולם המחודש של קמחי תאורה. "זה מותג שהתבלט בגיוון האינסופי ובמענה לכל צורך בתחום התאורה הקיים בפרויקט. ההרגשה שלי הייתה, שעם השנים לא השתנה הרבה בכישרון של הבעלים בבחירת המותגים ולא בעושר שלהם, אבל אופן התצוגה הידרדר כל כך הרבה. זאת בגלל עומסים לא נכונים, חוסר הקפדה, ערבוב וחוסר קשר בין חללים. זה יצר לדעתי בעיה בחוויית המכירה, בעוד שמותגים אחרים, חדשים יותר, נמצאו משקיעים יותר, מתקדמים יותר".

החשיבה המחודשת נעשתה עוד מחוץ לאולם: פרופ' פרידמן שילב מסך ענק על הקיר החיצוני, המאיר את סביבתו בשעות הערב והלילה, והופך את האולם כולו לגוף תאורה, תוך שהוא מציג פריטים שונים הנמכרים במקום. חלל הכניסה משלב רצפת גרניט שחור המספק ניגודיות לגוף התאורה הפרוש על פני אחד הקירות, אשר יחד עם דלפק עשוי ברונזה, ממחיש את הצפוי בפנים.

חלל תצוגה לגופי תאורה ספרים ומטבחי חוץ – הדמיה

פרידמן חילק מחדש את האולם על פי נושאים: קומה אחת הוקדשה לפרויקטים מסחריים גדולים, קומה שנייה לפרויקטים פרטיים ומסחריים בינוניים וקטנים, וקומה שלישית הותאמה עבור תחום היוקרה ו-VIP. "בעבר לא היה קשר ויזואלי בין החללים", הוא מסביר, "כך שאם לקוח לא אהב את מה שהוא ראה בחלל אחד – הוא לא המשיך הלאה. מבחינה אדריכלית יש אתגר בעבודה על קונסטרוקציה של בניין קיים, כדי ליצור קשר חדש בין החללים ותנועה פתוחה יותר". דבר זה נעשה בעזרת מדרגות חדשות, שתוכננו באופן המאפשר תנועה בין כל הקומות והחללים, מבלי לחזור באותה הדרך. זאת, תוך הקפדה על יצירת מרחבים שקטים, לביצוע עסקאות, שאינם נפרדים מהחלל סביבם.

"בהנחה שאפשר לאמוד הצלחה של פרויקט", מסכם פרופ' פרידמן, "הדבר קשור בקשר בין המתכננים לבין הבעלים. כאשר יש הבנה וסימביוזה, אפשר להגיע לתוצאה מרשימה, שיכולה להביע את עצמה בעלייה מטאורית במכירות, מיד לאחר פתיחת האולם".

יקיר מעצבי הפנים

באירוע מיוחד ומכובד שקיימה החודש אגודת מעצבי הפנים בישראל IID, הוענק לפרופ' יוסי פרידמן תואר יקיר האגודה. זאת כהוקרה והערכה על תרומתו לתרבות העיצוב כאדריכל יוצר וכמרצה משפיע באקדמיה, ועל פועלו לקידום "מעצב הפנים האקדמאי" בישראל. אגודת IID פועלת על מנת לקדם ולמסד את מקצוע עיצוב הפנים במוסדות אקדמיים, ליצור קהילה חזקה ומאוחדת של מעצבים מקצועיים בתחום עיצוב הפנים, כמו גם לחזק את מעמד המעצב בקרב הציבור הרחב, מוסדות ציבוריים וארגונים שונים.

טוב לדעת