Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים לקריאת המגזין - לחצו כאן Designer חדש באקסטרה: גיליון ינואר 2020 של מגזין העיצוב

50 שנות אור

עולם העיצוב נפרד מהמעצב הווירטואוז אינגו מאורר, שהלך לעולמו באוקטובר האחרון. מאורר, יליד גרמניה, יצר קלאסיקות של גופי תאורה שהפכו לפריטי אספנים, תוך שימוש ביצירתיות, טכנולוגיה והרבה הומור

אפרת בראשי מפן (צילומים: סטודיו אינגו מאורר) Designer דצמבר 2019
צילום: סטודיו אינגו מאורר
Mosquito - יתוש, תאורת שולחן עשויה מסננת לחליטת תה

צילום: סטודיו אינגו מאורר

אינגו מאורר,
אגדה בעולם העיצוב

הוא החל את דרכו כמעצב גרפי, אך מהר מאוד גילה את האור ועבר לעסוק בתאורה. הנורה, היא שהלהיבה אותו במיוחד, ומכאן תיאר אותה כ“סימביוזה אידאלית של שירה וטכנולוגיה". אינגו מאורר (Ingo Maurer), מעצב התאורה האגדי, שנולד ברייכנאו, אי קטן בדרום גרמניה, ומהר מאוד כבש את העולם כולו. הוא חי 40 שנה בניו יורק, בילה הרבה בטוקיו ביפן, ובסאו פאולו בברזיל, ובכל מקום הרגיש בבית.

"הבית הוא המקום שאני מרגיש בו נוח, מקבל השראה ויש בו חברים. זה יכול להיות בכל מקום בעולם", אמר באחד מראיונותיו. ב-22 באוקטובר האחרון, בגיל 87 כבה אורו. מאורר הלך לעולמו במינכן, כשהוא מוקף בני משפחה, חברים והרבה מאוד עובדים שהעריצו את פועלו. הוא השאיר אחריו אלפי גופי תאורה פיסוליים, שחלקם הפכו לפריטי אספנות של ממש.

הומור וטוויסט משעשע

צילום: סטודיו אינגו מאורר

מנורה תלויה פרפרים (צילום: באדיבות יאיר דורם תאורה)

בשנת 1966 עת מאורר פתח את הסטודיו הראשון שלו במינכן, עיצב את המנורה שעשתה לו את הסיפתח, ולמעשה את הפריצה הגדולה שבין היתר אחראית במידה רבה להתפתחותו היצירתית.

מדובר במנורת שולחן Bulb (נורת ליבון), שהוצבה באולם התצוגה של מותג הרהיטים הרמן מילר והפכה מיד לחלק דומיננטי מהאוסף הקבוע של מומה – המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.

אחריה הגיעו עוד ועוד גופי תאורה מעשה ידיו שהפכו לאייקונים, כמו למשל Lucellino – שעוצבה ב-1992, ומנורת בקבוקי הקמפרי המפורסמת שעוצבה ב-2002.

פעילותו של מאורר הלכה וגדלה עם השנים והתפרשה גם לתאורה עבור בתי מלון ייחודיים, מגורים פרטיים וחללי מסחר יוקרתיים. רוב הדגמים בחתימת שמו המעוגלת של מאורר נעשים בעבודת יד בשילוב של טכנולוגיות חדישות.

צורת העבודה בסטודיו הוותיק של מאורר מעולם לא התחשבה במהלכים שיווקיים. כשכינס את צוות העיצוב שלו, התעלם כליל מהיבטי מכירה, כיצד למכור ובאיזה אופן לקלוע לטעמו של הלקוח הפוטנציאלי. תהליכי הפיתוח היו משעשעים, לא שגרתיים ותמיד נעשו תוך כדי חיפוש אחר פתרון יוצא דופן. הפרטים הקטנים ביותר נחקרו בסטודיו, וכך הגיעו לתוצאה קלילה ונוגעת לאדם, ממש כמו רישום ספונטני. בפריטים לבית היוצר של מאורר אין התייחסות למגמות, לאופנות ובטח שלא לטרנדים בתחום התאורה. יתרה מכך, מאורר לא הוביל טרנדים ומעולם לא התיימר להיות ככזה. קוראים לזה אמנות.

התחכום הפשוט והפילוסופיה המקורית שמאפיינים את כלל עבודותיו, מוטמעים עמוק-עמוק בדי-אן-איי. בהרבה מהמקרים אפשר למצוא בהם אפילו הומור וטוויסט משעשע. כך, לדוגמה, בשבוע העיצוב שנערך במילאנו ב-2013, כשהתערוכה המסחרית Salone del Mobile התרכזה בתאורה, מאורר הציג באולם אותנטי במרכז העיר את "הסעודה האחרונה". מייצג עוצר נשימה המתייחס ליצירתו של אחד מגדולי האמנים, ליאונרדו דה וינצ'י, המתאר סצנה משמעותית מתוך הברית החדשה.

צילום: סטודיו אינגו מאורר

מימין: מאורר עובד על מנורת בודהה – הכוללת מסכות קרמיקה | Zettel – מנורת פתקים | Lucellino – מנורת מלאכים (לחצו להגדלה)

מאורר בחר להציג את האירוע באמצעות שולחנות ארוכים, עם מפות לבנות וצלחות אוכל פיסוליות, המרחפות באוויר מעל מקבץ של מזלגות. את הקירות קישטו פרסקות, ציורי ישו ו-12 האוונגליסטים הישובים סביבו. מאורר לא הציג במיצג האמור פריטים חדשים למכירה ולא התיימר להכניס טרנד חדש – למרות קיומו של שבוע העיצוב במילאנו, שעיקרו חידושים ובשורות לאלפי המבקרים. כאמור, מעצב-העל הגרמני נמצא הרחק מחוץ למגרש הזה. עבודותיו הן בגדר אמנות, שהצליחו לרגש ולהפעים.

שנתיים קודם, ב-2010, גם כן בשבוע העיצוב במילאנו, מאורר אף השתמש בעיצוב כתעמולה. הוא הביע את התנגדותו לאיסור של האיחוד האירופי בשימוש נורות הליבון – בשל צריכת אנרגיה מוגברת, ומכאן עוצבה מנורת "קונדום אירו". כשמה, היא מכוסה במעין מעטפת שמזכירה קונדום לבן. המעטפת עשויה סיליקון והוא למעשה מעניק לה תמסורת צבע חמימה ונעימה. סיליקון איננו החומר היחיד והמפתיע שמאורר עשה בו שימוש. בארסנל החומרים בסטודיו שלו אפשר למצוא פריטים ממוחזרים, כלי אוכל, פסלי קרמיקה, פתקיות נייר, בקבוקי קמפרי, קופסאות שימורים ואפילו שפופרות של צבע.

התערוכה האחרונה

צילום: סטודיו אינגו מאורר

Black Luzy – תאורה תלויה עשויה כפפה שחורה

מאורר הציג ברחבי העולם ונחשב למעצב מבוקש מאוד עד יומו האחרון. בספטמבר האחרון נפתחה התערוכה "אינגו מאורר – שירה והיי-טק", בגלריית העיצוב בחנות הכל-בו Matsuya Ginza שבטוקיו. התערוכה כללה יצירות נבחרות של מאורר והיא נאצרה על ידי מעצב התאורה היפני קאורו מנדה.

בנוסף, הושק מספר ימים לפני שהלך לעולמו גוף תאורה ייחודי באחד מהחללים הציבוריים של תיאטרון Residenztheater שבמינכן, הנקרא Silver Cloud. הוא מורכב מ-3,000 עלים מצופי כסף, ספוטים קטנים של תאורה ומאווררי תקרה מוזהבים, היוצרים השתקפויות אור יפהפיות המושכות מיד את מבטי המבקרים במקום.

בערוב ימיו הביע מאורר רצון לסגור את העסק שהפך לו למעמסה, במיוחד לאחר שרעייתו ג'ני לאו הלכה לעולמה: "אבל אז חשבתי על כל העובדים שלי, שרבים מהם מלווים אותי כל כך הרבה שנים. זאת אחריות גדולה. אחריי הם יצטרכו להסתדר בלעדיי, אבל אני בטוח שהם יעשו זאת בהצלחה רבה".

טוב לדעת
נגישות