Search magnifier

חיפוש

חדש באתר: גיליון סוף השנה של 'דיזיינר' - מגזין העיצוב של ישראל. לחצו כאן ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

בעקבות פלאי עולם בדרום אפריקה

הר השולחן בקייפטאון ומפלי ויקטוריה המרהיבים, שהוכתרו בתארים מחייבים, ממשיכים להוות את גולת הכותרת בטיול מיוחד במינו לדרום אפריקה. על האתרים והמקומות שלצידם

צילום: shutterstock
מפלי ויקטוריה

לפני 12 שנה הוכרז על תחרות עולמית לבחירת "שבעת פלאי עולם", פרי יצירת הטבע. 400 אתרים ברחבי הגלובוס הוצעו, שבעה נבחרו. הר השולחן בקייפטאון שאפריקה הדרומית נמנה עם אותם פלאים. במקבץ נוסף של בחירת שבעת פלאי עולם שהוגדרו כ"יצירת האמנות היפה של אלוהים", נקבעו שבעה אתרים נוספים, ביניהם: מפלי ויקטוריה שעל הנהר זמבזי, בגבול המשותף לזימבבואה ולזמביה. שני נבחרי טבע נפלאים אלה כלולים בטיולי "פגסוס" לאפריקה הדרומית.

מה מייחד את השניים? הר השולחן מתנשא בירכתי היבשת האפריקאית, ולמרגלותיו פרוסה עיר הנמל קייפטאון. ההר הסתפח לרשימה היוקרתית כאחד מפלאי עולם, בשל תבניתו מיוחדת. פסגתו השטוחה מזכירה שולחן ענקים. כשההר מתכסה בערפילים אומרים שנפרסת מפה על השולחן. למרבה המזל נמנעו הדרום אפריקאים מלבנות בתים בצלעות ההר והוא נותר בבדידותו המזהרת. כדי להעפיל לפסגה אפשר לטפס ברגל, חוויה נדירה והמיוחדת. דרך קלה יותר היא עלייה ברכבל. הקרונית מסתובבת 360 מעלות והעלייה נמשכת דקות אחדות בלבד. את המראות הנשקפים מפסגתו אני שומר לכם, המטיילים.

מפלי ויקטוריה נמצאים בערוץ נהר הזמבזי. טיסה של פחות משעתיים מיוהנסבורג מביאה את המטיילים לעיר שצמחה סביב המפלים ומתפרנסת מהתיירים הרבים הנוהרים לכאן. המפלים נגלים למרחוק. ענן של רסס נשקף למרחקים ומסגיר את המפלים הצונחים מגובה של למעלה מ-100 מטר לתהום צרה לאורך 770 מטר. המפלים משמיעים רעם מחריש אוזניים. חוקר אפריקה הבריטי, ד"ר דיוויד ליווינגסטון, האירופי הראשון שהגיע אליהם, קרא להם על שם מלכתו ויקטוריה. בשפת הילידים מכונה האשד בשם קולע יותר: "העשן המשמיע רעמים".

צילום: shutterstock

הר השולחן בקייפטאון

כף התקווה הטובה

פתחנו בקייפטאון שמוערכת, ובצדק, כאחת הערים היפות בעולם. מה יש בה, בעיר נמל דרומית זו? העיר הוקמה בשנת 1652 כתחנת הצטיידות וסחר-חוף בדרך הימית הארוכה שעשו ימאים אירופיים להודו ולאסיה. ההולנדי ואן ריבק גילה את סגולות המקום. בני עמו שנקראו בורים באו בעקבותיו ובנו כאן את ביתם. האקלים הנוח וההצלחה החקלאית משכו רבים. הבורים גייסו לעבודה את הילידים וניצלו אותם לצורכיהם הכלכליים. הם גזלו את אדמות השבטים וכבר אז הנהיגו הפרדה גזעית, שורש מדיניות האפרטהייד העתידית. 100 שנה אחריהם הגיעו לקייפטאון מהגרים בריטיים, בטענה שבאו לחזק את המאבק בסחר העבדים והתלבשו על החבל כולו.

אבל כל זה היסטוריה. היום יש בקייפטאון כיכרות וגנים בוטניים נאים, אוניברסיטה חשובה ובית חולים בעל מוניטין עולמי. קייפטאון משמשת מושב הפרלמנט שעה שמושב הקבע של הממשלה היא פרטוריה הבירה. רציפי הנמל הישנים שוקמו והוסבו לאזור בידורי, והם מציעים חנויות יוקרה ושפע מסעדות מכל הסוגים ומכל הטעמים. קייפטאון מהווה בסיס לסיורים בחבל הכף.

בקצה חצי האי הדרומי, במרומי מצוק סלעי, ניצב מגדלור המשמש מצפה נוף. הספן הפוטוגזי הראשון שהגיע למקום, ברתולומאו דיאז, הכתיר את המצוק ככף הסערות. מלך פורטוגל חשש שיורדי הים של ארצו יסרבו לעבור במקום המסוכן, לא יגיעו להודו ויפנו לאחור, לכן קרא לצוק הסלעי בשם כף התקווה הטובה. לא הרחק משם מצויה מושבת פינגווינים עירונית מפתיעה. ארץ הכף ידועה בייצור היין הדרום אפריקאי המשובח. בירת היין היא עיר בורית, סטלנבוש שמה. כרמי גפנים מכסים את המרחבים. היקבים הרבים מציעים למבקר טעימות מהמבחר העשיר שלהם.

דרך שכולה גנים

חבל הכף משתרע מזרחה לאורך רכסי ההרים. מרבית השטח רחב הידיים מעובד על ידי חקלאים או נותר ריק. ואז משובבת את העין רצועה ירוקה ומלבבת – דרך הגנים שמה, שכשמה כן היא.

אורך הרצועה הירוקה כ-300 ק"מ (!) הכביש שחוצה אותה נסלל בין שתי מלחמות העולם ומקשר בין שני נמלים אסטרטגיים: קייפטאון ופורט אליזבת. בפנינת טבע זו יש שישה אגמים. מכיוון שחלק מהמוצא שלהם מגיע לים, נמהלו המים שלהם במי ים. ביערות שבדרך הגנים מתנשאים עצי ענק הנקראים Yellow Tree , כלומר העץ הצהוב, שלדאבון לב רבים נכרתו מהם במשך מאות שנים לצורכי האדם. עימם נעלמו הפילים שניצודו בשל חיטי השנהב שלהם. בדרך היפה השתבצו עיירות נופש טובלות בירק ונהנות מרוגע ומנוף מקסים.

כביש מתפצל מחוף הים פנימה לרכס ההרים מוביל לקארו הקטן. זהו אזור מדברי למחצה – הלוואי עלינו מדבר למחצה כמותו. במרכז הקארו שוכנת עיירה בשם אויצהורן, המשמשת מרכז לגידול יענים. נוצות היען, הגדול בעופות, שימשו בעבר עטרת חן לכובעי גברות אירופה. בעבר פרחה בעיר קהילה יהודית קטנה של יוצאי ליטא. סוחרים יהודיים שיווקו את הנוצות לאירופה וצברו הון רב. הענף המשגשג דעך זה מכבר ונשאר נחלת רקדניות הקאן קאן, משתתפות הקרנבלים ו… מטאטאי אבק. היום מגדלים יענים בעיקר לבשר. המטיילים מוזמנים לדרוך על ביצי היען הגדולות והמוצקות ולצפות במרוצי יענים.

שווה ביקור.


הכותב הוא מדריך בכיר בחברת פגסוס.
טוב לדעת
נגישות