Search magnifier

חיפוש

חדש באתר: גיליון סוף השנה של 'דיזיינר' - מגזין העיצוב של ישראל. לחצו כאן ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

כל משפחה היא עולם ומלואו

עו"ד מאיה הרצברג אלון בראיון מקיף על שלושת הנושאים הבוערים בדיני משפחה: השוויון המגדרי במזונות ומשמורת, השלכות הבגידה והאשם על חלוקת רכוש בין בני-זוג, וסרבנות קשר בין הורים לילדים: "המערכות מתקשות להתמודד עם תופעת הניכור ההורי, וזה לעיתים הופך בכייה לדורות"

צילום: Shutterstock

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה" – המשפט שבו פתח הסופר לב טולסטוי את הספר 'אנה קרנינה', צוטט על-ידי כב' השופט נחשון פישר מבית משפט למשפחה בראשל"צ באחת מהחלטותיו משנת 2017. עו"ד מאיה הרצברג אלון, המתמחה מזה 28 שנים בדיני משפחה, ירושה ואפוטרופסות: "זה משפט חזק, כי כל משפחה עולם ומלואו. יש משפחה שבה, אחד ההורים מרוויח רק 5,000 שקל אבל מצפה לו ירושה של מיליונים, ובמשפחה אחרת זמני השהות מתחלקים אומנם באופן כמעט שווה אבל רק הורה אחד נושא בנטל הטיפולים בילד החולה".

עו"ד מאיה הרצברג אלון
(צילום: רפאל בן דור)

עו"ד אלון, מייסדת ומנהלת 'מאיה הרצברג אלון – משרד עורכי-דין', משרד בוטיק מוביל בדיני משפחה, היא מה שמכונה במקומותינו 'אשת אשכולות'. היא מרצה ומרכזת אקדמית של השתלמויות לעורכי-דין בלשכת עורכי-הדין, משתתפת ומנחה פאנלים מקצועיים בתחום דיני המשפחה.

בנוסף, מאיה הינה פעילה חברתית בכל הקשור לשוויון והגינות בדיני משפחה, ממובילות הפרויקט 'מנהיגות נשית בעולם המשפט' של לשכת עורכי-הדין, חברה בארגון 'סופרסונה' ליצירת נוכחות נשית שוויונית ומאוזנת בצמתי השפעה בארץ ובעולם, מייסדת ומנהלת עמותת 'מעגל' למניעת תלונות שווא וניכור הורי, ומשרדה מנהל, בין היתר, תיקי פרו בונו כתרומה לקהילה.

ועם זאת, נדמה מהשיחה איתה כי העיסוק בדיני המשפחה הוא בדמה יותר מכול. מאיה: "יש כיום שלושה נושאים בוערים בדיני המשפחה: השוויון המגדרי במזונות ומשמורת, השלכות הבגידה והאשם על חלוקת רכוש בין בני-זוג, וסרבנות קשר בין הורים לילדים – ניכור הורי. מגמת השוויון במזונות קיבלה תפנית בפס"ד של ביהמ"ש העליון מיולי 2017, שבו נקבע כי כאשר נקבעת משמורת משותפת ולהורים שכר זהה או דומה, חבות ההורים במזונות שווה בילדים מעל גיל 6 ולכן, במקרים אלו, לא יהיה חיוב במזונות אלא חלוקת הוצאות בין ההורים".

"אבל בתי-המשפט לענייני משפחה הרחיבו את פסה"ד והחילו אותו גם על משפחות שבהן זמני השהות של הילדים עם ההורים אינם שווים ושכר ההורים אינו דומה. הם פיתחו נוסחאות שמשקללות את זמני השהות של הילדים עם ההורים ואת פערי השכר בין ההורים, ויצרו נוסחאות לחישוב המזונות. בעקבות זאת, ניתנו פסקי-דין סותרים בבתי-המשפט למשפחה. חלק מהשופטים טענו כי משניתן פסה"ד בעליון, ראוי לקבוע נוסחה שבה מציבים נתונים ספציפיים של המקרה ומקבלים את סכום מזונות.

"אלא שעם הזמן, שופטים אחרים קבעו שבתיקי משפחה נוסחאות לא עובדות. בדיוק כמו במשפט החכם של טולסטוי: לכל משפחה סיפור שונה. כך אנו, עורכי-הדין עברנו מעין טלטלה, כי לרגע הרגשנו שסוף-סוף יש ודאות בדיני המשפחה ונוכל לייעץ ללקוחות בדיוק כמה דמי מזונות ישלמו או יקבלו, כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם בהתאם. אבל השמחה הייתה מוקדמת. היום קשה לצפות מה יחליט ביהמ"ש למשפחה בענייני מזונות. ישנם פערים וגישות שונות בפסיקת המזונות בין השופטים, כל מקרה לגופו, אך הגישה שוויונית יותר מאי פעם".

עד כמה משמעותיות הנסיבות הספציפיות?

"לקוח שלי, לדוגמה, רצה זמני שהות שווים עם שני ילדיו הקטנים. מאחר שהוא מרוויח יותר מאשתו, והם מתגוררים בנפרד, המליצו ברווחה על משמורת משותפת בתנאי שהוא יעבור לדירה גדולה יותר – וכל עוד הוא גר בדירתו הנוכחית שבה יש חדר שינה אחד, זמני השהות יהיו מצומצמים מאוד.

"לזמני השהות יש בשנתיים האחרונות קשר ישיר לסכום המזונות. הלקוח שלי, האב, בבעיה: מחד, הוא לא מסוגל כלכלית לעבור לדירה גדולה יותר, הוא לא יודע מה סכום המזונות שייפסק לו כשזמני השהות שלו עם הילד יהיו דומים, כפי שהמליצו בתסקיר הרווחה. מאידך, בשלב זה הוא משלם מזונות יחסית גבוהים ולא יכול כלכלית לעשות את הצעד הזה כדי לשלם פחות מזונות – ובעיקר כדי להיות יותר עם ילדיו, שהיו רגילים לנוכחותו המשמעותית בחייהם.

"זה מלכוד, שבסופו של דבר הביא לפסק דין אמיץ של בית המשפט שקיבל את טענותינו, סטה מהמלצות הרווחה והחיל את זמני השהות הרחבים גם בדירה הנוכחית של האב, תוך שציין בפסק הדין כי אין כל סיבה לסטות מעקרון ההורות השוויונית. פסיקת המזונות הייתה בהתאם".

בג"צ הבגידה

במהלך השנים, צבר משרדה של עו"ד הרצברג אלון הצלחות רבות בפסקי דין, ויצר הלכות תקדימיות שהשפיעו על דיני המשפחה והירושה ומהוות אבן-דרך בנושאים כגון: שיתוף בנכסים שנרכשו על-ידי אחד מבני-הזוג לפני הנישואין, חלוקה לא שווה של נכסי בני-הזוג בשל התנהגות בלתי אחראית של אחד מהם, החלת שיתוף רק בחלק מהנכסים שנצברו במהלך הנישואין, ועוד.

מאיה מסבירה: "אנשים שמגלים שבני-זוגם בגדו בהם, חשים פגועים, מושפלים וחדורי נקמה. אם יש בידם ראיות לבגידה, הם מצפים לכך שבן או בת-הזוג הבוגדים ישלמו על כך מחיר כלכלי כבד. אלא שהבגידה לא קיבלה מקום במשפט הישראלי כגורם בר-השפעה על חלוקת הרכוש. חוק יחסי ממון בין בני-זוג אדיש לשאלת האשם בגירושין, וקובע כלל אצבע לחלוקת הרכוש באופן שווה בין בני-הזוג.

"יחד עם זאת, החוק הכיר במצבים קיצוניים ונדירים שבהם ביהמ"ש רשאי לחלק באופן לא שווה את הרכוש. למשל, במקרה של התעללות פיזית ונפשית קשה שנמשכה שנים רבות ופגעה במרקם המשפחתי, התמכרות להימורים ששאבה מההון המשפחתי סכומי עתק, פערים משמעותיים בהון האנושי, או בכושר ההשתכרות שנצבר בתקופת הנישואין בעקבות השקעה משמעותית של אחד מבני-הזוג".

בשלהי שנת 2018 ניתן פס"ד של בג"ץ שקבע כי האישה שבגדה לא תקבל מחצית מהזכויות בדירת הגבר, למרות שחיו בה יחד 30 שנים. בפסה"ד שעורר ביקורת ציבורית רבה, נקבע כי לצורך חלוקת נכס חיצוני שהביא אחד מבני-הזוג לנישואין, גם אם זו דירת מגורים, צריך להוכיח כוונת שיתוף. כוונה זו נשללה בשל סיבות שונות לרבות הבגידה. ב-2014, אגב, ניתן פסק דין דומה נגד גבר בוגד. הביקורת על פסה"ד נעה בין 'איראן זה כאן' לבין 'בית משפט עליון השמרני של איילת שקד', בדגש על ההיבט המגדרי. לאחרונה הוחלט על-ידי בג"ץ לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים בעניין 'בג"ץ הבגידה' המתואר, כך שהסוגיה בהחלט לא נסגרה בהיבט המשפטי.

במשרדה של עו"ד אלון מתנהלת בימים אלו תביעה של אישה לחלוקת הרכוש שנצבר בנישואיה, בחלקים לא שווים לטובתה. הלקוחה גילתה, לאחר 40 שנות נישואין, שבעלה מנהל מזה שנים רומן עם אישה הצעירה מבנותיו, נוהג לנסוע עימה לחו"ל, לרכוש לה ולילדיה מתנות יקרות-ערך ו'שואב' לטובת הקשר עימה מאות אלפי שקלים מהחשבון המשותף.

לדעת עו"ד אלון, פגיעה במרקם הכלכלי שנבנה על-ידי בני-זוג במהלך השנים – לרבות ויתור האישה על קריירה משלה לטובת בניית קריירה מצליחה של הבעל, שלא סייע מעולם בגידול הילדים ובעבודות הבית – מהווה עילה טובה לחלוקה בלתי שווה ומתן פיצוי הולם לאישה, על-מנת שלא תצא עם יכולת כלכלית נמוכה לאין שיעור מהבעל שמשתכר פי חמש ממנה. במקרה הזה הבגידה בין יתר הגורמים, מהווה פגיעה קשה במרקם הכלכלי המשפחתי ולכן, כך היא סבורה, מצדיקה תוצאה כלכלית מתאימה.

ניתוק קשר וניכור הורי

אחד האתגרים שעו"ד הרצברג אלון מקדמת בעיסוקה בתחום דיני המשפחה, הינו ניהול הליכים בהגינות, תוך ליווי אישי ומכיל של הלקוחות המצויים בצומת משפחתית מאתגרת. בהקשר זה, היא אומרת, "התמודדות בתי-המשפט למשפחה עם קשיים בקשר הורים-ילדים, עד כדי ניתוק קשר וניכור הורי, היא קריטית שכן זה הנושא הכי כאוב בדיני המשפחה. ב-28 שנות פעילותי כעורכת-דין בתחום, התיקים הכי קשים שניהלתי היו של סרבנות קשר וניכור בין הורים לילדים. מערכות המשפט והרווחה מתקשות להתמודד עם התופעה, וזה לעיתים הופך בכייה לדורות".

לאחרונה הנחתה מאיה פאנל שופטים בהשתלמות עורכי-דין, שבו נאמר בהקשר זה כי קיימת בישראל מגמת ריבוי של מקרי ניכור הורי. העובדה שמשמורת משותפת מעל גיל 6 משמעותה אי-תשלום מזונות כאשר שכר ההורים דומה, מניעה אבות להפעיל כל מניפולציה אפשרית כדי לקבל משמורת משותפת. מנגד, האימהות פועלות למניעת משמורת משותפת כדי לקבל יותר מזונות, ואת המחיר ישלמו הילדים, שיהיו כלי במשחק הזה – מה שעלול להעצים את מגמת הניכור ההורי. שופטים בפאנל ציינו כי באחריות עורכי-הדין לא לאפשר זאת, ואף להדגיש את התוצאות הקשות שעשויות להיות למאבקי המשמורת המיותרים.

בשנה האחרונה נקטו בתי-המשפט לענייני משפחה ביוזמות להתמודדות עם בעיית הניתוק וסרבנות הקשר בין הורים לילדים, כי לכולם ברור שמימד הזמן הוא קריטי במקרים אלו ולכן יש לטפל בהם במהירות ונחרצות. בשל כך, הוחלט כי תיקי משמורת עם חשש לסרבנות או ניתוק קשר ינוהלו בסדר-דין מהיר.

במסגרת פיילוט בביהמ"ש למשפחה בת"א, כל התיקים שבהם נטען לבעיות קשרי הורים-ילדים מועברים לשופט מוקד אחד המטפל בהם בניהול מהיר, תוך מספר ימים. בפיילוט שונה מעט שהחל לאחרונה במחוז מרכז, על-מנת להיכנס להליך המהיר בתיק שבו נטענות בעיות בקשר הורים-ילדים, יש למלא שאלון מפורט ולהפקיד ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪, לפיצוי הצד השני אם יימצא שהטענות לא נכונות.

"המערכת כולה מגויסת למתן מענה מהיר לתיקים האלה ופסקי-הדין דרמטיים", מאשרת מאיה, "לפי מחקרים מהעולם על ניכור הורי, אחת השיטות היעילות לטיפול מיידי בסרבנות קשר וניכור הורי, היא העברת הילד ממשמורת ההורה המנכר למשמורת של ההורה המנוכר. זה לא תמיד אפשרי, כי זה תלוי בגיל הילד ובמשתנים רבים, אבל כבר בשנה האחרונה ניתנו בביהמ"ש לא מעט החלטות דרמטיות, לרבות העברת הילדים להורה המנוכר. במבחן הזמן, עדיין לא ניתן לדעת אם זו הצלחה, אבל בינתיים יש תקווה לשינוי. המערכת פועלת באופן יצירתי כדי לחולל שינוי, ולכן יהיה יותר טוב".

טוב לדעת
נגישות