Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

קיבלו אור ירוק

ביותר ויותר פרויקטים בישראל ניתן למצוא אלמנטים של בניה ירוקה. יש עוד כברת דרך ארוכה, אבל נראה שהבניה הירוקה כאן כדי להשאר

בריכות הנוי האקולוגיות בפרויקט זליג בראשון (צילום: אסף פינצוק)

לבנייה הירוקה יש יתרונות רבים. הצרכן הישראלי בינתיים, לא מוכן תמיד לשלם יותר על הדירה, גם אם לטווח הארוך, מדובר בחסכון משמעותי בעלויות התחזוקה – בשל חסכון באנרגיה וגם מים וזה עוד לפני היתרונות הבריאותיים של בניה ירוקה. עם זאת, נראה שגם מגמה זו תשתנה. יותר ויותר רוכשים מבינים את היתרונות ובסופו של דבר, בעתיד הלא רחוק, הירוק יהפוך לסטנדרט.

אדריכל גיל שנהב, כנען–שנהב אדריכלים יו"ר ISRAEL-CTBUH קובע כי "כיום בכל העולם מחפשים את הדרך לשלב בניה ירוקה בפרויקטים חדשים בכלל ובפרויקטים בהתחדשות עירונית בפרט. בעולם הבינו כי בניינים ישנים אשר בנויים ברמה גבוהה, עם שלד חזק, גובה סביר ובבניה איכותית, אין צורך להרוס אלא ניתן להשתמש בהם כבסיס עליו ניתן לבנות, להוסיף ולחדש".

לדבריו, "מגמה עולמית הנקראת “retrofit” מאפשרת למתג ולשדרג את המבנים הישנים על ידי עיצוב מחדש של המבנה, בניה של תוספת קומות ושילוב פונקציות נוספות. מגמה זו מעודדת בניה ירוקה באמצעות שימוש בחומרים ירוקים, מיעוט זיהום אוויר, שימוש באנרגיה סולארית, צמחיה ועוד.

"בנוסף, גישה זו חוסכת עלויות בניה, מצמצמת זמן הבניה, כמות הרעש, והפסולת, ומונעת מטרד סביבתי כללי בתוך אזורים עירוניים עמוסים וצפופים. שיפוץ וחידוש מבנים ישנים מאפשר לחדש את אופיים של אזורים שלמים בעיר שהיו מיועדים בעבר למשרדים או תעשיה בלבד ולהפכם לאזורים מעורבי שימושים ומתוכננים בצורה מודרנית, חדשנית ואסתטית הכוללים שטחים לפונקציות שונות: משרדים, מסחר, מלונאות, פנאי, חינוך, תרבות ומגורים במהלך שנועד להפיח בהם חיים לאורך כל שעות היממה".

כדוגמה למגמה זו, מביא אדריכל גיל שנהב את מגדל Quay Quarter Tower שבסידני אוסטרליה, אשר תכנונו המחודש בוצע על ידי משרד אדריכלים XN3 . "מגדל זה הוא דוגמה למגדל חדשני ששופץ והורחב בגישת "retrofit"- באמצעות תכנון של חזית חדשה לחלוטין. המטרה הייתה להימנע מהוצאה כלכלית גדולה, מטרד סביבתי עצום ובנייה שתיארך זמן רב על ידי "קילוף" חזית הבניין והגג, ובנית התוספת והתכנון החדשני. תהליך בנייה זה, חסך עבודה עצומה של פירוק הבניין הישן ברחובות הצפופים של העיר וגם אפשר חיסכון באנרגיה, חומרים, בניה, שינוע, לכלוך ואי נוחות לציבור. "שיפוץ" מיוחד ו"ירוק" זה מאפשר לייצר בניין חדש לגמרי, מודרני, בעל שימושים רבים על בסיס קונסטרוקציה קיימת של בניין קיים ולחסוך כסף רב והרבה אנרגיה".

קריניצי החדשה של צמח המרמן אזורים ואשדר (צילום: עידן גור)

משדרגת את התדמית

שכונת קריניצי החדשה  המוקמת על ידי החברות אשדר, צמח המרמן ואזורים משתרעת על שטח של כ-235 דונם ועתידה לכלול כ-1,000 יחידות דיור ב-5 מגדלים, בבניה נמוכה של יחידות גן-גג ובצמודי קרקע.

בפרויקט מיושמים עקרונות רבים של בניה ירוקה ביניהם תכנון יעיל יותר של המבנה, בידוד תרמי שמשפיע על הביצועים האנרגטיים שלו ותורם לחיסכון בחשמל, שימוש באביזרים לחיסכון במים בדירות לצד תכנון גינה עם צמחיה חסכונית במים, מערכת ניקוז נפרדת לבורות החדרה או גופי המים המתוכננים בפארק סמוך, וכן תשתית לתחבורת אופניים.

לדברי רחלי בריזל, סמנכ"לית השיווק בחברת אשדר "בניה ירוקה תורמת לשדרוג תדמיתי של הפרויקט. זה רלוונטי במיוחד לפרויקט כדוגמת קריניצי החדשה, שכן הוא מושך במובהק קהל בחתך סוציו אקונומי גבוה, שמודע לאיכויות הבניה הירוקה וחשובה לו איכות הסביבה. העלויות ליזם גבוהות יותר מעלות של בניה רגילה, אך הרוכשים מודעים היום  לחיסכון הכספי בעלויות המחייה שהיא טומנת בחובה. הם עושים את החישוב לטווח הארוך ומבינים שמדובר פה בתוספת משתלמת ולכן מוכנים לשלם את  הפרמייה הנוספת במחיר".

שיפור באיכות החיים

מתי פישביין (צילום: יעל בר פסח)

מתי פישביין, סמנכ"ל השיווק בחברת קרדן נדל"ן, מסביר שיתרונותיה של הבנייה הירוקה אינם רק אקולוגיים, אלא גם תומכים בשיפור איכות החיים של הדיירים: "אלמנטים של בנייה ירוקה מסייעים ליצור סביבת חיים 'ירוקה' ומביאים לחיסכון בעלויות חשמל ומים. עד לפני פחות מעשור, רוכשי הדירות כלל לא ידעו במה מדובר כאשר נאמרו צמד המילים "בנייה ירוקה", וגם היום, השוק הישראלי עדין אינו מחונך לבנייה מסוג זה, אלא נמצא רק בתחילת דרכו בכל הנוגע להבנת המשמעות האמיתית לכיס שלו: חיסכון בחשמל הודות לשימוש בבידוד תרמי במעטפת הקירות וזיגוג חלונות כפול; חיישני תנועה בחניון השולטים בפעולת התאורה ומסייעים במניעת בזבוז חשמל ומביאים לחיסכון של כ-30% בעלויות; חיסכון במים המתקבל כתוצאה מהתקנת מערכת אינסטלציה חסכונית; שימוש במערכת השקיה ממוחשבת ובקרה על דליפות מים מהצנרת הראשית, ועוד".

אבישי בן-חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין, מספר כי החברה מתכננת ובונה פרויקטים רבים על פי תקן הבנייה הירוקה לבנייה 5281. לדבריו, "כשאנו בונים בנייה ירוקה, אנחנו למעשה נשענים על כמה שלבים של תכנון, משלב טרום הבנייה הכולל את תהליכי בחירת האתר, עיצוב הבניין כיוונו והשפעתו על הנוף, ובחירת חומרי הבנייה; עבור בשלב הבנייה הכולל את תהליכי ההקמה והתפעול, מיחזור זבל באתר, מניעת אבק וכדומה, וכלה בשלב גמר הבנייה, במסגרתו חומרים ישנים הופכים למשאבים עבור מבנים אחרים או לפסולת שמוחזרת לטבע.

אבישי בן חיים (צילום: יח"צ)

"בגלל שאנו בונים שכונות שלמות, יש לנו שליטה מסוימת על התשתיות ועל תהליך הבנייה של השכונה כולה, אך חשוב מאוד לזכור שהבניין או אפילו השכונה הם חלק מסביבה עירונית, והיינו רוצים לראות את הרשויות משקיעות יותר בממשקי הקיימות במרחב העירוני, מה שלא קורה מספיק היום.

"אם אנחנו בונים לדוגמה מתקני וחדרי אופניים על מנת לתמרץ את הדיירים להשתמש בהם, כל עוד לא מתוכננים שבילי אופניים, הם לא בהכרח ישתמשו בהם. כמו כן, אף שרוב התב"עות היום מחייבות לעבוד לפי תקן הבנייה הירוקה, לא כולן מחייבות זאת, ויש מקום לתמרץ מבחינה רגולטורית או כלכלית את היזמים שכן בוחרים לעבוד על פיו".

צמצום נזקי העבר

ענת ברשקובסקי, חברת איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות ומנהלת מחלקת תכנון ורישוי בסולל בונה, מסבירה כי הבנייה הירוקה היום ובשנים הקרובות תתמקד בשני נושאים מרכזיים, בעבר ובעתיד: "ההסתכלות אל העבר היא בניסיון לצמצם את הנזקים שגרמנו לסביבה עד היום, בעזרת שימוש בחומרים ממוחזרים וטכנולוגיות של מוצרים בלתי קונבנציונליים, שלא ניתן למחזר אותם, לשימוש בענף הבנייה כמו למשל צמיגי רכב משומשים המשמשים למגרשי המשחקים של הילדים. נידרש לבצע שיקום קרקעות ומחצבות, שיקום מאגרי מים תת קרקעיים, החזרת המשאבים לטבע והחלפת מערכות בזבזניות במשאבים ואנרגיה, במערכות חסכוניות ומתקדמות".

לדבריה, "בהסתכלות קדימה אל העתיד, הכוונה היא להקטנת צריכות האנרגיה, שימוש במערכות חסכוניות מתקדמות, שילוב של מערכות לשימושים שונים והקטנת השימוש במשאבים טבעיים שאינם משקמים עצמם, למשל שימוש באבן טבעית כחיפוי וריצוף מבנים שחייב להיפסק לאלתר. חשוב להפסיק את חישובי ההספקים של המערכות, שכוללים כל כך הרבה רזרבות מיותרות שברובן לעולם לא מנוצלות, וכמו כן להפסיק להשתמש בפלסטיק חד פעמי.

"לצד הקטנת הצריכה שלנו כמשתמשים, יש לצמצם את צריכת האנרגיה של המערכות הבנייניות, על ידי ניצול מיטבי יותר של אנרגיית השמש למשל. עידוד חדשנות בתחום היא קריטית, תוך מתן תמריצים והפחתת העלויות של מוצרים יעילים אנרגטית כך שיוכלו לבוא לידי ביטוי באמת באתרי הבנייה. על כל העוסקים בתכנון, ובפרט יועצי הבנייה הירוקה להתמקד פחות בעמידה בתקנים בלבד, אלא בהובלת שינוי ובלקיחת אחריות על ידי הצגת מגוון האפשרויות הקיימות בשוק למזמיני העבודה".

בית המשפט בחדרה בביצוע סולל בונה (הדמיה: Division 3)

בחברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי מביאים את פרויקט בית המשפט בחדרה, כדוגמה לפרויקט פורץ דרך המתוכנן במבנה כמעט מאופס אנרגיה, ומספק בעצמו את האנרגיה שהוא צורך.

בחברה מספרים כי זהו מבנה ציבור יחיד במינו בישראל שמתוכנן בצורה שמצמצמת את צריכת האנרגיה ב-80% לעומת מקרה היחוס שהוגדר במכרז שהוציא מנהל הדיור הממשלתי.

חברת שיכון ובינוי סולל בונה גיבשה צוותי תכנון וביצוע אשר מבצעים תהליך תכנון אינטגרטיבי שהתמקד בתפקוד המבנה מבחינת צריכת אנרגיה, אך לא פחות חשוב מכך גם בנראות האדריכלית של.

החלופה התכנונית שנבחרה, מספרים בחברה, משלבת חזות אדריכלית מרשימה עם תכנון פסיבי סולארי איכותי, ובנוסף מאפשרת שטח גג גדול ביותר לייצור אנרגיה מתחדשת.

תוכניות בניה אקולוגיות

פרויקט גרנד אביסרור שבשדרות טוביהו בבאר שבע, נבנה על פי תקן ירוק. את הפרויקט מקימה חברת אביסרור משה ובניו בתכנון אדריכלי של טיטו- אומן אדריכלים. ג'קי אביסרור סמנכ"ל בחברת אביסרור משה ובניו מציין כי "זהו הפרויקט המגורים הראשון בבאר שבע שקיבל אישור על עמידה בתקן ירוק של מכון התקנים הישראלי".

לדבריו, "תכניות הבנייה האקולוגיות שהחלו להיות מקודמות בשנים האחרונות רק הולכות ותופסות תאוצה וכוללות פתרונות ירוקים וסביבתיים בתחומים שונים. כך למשל החיסכון באנרגיה בבנייה ירוקה יבוא לידי ביטוי ביותר חסכון בצריכת חשמל על ידי שימוש רב יותר בחומרים מבודדים וזיגוגי חלונות המאפשרים לשמור על הטמפרטורה בתוך המבנים במיוחד בארצנו שיודעת שינויים קיצוניים במזג האוויר בעיקר בעונות המעבר. בנוסף הגדלת החלונות וכניסתו של אור טבעי מביא לחסכון בצריכת חשמל. מבנה תרמי מנצל טמפרטורה נמוכה ומשתמש בקור לצינון הבית במהלך יום חם. בחורף זה עובד הפוך. גובה החלונות ישתנה על פי מיקום הבית לעומת אור השמש וזרימת האוויר וכיון הרוח".

בניה ירוקה גם בהתחדשות עירונית

ירון לוי, מהנדס ראשי של חברת מטרופוליס מספר כי "מתחם מטרופוליס הרצליה, פרויקט הפינוי-בינוי הראשון בהרצליה שנבנה על ידי חברת מטרופוליס, תוכנן ואושר עם דירוג של 2 כוכבים בבניה ירוקה".

לדבריו, "מטרת הבניה הירוקה היא ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים ומתכלים ושמירה על איכות הסביבה. בנוסף לתרומה לאיכות הסביבה הבניה הירוקה תורמת לדיירים בזכות חיסכון משמעותי בעלויות חשמל, חיסכון במים ועוד.

אנו מיישמים בפרויקט אלמנטים רבים של בניה ירוקה, כאשר החשוב שבהם נוגע לאנרגיה: הגדלת פתחי החלונות; בידוד מוגבר בקירות חוץ , בית חכם עם תוספות מיוחדות לחיסכון בחשמל הנותנים אינדיקציה לגבי צריכת יתר במכשירים זוללי חשמל (כגון דוד שמש ומקרר) שמאפשר לדיירים לאתר תקלות במכשירים אלו. בנוסף אנו מתקינים מערכת חימום מים סולארית לקומות נוספות מעבר ל-7 העליונות הנדרשות על פי החוק. בנוסף להתייחסות לצריכת האנרגיה מיושמים גם אספקטים של מים, פסולת, תחבורה וניהול אתר הבניה".

היזם אבי כראל יבנה באילת את מלון בראון 42 מעלות שהינו, לדבריו, גם הפרויקט הירוק הראשון בעיר שנבנה על פי תקן ירוק 5281. זהו פרויקט של עירוב שימושים המשלב קומפלקס של מלון ומגורים (223 דירות בטאבו),  אשר יציע מתקנים משותפים לכל הדיירים לרבות בריכה , חדר כושר, ספא ומתקני מסחר.

כראל מסביר כי תיכנון הפרויקט יהיה בהתאם לתקן בנייה ירוקה: "כך למשל התכנון הירוק יאפשר חיסכון בעלויות השוטפות של המלון ודירות המגורים בעקבות חיסכון באנרגיה ובמים. זאת בזכות הצללות נרחבות במרחבים הציבוריים ובמערכות הזיגוג של הפרויקט. כל הדירות בפרויקט יהיו מבודדות על ידי בידוד תרמי שעומד בתקנים ישראלים על מנת לאפשר נוחות אקלימית בתוך הדירות כך שהצורך של הדיירים במיזוג אוויר יופחת. בנוסף,  הפרויקט ייבנה מחומרים בעלי תו ירוק ישראלי שאופן הייצור שלהם פחות פוגע בסביבה".

מעודד שימוש בתחבורה ציבורית

לדברי רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלי קבוצת רמי צרפתי "בניה ירוקה היא בנייה ידידותית לסביבה, בריאה לדיירים, מעודדת חיסכון חשמל ובמים, מעודדת מחזור פסולת ושימוש בתחבורה ציבורית, שמטרתה היא ליצור סביבה בריאה ונוחה מתוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. בנייה זו מתבטאת בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים ובתכנון שיאפשר חיסכון מקסימאלי באנרגיה".

כך,"במסגרת פרויקט המגורים "צרפתי ברקפות" בראשון לציון בו זכינו, בחרנו לבנות לפי עקרונות הבניה הירוקה. יישמנו בפרויקט כ-10 פרמטרים של בניה ירוקה, בהם שימוש בחומרי בניה, גמר ושלד, כלים סניטריים וריצופים מחומרים בעלי תקן ירוק, התקנת גופי תאורה חסכוניים בצריכת חשמל, בידוד ברמה הגבוהה מהסטנדרט המקובל, מערכות בקרה לניטור ואיתור נזילות ושימוש בחסכמים למניעת בזבוז מים ועוד. אין לי ספק שיישום של עקרונות בניה ירוקה בפרויקט תשפר את תנאי המחיה של המתגוררים בבניין".

פסולת הבניין כמשאב

היבט נוסף של בניה ירוקה, הוא צמצום פסולת הבניין. צביקה דוד סגן נשיא ויו"ר אגף קבלני תשתיות בהתאחדות בוני הארץ מציין כי פסולת הבניין היא אחת הבעיות הסביבתיות הקשות בענף, אולם ניתן להפוך אותה ממטרד סביבתי למשאב.

לדבריו, במשך עשרות שנים עוד טרם הקמת המדינה מרבית פסולת בניין מוצאת את דרכה לשטחים פתוחים, ואדיות, פארקים, יערות, מעבר לקוו הירוק ועוד. התוצאה היא נזקים במיליארדי שקלים ללא פתרון מערכתי כולל ויצירתי הפועל למניעת הנזק הכלכלי והסביבתי.

הפתרון טמון במחזור פסולת בניין ושימוש בתוצרים הממוחזרים לצורך הקמת פרויקטים בתחום התשתיות והבניה במקום שימוש בחומרי מחצבה, אבל בפועל הפתרון הזה לא עובד.

החלטת הממשלה 2927 משנת 2003 באה להגדיר את ראשיתו של תהליך מוסדר לטיפול בפסולת, אולם לאורך כל התקופה מאז החלטת הממשלה בוצעו מהלכים נקודתיים, התגלו יוזמות כאלה ואחרות אולם לא הייתה התגייסות כוללת של הגורמים הרלוונטיים לטיפול בנושא פסולת הבניין.

גופים ציבוריים המבצעים עבודות תשתית, הוא קובע, יכלו לעשות שימוש בכל כמות פסולת הבניין השנתית של ישראל לו רק רצו בכך. אמנם מרבית הגופים ביצעו פעולות חלקיות של הכנסת הסעיפים הדקלרטיביים לשימוש בחומרים ממוחזרים בתוך המכרזים שיצאו על ידם, אולם ניראה כי הכול היה מהשפה ולחוץ, שום דבר מערכתי, שום פעולה עקבית ושוטפת, שום השג הולך וגדל בתחום.

בשום גוף לא נקבעה מדיניות ברורה של שימוש בחומרים ממוחזרים, בשום גוף לא נקבעו יעדי שימוש, לא בוצע מעקב אחר השימוש, לא מונה גורם אחראי לתוצאה.

"יישום מלא של הפיכת הפסולת ממטרד למשאב היא בידינו, הטכנולוגיות והידע קיימים, היזמים  והיוזמות נמצאים כאן, כל שנדרש הוא יד מכוונת המרכזת את הפעילות ומכווינה את כל הגורמים  להתאגד תחת גוף בעל סמכויות שישמש "כמנהלת הטיפול בפסולת"  ירכז את הפעילות ויביא הישגים מדהימים בתוך זמן קצר ביותר", הוא מסכם.

בחברת שמשון זליג מספרים כי גם הם מאמצים אלמנטים של בניה ירוקה. לדוגמה, פרויקט המגורים "מרום זליג" בחולון אשר אוכלס לאחרונה, מאופיין בלובי בגובה של 7 מטרים המשלב קיר בחיפוי תלת מימד באלמנטים מחומרים טבעיים של חברת קריאטרה הישראלית. מדובר בקיר שאריחיו עשויים מאדמה טבעית מעצבת הפנים של הפרויקט, מיכל בדש מדגישה "הבחירה בחומרים בגוונים טבעיים מוסיפה לעיצוב החלל והאריחים עומדים בתקן באופן כזה שניתן ליישם אותם גם בקירות גבוהים. בנוסף, שילוב החומרים הייחודי ושיטת הייצור תורמים לאיכות הסביבה. החומרים מהם עשוי הקיר בלובי הבניין מתמחזרים לחלוטין, חוסכים 90% מהאנרגיה לעומת קרמיקה, חוסכים 92% מזיהום האוויר בייצור לעומת בטון, בעלי בידוד תרמי פי 6 מבטון ובעלי יתרונות רבים נוספים".

בחברה מספרים כי גם בפרויקט "זליג בראשון" נעשה שימוש בבנייה ירוקה באמצעות שילוב בריכות נוי אקולוגיות בשביל הגישה לבניין. הבריכות האקולוגיות אשר מתנקות באופן טבעי ללא שימוש בכימיקליים, מיוצרות על ידי "חברת "עפרה צמחי מים" אשר מתכננת ובונה בריכות נוי טבעיות.

יונית כספי, מנכ"לית משותפת בחברת "שמשון זליג בע"מ" מסבירה כי "שילוב אלמנטים ירוקים בפרויקטי החברה הוא ביטוי לשאיפה להמשיך להיות חדשניים גם כחברה ותיקה, ולהתאים את התכנון והבנייה שלנו לעולם התכנון והשימוש בחומרים חדשים".

התחשבות ביעילות האנרגטית

לדברי האדריכלית טלי דראל ממשרד V5 אדריכלים, "היעילות האנרגטית הפכה בשנים האחרונות לשיקול מרכזי בבחירת חומרי הגמר. אנו לא יכולים להתעלם מההקשר הסביבתי. אנו חיים במדינה חמה בה האקלים מכתיב את הטכנולוגיה בה נשתמש. לא מספיק זכוכיות מבודדות, ברוב הבניינים נתכנן רפפות, חזיתות כפולות או קירות ירוקים ליעילות אנרגטית גבוהה יותר. יש גם את ההקשר הסביבתי הרחב יותר, יעילות אנרגטית תורמת לאיכות הסביבה ומהווה עבורנו אתגר סביבתי אקולוגי."

דוגמא לכך הינה פרויקט "שער רחובות" בפארק תמר רחובות. הפרויקט מתאפיין בטיפול ייחודי ושונה לשני בניינים המחוברים זה לזה – מגדל בן 24 קומות ומבנה שני הצמוד אליו בן 7 קומות. המבנה המשולב פונה לכיכר גדולה מצידו האחד ומן הצד השני אל תחנת הרכבת המרכזית של רחובות. "לבניין הנמוך רצינו ליצר חזית "רכה ואנושית" לכל הכיוונים וכך תוכנן פרט ייחודי של אדניות ירוקות לכל אורך הבניין. קיר ירוק זה מייצר הצללה נעימה גם לשוהים בבניין והופך אותו ליעיל יותר מבחינה אנרגטית. לחזיתות המגדל תוכנן קיר מסך עם רפפות אנכיות. שוב, מדובר בפרט ייחודי שתוכנן כבר בשלבים הראשונים של גיבוש הקונספט העיצובי. פרט זה מקנה למגדל מראה נקי ותמיר ויחד עם זאת נותן את ההצללה ההכרחית, לטעמנו. לכיוון דרום היה חשוב לנו להימנע משימוש בקיר מסך ולכן תכננו חיפוי פח עם חלונות."

לבניין הנמוך מתוכנן גג מגונן לשימוש העובדים במתחם. מהמראה המוריק ייהנו גם כל הצופים עליו, בין היתר דרי המגדלים העתידים להיבנות במתחם תחנת הרכבת (במקום המראה הרגיל של גג מערכות כעור).

דוגמה נוספת לנושא, מספרת דראל, הוא מרכז הספורט המיתולוגי של נצרת עלית שנבנה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ותוכנן במקור על ידי האדריכל נחום זולוטוב. בשנה האחרונה זכה המבנה לחיים חדשים. הוא תוכנן מחדש על ידי האדריכל מידד גנדלר, שותף במשרדV5  אדריכלים, על פי עקרונות הקיימות – Sustainability – מתן חיים חדשים תוך שמירה על הקיים.

"בתכנון המחודש בחרנו להישען על ערכי קיימות ולהפיח חיים חדשים בקומפלקס הישן שהטופוגרפיה באיזור הותירה אותו כל השנים חשוף לעיני כל, כולל את חלקיו המתפוררים ולא בכדי נתפס בעיני רבים מתושבי העיר כמפגע" מסביר האדריכל. "אסטרטגיית התכנון המחודש היתה לתת מקום של כבוד לאדריכלות המקורית ובתוך כך לשחזר ולשמר את הקיים במקום להרוס ולבנות מחדש. יצרנו מעטפת חדשה על בסיס המבנה הקיים תוך מתן אינטרפרטציה עדכנית לעיצוב המקורי. השינוי הבולט נעשה בחיפוי הבטון החשוף בחזית. התבליט המופשט והצבעוני, שפנה לכיוון הרחוב פורק וקיר הבטון המקורי הושטח. בשלב השני כוסתה החזית בלוחות HPL אפורים, לבנים ושחורים, וקירות בעומק החזית נצבעו בצהוב. הגוונים חוזרים גם בצבעוניות החצר והאולמות הפנימיים, והמהלך כולו משווה למבנה חזות עדכנית ותוססת יותר".

פרויקט של ישראלביץ אדריכלים (צילום: עודד סמדר)

ניתן לשלב גם באופן חלקי

ומה במקרים שבהם לא ניתן להקים פרויקט ירוק באופן מלא? לדברי הילה ישראלביץ, מבעלי המשרד ישראלביץ אדריכלים, "הבניה הירוקה הולכת וצוברת תאוצה אך אינה מיושמת באחוז ניכר מהמקרים מטעמים שונים ועם זאת, גם בבניה שאינה נתפסת כירוקה נטו, ניתן לשלב אלמנטים אדריכליים שמטרתם לחסוך במשאבים אנרגטיים כמו למשל יצירת חצרות פנימיות שיוצרות הצללה וסירקולציה של אוויר טבעי וקריר, קירות או תקרות תחרה (משרביה), אלמנט סבכה שמאפשרת כניסה של אוויר ואור ועוד. אחת הטכניקות הפופולריות ביותר בתחום היא בנייה קלה- טכניקה הלקוחה מהאדריכלות  המסחרית באמצעותה בתי מגורים בתוך זמן קצר".

לדברי ישראלביץ, "בשל הביקוש הגובר בשוק הדיור בישראל לפתרונות מגורים מהירים ישנה עלייה בכמות המבנים בהם נעשה שימוש בטכניקות בנייה קלה. המבנים מתבססים על שימוש בחומרי גלם טבעיים כמו עץ ואלומיניום, בנייה בבוץ וטכניקות מהירות המתבססות על יסודות בנייה המיוצרים מראש במפעלים.

"הטכניקה מצמצמת את משך העבודה, דבר המאפשר את צמצום הוצאות הבנייה. כאשר עבודת הבנייה מהירה יותר העלויות תהיינה נמוכות יותר, את צוות העובדים תוכלו לשכור לתקופה קצרה יותר ולצמצם כך את ההוצאות".

זאת ועוד, "בתחום אדריכלות החוץ, קיימים כיום פתרונות מודולריים לחיפוי קיר שבתוכו נשתלו צמחים. זהו פתרון מצויין בפרויקטים בהם יש שטח נתון מצומצם או לאלה שרוצים לקחת את החוויה הירוקה צעד קדימה וליצור גינת ירק אורגנית על קירות הבית עצמם. הקיר עצמו כולל מערכת השקיה חכמה שמשקה באופן אוטומטי ומבוקר את הצמחייה, מנקזת את המים המיותרים לשימוש חוזר ובכך מאפשרת חיסכון אמיתי במים ואנרגיה".

לדברי ישראלביץ, "שימוש במכולות ליצירת בתי או בנייני מגורים נחשב כבר לסיפור הצלחה בערים מרכזיות כמו פריז, לונדון וניו יורק", אומרת ישראלביץ'. "מעבר לאספקט העלות, הן נתפסות כ- Eco-frindly. השימוש החוזרת במכולות שיצאו משימוש בנמלי הים, חוסכות משאבי בניה רבים מבחינת חומרים מתועשים, כוח אדם וכיוב' והן אידיאליות לשימוש גם בתנאי מזג האוויר הקיצוני בישראל שכן הן עשויות מפלדה שאינה ניזוקה. אומנם נידרשות התאמות של בידוד ושאר המערכות, ומבנה המותאם לצרכי הדיירים אך כל אלה כעין וכאפס לעומת בניה רגילה. זאת ועוד, אם עד לפני מספר שנים הם נחשבו כפיתרון אידיאלי לבניה בפריפריה ולמגורי סטודנטים, היום היא מקבלת לגיטימציה גם ליצירת בתי מגורים לאוכלוסיות מבוססות".

לדבריה, "בפרויקטים שלנו אנחנו דוגלים בתכנון שנשען על תפיסה מדברית מסורתית שמקבלת אינטרפרטציה עדכנית המותאמת לימנו. השאיפה היא לייצר מעין נווה מדבר מודרני שלא מתעלם מהאקלים הים תיכוני, אלא רותם אותו ליצירת התאמות להצללות וקירור טבעי של המבנה. כך למשל משרביות שמשרתות את התכנון לא רק ברמה האסתטית אלא גם כערך פונקציונלי אמיתי. ממש כמו בבניה המזרח תיכונית הקדומה, אלמנט הסבכה יוצר חשיפה מאוזנת של אור השמש וסירקולציה של אוויר טבעי שמכניס משב רוח ומקרר ולו במעט את חללי הפנים".

המשרביות, היא מוסיפה, "יכולות להופיע בתצורה ורטיקליות- לינאריות ולשמש כקיר, או לחלופין לבוא לידי ביטוי כאלמנט חזרתי בתקרה בנויה המשמשת כפרגולה. אופן יישומן הוא פועל יוצא של שקלול האקלים באזור וכיווני האוויר ביחס לתכנון החצר והפנים".

טוב לדעת
נגישות