Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

צדק צדק תרדוף

משרד עוה"ד רון ברנט ושות' ידוע אמנם בבולטות הארצית שלו בתחומי הנדל"ן וההתחדשות העירונית אך מתברר כי מעת לעת מלווים במשרד "בשביל הנשמה" תיקים המעלים סוגיות עקרוניות של זכויות אדם בישראל

היועץ המשפטי שלכם

עו"ד רון ברנט | צילום: פאול אורלייב

תיקים אנושיים בהם מתקומם חוש הצדק של המשפטן. כך מגדיר עורך הדין החיפאי הוותיק רון ברנט, בעלי משרד עוה"ד רון ברנט ושות', את תיקי זכויות האדם בהם עוסק משרדו מעת לעת. בימים שבשגרה עוסק  המשרד במגוון תחומי המשפט האזרחי-מסחרי תוך התמחות בתחומי מקרקעין ומיסוי מקרקעין, עסקאות פינוי בינוי, עיבוי בינוי, תמ"א 38 ותכנון ובניה. בנוסף, מתמחה המשרד בייצוג רשויות מקומיות בהליכים בבית משפט בערכאות השונות בקשת רחבה של נושאים. המשרד אף ידוע כ"סוגר העסקאות" ("closer") המשמעותי ביותר בחיפה והצפון.

אחד מהמקרים האחרונים אותם מוביל המשרד בכל הקשור לזכויות אדם נוגע לסיפורה של עובדת זרה מהפיליפינים המטפלת מזה 11 שנה בקשישה כבת 96. הטיפול המסור ודאגת אין הקץ של המטפלת הזרה לא נעלמו מילדיה של הקשישה וכאשר ביקשה המטפלת להביא ארצה לביקור את בעלה אותו לא ראתה זמן רב, הם החליטו לסייע לה. הם כמובן לא ידעו שהבקשה הפשוטה הזו הולכת להפוך לסאגה משפטית של ממש.

"ראשיתו של הסיפור בפנייתה השגרתית של האישה למשרד הפנים בבקשה לאשר ביקור של חודשיים לבעלה אותו לא ראתה מזה שש שנים", מספר עו"ד ברנט המוביל את התיק מראשיתו. "כאן העניינים החלו להסתבך והמטפלת וילדי הקשישה הופתעו לגלות כי הבקשה סורבה,  ושיותר מכך לא צורפה לסירוב שום החלטה מנומקת. פניות נוספות לא הועילו וכאן אנו נכנסנו לתמונה בהתנדבות. הדבר הראשון אותו עשינו היה להגיש ערר פנימי למשרד הפנים על החלטתו השרירותית. לשמחתנו הערר התקבל ועד מהרה התבשרנו שביקור הבעל אושר אך למרבה הצער השהייה בארץ נקצבה ל- 14 יום בלבד. בלית ברירה פנינו  לבית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל בירושלים. בית הדין קבע שעלינו לצרף את הבעל כצד לערר, ולשם כך להחתימו על תצהיר וייפוי כח. הגשנו בקשה לעיין שוב בהחלטה ובתגובה מחק בית הדין את הערר."

אבל מה הבעיה, גם שבועיים זה משהו, לא?

"זו בדיוק הטעות של בית הדין. הם סבורים ששבועיים הם פרק זמן סביר לביקור אך הם אינם מבינים שממקום מגוריו של הבעל, 15 שעות נסיעה ממנילה, ייקח לו מספר ימים להגיע לישראל תוך הוצאה כספית עצומה. לאחר מכן מצפים ממנו לעשות את כל התהליך היקר והמסורבל הזה בדרך חזור וכל זאת בשביל שבועיים בלבד."

מה בעצם מניע את הסירוב של משרד הפנים?

"הם חוששים שהבעל ירצה  להשתקע כאן, אך אין בכך כל היגיון.  הרי מה זה משנה אם הוא יגיע לכאן לשבועיים או לחודשיים. על פי הטיעון הזה הוא בכל מקרה יוכל להיעלם בישראל ביום הראשון בו יגיע לארץ ולהפוך למהגר עבודה כך שהנחת העבודה שלהם מוטעית מיסודה. יתירה מכך הוכחנו למשרד הפנים כי הבעל מחזיק בבית ועסק בפיליפינים וכן הבהרנו כי משפחת הקשישה כה אסירת תודה למטפלת עד שהם מוכנים אפילו להפקיד ערבות כספית בסכום גבוה להבטחת יציאתו של הבעל מן הארץ. חרף כל זאת משרד הפנים עומד בסירובו."

אז היכן עומד התיק עכשיו?

"בית הדין לערעורים החליט למחוק את הערעור שלנו ונאלצנו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט מצידו ביטל את מחיקת הערר של בית הדין לעררים ואף החזיר אותנו אליו נוכח העובדה כי הערר נמחק טרם סיום התקופה בה ניתן לצרף את התצהיר מטעמו של הבעל."

"הגשנו לבית הדין בקשה שנייה לפטור את הבעל מהצטרפות לערר והמדינה מטעמה הגיבה שוב כי היא מתעקשת על כך  תוך הסתמכות על פסיקה לא רלוונטית בנושאי "איחוד משפחות". עד כה לא עלה בידינו להגיע להסכמה עם משרד הפנים לגבי הארכת הביקור ואנו ממתינים עתה להחלטת בית הדין. כמובן שהכל יהיה רלוונטי לאחר שוך הקורונה אך לגוף העניין יש לנו סיפוק רב בכך שכבר הצלחנו להיטיב במשהו את מצבה של העובדת."

מה התובנה האישית שלך מכל הסיפור?

"אני מאמין שאם המדינה החליטה להפקיד את גורלם של זקניה, מייסדי הארץ, בידי העובדים הזרים יש לתת להם זכויות אנוש בסיסיות. מדינה שלא עושה כן ומתאכזרת לאותם עובדים שומטת מתחת רגליה את ערכי האחווה, המוסריות והשוויון בין בני האדם עליהם מתבססות כל המדינות הדמוקרטיות. בנוסף, לנו כעורכי דין, יש חובה מוסרית להפעיל את הכלים המשפטיים שבידינו והכישורים בהם ניחנו על מנת להיאבק למען המקופחים ולא רק על מנת להשיא תשואות ללקוחותינו ולעצמנו."

טוב לדעת
נגישות