Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים חדש באתר: מגזין 'הירוק החדש' - כל הפרטים על תעשיית הקנאביס הרפואי בישראל. לחצו כאן

על טכנולוגיות וחומרים חדשים

האם שיטות הבניה החדשניות והחידושים הטכנולוגיים שנכנסים לענף הביצוע יהיו בעלי השפעה על מחירי הנדלן וכיצד?

עבודה באתר בשיטת ICF (צילום: ICF ITALIA)

לאחרונה פרסמה הלמ"ס כי משך הבנייה למגורים בישראל התארך בשש השנים האחרונות – מ-25 ל-31 חודשים, דבר שבהחלט תרם להתייקרות מחירי הדירות בשנים האחרונות, בשל עליית תשומות הבניה של הפרויקט. עוד  לפני שמגיע שלב הבניה יש את שלב אישור הפרויקט וכאשר מדובר בהתחדשות עירונית לעתים הדבר לוקח אף  זמן רב יותר.

לדברי גורמי מקצוע בענף הבניה הסיבה העיקרית להתארכות זמן הבניה בשנים האחרונות היא בעיית כוח האדם בכלל וכוח אדם מקצועי בפרט. עם זאת, כיום כבר קיימים בשוק הבניה בישראל טכנולוגיות וטכניקות חדישות במיוחד בכל אחד משלבי התכנון והקמת הפרויקט: מרמת תכנון הפרויקט והלוגיסטיקה, ייצור החומרים וחלקי הבניין ברמת השלד והגמרים וחלוקת העבודה באתר הבניה, המביאות לקיצור משמעותי בתהליכי הבניה.

שדרוג לשיטות חכמות

יעל דקל (צילום: יח"צ)

חברת אפגד בנייה מביאה שיטת בניה הנהוגה בעולם מזה מספר שנים הנקראת ICF. יעל דקל, מנכ"לית אפגד ICF: "שיטות הבניה הקונבנציונליות בישראל מיושנות ולמעשה לא בוצע בהן שינוי מהותי מזה שנים רבות. לכן, אין ספק ששדרוג לשיטות חכמות ומתקדמות טכנולוגית, הוא צו השעה המתבקש בעיקר בענף הסובל ממחסור בעובדים. לאחר שנים, הגיע הזמן שראשי הענף יתחילו לאמץ טכנולוגיות חדשות, שיטות בנייה מתקדמות שיזרזו את משך הבנייה, ייעלו את התהליך ויוזילו את המחירים".

לדבריה, "יש כיום בשוק הנדל"ן העולמי והמקומי, שיטות בנייה מהירות יעילות ואיכותיות, אשר חוסכות במשך בניית השלד והגמר בכ-30%  וכן, מבטלות את הצורך בשימוש בכלים מורכבים, תוך ייעול קצב הביצועים של צוות העובדים. בנוסף, לא דרושה הכשרה מקיפה וארוכה וקל להשיג מיומנות גבוהה של העובדים בפרק זמן קצר, בייחוד מכיוון שחלק מהבניה נעשית עוד במפעל בהתאם לצורכי הפרויקט ומורכבות באתר בתוך שעות".

"אם רוצים לגרום להוזלה של מחירי הדיור או לפחות להתחיל לרסנם, דרך המרכיבים שציינתי אפשר בהחלט לקבל החלטה שתוריד את המכסים על יבוא חומרים, ניתן להתחיל בתהליך להכשרת עובדים והקניית מיומנות בנייה מתקדמות וטכנולוגיות חדשות וחדישות, ובכלל להצעיד את הענף לעתיד כשעל הדרך מצליחים להוזיל את מחירי הדיור. מעבר לשיטות חכמות ומתקדמות טכנולוגית, שימושי בחומרים חדשניים הוא צו השעה המתבקש, בעיקר בענף הסובל ממחסור בעובדים והמתארכות משך הבנייה הגוררים עימם התייקרות מיותרת במחיר הסופי". טוענת דקל.

שיטת ICF מבוססת על שימוש בתבניות המורכבות מלוח פנים ולוח חוץ עשויים פוליסטירן מוקצף ובניהם גשר פלסטיק. הרווח שנוצר בין שני הלוחות משמש ליציקת הבטון והלוחות נשארים ומהווים בידוד טרמי פנימי וחיצוני למבנה. לאחרונה החלה השיטה להשתלב בתחום ההתחדשות העירונית.

מהם יתרונותיה של השיטה?
דקל: "השיטה ירוקה. למערכת  ICF ערכי בידוד הגבוהים פי 10 מהבניה הקונבנציונאלית (בלוק שחור) פי 4 ממבנה מבטון קונבנציונלי ופי 2.5 מבלוק לבן. התוצאה היא חסכון בהוצאות אנרגיה. השיטה מהירה וחוסכת במשך בניית השלד והגמר כ-30%  וכן, נחסך הצורך בשימוש בכלים מורכבים וקצב הביצועים של צוות העובדים מתייעל. התבניות מגיעות לאתר הבניה בהתאם לצורכי הפרויקט ומורכבות בתוך מספר שעות. בזכות כך האתר נשאר נקי ואסתטי מכיוון שפסולת הבנייה מעטה ויש חסכון בעלויות פינוי הפסולת. השיטה מתאימה מאד לשימוש בפרויקטים הנבנים בתוך שכונות מאוכלסות, כמו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

"שיטת ICF משפרת את עמידות המבנה לרעידות אדמה. באמצעות התבניות ניתן לבנות קירות בעוביים שונים – כולל חלוקת פנים, קירות חוץ וקירות ממ"ד על פי תקן".

ומהם היתרונות של השיטת בבנייה בתמ"א?
"בכל הקשור לתוספות למבנה קיים (עיבוי בינוי – תמ"א 38\3) יש כאן יתרון למתכנן ולקבלן המבצע. קיצור משך הבניה של השלד והגמר ב-30% הוא משמעותי לאיכות חייהם של הדיירים. בכל הקשור לניקיון האתר הפחתה משמעותית של הפסולת ללא שאריות מקלה בודאי על הדיירים אשר ממשיכים להתגורר במבנה".

"לבנייה בשיטה יתרון נוסף בכך שדרוש שטח התארגנות מינימלי באתר וככל שמדובר בשמירה על איכות חייהם של הדיירים שעדיין מתגוררים בבניין הרי זה משמעותי. מבחינת עבודות הגמר, הנחת התשתיות והגימור הדיירים יכולים "לישון בשקט" – אלו מתבצעות בתהליך שקט ובאופן עדין ונקודתי", היא מסכמת.

דרוש חזון לעידוד חדשנות

מיקי זיסמן (צילום: יח"צ)

מיקי זיסמן, מנכ"ל חברת קרדן נדל"ן, מגדיר את האתגר ומבקש לבחון את התנעתו של מהלך לעידוד לחדשנות בעולם הבנייה והנדל״ן. "ישנו צורך בהתנעת מהלך שיחולל פיתוח חדשנות בעולם הבנייה והנדל״ן. יש להתחיל בגיבוש חזון ממנו ניתן יהיה לשרטט מפת דרכים להמשך".

מדוע נדרש לעודד מהלך שיעודד ויפתח חדשנות בעולם הבנייה והנדל"ן?
"היום השימוש הוא בשיטות וטכנולוגיות ״עתיקות״. ההאצה הטכנולוגית של העשורים האחרונים פסחה על עולם הבניה וזה אבסודר בעיני. ישנה היום תלות מוחלטת בכוח אדם מקצועי וטכני בתחומים שאינם נתפסים אטרקטיביים בכל שרשרת הייצור. עולם הבנייה אינו מנצל את היכולות המלאות של האוכלוסייה. אחת הדוגמאות המובהקות לכך, היא "עולם גברי". הענף פוסח על כ- 50% מהאוכלוסייה. בנוסף, עם השנים נעלם לחלוטין החינוך הטכנולוגי כחלופה ראויה במסגרת המיצוב החברתי והתעסוקתי", מסביר זיסמן.

"לחברה האנושית צרכים מתפתחים במהירות, להם נדרש מענה בתחום הנדל"ן, בעוד שעולם הנדל״ן עובד More of the same. פרויקטי בנייה הינם עתירי משאבים טבעיים בעידן בו משאבי הטבע נעשים יקרים ונדירים יותר ויותר. ענף הבנייה נתפס כ "Low-Tech" בכל הקשור לניהול ולאיכות -עמידה בלו"ז, תקציב ואיכות המוצר. הדבר גובה מחיר אנושי גבוה מדי שנה בתאונות העבודה. מדובר בתחום המשווע לבסיסי מידע אמין בזמן אמת לצורך קבלת החלטות".

"זוהי תעשייה שמהווה נדבך מרכזי בפיתוח כלכלי לאומי ועולמי", אומר זיסמן. "אימוץ של טכנולוגיות ומוצרים מתחומים אחרים והטמעתם בעולם הבנייה יכולים להביא להגברת הבטיחות באתרי הבנייה ולשמירה על חיי אדם, ותוך כך לחסכון והתייעלות כלכלית – תחום הבנייה הינו תחום עתיר משאבים ונתפס כבזבזני, לכן אימוץ ו/או פיתוח טכנולוגיות שיביאו לחסכון (קיצור זמני ביצוע, שיפור איכות הביצוע והקטנת עלויות אי איכות) וכתוצאה מכך הוזלת עלויות/הגדלת שולי רווח הינם מטרה ראויה" הוא מוסיף.

"בהיבט החברתי, אימוץ טכנולוגיות ושיטות חדשות ובכלל זה החייאת מסלולי ההכשרה הטכנולוגית, יובילו לאפשרות לשילוב ואינטגרציה של אוכלוסיות שהיום מודרות מעולם הבנייה והנדל״ן. מדינת ישראל תלויה היום בכוח אדם טכני ממדינות זרות, ויש צורך לשאוף לעצמאות וחופש פעולה".

זיסמן מדבר על הקמת מרכז לחדשנות בעולמות הבנייה והנדל״ן שמטרתו אימוץ ופיתוח טכנולוגיות, שיטות וכלים מתקדמים שיפעל במתכונת של חממה טכנולוגית וייצר מסה קריטית של ערכים מוספים("הפרעות") בשכבות שונות של עולם הבנייה והנדל"ן שיגרמו ל"הפרעה" שתביא לשינוי חברתי וכלכלי משמעותי.

אימוץ תקינה זרה

גלית אגרנטי, יו"ר תא חומרים באיגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות אומרת כי בשנים האחרונות, מוביל מכון התקנים תהליך של אימוץ תקינה זרה (אירופאית) "אנחנו כותבים בארץ תקנים חדשים בבניה כל הזמן, וכל תקן מחייב ועדת מומחים שלוקח לה זמן לכתוב אותו. חשוב להבין שיש כל כך הרבה תחומים חדשים, לכל חומר בניה חייב להיות תקן וכל עוד אין תקן, אנחנו לא יכולים בארץ לעבוד עם אותו חומר. המומחים היושבים בועדות התקינה, עושים זאת בהתנדבות ובפועל אין מספיק מומחים בארץ בשביל זה, ולכן הרצון הוא "לייבא" את התקנים as is מאירופה. זהו מהלך חשוב ותהליך ארוך שיש לפתור סטטוטורית".

"עולם הבניה הוא עולם קונבנציונלי ושמרני. תהליך הבניה מלווה בליקויים, מעורבים בו מתכננים, קבלנים, קבלני משנה ועוד. כשאנחנו רוצים לבנות קיר מחומר בניה חדש, אנחנו עלולים להגיע למצב שהוא לא מתאים למשל לצנרת או לשקעי החשמל, או שהדבק של הקרמיקה לא נדבק אליו. בכל בניין יש ליקויים, ולא רק בארץ, אלא בכל מקום. ברור שאם יש חומר חדשני ויתגלו ליקויים, הוא יחשב למקור הליקוי, אפילו שזה לא בהכרח נכון, ויהיה קשה מאוד להתמודד עם טענה זו", אומרת אגרנטי.

"לכן, היום מרבית החדשנות בבניה באה לידי ביטוי בעיקר ברמת הגימור. זהו הדבר היחיד שרוכש הדירה רואה בעיניים ולכן בזה הוא מבקש להשקיע. הוא רוצה ברז אחר, קרמיקה אחרת, אבל הוא אף פעם לא יגיד: "אני רוצה את הבטון הכי חדשני" ולכן אין לחץ מצד הצרכנים להכניס חידושים לאלמנטים שהם פנימיים ולא רואים אותם", מסבירה אגרנטי.

"יחד עם זאת, בשנים האחרונות, דווקא העולם של הבניה הירוקה מכניס חדשנות לענף הבניה כי פתאום מתחילים להסתכל בעין ביקורתית בכל הקשור לפגיעה בסביבה וכחלק מהמודעות ההולכת וגוברת, התחילו להכניס חדשנות בחומרי בניה בלתי נראים לעין, כגון בידוד טרמי ובידוד אקוסטי". כך אגרנטי. "בגלל התקן של הבניה הירוקה, הרף עולה, הדרישות יותר מחמירות בקשר לבידוד והוא קשור לכל השכבות של האלמנט ואז יש את הצורך להסתכל על איכות הבידוד של הקיר הפנימי, של האבן של הטיח וכו'… התקן לבניה ירוקה מאוד מעודד את השימוש בחומרים יותר ידידותיים לסביבה ויותר איכותיים גם מבחינת המשתמש, ודברים אלו קשורים יותר לפנים, לחומרי הבניה ופחות לקרמיקה או לכלים הסניטריים הנראים לעין. יש המון דגש על נושא זכוכית מבודדת יותר, אפילו איך היזם ינקז את המבנה. התקן אמנם נמצא בחיתוליו בארץ אבל כן מתחילה להיות התעניינות מצד רוכשי הדירות", אומרת אגרנטי.

"כמו שיש דירוג אנרגטי לרכב או מוצרי חשמל, בשנים האחרונות יצא תקן של דירוג אנרגטי לדירות וכל אדם פרטי יכול להוריד תוכנה שהיא חינמית שמומנה על ידי המשרד לפיתוח הסביבה ובחצי שעה יכול לקבל את הדירוג האנרגטי של הדירה שלו בהתאם לתקן הישראלי והוא גם יכול לראות אילו אלמנטים הוא יכול לשפר את הדירה שלו כדי להעלות את הדירוג האנרגטי של הדירה שלו למשל שינוי מערכת זיגוג, לשנות את צבעי החיפוי, טיח טרמי, מערכות אוורור, מיקום חלונות. התכונות מסוג זה בעצם מאפשרות למשתמש הסופי להיות שותף לקבלת ההחלטות בנושא החומרים שאיתן ישתמשו לבניית הבית שלו. ככל שאנשים יכירו את התוכנות הללו, כהם ילכו לקנות דירה מקבלן- הם ישאלו מה הדירוג של הדירה וידרשו אלטרנטיבות אפילו בתשלום כדי לשדרג את הדירה", היא מסכמת.

הרוב עדיין לא מתועש

יגאל גוברין (צילום: יח"צ)

יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות קובע כי "בפרויקטים רבים מדי בישראל הבנייה עדיין לא מתועשת מספיק: כיום, יותר מ–50% מהבנייה היזמית בישראלית לא נעשית בבנייה מתועשת אלא בבנייה מסורתית, משמע — בלוק אחר בלוק. בנייה מתועשת משמעותה קודם כל לבצע את מירב העבודות על ידי שימוש באמצעים מתועשים, דוגמת טיח מוכן מראש, תבניות ליציקת בטון במקום קרשים ודיקטים, שימוש באלמנטים יצוקים מראש, הרחבת השימוש בציוד לסוגיו ועוד.

שימוש נרחב בבנייה מתועשת יוכל לקצר את משך הקמת בניין בשליש — כחצי שנה עד שמונה חודשים. יש כבר הוכחה היסטורית לכך שאפשר לקצר את הליכי הבנייה: בגל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, משרד הבינוי והשיכון ידע לתמרץ יזמים וקבלנים, והצליח להביא לכך שבניינים נבנו בתוך פחות משנה. אם בשנות ה–90 זה היה אפשרי, אין סיבה שעם ההתפתחות הטכנולוגית במדינה כמו ישראל לא תהיה גם בנייה מתועשת".

לשדרג את המנופים

אריק טובול (צילום: יח"צ)

אריק טובול, סמנכ"ל הנדסה בקבוצת גבאי: "השוק ישראלי מוצף במנופים ישנים – כ-40% מהעגורנים הפעילים בישראל הם בני יותר מ-30 שנה, ולכן הטכנולוגיה שלהם הרבה פחות מתקדמת והעבודה נעשית באופן איטי יותר. לאחרונה התחלנו לייבא דגם חדש של חברת העגורנים לינדן קומנסה הספרדית. יתרונו העיקרי של דגם זה הוא בכך שביכולתו להעלות ולהוריד משאות במהירויות העולות עד 70% יותר מהר מעגורנים אחרים, דבר החוסך זמן באופן משמעותי ומעלה את תפוקת העבודה היומית בהתאם. גם למנופאי העבודה בעגורן כזה נעימה יותר שכן הטיפוס נוח בהרבה ותא המפעיל מרווח יותר".

"כחברה שגם מבצעת, מעולם לא רכשנו מנופים ישנים בשוק, אלא הבאנו חדשים מחו"ל. פרויקט היה נפתח עם מנוף חדש – שאחר כך היה מועבר לעוד כמה פרויקטים. היום אנחנו מתחילים להחליף את צי המנופים כולו. לדעתי צריכים לעשות בתחום הזה פינוי-בינוי. להוציא את העגורנים הישנים – משנות ה-70 או שנות ה-80 – ולהכניס חדשים, במיוחד נוכח העובדה שמנוף חדש עולה בסך הכל כ-30% יותר ממנוף יד שניה, או מכזה שנמכר בשביל ברזל".

שימוש במספר מנופים באותו אתר הבניה, מקצר גם את זמן הבניה. בעבר במסגרת תמ"א 38/1 היה ניתן להכניס רק מנוף אחד לאתר בניה,. עם זאת לאחר שנכנס תיקון 2 לתמ"א 38 וניתן היה לקדם תהליכים של הריסה ובניה גם בתוקף התמ"א, השטח הפך פנוי יותר ובחלק מהמקומות ניתן להכניס יותר ממנוף אחד לאתר.

אחת החברות הראשונות שהכניסה  שני מנופים לאתר הניה ובכך הואץ תהליך הבניה היא חברת רינובו, הבונה פרויקטים של עיבוי וחיזוק באמצעות תמ"א 38  בהרצליה ורעננה. החברה החליטה לפנות את הדיירים מהבניין, להרוס חלקים ממנו ולבנותם מחדש. פינוי הדיירים מהבניין גם במסגרת תמ"א 38/1 מאפשר לבצע שיפוץ בדירות הקיימות, כפי שמבצעת החברה למשל בפרויקט תמ"א 38 ברחוב השרון ברעננה.

דוד פרז מנהל הפרויקטים של חברת רינובו מרחיב על היתרונות של טכניקה זו:  "הבניה עצמה נעשית באמצעות תבנית מודולרית המקצרת את זמני ההקמה. זמן הקמת שלד הבניין מתקצר משמעותית  מכ-14 חודשים ל-5-6 חודשים. מדובר בפחות מחצי מהזמן שלקחה הבניה בשיטות הישנות. מאחר והבניה מתקצרת, הדיירים מתאכלסים מהר יותר בבניינים החדשים ועלויות היזם מצטמצמות משמעותית. הדבר מתגלגל גם בסופו של דבר להורדת מחירי הדיור".

אליאב אסייג, מנכ"ל חברת רינובו מציין: "באמצעות השקעה נכונה במספר מנופים, פינוי הדיירים ושימוש בתבניות מתכת, אנו מקצרים משמעותית את זמן העבודות באתר. הבניה היא איכותית יותר ובכך אנו חוסכים ממאות אלפי שקלים ועד מליוני שקלים בעלויות הבניה".

שימוש נרחב במגזר הכפרי

הרחבות של שכונות ובתים חדשים בקיבוצים ובמושבים נבנות בשיטת בנייה מודולרית. בהתיישבות הכפרית הבינו כי זהו פתרון הדיור המתאים ביותר עבורם. חברת ישראמרין מקימה פרויקטים להרחבות בקיבוצים ובמושבים בשיטות שונות. השכונות המונות עשרות בתים למגורים, נבנות בשיטות בנייה מודולרית חדשניות איכותיות ומבודדות, המבוססת על קירות מבטון ופלדה עם גג רעפים וממ"ד ובשיטת ICF.

הבתים בפרויקטים בקיבוצים נבנים באמצעות קו ייצור של קירות בטון. שיטה זו מאפשרת בניית קירות בטון מודולריים רב שכבתיים הכוללים בטון, פלדה וחומר מבודד. הבידוד התרמי של הקירות מסייע בייצור בתים אקולוגיים וחסכניים באנרגיה. רצפת המבנה 'קונבנציונאלית', ויצוקה על יסודות בטון. גג המבנה יכול להיבנות במגוון צורות וחומרים, החל מבטון, דרך בט-קל, גגות רעפים כפי שנעשה בחלק מהפרויקטים, גגות קלים, גגות מבודדים ועוד.

הבנייה של חברת ישראמרין, בקיבוצים, כוללת עשרות בתים, בכל שכונה, במבנים חד קומתיים חד או דו משפחתיים, כולל ממ"ד וגג רעפים, הבתים במגוון גדלים של 80-140 מ"ר, כל בית + מרפסת. פרויקט מסוג זה, מספרים בחברה, מוקם בזמן קצר מאוד יחסית, ודאי אל מול הבנייה הקונבנציונאלית.

עמוס נחום-מנכ"ל חברת ישראמרין: "פרויקט הבנייה המודולרית בקיבוצים תופס תאוצה, יותר ויותר קיבוצים ויישובים כפריים ברחבי ישראל רואים בבנייה המודולרית פתרון המתאים ביותר לצורכיהם. בשנת 2018 סיימה החברה בניית פרויקטים בקיבוצים חוקוק, שער הגולן ועין גב, וכעת בונה פרויקטים נוספים בבית זרע, חצרים, ובקטורה. הבתים בקיבוצים נבנים באמצעות קו הייצור המודולרי במפעלי החברה, המבטיח ייצור קירות איכותיים בתנאי בקרה במפעל, העומדים בתנאי האקלים השוררים באזור ועמידות לאורך זמן. הבתים נבנים בתקופת זמן קצרה מאוד יחסית. אנו גאים להיות שותפים בהגשמת חזון הצמיחה הדמוגרפית ולסייע בהרחבת היישובים בהתבסס על הניסיון שלנו ומיטב האמצעים העומדים לרשותנו לביצוע רחב היקף בתחום".

מחקר לבדיקת היתרונות והחסמים

חברת איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, הפרופסור רחל בקר, היתה בעבר האחראית על הבדיקה של שיטות בניה חדשות במדינת ישראל וכיהנה שנתיים כראש המכון הלאומי לחקר הבניה בטכניון. בקר מרכזת כעת מחקר בנושא תיעוש הבנייה באמצעות בניה מודולרית עם יחידות תלת ממדיות מוגמרות במפעל. המחקר מבוצע בהזמנת משרד הבינוי והשיכון ובמימונו.

"המחקר עליו אנחנו עובדים היום, עוסק בהיבטים אדריכליים, הנדסיים, טכנולוגיים וכלכליים של בניה מודולרית עם יחידות תלת מימדיות מוגמרות במפעל. המחקר מבוצע על ידי צוות חוקרים מהטכניון בשיתוף עם צוות אדריכלים, מהנדסים וכלכלנים פעילים בענף הבניה, וצפוי להסתיים באוגוסט 2019. המטרה שלו היא לבחון את האפשרות להסב חלק משמעותי מהבניה למגורים על סוגיה השונים, לטכנולוגיה מתועשת".

"היתרונות העיקריים של הטכנולוגיה הנדונה כוללים: זירוז מהותי של תהליך הבניה, תוך כדי הפחתה ניכרת בכוח האדם באתרי הבניה והגברת הפריון, הפחתה במשך השהות והעבודה באתרים, הגברת בטיחות העובדים והפחתה ניכרת של תאונות העבודה, והפחתה ניכרת של ההפרעה הסביבתית באתר הבנייה. הקמת מפעלים לבניה מודולרית תוביל גם להפחתה ניכרת של פסולת הבניה ולשיפור מהותי באיכות הבניה. המהות של הבניה בצורה הזו, היא הסבה כמעט מוחלטת של כל העבודות שעד כה היו מבוצעות באתר בניה, למפעל, בין אם מדובר בבטון או פלדה. כל מה שנשאר לעשות באתר אלו פעולות הרכבה פשוטות שיבוצעו בתהליך מהיר וברמת בטיחות גבוהה ביותר. הדבר יתרום גם לירידה משמעותית בתאונות העבודה", מסבירה בקר.

"כמובן שמדובר בבניה רוויה. בניה נמוכה מהסוג הזה כבר מבצעים בארץ, אם כי בשוליים כשמדובר בבנייה למגורים. הכוונה בסופו של דבר "לייצר" במפעל יחידות עבור בניינים גבוהים. בשלב ראשון בני 10 עד 20 קומות, אך בסופו של דבר גם בני 30-40 קומות, בדומה למה שמבוצע כבר היום בארה"ב, אירופה וסינגפור. בניה בשיטה זו היא צעירה גם בחו"ל, כאשר בעולם המאמרים הראשונים שמלמדים על שימושים כאלו בבנייה גבוהה, פורסמו במהלך השנים 2010-2015. נכון להיום, על אף היתרונות הברורים, ישנם מגבלות וחסמים שצריך להתגבר עליהם, וזה אחד הדברים שאנחנו בוחנים במחקר שלנו", מסכמת בקר.

לוחיות טגו בירץ' SYPLY ליציקות

חברת בדפורד איכות בע"מ היא היבואנית הבלעדית לוחות SYPLY הרוסית. דוד כץ, מנכ"ל משותף עם ערן סוויסה, קובע כי החברה משתמשת בכל השכבות בלוחות רק בבירץ' איכותי ללא ערבוב בסוגי עץ אחרים שבד"כ רכים יותר ועלולים לגרום לכך שהיציקות יהיו עם גלים.
כמו כן, הוא מרחיב, בלוחות נעשה שימוש בדבק WBP איכותי, ציפוי הטגו פילם מתוצרת גרמניה ואין אפשרות שהכתוביות של הטגו יעברו ליציקות הבטון.
לדבריו, בשימוש נכון ניתן להשתמש בלוחות SYPLY עשרות פעמים.
לדברי כץ, "חברת בדפורד איכות מייבאת גם קורות H20 שנקראות בענף קורות צהובות ברמה גבוהה ביותר".

לשאלות ניתן לפנות:

ערן סויסה – 05223224490, דוד כץ – 0522522781

טוב לדעת
נגישות