Search magnifier

חיפוש

חדש באתר: גיליון סוף השנה של 'דיזיינר' - מגזין העיצוב של ישראל. לחצו כאן ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

זול, דיגיטלי, אגרסיבי

בסביבה שבה הכסף זול ולמרבית משקי הבית ישנה הכנסה קבועה, מוצרי אשראי הופכים אטרקטיביים מבעבר. תוסיפו לזה את המעבר של שירותים פיננסים לעולם הדיגיטלי, שהופכים את תהליך נטילת האשראי לפשוט, ותקבלו שוק בתזזית ועתיר סיכונים. פתיחת שוק האשראי בארץ לתחרות: ההשלכות

רו"ח ניר זאוברר הלוואות יולי 2019
צילום: shutterstock

רו"ח ניר זאוברר
(צילום: יח"צ)

שוק האשראי הצרכני בישראל חווה צמיחה מתמשכת בעשור האחרון. צמיחה זו נובעת הן מגידול בביקוש לאשראי בשל הריביות הנמוכות והן מגידול בהיצע בשל כניסת שחקנים נוספים לשוק. מוצרי האשראי הצרכני העיקריים הינם: אשראי למימון רכב, כרטיסי אשראי והלוואות לכל מטרה.

לפי בנק ישראל, יתרת החוב הצרכני נכון לסוף 2018 עמדה על כ-197 מיליארד שקל, צמיחה של כ-60% מתחילת שנת 2009. מגמה זו אינה ייחודית למדינת ישראל. מגמה דומה נצפתה גם במדינות מערב אירופה וארה"ב ואף במדינות מתפתחות באפריקה ואסיה, שהחלו לשלב מוצרי הלוואות זעירות (Micro loans) כחלק ממגוון מוצרי האשראי.

שוק האשראי הצרכני המקומי מבוסס על ארבעה מקורות עיקריים: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים וגופי אשראי חוץ-בנקאיים. מנתוני בנק ישראל ניכר, כי הבנקים ממשיכים להוות את מקור האשראי העיקרי במשק, והם אחראים לכ-80% מהלוואות שלא לדיור. יחד עם זאת, בשנת 2018 נצפתה לראשונה בעשור האחרון, ירידה של 0.6% בגודל תיק האשראי שאינו לדיור בבנקים בישראל (ירידה של כמיליארד שקל). ירידה זו מופיעה על רקע צמיחה של כ-240% (14 מיליארד שקל) בעשר שנים האחרונות במתן הלוואות על-ידי גופים מוסדיים (בעיקר בהלוואות עמיתים המגובות בנכסים פנסיונים) ובגידול במתן אשראי על-ידי חברות כרטיסי אשראי. על-פי נתוני בנק ישראל, חברות האשראי החוץ-בנקאי עדיין לא תופסות נתח משמעותי משוק האשראי הצרכני.

רגולציה, תחרות ושקיפות

הצמיחה בשוק האשראי הצרכני והשינוי בגופים אליהם פונה הלקוח הקמעונאי מושפעים משלושה כוחות המעצבים את שוק האשראי הצרכני בישראל: הסביבה המאקרו-כלכלית, ההתפתחות הטכנולוגית וההתערבות הרגולטורית.

בעשור האחרון, המשק הישראלי, בדומה לעולם המערבי, נמצא במציאות מאקרו-כלכלית שלא הכרנו קודם. מחד גיסא, המשק נמצא בצמיחה ושיעורי האבטלה הם מהנמוכים שנצפו בישראל. מאידך גיסא, בנק ישראל, כמו רוב הבנקים המרכזיים בעולם, מנהיג מדיניות מוניטרית מרחיבה עם ריביות קרובות ל-0%. כלכלנים מובילים בעולם חלוקים בדעותיהם בנוגע למה הוא המצב ה"נורמלי" החדש בהיבטים של אינפלציה, ריבית וצמיחה. בסביבה זו, שבה הכסף זול ולמרבית משקי הבית ישנה הכנסה קבועה, מוצרי אשראי הופכים נגישים ואטרקטיביים מבעבר.

המעבר של שירותים פיננסים לעולם הדיגיטלי הופכים את תהליך נטילת האשראי לנגיש ופשוט עבור הלקוח. בשונה מבעבר, נטילת הלוואה יכולה להתבצע מכל מקום ובכל שעה, דרך המחשב או הטלפון החכם, ללא צורך במפגש עם פקיד או נציג מכירות. הנגישות, בשילוב ממשק משתמש נוח לתפעול, מקטינים את החסמים הפסיכולוגיים ('The pain of pay') והופכים את תהליך קבלת אשראי לפשוט לביצוע.

בנוסף, ההתפתחות הטכנולוגית בעולם ה-Fintech ושילוב של בינה מלאכותית (AI) בעולם האשראי המסורתי, גרמו להופעת שחקנים טכנולוגיים בעולם האשראי החוץ-בנקאי. בישראל פועלות מספר חברות Fintech הנותנות אשראי, כאשר מרביתן מהוות פלטפורמה המחברת בין לווים למלווים (P2P). חברות אלה משלבות נתונים מגוונים ומודלים סטטיסטיים מתקדמים על מנת לדרג סיכוני אשראי של לקוחות, לשם חיתום ותמחור.

קטר משמעותי לצמיחת שוק האשראי הצרכני בישראל הינו המהלכים הרגולטורים להגברת התחרות והשקיפות בשוק. הצעדים המרכזים כוללים את: "חוק אשראי הוגן", המגביר את השקיפות במתן ההלוואה ומגביל את גובה הריביות, "חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל", שהוביל להפרדת שתי חברות כרטיסי אשראי מהבנקים והקמה של מאגר נתוני האשראי. מצד אחד, צעדים אלה הגדילו את השקיפות והגילוי מצד נותני האשראי, ומצד שני הם הורידו את חסמי הכניסה לנותני אשראי נוספים. מאגר נתוני האשראי צפוי להיות גורם מרכזי בהגברת התחרות, שכן נותני אשראי חדשים יוכלו לתת הלוואות ללא היכרות מוקדמת עם הלקוח.

ניהול סיכונים

שלושת הכוחות הללו פועלים יחד לטובת הצרכן הישראלי, שכן הריביות נמוכות, הגישה למוצרי אשראי קלה מתמיד ונותני האשראי מתחרים על כיסו. התחרות הגוברת בשוק דוחפת לשיפור השירות ללקוח, מתן הטבות ויוצרת לחץ לצמצום מרווחי האשראי. כמו כן, בעקבות הגברת השקיפות והגילוי, הן על מצבו של הלקוח והן על תנאי ההלוואה המוצעת, הצרכנים יכולים להשוות ביתר קלות בין הצעות של גופי אשראי שונים מבלי להיות כבולים לנותן אשראי אחד.

יחד עם זאת, תחרות אגרסיבית בשוק אשראי, המתנהל בסביבה של ריבית אפסית ומחזור עסקים חיובי, מגלמת בתוכה סיכון. דחיפה של הלוואות ושיווק אגרסיבי עשויים לגרום לצרכנים ליטול הלוואות עד למלוא יכולת ההחזר ואף מעבר לכך. מינוף יתר של משקי הבית בישראל עשוי להגביר את רגישות השוק לזעזועים, כך שתרחישים כמו העלאת ריבית או כניסה למחזור עסקים שלילי יפגעו בשוק בצורה חזקה.

בנוסף, המודלים הסטטיסטים המשמשים למתן האשראי מבוססים על היסטוריה של העשור האחרון בלבד, ועשויים שלא להוות בסיס המאפשר לחזות את השפעתם של זעזועים עתידיים על יכולת ההחזר של הלווים. באירועים אלה עשויים נותני האשראי להקשיח את התנאים למתן אשראי ולהגדיל את המרווחים, ובכך להקשות על משקי בית רבים להמשיך ולמחזר את חובם.

בסביבה זו, מומלץ לצרכנים להפעיל שיקול דעת בלקיחת אשראי ולתכנן באופן מושכל את התחייבויות הפיננסיות לאור ההכנסות הצפויות. בנוסף, מומלץ לבצע השוואה בין מקורות אשראי שונים, שכיום קיימים בשפע. כמו כן, ניתן לחזק את הידע הרלוונטי באמצעות קריאה או השתתפות בתוכניות מקצועיות בתחום הפיננסי.

לנותני האשראי, מומלץ להגביר את הפיקוח אחר הגינותם של תהליכי מתן אשראי ולהגדיר מדיניות ברורה בנושא (Conduct). כיום, רק הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מחויבים בבקרה על נושא זה. כמו כן, מומלץ לנותני האשראי להגדיר מסגרת מקיפה לניהול סיכון המודל (MRM), תוך דגש על התאמת המודלים לשינויים אפשריים לרעה בסביבה הכלכלית.


הכותב הינו מוביל פרקטיקת ניהול סיכונים במוסדות פיננסיים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte.

טוב לדעת
נגישות