Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

"נהנה לפעול עם אנשים מוכשרים ובעלי הבנה עמוקה"

זהר זיסאפל, מאבות ההיי-טק הישראלי, משקיע במיזמים טכנולוגיים חדשניים, לא פעם בניגוד לדעה הרווחת בשוק. כיום הוא משקיע בעיקר בתחומי האוטומטיב והסייבר סקיוריטי ובמקביל תורם מזמנו ומכספו לקידום החינוך הטכנולוגי, בעיקר למי שמטעמי מצוקה לא מצליחים למצות את הפוטנציאל

זהר זיסאפל
צילום: עופר וקנין

ההשקעה ביזמים: "לאחר שבעבר עסקתי בניהול חברות גדולות ומפעלים גדולים, היום אני עוסק בעיקר בהקמת פעילויות חדשות. לפעמים אני משקיע בקבוצות שפונות אלי, ולעתים אני זה שיוזם, מעלה רעיון ומגייס אנשים. בדרך כלל תפקידי הוא יו"ר הדירקטוריון. אני משקיע באנשים. פעמים רבות שינינו את הרעיון במהלך הדרך, אבל הקבוצה נותרה אותה קבוצה. כדי להצליח סטארט-אפ נדרש לפעול בתחום צומח, שהמוצר יהיה נכון ושהצוות יהיה נבון. הגורם השלישי, הצוות, הוא החשוב ביותר, כי הוא יכול לשנות את השניים הראשונים. אני נהנה לפעול עם אנשים מוכשרים מאוד בעלי הבנה וידע עמוקים בתחום החברה".

להמציא משהו חדש: "סטארט-אפ למעשה נולד כדי לעשות משהו שאף אחד לא עשה קודם. זהו אתגר גדול למצוא רעיון כזה. לעיתים יש רעיון שגם אחרים חשבו עליו, אך הם חושבים שהוא לא נכון ואילו אתה מאמין בו וחושב שהוא כן נכון, ואם אתה צודק זו הצלחה גדולה. כמעט כל סטארט-אפ מוצלח הוא כזה וזה מה שמעניין אותי – להמציא משהו חדש, שאחרים לא חושבים עליו".

ללכת נגד הזרם

ארגוס: "חברה שהשקעתי בה. החלה את דרכה בפיתוח סייבר סקיוריטי למכוניות וכולם אמרו שזו טעות. אמרו שמכונית זו קופסא סגורה ולכן אין בעיית סייבר למכוניות. אנחנו חשבנו אחרת. מכונית מכילה יותר מ-100 מחשבים וכאשר המכונית מחוברת לרשתות תקשורת, נוצרת בעיה של סייבר סקיוריטי. הפתרון של ארגוס מצליח מאוד דווקא בגלל שהלכנו נגד דעת הרוב. בכלל, תקשורת כבר אינה תחום מתאים לסטארט-אפים. לעומת זאת, תעשיית האוטומוטיב מתאימה לסטארט-אפים מכיוון שזו תעשייה שעוברת שיבוש (Disruption) של כל המודלים העסקיים שלה. התחום האידיאלי לסטארט-אפים הוא תחום צומח שעובר שיבוש".

חברת היילו טכנולוגיות: "חברה אחרת שבה השקעתי וגם היא זכתה לתגובות מסוג זה. היילו מפתחת רכיבי בינה מלאכותית למכשירי קצה. הרוב אמרו שאין צורך בבינה מלאכותית למכשירי קצה, זה מתבצע בData Centers-. אלא שכמות הרכיבים במכשירי הקצה הולכת וגדלה בגלל מגמת ה-IoT, ולכן יש היגיון רב לאפשר קבלת החלטות מושכלות באמצעות בינה מלאכותית גם במכשירי הקצה עצמם".

רגע מכונן כיזם: "כשהקמנו את חברת רד לא הצלחנו לגייס כסף, כי אף אחד לא רצה להשקיע. לאחר כמה שנים הגעתי לפגישה עם בנק לאומי והראינו להם את התוצאות הכספיות שלנו. לפתע הם שלפו הצעה שלי להשקעה, מכתב שכתבתי להם כמה שנים קודם לכן ובו ביקשנו מהם השקעה, והם סירבו. מתברר שמאז עשינו בדיוק את מה שתיארנו במסמך, רק בלי ההשקעה שלהם. זה היה וואו גדול עבורנו. יותר חשובה העשייה מאשר המשאבים. רגע משמעותי נוסף היה ההנפקה של לאנט ב-1991. חשבנו בתחילה בצניעות, שננפיק ב-30 מיליון דולר. בסוף הנפקנו ב-100 מיליון דולר ותוך ימים ספורים שווי השוק שלה הגיע ל-300 מיליון דולר. סכום אדיר באותם ימים".

עצה ליזם במצבי משבר: "קודם כל שב ותחשוב. אל תגיב בהיסטריה. דברים לא זזים כל כך מהר כפי שזה נדמה בשעת משבר. הטעות של אנשים רבים היא שהם מגיבים מהר כי הם בלחץ, מגיבים לא נכון, מתחילים לעשות זיגזגים ושוקעים במשבר".

להגדיל את ההשקעה בחינוך

תרומה לחברה: "ההשקעה בחינוך חשובה לי מאוד, גם תרומה כספית וגם פעילות. תרמתי בניין שני לטכניון ביחד עם אחי יהודה. אני מלמד בהתנדבות סטודנטים למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, ותורם רבות לילדים ברחבי המדינה שמטעמי מצוקה לא מצליחים למצות את הפוטנציאל שלהם. תרמנו מועדוני מחשבים ב-85 פנימיות ברחבי הארץ, לא רק את המחשבים אלא גם את כל המועדון עצמו, כולל הריהוט. כל חדר כזה נראה כמו חברת היי-טק וההשקעה שלנו היא גדולה. כיום אנחנו עושים סיבוב שני של חידוש כל המחשבים בכל הפנימיות האלה. אנחנו גם מעניקים מלגות לסטודנטים מרקע של מצוקה וחשוב לנו לסייע לצעירים מוכשרים לממש את הפוטנציאל שלהם.

השקעה בחינוך: "הייתי רוצה שמדינת ישראל תשקיע יותר בחינוך, בעיקר בפריפריה הכלכלית. בנוסף, עלינו להביא את החרדים ללמוד מתמטיקה ואנגלית. הם יכולים ללמוד תורה ככל שיחפצו, שיתנדבו לשירות לאומי במקום שירות צבאי, רק שילמדו מתמטיקה ואנגלית. זה יפתח להם אפיקים ראויים לתעסוקה. השינוי יקרה ממילא בגלל שהאינטרנט חודר לכל מקום, אבל עדיף שיקרה בצורה מסודרת. הייתי שמח גם לראות עוד הזדמנויות לערבים ולמיעוטים. השקעתי בחברת היי-טק של ערבים מהצפון, בחברה של בדואים מהדרום ובחברה של חרדים בבני ברק. אלה השקעות שבהן אני גם עוזר להם בהכוונה, במציאת עבודה כקבלני משנה של חברות אחרות".

להיערך למשבר שאולי יגיע

תשע"ט: "זו הייתה שנה נהדרת להיי-טק הישראלי, גם אני נהניתי מזה. ההיי-טק הישראלי כל כך מבוסס בעולם, שכולם באים לכאן ללמוד מאיתנו. קמה כאן תעשיית סטארט-אפים לאוטומוטיב מכלום, הרי לא ייצרו כאן מכוניות. זה קורה בתחומים רבים. ההיי-טק הישראלי גמיש, יודע לעבור מתחום לתחום, ועתידו מובטח לאורך זמן. הבורסות חוגגות, יש כאן כלים שלובים. יש הרבה כסף, הריבית נמוכה, הסטארט-אפים נהנים מזה גם כן. לכן זו הייתה שנה נפלאה".

תחזית לתש"פ: "יש בעולם סייקלים של שגשוג ומשבר. עברתי לפחות שני משברים כאלה, ולכן צריך להיערך למשבר שאולי יגיע, העולם משופע במנהיגים לא יציבים. מלחמת הסחר משפיעה לרעה על הצמיחה כבר היום. היזמים צריכים לדאוג שיהיה להם עודף כסף בקופה, לא לבזבז יותר מדי, ולהקדים גיוסי כספים".

שם ומשפחה: זהר זיסאפל.

תפקיד: מייסד-שותף, לצד אחיו יהודה, בקבוצת רד-בינת, יו"ר דירקטוריון או דירקטור בחברות הסטארט-אפ הרבות בהן הוא משקיע, בעיקר בתחומי האוטומטיב והסייבר סקיוריטי.

גיל ומצב משפחתי: 70. בזוגיות + 2 ילדים + 3 נכדים.

מגורים: תל-אביב.

השכלה: תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון, MBA מאוניברסיטת תל-אביב. ממשיך ללמוד ומקשיב לשיעורים באוניברסיטה כסטודנט שלא מן המניין.

תחביבים: צילום, קריאה והקמת סטארט-אפים.

התנדבות: תרומות כספיות וערכיות בתחום החינוך.

משהו שלא יודעים עלי: "אני רוכב על אופניים ושוחה עם זוגתי. רכיבה על אופניים בת"א בערב היא מדהימה".

טוב לדעת