Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

שינויים בהרגלי היצירה

פלטפורמה שיתופית חדשה של האיחוד האירופי, לקידום של עיצוב מבוזר בייצור מקומי, מקבצת יחדיו מייקרים (makers) ומעצבים מכל העולם, ומצעידה את התחום לשלב הבא. בצד השני של האוקיינוס האטלנטי, מעצבת אחת שמאמינה שדווקא מתחום האופנה תבוא הבשורה לעיצוב חדשני

צליל בוסנק (צילומים: Distributed Design Platform Press) Designer דצמבר 2019
צילום: Distributed Design Platform Press
batchworks_products, מוצרים המשותפים בקוד פתוח להדפסה תלת מימדית על פי הזמנה

לא עוד עיצוב במפעלי ענק במזרח בייצור המוני, שלאחריו תהליך שינוע ומכירה לחנויות ולצרכנים ברחבי העולם, אלא עיצוב מבוזר המסוגל להשתנע באמצעות דרך פלטפורמות דיגיטליות. כזה שעשוי להיות מעוצב ומיוצר בהתאמה אישית ללקוח, מוצר המיוצר באמצעים של כלכלה מעגלית, שימוש חוזר בחומרים, ובעל ערכים ושאיפה להשפעה חברתית ושינוי סביבתי.

צילום: Distributed Design Platform Press

Digitally Speaking – פרויקט ביגוד דיגיטלי השולח אותות מצוקה במקרה של תקיפה

הפלטפורמה החדשה, אותה השיק האיחוד האירופי במימון משותף של Creative Europe בשנה שעברה, מכונה הפלטפורמה לקידום עיצוב מבוזר (Distributed Design Marketing Platform).

מטרתה: להנגיש לקהל הרחב פרויקטים שעיקרם עיצוב ברוח המייקרים, המשלבים עשייה מסורתית וטכנולוגיה, להפיץ את המודל של עיצוב מבוזר בקרב מעצבים באירופה ובעולם, ולחבר מעצבים ובעלי מקצוע מתחומים שונים לידע חדש ולשווקים חדשים.

באמצעות פטיש, מסמרים ודבק, לצד כלים דיגיטליים ומדפסות תלת־ממד, הם יוצרים את דור ההמשך של העיצוב, שייצורו מתרחש על ידי הלקוח שיכול לעשות זאת בכל מקום בעולם.

"במקום לשנע דברים, אנחנו מעדיפים לשנע מידע", מציינת קייט ארמסטרונג, מיוזמות התחרות למעצבים ומנהלת הפלטפורמה לקידום העיצוב המבוזר באיחוד האירופי, הממוקמת בברצלונה.

"אנחנו מחברים אנשים עם כלים טכנולוגיים ובוחנים האם יש לנו השפעה מעבר לקירות המעבדה שלנו. את השיטה שלנו אנו מכנים 'ייצור מקומי עם חיבור גלובלי', לפיה, פרדיגמת הייצור היום היא שגויה; כאשר תהליך הייצור הוא ליניארי ויש שינוע של סחורות מכל נקודה בעולם – זו הדרך הישנה וצריך להתקדם הלאה. יש היום טכניקות ייצור חדשות, והאופן שבו אנו מייצרים וצורכים מוצרים צריך לשקף את השינוי הזה.

"אנחנו עובדים כל הזמן בשיתופי פעולה עם עיריות, מכוני מחקר ואזרחים יוצרים, יוצרים איתם אבות-טיפוס ומתעדים את הפעולות באופן אדוק, כדי להיות מסוגלים לשנע את הידע ולשתף אותו בהמשך – וזה אחד הדברים החשובים כשאנחנו מדברים על עיצוב מבוזר. התיעוד ושיתוף הפרויקט מעודדים עשייה איכותית, וכך אין צורך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש, אלא לשפר ולשכלל את העיצוב, מבחינה מעשית וגם אסתטית.

"השיתוף בין קהילות המייקרים והמעצבים וערכות הכלים שאנחנו מפתחים בקוד פתוח, מאפשרים לכל מעצב למצוא את מקומו בפלטפורמה, להציג את המוצרים שלו ולשתף תכנים. אנחנו עובדים ללא הפסקה, בוחנים ומשתפים את הפרויקטים כל הזמן – אם טועים זה בסדר, ממשיכים לנסות ולבנות מודלים חדשים".

לאחרונה תועדה פעילות הפלטפורמה בספר "עצב.שתף.חזור על הפעולה", המתאר את פעילותה ומכיל כלים מעשיים למעצבים שמבקשים להצטרף לשינוי הפרדיגמה העיצובית.

צילום: Distributed Design Platform Press

Vivihouse

תחרות העיצוב: מייקר טו מרקט

14 מעצבים זכו לחשיפה בתחרות פרסי העיצוב המבוזר הכלל-אירופית שהתקיימה השנה. במאי האחרון הוכרזו המועמדים בפסטיבל העירוני של אמסטרדם We Make the City, וטקס הענקת הפרסים התקיים במהלך שבוע העיצוב של קופנהגן, בחודש אוקטובר. הפרויקטים המנצחים עוסקים בשילוב בין יצירה עיצובית, חדשנות טכנולוגית, השפעה סביבתית והגורם החשוב ביותר – ייצור מקומי על ידי הצרכן. לתחרות הוגשו 40 פרויקטים מכל העולם, שיכולים לעבור שכפול וייצור על ידי הצרכנים או מעצבים נוספים שיחפצו להשתמש בפרויקט, להוסיף עליו או לשנות אותו.

הפרויקטים שהגיעו לקו הסיום נעו בין מגוון של דיסציפלינות, מיצרני משקפיים עשויים פלסטיק ממוחזר, לכלי אישי המסייע למניעת סרטן עור, ועד בגד תחתון השולח אותות מצוקה במקרה של התקפה או הטרדה מינית.

הפרויקט המסקרן ביותר והזוכה בתחרות הוא ViviHouse – פרויקט בנייה של צוות המונה אדריכלים ומהנדסים מווינה, שמציע יחידת מבנה מודולרית העשויה מחומרים ידידותיים לסביבה, וכל כולה נגישה בקובץ פתוח לכל החפץ בה. היחידה המודולרית יכולה להשתלב בבניין בן 6 קומות, וחומרי הבנייה יכולים להשתנות בהתאם למיקום, לתנאי מזג האוויר ולהעדפה חומרית. זוהי יחידת בנייה גמישה שמבטיחה שהמוצרים יכולים להיות משונעים ומופצים בקלות, מתאימים לשימוש חוזר וניתנים לפירוק. חלומם של היוצרים הוא שבכל עיר יהיו יותר מבנים מודולריים שכאלו, אשר יתאימו את עצמם לגידול המהיר של האוכלוסייה ולבנייה אקולוגית וירוקה.

צילום: Distributed Design Platform Press

PAVan פרויקט עיצובי-חברתי, ערכה ניידת למיחזור פלסטיק הכוללת מכשור מתאים ומבנה כיתה נייד

פרויקט בולט נוסף בקרב המועמדים היה ה-PAVan, של קבוצת Plástico à Vista מפורטוגל, שפיתחה רכב מסחרי שמכיל בתוכו ערכה למחזור פלסטיק הכוללת רהיטים, מכשירים להמסה ולעיצוב מחדש של פסולת פלסטית. מטרתו להסתובב בבתי ספר שונים ולהנגיש סביבה לימודית בנושא פסולת פלסטיק ומחזור. הפרויקט זמין בקבצי קוד פתוח, וכולל את ההוראות המדויקות לבניית הרכב הנודד והפעילויות אותן ניתן להעביר.

Batch.works היא קבוצת מעצבים מלונדון שהגיעה לקו הסיום, ומאפשרת למעצבים שונים ליצור אבות-טיפוס למוצרים שונים בהדפסה תלת-ממדית איכותית, ולאחר מכן מדפיסה ושולחת את העיצובים המושלמים אל הלקוחות. הם מאמינים שייצור רק על פי דרישה ישנה את האופן המסורתי של ייצור המוני במפעלים, שמותיר אחריו המוני פריטים שאין בהם שימוש ומשבש את המערכת הכלכלית של היצע וביקוש. הפרויקט שייצג את הקבוצה בתחרות הוא ערכה לבניית מנורה עומדת של המעצב הבריטי מילו מקלוגלין-גרינינג (Milo Mcloughlin-Greening).

צילום: Distributed Design Platform Press

Plastic Smoothie פרויקט מיחזור פלסטיק ביתי

מהפכה יצרנית

הפלטפורמה האירופית אמנם קיימת רק מספר שנים, אך ביזור העיצוב והנגשה של יצירת מוצרים על ידי הלקוח הוא אינו רעיון חדש, והוא זוכה לעדנה מחודשת עם עלייתה של תנועת המייקרים ותפוצתם של פרויקטים בקוד פתוח יחד עם טכנולוגיות ייצור ברות השגה.

טוטה-סרבל לכל
(צילום: מריו גלוצ'י)

ראשיתו של העיצוב המבוזר מתחיל לפני 100 שנה בדיוק, כשהאמן האיטלקי ארנסטו מיכאהלס (Ernesto Michahelles), המכונה גם טאהיית (Thayaht), ייצר את פריט הלבוש המכונה Tuta, סרבל עבודה המורכב מפיסת בד חסכונית אחת.

מיכאהלס שיער בדמיונו כי כעת כל פועל יוכל לייצר את פריט הלבוש שלו בעצמו, בתהליך ייצור פשוט ובשימוש מקסימלי של החומר העומד לרשותו וילבש את הבגד הרב-תכליתי לכל מקום ולכל פעילות.

אופיר אל-בוחר, מעצבת אופנה בת-קיימא, חוקרת דרכים לייצור נקי של לבוש והזדמנויות להפוך את עולם האופנה לכזה המיטיב עם הסביבה. במחקר המעשי שלה באוניברסיטת PNCA בפורטלנד, אורגון, היא בחנה את עבודתו של טאהיית, פירקה את כללי המפתח של משנתו, ובנתה מחדש מערכת של כללים ליצור פרויקטים של עיצוב מבוזר.

התיאוריה שלה מבוססת על זו של טאהיית, אך גם ביקורתית כלפיה. היא מתמקדת בפתרון הבעיות המורכבות של ימינו, הרי 100 שנה של עיצוב עברו בין השניים, והביאו שינויים בהלך הרוח כמו גם בעולם החומרי.

היא מסבירה כי לימודי העיצוב היום מציעים תרחיש מוגבל על עולם הייצור: "כשהלכנו לבית ספר לעיצוב, לימדו אותנו על שני סוגי מעצבות – אלה שמעצבות ליצרן ואלה שמייצרות בעצמן. העיצוב המבוזר לא מתאים לא לכאן ולא לכאן, הוא מיוצר על ידי אדם שאינו מומחה. בעולם העכשווי רובנו חסרי מושג לגבי שיטות ייצור, משום שאנחנו רגילים שמישהו אחר עושה הכל בשבילנו. צריך להתחיל מאלף וליצור שפה משותפת, שראויה למשתמש או למשתמשת שבסך הכל באו ליהנות ולא ללמוד מקצוע. כמו השפה, גם מבחינת טכניקות וכלי העבודה, יש להניח שהמשתמש, שאיננו מומחה, בא עם סל כלים מוגבל".

פעילות יצירתית עבורה עשויה להחליף צרכנות-יתר, ויצרנות שכזו תאפשר להילחם בכוחות העצומים שגורמים לנו לרצות לקנות משהו חדש כל רגע. בעיניה, עומדת לפתחם של מעצבים ומעצבות משימה לא פשוטה: לספק חוויה יצרנית ומספקת ביותר, ששום רכישה לא תוכל לנצח.

צילום: Distributed Design Platform Press

Molemapper סרגל לבדיקה עצמאית של נקודות חן, למעכב ולמניעת סרטן העור

לשם כך פיתחה אל-בוחר שיטה ייחודית ומעשית ליצירה אישית של פרטי לבוש. ומה שמוביל אותה הוא הגדרה חדשה של תהליך העיצוב, של המעצב וגם של האסתטיקה שנוצרת. "אנחנו מורגלות לחשוב על עיצוב בהקשר ישיר של מוצרי צריכה", היא אומרת. כשאנחנו מבזרים את העיצוב אנחנו משנים פרדיגמה: במקום צרכן, או יצרן, אנחנו מעצבים עבור יוצר; במקום להנחיל פסיביות, אנחנו דוחפים לפעלתנות; ובמקום צרכנות – אנו שואפים ליצירתיות.

"זהו מעשה עיצובי בעל שאיפה חינוכית ויש בו שמץ מהפכנות, כי הוא נלחם בשיטה, במערכת השוק שמכתיבה לנו את הכללים. התרבות הקפיטליסטית שמבוססת על צרכנות-יתר וצמיחה כלכלית ללא מגבלות קורסת. אנחנו מוצפות בזבל והמשאבים שלנו אוזלים וזה הולך לגמור אותנו, אז אנחנו חייבות לשנות את ההרגלים ולהתחיל להתכונן לבאות". עיצוב מבוזר עושה בדיוק את זה – משנה הרגלים ומכין לבאות על ידי הקניית כלים וידע שימושיים.

עיצוב מבוזר הוא פתרון אחד מיני רבים לשינוי הרגלי הייצור והצריכה של העולם, משום שלא כל פריט לו אנו זקוקים ניתן לייצר באופן עצמאי ובייצור מקומי. אל-בוחר אופטימית כאשר היא מקווה שיותר ויותר מעצבים יעצבו עבור היוצר ולא עבור הייצור ההמוני; ואילו יצרנות-יתר, כזו של מוצרים מהירים שמעוצבים להיהרס, שלוקחים לקיצון את החולשה שלנו לשיווק, ושהמעצבים שאחראים עליהם, פשוט ייעלמו.

קישור לספר החדש של הפלטפורמה לעיצוב מבוזר: distributeddesign.eu/design-remix-share-repeat
צילום: Distributed Design Platform Press

"עצב, שתף וחזור על הפעולה". הספר של הפלטפורמה לעיצוב מבוזר


zlil.busnach@gmail.com
טוב לדעת
נגישות