Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

פיגוע כפול

רפורמת המס של טראמפ הופכת את ישראל לאטרקטיבית פחות עבור חברות ההיי-טק הבינ"ל ופוגעת בחברות הסטארט-אפ. ישראל חייבת להגיב באמצעות הגדלת ההטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ולחשוב אפילו על ביטולו כדי ליצור חקיקה אטרקטיבית חלופית

עו"ד שירה רוזנברג הררי, עו"ד קרן זרקו זמיר ספר ההייטק הישראלי 2018
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נושא נאום על רפורמת המס (צילום: אי-פי/Alex Brandon)

מימין: שירה רוזנברג הררי, קרן זרקו זמיר (צילומים: תומאס, יח"צ)

רפורמת המס האמריקאית (Tax Cuts and Jobs Act Reform), אשר נכנסה לתוקף בסוף דצמבר 2017, מעגנת שינוי מקיף ונרחב במדיניות המס של ארה"ב. היא ללא ספק רפורמת המס הגדולה ביותר, שידעה המעצמה ב-30 השנים האחרונות, וצפויות לה השלכות נרחבות על הכלכלה האמריקאית, הגלובלית וכמובן גם על המשק הישראלי.

מטרתה המרכזית של הרפורמה היא להעצים את האטרקטיביות של ארה"ב לעסקים, מבית ומחוץ, ולמנוע הסטת פעילות והשקעות אל מחוץ לארה"ב. לכן היא מתמקדת במתן שורה של תמריצים לחברות.

חלק מרכזי של הרפורמה עוסק בהטבות הקשורות למיסוי חברות, ובכלל זה הפחתת שיעור מס החברות בארה"ב, שהיה לפני כן מהגבוהים בעולם (21% במקום 35%); קביעת צעדים שמטרתם להגביל את כדאיות תכנוני המס של חברות אמריקאיות רב-לאומיות המבוססים על הסטת רווחים מחוץ לארה"ב; עידוד החזקת קניין רוחני (IP) של אשכול חברות רב-לאומיות בארה"ב; מניעת ניצול לרעה של משטר מחירי העברה; והענקת תמריצי מס שליליים על פעילויות מחוץ לארה"ב באמצעות חברות קשורות זרות.

אז מדוע זה קשור אלינו?

כי בישראל קיימת פעילות נרחבת של חברות אמריקאיות רב-לאומיות ופועלת בה תעשייה נרחבת המייצאת שירותים ומוצרים לארה"ב (בעיקר חברות היי-טק). ישראל מוצאת את עצמה נפגעת בצורה דרמטית מהרפורמה היות שזו צמצמה באופן משמעותי את היתרון התחרותי שלה, והיא חייבת, על כן, לעשות ככל שביכולתה להבטיח כי תישאר אטרקטיבית לפעילות של חברות גלובליות ולתעשיית הסטארט-אפים.

עיקרי הרפורמה וההשלכות על ההיי-טק הישראלי

♦ הפחתת מס החברות ועידוד משיכת רווחים שהופקו מחוץ לארה"ב

השינוי הבולט והמדובר ביותר ברפורמת המס האמריקאית הינו הפחתה דרמטית בשיעור מס החברות הפדראלי, מ-35% ל-21% החל מיום 1.1.2018, וכן מתן פטור ממס על הכנסות מדיבידנדים מחברות זרות. מהלך זה נועד להשאיר יותר הון פנוי בקרב החברות האמריקאיות, מתוך ההנחה שכמות המזומן הפנוי תגביר את היקף ההשקעות, תגדיל את היקף התעסוקה ותוביל לצמיחה.

בסופו של דבר, מהלך זה עשוי להוביל חברות רב-לאומיות להחלטה, כי עדיף להם להירשם ולבסס את פעילותן בארה"ב, תוך שהם מקפלים מבני השקעה במקומות אחרים. גם אם משקללים את ההטבות הניתנות בישראל, בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, לחברות העומדות בקריטריונים הקבועים בו (5%–16%), ישראל הפכה להיות היום פחות תחרותית בהיבטים אלה ונוצר פער משמעותי בין שיעור מס החברות החדש בארה"ב לשיעורי המס האפקטיביים בישראל, מהטעם שהאמריקאים ידרשו השלמה של המס.

♦ עידוד שימור קניין רוחני בארה"ב

הרפורמה מעודדת החזקת קניין רוחני (IP) של אשכול חברות רב-לאומיות בארה"ב. חשוב להבין כי ככלל, המדינה שבה נרשם הקניין הרוחני של החברה היא גם זו שבה גובים את המס הנגזר מהמכירות המבוססות על אותו קניין רוחני. לכן, חברות רב-לאומיות רבות מעדיפות לרשום את הקניין הרוחני שלהן במדינות בעלות שיעורי מס נמוכים, כמו קפריסין או אירלנד.

במטרה ליצור תמריץ לרישום הקניין הרוחני בארה"ב ולהעברת קניין רוחני שנרשם מחוץ לארה"ב בחזרה אליה, נקבעה הוראה לפיה יוטל מס בשיעור של 13.125% (בשנים 2018-2025), אשר יעלה ל- 16.406% (החל משנת 2026) על הכנסות החברות הנובעות מקניין רוחני שיירשם מחוץ לארה"ב.

במהלך השנים, ישראל פעלה במרץ כדי לבסס את מעמדה כיעד אטרקטיבי לרישום קניין רוחני ואפשרה לחברות רב-לאומיות, שעיקר הכנסותיהן מקניין רוחני ושהשקעותיהן במו"פ עולות על היקף מסוים, ליהנות משיעורי מס נמוכים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. אולם עתה, לאור התמריץ הניתן במסגרת הרפורמה בארה"ב, נראה שישראל עומדת להפסיד גם במרוץ זה.

♦ הטלת מס כניסה מינימלי על תשלומים הנדרשים כהוצאה (BEAT)

הרפורמה כוללת מס חדש בשם BEAT (Base Erosion Anti-abuse Tax). מטרת מס זה היא למנוע שחיקה בבסיס המס האמריקאי באמצעות צמצום האפשרויות להסטת רווחים מחוץ לארה"ב. ה-BEAT הינו מס כניסה מינימלי בשיעור של 10%, הנגבה על תשלומים הנדרשים כהוצאה המשולמים על-ידי חברות אמריקאיות לצד קשור בחו"ל (דוגמת ריבית, דמי ניהול, תמלוגים, שירותים וכיוצ"ב). מס זה רלוונטי לחברות עם מחזור מכירות של מעל 500 מיליון דולר.

המס לא יחול על תשלומים המוגדרים כעלות מכר לפי כללי המס האמריקאים, כאשר יש לקחת בחשבון שכללים אלה, לפי דיני המס האמריקאים, מצומצמים ביחס להגדרה החשבונאית. לשם המחשה, עסקאות תוכנה מסוג SAAS, אשר מסווגות לצרכי חשבונאות כחלק מעלות המכר, לא תסווגנה כך לפי דיני המס ולכן תהיינה כפופות למס החדש.

מהלך זה צפוי לפגוע באופן משמעותי במנוע הצמיחה של המשק הישראלי – חברות ההיי-טק המצליחות, שכן מרביתן מבצעות מכירות בשוק האמריקאי באמצעות חברה קשורה בארה"ב. החברה הקשורה משמשת כמפיצה ובאמצעות מנגנון מורכב של תחשיבי מחירי העברה, החברות הישראליות מסיטות את הרווח שלהן מארה"ב לישראל, כדי ליהנות משיעורי המס המופחתים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

מדוע? בהתאם ל-BEAT, התשלומים כאמור שישולמו לחברה הישראלית, לא יותרו כהוצאה בארה"ב. באופן זה, למרות שימוסו בישראל כהכנסה במסגרת החברה הישראלית, הם ימוסו במקביל גם בארה"ב (אלא אם יסווגו כחלק מעלות המכר). חשוב להדגיש, כי מס זה מוטל ברמת החברה האמריקאית ולכן אינו בר-זיכוי כנגד המס בישראל. ייתכן אפוא שמעתה נצפה במעבר של חברות ההיי-טק הישראליות למודל הפצה ישירה.

♦ הטלת מס בגין רווחים עודפים (GILTI)

מס נוסף שהוטל במסגרת הרפורמה הוא – GILTI (Global Intangible Low Tax Income). בהתאם למס זה, יחויב בעל שליטה (החזקה של 10%, בין אם על-ידי חברה או יחיד) במס על הכנסות מנכסים בלתי מוחשיים בחברה זרה שבשליטתו, לפי חלקו היחסי בחברה. ההכנסה תחושב לפי הפער בין ההכנסה החייבת של החברה הזרה, מעבר ל-10% מערך הנכסים ברי הפחת שלה. זיכוי המס הזר הוגבל ל-80% בלבד מההיקף שניתן היה לקבל (מתימטיקה פשוטה תגלה כי החברה תחויב בהשלמה על שיעור מס של 13.1%). כמו כן, נוצר סל זיכוי מס מיוחד ל- GILTI אשר אינו ניתן להעברה.

בשנים 2018-2025 יינתן ניכוי בהיקף של 50% מה- GILTI – שיעור המס האפקטיבי כ-10.5%. החל משנת 2026 יינתן ניכוי בהיקף של 37.5% מה- GILTI – שיעור המס האפקטיבי כ- 13.125%. סעיף ה-GILTI מייצר לחברות אמריקאיות שיש להן חברות זרות בשליטתן (למשל, בישראל) חבות מס, ככל ששיעור המס המשולם במדינת מקור ההכנסה יהיה נמוך יותר. חברות אמריקאיות רב-לאומיות יידרשו אפוא לחשב מסלול מחדש ולבחון את השלכות מס זה על מבנים קיימים של ייחוס רווחים לחברות-בנות זרות.

גם חברות סטארט-אפ ישראליות, שעד כה נהגו לפעול במבנה שבו חברת האם היא אמריקאית (בעיקר משיקולים של גיוס כספים), אבל הקניין הרוחני יושב בישראל, ולכאן מיוחסות מרבית ההכנסות, יאלצו לבחון את השלכות המס של מבנה התאגדות זה וכדאיותו במציאות שלאחר הרפורמה.

מגבלות על התרת הוצאות הריבית

החקיקה החדשה קובעת הוראות המגבילות באופן משמעותי את ניכוי הוצאות הריבית. בעבר, מדובר היה בניכוי של 50% מסכום ההכנסה החייבת המתואמת למס ((EBITDA, לגבי צד קשור בלבד, וכעת, מדובר על ניכוי של 30% מה- EBITDA לגבי כל הלוואה בשנים 2018-2021. החל משנת 2022 החישוב ייעשה על ההכנסה המתואמת לאחר ניכוי פחת והפחתות (EBIT).

מגבלה זו תחול על חברות בארה"ב שיש להן הכנסות העולות על 25 מיליון דולר ברוטו, בחישוב שנתי ממוצע במהלך שלוש שנים. חברות ישראליות שיש להן הלוואות בארה"ב, כמו גם קרנות / חברות שגייסו חוב והשקיעו בחברות ישראליות, יידרשו לבחון באופן יסודי את מבני המימון הבין-חברתיים שלהן, בדגש על יכולת קיזוז הוצאות הריבית למס תחת מגבלות הרפורמה, ובעיקר תוך התייחסות להשלכות כללי ה-BEAT על הוצאות אלו.

צמצום השקעות בחברות סטארט-אפ הישראליות

ראינו אפוא כי רפורמת המס האמריקאית עומדת לפגוע באופן מהותי ומשמעותי באטרקטיביות ההשקעה בחברות ישראליות בכלל, ובפרט בחברות ההיי-טק הישראליות, שהינן מנוע הצמיחה של המשק.

עיקר החשש בארץ הוא שהרפורמה תגרום לשינוי המודל העסקי של חברות גלובליות בעלות פוטנציאל לפעול בישראל. אם עד היום במסגרת רכישות העדיפו חברות אמריקאיות רב-לאומיות להסיט את הפעילות לישראל משיקולי מס, הרי שבמציאות החדשה, עקב הפחתת שיעור מס החברות האמריקאי בשילוב עם סעיף ה-GILTI, ניתן יהיה לצפות לתהליך הפוך – צמצום השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות והסטת פעילותן לתוך חברות אמריקאיות. במילים אחרות, אובדן משמעותי מאוד של הכנסות ממס בישראל.

יתרה מכך, כללי ה-BEAT והמגבלות על ניכוי הוצאות הריבית צפויים לשנות הן מודלים של מימון והן את מדיניות העברות הכספים הבין-חברתיים של חברות סטארט-אפ ישראליות, ככל שאלה הקימו חברות-אם אמריקאיות להנגשת מקורות מימון זרים. למעשה, הרפורמה הופכת את המבנה הזה ללא כדאי, מקשה על החברות בתהליכי גיוס כספים, מייקרת את העברות הכספים בתוך הקבוצה, ובסופו של דבר מביאה ללחץ מצד המשקיעים לרישום של החברה והסטת פעילותה לארה"ב, על חשבון ישראל.

בנוסף, קיים חשש, כי הרפורמה תביא את החברות האמריקאיות להטיל ספק במידת כדאיות פעילויות המחקר והפיתוח המבוצעות בישראל, לאור הרפורמה. גם אם משקללים את שיעורי המס הנמוכים הניתנים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (5%–16%), שכן כל מדרגת מס מתחת ל-13% תחייב השלמת מס בארה"ב. מצב זה עשוי להוביל "לקיפול" פעילויות מו"פ קיימות המבוצעות במרכזים בישראל והעברתן לארה"ב, מה שעשוי לפגוע במגזרי פעילות רבים בכלכלה הישראלית (תעסוקה, ספקים, נדל"ן, דירוג אשראי ועוד). אין ספק כי מדובר יהיה באובדן משמעותי של הכנסות ומשאבים למשק הישראלי ולפגיעה משמעותית בתעשיית ההיי-טק.

אם עד עכשיו היווה המס את היתרון התחרותי המשמעותי של ישראל ביחס לארה"ב, הרי שכעת הצטמצם הפער לרמה כזו שכלל אינו מצדיק את הצורך להשקיע כאן ולהישאר.

נדרשת חשיבה בתוך הבית, אך מחוץ לקופסה

במטרה לצמצם את נזקי הרפורמה, ישראל נדרשת לחשוב מחוץ לקופסה על מנת למצוא את הדרך להמשיך ולהבטיח את האטרקטיביות שלה לחברות ומשקיעים זרים. דיון מחודש עם ארה"ב על אמנת המס ויצירת תמריצי השקעה ייחודים לישראל במסגרת האמנה, כבר נמצאים על הפרק, אך חשוב גם לדון בסעיף ה-BEAT.

ישראל חייבת לנסות ולהבטיח, כי החברות הישראליות לא תיפגענה מהמס הנוסף שיגבו מהן האמריקאים, אולי באמצעות הגדלת ההטבה של החוק לעידוד השקעות הון. דרך נוספת היא לשנות את הקריטריונים ותנאי הזכאות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, הרחבת ההטבות הניתנות במסגרתו, ואולי אף הרחקה לכדי ביטולו, תוך יצירת חקיקה אטרקטיבית חלופית.


הכותבות הן עורכות דין מומחיות למיסוי על היבטיו.

המסלול הירוק – כוונה טובה, הדרך לא מספיקה

ה"מסלול הירוק" הוא סנונית ישראלית ראשונה בניסיון לרכך את השפעת רפורמת טראמפ על חברות ישראליות. לפי מסלול זה, חברות ישראליות יוכלו להקים מעליהן חברה זרה ("היפוך שרוול") מבלי שהדבר ייחשב לאירוע מס באופן אוטומטי (סעיף 104ב[א]). עמידה בתנאי הסעיף תאפשר את דחיית אירוע המס למועד מכירת מניות החברה הזרה באמצעות הגשת בקשה בהליך מזורז לרשות המסים (לא באופן אוטומטי). נציין, כי שינוי מבנה כאמור לחברה זרה הינו הליך שהיה אפשרי עד כה במסגרת סעיפי הפקודה (104א) באישור מנהל הרשות בלבד. החידוש שבתהליך הינו למעשה פתיחת מסלול מזורז לצורך פישוט וייעול המהלך.

רשות המסים מקווה, כי המסלול החדש יגביר את הוודאות והגמישות העסקית בקרב יזמים ישראלים, המעוניינים בהקמת חברה בישראל ויעודד אותם בנקודת האפס לפתח בישראל וגם לרשום כאן את הקניין הרוחני (IP). בעתיד, במידת הצורך, יוכלו להפוך את מבנה האחזקות באופן בו חברת האם תהיה חברה זרה מתוך ניסיון למנוע את העתקת הפעילות לחו"ל.

המסלול החדש אמנם נועד להקל על העברת הבעלות של חברות לחו"ל, אך מעבר לכך שהוא כפוף לאישור ואינו אוטומטי, הוא מוגבל לחברות שעומדות ברשימה סגורה וקשיחה של תנאים, ולמעשה הוא לא נותן מענה לגופו של עניין לעצם "העדפת הבית" וסעיף ה-GILTI של רפורמת המס האמריקאית בה דנו בהרחבה לעיל.

טוב לדעת