Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים לקריאת המגזין - לחצו כאן Designer חדש באקסטרה: גיליון ינואר 2020 של מגזין העיצוב

דוהר קדימה

פי ג'י נטוצי, הבן של מייסד חברת הריהוט נטוצי, ביקר לאחרונה ובפעם הראשונה בישראל. הג'וניור קובע שבכוונתו להפוך את נטוצי למותג אהוב וידידותי לסביבה, שיכול להיחשב כמותג עכשווי לא רק בעיצוב המוצר אלא גם בדרך בה הוא מכנס סביבו קהילה וחברה

מאיה גז (צילומים: יח"צ נטוצי) שמנת אפריל 2020
צילום: יח

פי ג'י נטוצי הוא איטלקי מרשים אשר מגיע באיחור לפגישה שנקבעה לנו. הוא מחייך, כאילו כלום לא קרה, מתנצל ומתיישב על ספת קטיפה באולם התצוגה של נטוצי בהרצליה. הבחור מרשים. לבוש בחליפת שלושה חלקים אפורה, עם חפתי זהב מפוסלים, שעל קצוות השרוולים שלה מוטבעים ראשי התיבות שלו ותסרוקת קארה משוחה לאחור אה-לה-איטליה.

הוא בן 30, נולד בבארי בפוליה (עקב המגף של איטליה) לאב איטלקי, פסקאולה נטוצי ולאם אמריקאית, קימברלי מוניק פיליפס, שהלכה לעולמה לפני שנתיים. יש לו שלוש אחיות ואח מנישואים שונים: "אנחנו משפחה מרכבת", הוא אומר. הוא החל ללמוד כלכלה באוניברסיטת בוקוני באיטליה והתמחה בכלכלה וניהול. בתקופה זו החל לגלות עניין בשיווק וביצירה, דבר שגרם לכך שב-2010 הצטרף לעסק המשפחתי והמפורסם שהקים אביו, חברת הריהוט "נטוצי".

צילום: יח"צ נטוצי

מערכת ישיבה שעיצב מרסל וונדרס לנטוצי

"יש אנשים שגדלים עם ראייה ברורה של לאן הם רוצים ללכת", מסביר הג'וניור. "זה הוזרק לי בדם מאז שאני צעיר כי אבא שלי לקח אותי לכל מקום. מגיל חמש הלכתי למשרדים וראיתי הכל. אבל אפילו אם הוטעמה בי האהבה למותג, גדלתי כאדם יצירתי. וברגע שאדם מרגיש שיש לו את האימפולס ליצור, הוא לא יכול לעשות אחרת".

הוא היה בן 18 כשהבין שהוא רוצה להקים חברה משלו וליצור. "אהבתי תמיד את היופי באופן כללי, אבל בעיקר אהבתי אמנות, אופנה ועיצוב על טהרתו". נטוצי ג'וניור החליט להשהות את הלימודים באקדמיה לטובת הקמת "החברה הסודית", סטארט-אפ אופנה שמאופיין בגישת שיווק לא קונבנציונלית. "זו הייתה חברת תכשיטים אופנתית, לא יהלומים, אלא תכשיטים נגישים מבחינת מחיר".

צילום: יח"צ נטוצי, פי ג'י נטוצי

מדוע לא יוקרה?

"אלה היו שנות דיכאון באיטליה. סבלתי מהחברה האיטלקית. נסעתי במכונית יפה ואנשים שרטו אותה וירקו עליי. אנשים כעסו, היה משבר כלכלי והרגשתי שמי שיש לו התלהבות לחלוק את הווייבים הטובים צריך להתחבא כמו בשנות החמישים. אמרתי לעצמי שחייבים ליצור חברה סודית של אנשים שמחים. הרעיון היה ליצור קהילה אומנותית מגוונת שכוללת עיצוב בתוך חברה, בה אנשים מזהים עצמם בעזרת התכשיטים. רציתי ליצור תקציב אפס של שיווק.

"גרתי במילאנו והכרתי את כל הדברים הכי מגניבים שם, את הפיצרייה הכי מפורסמת במילאנו, "פינו". היו להם פלייסמנטים ואמנות על הקירות, ובמשך חודש החלפנו את האמנות שלהם ואת הפלייסמנטים, עם הלוגו והאווירה של 'החברה הסודית'. אנשים שאלו מה זו 'החברה הסודית'. כך לקחנו עוד ועוד מקומות, הדפסנו כרטיסי ביקור עם טלפונים של מנהלים וחילקנו לכל האנשים הנחשבים. תוך חודשיים 60 חנויות קנו את הרעיון שלנו בלי מותג, בלי מוצר. הייתה דרך לסרוק ברקודים של קופסאות תכשיטים, ונוצר מועדון לקוחות שמנה אלפי יוזרים פעילים".

מה היה סגנון התכשיטים?

"התכשיטים היו במראה מאוזן וסימטרי עשויים זהב. אבל ההרפתקה הסתיימה אחרי שלוש שנים. זה גדל, זה היה חדש והיו לנו חנויות שלנו והשגרירים שייצגו אותנו, אבל לא בחרתי נכון את השותפים שלי והיום זה כבר לא קיים ואני מצטער על זה", אומר הצעיר ואי אפשר להתעלם מתחושת ההחמצה שמתגנבת לקולו. ואז הוא מחייך ומוסיף: "אבל אני יכול להתרכז כרגע בנטוצי".

צילום: יח"צ נטוצי

רהיטים אורגניים בחדר שינה שעיצב רוס לבגרוב לנטוצי

הג'וניור אינו מעצב אך הוא משתף פעולה עם מעצבים. הוא מכהן בתפקיד מנהל השיווק והתקשורת של החברה ומשפיע עליה ועל התקדמותה בעולם החדש והאקולוגי שנוצר. לראייה, הוא עיצב קולקציה עם רוס לבגרוב, שהוצגה ב-2019 בתערוכה במילאנו. הקולקציה כוללת חדר שינה מלא המכיל רהיטים אורגניים בייצור אקולוגי.

"אני מבין שהשוק חייב לחשוב לפי הכיוון שהעולם צועד אליו. יש תקנות איכות סביבה, יש את השינויים שעוברים על הפלנטה ויש לנו אחריות על החברה. החדר שעיצבנו הוא הפרשנות שלנו לעיצוב אורגני ונגיש בר-קיימא. אפשר להכין כיסא נייר שעשוי נייר ממוחזר אבל הוא יחזיק שבוע. הדבר שניסינו לעשות זה לעבוד על מוצרים ששורדים לאורך זמן. אחד האייקונים של עיצוב אורגני מתבסס על עיקרון בלי זוויות בלי פינות, שיהיו על זמניים. רצינו ליצור רהיט אסתטי. בהתחלה החומרים הממוחזרים נראו זולים, לא אסתטיים והשימור שלהם לא היה אחד מהיתרונות שלהם. רצינו משהו יפה, אורגני, שמיש, וכזה שהוא בר-קיימא".

זה חדש לתעשייה ולנטוצי.

"נכון. יצרנו שזלונג, מיטה, תאורת תקרה ומנורות עומדות, מראה ומגרות תלויות. המראה עשויה מצבעים, העץ ממוחזר כמובן, המזרן שעל המיטה כבד כמו מכונית, אבל הוא 100% לטקס ממוחזר, המצעים עשויים מהאמפ. זה לטובת לקוחות שאוהבים חדר ללא זמן ומקום, חדר שינה שנראה כמו יצירת אמנות משום שהכל מפוסל. לא ניתן לעבוד על הממדים, על סוגי החומרים, המשטחים, הצבעים והאסתטיקה של הפריטים.

"הדבר המדהים הוא שהקיימות הייתה העניין. דפקנו את הראש בקיר עד שקיבלנו אישור מהוועדה לקיימות". זה היה שווה. העיצוב קיבל את פרס "הנקודה האדומה", וכך מצא עצמו נטוצי ג'וניור בסינגפור, מקבל את הפרס וצופה בחדר שעיצב מוצג במוזיאון העיצוב של סינגפור.

צילום: יח"צ נטוצי

כורסה בעיצוב רוס לבגרוב מתוך הקולקציה האורגנית

נטוצי עשתה את הקריירה שלה בעיצוב עור, עיצוב יוצא דופן על-אופנתי ועל-טרנדי שמלווה את הבית במשך שנים. באולם התצוגה שלהם, חלק גדול מהריפוד הוא בד ופי-ג'יי, כמו שחבריו נוהגים לכנות אותו, אחראי לכך. "אני יותר ויותר בעניין הזה. וזה שינוי", הוא מודה.

"זאת אבולוציה. זה מה שאני עושה עם הצוות הנפלא שעובד איתי. אני רוצה להפוך את נטוצי למותג אהוב וידידותי לסביבה – שיכול להיחשב כמותג עכשווי לא רק בעיצוב המוצר אלא גם בדרך בה הוא מכנס סביבו קהילה וחברה. עדיין יש לנו עור, אבל התאכזרות לחיות היא לא משהו שאני רוצה להיות קשור אליו. אנחנו עושים בימים אלה מחקר גדול בנושא בדים. גם לקיחת צמר מכבשה יכול להיות תהליך כואב וגם על זה אני חושב. אני צמחוני ואני רגיש לזה. אני עובד עכשיו על אוסף בדים שיהווה שינוי לחוקי המשחק".

עור הוא חומר שמאופיין עם המותג שלכם. אתה לא חושש?

"עור חשוב למותג כי הוא חלק מהעבר ומההיסטוריה שלנו אבל חברות עוברות שינויים וגם אנחנו. עור עדיין שם ואולי ימשיך להיות. אני לא אומר שלא אתן יותר עור ללקוחות שלי, אבל אולי בד יהיה יותר חשוב ואנשים, הצרכנים החדשים, יימשכו יותר לבדים המעניינים מאשר לעור".

הפכתם להיות יותר זולים בעקבות השינויים?

"למרבה הצער, בחברה בה אנו חיים, בד נחשב פחות יקר ופחות ערכי מעור. זה ממש לא כך. מוצר מעוצב בתחכום יעבוד טוב יותר עם בד מאשר עם עור. הפנומנה של האור, הטקסטורה, הכל עובד טוב יותר עם בד. אנחנו עובדים על הצבע, האסתטיקה, החומר ושואבים השראה מעולם האופנה. אני לא אומר שזאת אלטרנטיבה טובה יותר, אבל זה בפירוש נותן לך אפשרות לבחור. זו הזדמנות להפיץ את היצירתיות והרעיונות שלך ולהציע את עצמך בצורה אחרת. יש בדים שעולים יותר מעור כמו אלה שייראו בשנה הבאה במילאנו".

צילום: יח"צ נטוצי

ספה מבד קטיפה ירוק

איך זה לעבוד עם אבא?

"אפילו אם יש ימים בהם אנחנו לא מסתדרים, הוא הגיבור שלי ותמיד היה. בחיים מה שבאמת עושה את השינוי הוא המוטיבציה ליפול שש פעמים ולקום שבע פעמים כדי לחפש משהו אחר, משהו טוב יותר שנראה בלתי ניתן להשגה. המוטיבציה הזאת באה מהחיים הקשים שאבא שלי עשה לי כשלימד אותי להיאבק ולנסות שוב ושוב גם כשלא ראינו דברים עין בעין. אם את מסתכלת רק לטווח קצר אני יכול לכעוס עליו אבל זה גורם לי להיות אדם טוב יותר ולהיות גאה בו. אלה יחסים בריאים כי הם מורכבים מערכים אמיתיים ומאהבה אחד לשני ולחברה שלנו.

"אבא שלי תמיד שינה את חוקי המשחק. יום אחד השיער שלו נשר והוא אמר לי, אתה יודע מה, אני אגלח אותו. הוא מתלבש אחרת, חושב אחרת, מתנהג אחרת. אני כמותו, סקרן, אקלקטי, מקבל השראה מכל דבר סביבי, מכל דבר בעולם. אני גבר של היום ואוהב חוויות חדשות וזה שיש לי את הניסיון שלו לצדי, זה מתכון מוצלח לחברה. הסקרנות והרעב שלי ללמידה יחד עם שנות הניסיון שלו והדברים שראה, שמע ועשה, יוצרים איזון בין העתיד וההווה, האמיץ והיציב. זה איזון טוב בין היינג והיאנג. זו חוויה נחמדה בסוף היום".

נטוצי עושה רושם של אדם מעניין ומגוון שאוהב את החיים הטובים והמיוחדים. מבעד לחליפתו מציצים קעקועים ובעמוד האינסטגרם שלו יש צילום שלו רוכב חשוף חזה על סוס. אני מספרת לו שזה היה מרשים והוא צוחק במבוכה.

"אולי אני צריך להסיר את הצילום הזה אבל הוא מאפיין אותי", הוא מסביר. "אני פראי בלב ותמיד הייתי. אף אחד לא יצליח לעצור את הסוס הזה. לא זה שרכבתי עליו אלא אותי. סוסים תמיד היו חבריי הטובים ותמיד היו לי סוסים, מאז שאני זוכר את עצמי. עברתי למילאנו ולא לקחתי איתי את הסוסים שלי אבל המשכתי לרכוב וגיליתי את ענף הספורט פולו סוסים – הספורט החביב עליי היום.

"האדרנלין מופלא. זו מלחמה על סוס. אנשים חושבים שזה לשחק גולף על סוס אבל זה יותר אלים מהוקי. את צריכה להוריד מהסוס את מי שבא מולך או לידך. יש כאלה שיאמרו שזה ספורט גברי אבל שיחקתי מול נשים שעשו לי בית ספר. זה ספורט בו צריך להרגיש את החיה, אם היא עייפה. מחליפים ארבעה סוסים במשחק אחד כי הסוס מתעייף מהר. צריך להרגיש את הסוס, את הכדור, את השחקנים האחרים. זה הספורט הכי מורכב וסבוך שאני מכיר. רק קצת יותר קשה מלעצב ספות".

טוב לדעת
נגישות