Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים חדש באתר: מגזין 'הירוק החדש' - כל הפרטים על תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל. לחצו כאן

פודטק 2019: הזדמנויות גדולות

שימוש יתר במשאבי טבע, פליטת גזי חממה, זיהום אוקיינוסים – איכות הסביבה משוועת לשינוי, ובקבוצת שטראוס חושבים שתעשיית המזון לא צריכה לחכות אלא להוביל אותו. כיצד? הפתרון נמצא בשילוב של חדשנות וטכנולוגיה. תעשיית הפודטק: העתיד כבר כאן

Array

"כמעט כל פעולה שאנחנו עושים וקשורה לאוכל מעוררת אצלנו היום איזשהו סימן שאלה. המשימה שלנו היא למצוא פתרונות. בא לי לאכול סטייק לארוחת הצהריים אבל המצפון אומר לי שיש כאן בעיה, מכיוון שאני יודע שגידול הפרות הוא אחד הגורמים לפגיעה במשאבי הטבע", אומר אייל שמעוני, CTO בקבוצת שטראוס, "אחרי שכבר אכלתי סלט ונהניתי פחות, רציתי לפנק את עצמי בממתק אבל אז המצפון שלי הפריע לי כי זה משמין והבוקר לא רצתי. אז החלטתי לאכול משהו אחר – אבל הוא נמצא באריזה שעשויה מפלסטיק, וזה חומר שמזהם את האוקיאנוסים. וכך הלאה".

דגן אשל, מנהל החדשנות בקבוצת שטראוס, משלים את דבריו של שמעוני ואומר כי "לכאורה, נראה כאילו חברות המזון נמצאות בבעיה עצומה בגלל הדיסוננס הזה. אבל למעשה כשיש בעיה, כשיש אתגר – יש גם הזדמנות. ההזדמנות עצומה והיא נמצאת בעולמות החדשנות הטכנולוגית. אנחנו קוראים לזה FoodTech".

שטראוס, שהייתה הראשונה מבין חברות המזון בישראל לפעול בתחום לפני כמעט 10 שנים, עורכת השבוע את הכנס השנתי השביעי בנושא FoodTechIL 2019. לכנס מגיעים גם השנה כ-1,500 אורחים מרחבי העולם – אנשי טכנולוגיה מדע ויזמות, נציגים של חברות מזון גדולות ונציגים של קרנות השקעה עצומות – כאשר תחת הכותרת Doing Well By DOING FOOD ידון הכנס, למעשה, בשאלה איך משלבים את ההכרח לשנות את המצב גם להזדמנות עסקית.

ככל שהאדם הפך עירוני יותר וחקלאי פחות, עברנו עם השנים לצריכה של אוכל שמיוצר על-ידי חברות המזון. אנשים כבר לא קמים בבוקר לגינה, קוטפים את מה שגידלו והולכים לבשל. אורח החיים המודרני שינה את הדרך שבה אנחנו צורכים מזון, הוא בעיקר מגיע ארוז בקופסאות ובשקיות פלסטיק, ואנחנו כצרכנים לא תמיד מבינים מה יש בו. הוא בהחלט טעים – אבל הוא פחות בריא. בנוסף, כדי לייצר אוכל אנחנו משתמשים במשאבי הטבע.

להגדיל את השימוש בחלבון אלטרנטיבי. שמעוני (צילום: מוטי מילרוד)

על-פי נתוני האו"ם, 40% מהקרקעות בכדור הארץ משמשות לגידול אוכל, תעשיית המזון אחראית לכ-30% מגזי החממה הנפלטים וצורכת כ-70% מהמים הראויים לשתייה. "קח, למשל, את נושא החלבון, אומר שמעוני, "גידול בעלי חיים למאכל – גם אם נשים את העניין המוסרי בצד ונסתכל עליו במונחים תעשייתיים – הוא פשוט ייצור לא יעיל. בשביל כל קילו חלבון, אתה משקיע המון בגידול מזון לפרות – בשטחים ובמים – ולכן גם מחיר הבשר הופך להיות יקר מאוד.

אם כך, מהו הפתרון לבעיה?

"הפתרון הוא להגדיל את השימוש בחלבון אלטרנטיבי, וכאן יש מגוון עצום של פתרונות שהמדע והטכנולוגיה עובדים עליהם. קודם כל, אם מדובר בבשר מתורבת, ניקח חלבון אלטרנטיבי מהחי כמו שעושה חברת 'אלף פארמס', שיושבת בחממת theKitchen מקבוצת שטראוס באשדוד, וחברות אחרות בעולם שמייצרות בשר מתאים של פרות בתנאי מעבדה – בלי כל ההשקעה בגידול הפרה וכמובן מבלי לפגוע בה.

צילום: shutterstock"זה אולי עדיין לא כלכלי, אבל מחיר הייצור יורד כל הזמן והטעם כבר דומה מאוד לבשר אמיתי, ולא רחוק היום שנאכל במסעדה ובבית בשר מתורבת. אופציות אחרות הן ייצור חלבון מחרקים כמו חברת 'חרגול' או 'פליינג ספארק' המייצרת חלבון מרימות של זבובי פירות".

אשל מוסיף אופציה אחרת והיא חלבון מהצומח. לדבריו, "גם כאן יש שיפורים טכנולוגיים. כדי לגדל היום צמחים למאכל יש צורך בשטחים ענקיים ובכמות עצומה של מים, ובכך אנחנו גם פוגעים בטבע על-ידי בירוא יערות וגם משתמשים במשאב מוגבל כמו מים. היום באמצעות פיתוחים של הנדסה ביולוגית, שלא פוגעת בבריאות, אנחנו מגדלים צמחים שאחוזי החלבון שלהם גבוהים יותר.

"חברת 'אקווינום', למשל, עושה השבחה של זרעים מכל מיני זנים כדי להעלות את אחוז החלבון באפונה ובחומוס, וכך מתקבל יותר חלבון על כל יחידת שטח. חברה אחרת, 'הינומן', הצליחה לביית צמח שנקרא מנקאי, שהוא עתיר חלבונים ויכול לשמש כמקור מצוין לחלבון.

"גם את נושא הסוכר חברות ההזנק מנסות לפתור. אנשים אוכלים היום לא מאוזן וגם צורכים הרבה יותר סוכר ממה שהם צריכים. נכון, זה בהחלט טעים ואני לא רוצה לוותר על הטעם, ולכן למשל כמי שמייצרים את מותג שוקולד פרה, פיתחנו בשטראוס בשנים האחרונות שוקולד עם אותו הטעם אבל עם 30% פחות סוכר".

ההזדמנות נמצאת בעולמות החדשנות הטכנולוגית. אשל (צילום: עזרא לוי)

איך עשיתם את זה?

"חיפשנו בכל העולם ומצאנו פקעת שנקראת 'טייגר' שהיא גם מאוד בריאה (סופרפוד) אבל גם נותנת תחושת מתיקות, החלפנו סוכר באגוז טייגר וקיבלנו שוקולד בריא יותר מבלי לפגוע בטעם. יש גם סטארט-אפ כמו 'בטרג'וס' שפועל להפחתת הסוכר במיצי פירות מבלי לפגוע בטעם, וחברה בשם 'דו-מתוק' שמפתחת חלבון מתוק שמחליף סוכר – בריא יותר ומשמין פחות".

ומה עם הפלסטיק?

שמעוני: "אין ספק שנושא הקיימות ואיכות הסביבה בכלל, וכל מה שקשור לאריזות בפרט, הוא אתגר גדול של העולם וגם שלנו. זה נושא שמעסיק את כל חברות המזון בעולם. הצורה שבה אנחנו חיים כיום מחייבת להביא אוכל לאנשים כשהוא ארוז במשהו. מחד צריך, כמובן, לחשוב על חומרים חדשים אבל גם על מניעת בזבוז. מאידך, זה מנוגד לרצונם של האנשים במנות אישיות, שמשמעותן היא יותר חומרי אריזה.

"בהודו, שסובלת מזיהום עצום של אריזות אישיות שסותמות את צנרת הביוב, התחילו לאחרונה לקנוס חברות שמייצרות את המוצרים האישיים האלה, והן נדרשות לשכור אנשים שיאספו אריזות מהרחובות. אם תשאל היום את ראשי חברת דנונה – שהיא שותפה שלנו במחלבות – מה שמעסיק אותם זה לנסות ולפתח או למצוא פיתוח של פלסטיק שמתמוסס במים מלוחים. אם חושבים על זה, זה יכול להיות פתרון מושלם לזיהום האוקיינוסים".

אשל: "אבל לא רק הם: יש שיתופי פעולה בין חברות שמפתחות מכונות וחומרים לאריזה ובין חברות שעושות איסוף ומחזור של חומרים. ענקית גלובלית כמו חברת האריזות 'טטרה פק', שמייצרת עשרות מיליארדי אריזות בשנה למזון מכל הסוגים, מפתחת היום מכונות חדשנות בשיתוף פעולה עם חברת המחזור 'ואוליה'. אגב בעניין הפלסטיק ואיכות הסביבה לא מספיק רק טכנולוגיה, צריך גם חינוך והסברה. יש, למשל, פרויקט שנקרא LOOP של חברות-ענק כמו פפסיקו ויוניליוור, שהתאחדו לטובת מיזם שמטרתו לאסוף בחזרה את כל האריזות שהן מוציאות לשוק".

יש בזה כסף?

"יש בזה כסף, אבל לא פחות מכך יש בזה גם שליחות. למעשה, חברות מזון שלא הולכות לשם היום משולות בעיניי לחברת קודאק שלא ראתה את המציאות, המשיכה לייצר פילמים – ונכחדה. באנלוגיה לכך, אפשר לומר שחברות שימשיכו לייצר כמו שאנחנו מייצרים היום ייכחדו, זה אולי ייקח 30-50 שנה אבל זה יקרה. הטכנולוגיה כבר כאן והפיתוחים בחלקם הגדול כבר קורים. רובם עוד לא מיושמים במאסות אבל זה רק עניין של זמן.

"רק כדי לסבר את האזן, בישראל יש היום מאות סטראט-אפים בתחום הפודטק והאג-טק שגייסו בשנים האחרונות מאות מיליוני דולרים. אבל זה הכסף הקטן, לפי הערכות של אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, עד שנת 2030 ענף החדשנות במזון יהיה שוק של 700 מיליארד דולר. אז כן, הכסף שם".

טוב לדעת
נגישות