Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

"עלייה משמעותית בפניות לגירושין עם תום סגר הקורונה"

עו"ד מתת פלסנר, העוסקת בתחום דיני המשפחה והגירושין למעלה מ-20 שנה, הינה בעלת משרד מוביל בתחום. בתקופת הסגר בגל הקורונה הראשון היא ועורכות הדין במשרדה לא הפסיקו לעבוד: מבקשות להפחתת מזונות, הורים שהפרו את חלוקת זמני השהייה ולא שעו להוראות משרד הבריאות ופניות בתחום של אלימות במשפחה

עו"ד מתת פלסנר| צילום: עמיר צוק

בתקופת הסגר שליווה את הגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל, הטלפונים במשרדה של עורכת הדין והמגשרת מתת פלסנר, לא פסקו לצלצל. עו"ד פלסנר היא בעלת משרד עו"ד מוביל בתחום דיני המשפחה והגירושין. האתגרים החדשים הרבים שהציבה מגפת הקורונה בפני ההורים הגרושים ואלו הנמצאים בהליך גירושין היו רבים מספור. "הקורונה יצרה אתגרים רבים חדשים שבחלקם טרם נתקלנו בעבר", אומרת פלסנר, "עבדנו סביב השעון כדי לתת מענה לכל לקוח".

עו"ד פלסנר עוסקת בתחום מעל 20 שנה, כשבמשרדה שהוקם ב-2006 עובדות חמש עורכת דין ומנהלת משרד, "במשרד צוות נחוש המסור לתחום דיני המשפחה והגירושין", מעידה פלסנר. "אנחנו עוסקות בתחום מאתגר שכולו דיני נפשות ומחייב שילוב של תבונה ורגישות ועבודה מהלב והנשמה. עבורי העיסוק הוא שליחות של ממש שאני עושה באהבה רבה".

עו"ד פלסנר הינה בוגרת תואר במשפטים וניהול מאוניברסיטת תל אביב, היא לימדה בעבר באוניברסיטת הרווארד, שם קיבלה תעודת הצטיינות על הוראה בשנת 2005, הייתה חברה בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א והינה מרצה מבוקשת בתחום עיסוקה. בעבר אף הקימה את "הרמוניה – הבית לגישור", שם לימדה קורסי גישור משפחה מתקדמים והכשירה מגשרים.

מה הייתה הבעיה הנפוצה ביותר בה נתקלתן בתקופת הסגר?

"באותה תקופה העבודה במשק הצטמצמה משמעותית, מקומות עבודה נסגרו ורבים יצאו לחל"ת או פוטרו. הבעיה הראשונה שצצה נוצרה בקרב זוגות גרושים או שנמצאים בהליך גירושין, כאשר אחד מהצדדים החליט שלא להעביר את הילדים לצד האחר לפי חלוקת זמני השהייה שנקבעה בפסק הדין או בהסכם הגירושין. נאלצנו לפנות לבית המשפט ולקבל הנחיות ברורות במסגרת החלטות שיפוטיות. בתחילה, גם הוראות משרד הבריאות לא היו ברורות. בהמשך, ניתנו הנחיות ברורות יותר ונקבע כי למרות הסגר, ניתן להעביר ילדים בין בתים של הורים גרושים. למרות זאת, היו אנשים שעשו דין לעצמם וניצלו את המצב כדי לעשות ככל העולה על רוחם, תוך פגיעה בטובת ילדיהם. כמובן שאם הורים הסכימו ביניהם על חלוקה אחרת מזו הקבועה ביניהם לתקופת הקורונה, הרי שהיה זה אך מבורך. אבל היו גם מקרים אחרים, בהם לא הייתה כל הסכמה ונדרשה פנייה לביהמ"ש על מנת שייתן החלטות בנושאים השונים שהיו שנויים במחלוקת. קיבלנו פניות גם מאנשים שהיו בתחילתו של הליך גירושין, מגורי ההורים כבר הופרדו אך עדיין לא התקבלו החלטות לעניין המשמורת וחלוקת זמני השהייה והיה מי שבחר לפעול ככל העולה על רוחו, ללא כל תיאום והסכמה עם משנהו. אתגר נוסף נוצר כאשר אחד ההורים נכנס לבידוד או במקרה שהילדים נכנסו לבידוד. נשאלו שאלות באשר להעברת הילדים בין הבתים במקרים אלו. ניסינו לקדם במצבים מסוג זה פתרונות ברוח טובה של פשרה ושלום, ניסינו לייצר הסכמות מבלי להידרש לביהמ"ש ורק במקרה שלא הייתה ברירה, פנינו לערכאות. היו זוגות שהסתדרו בתקופה זו טוב מאי פעם וזה בהחלט מחמם את הלב לראות שניתן גם להגיע להסכמות, מה שהקל על כולם ובעיקר היה לטובת הילדים".

האם בתי המשפט נתנו מענה בתקופת הסגר?

"ברמה הפיזית מערכת המשפט נסגרה כמעט לחלוטין, אך ההיערכות הייתה מהירה ותוך מספר ימים ניתן היה להגיש בקשות עם סעדים דחופים ולפתוח תיקים חדשים ותביעות מרחוק באמצעות מערכת נט המשפט. בימים כתיקונם ניתן היה לעשות זאת רק פיזית באמצעות שליח, אך במערכת המשפט בוצעו התאמות למצב החדש. קיבלנו מענה מהיר לכל הבקשות שהגשנו. בתי המשפט עבדו מסביב לשעון וקיבלנו החלטות באופן יומיומי. דאגנו שכל פנייה של הורה שלא רואה את ילדיו נוכח צעדים חד צדדיים של ההורה האחר, תיפתר באמצעות הגשת בקשה לסעד דחוף, שקיבלה מענה מיידי".

מה לגבי החלוקה בין ההורים כאשר אחד מהם נמצא בקבוצת סיכון?

"היה לנו מקרה שהאישה לא מילאה אחר הנחיות הסגר, ובליל הסדר הזמינה אליה חברים וחשפה את הילדים לאנשים זרים. זאת, כאשר האב היה בקבוצת סיכון. במקרה אחר, גם האם וגם הילדים הם בקבוצת סיכון והאב לא הקפיד לפעול בהתאם להנחיות משרד הבריאות. מקרים אלו הובילו לפניה לביהמ"ש על מנת שזה יאמר את דברו".

האם השינויים בשוק העבודה בעקבות הקורונה השפיעו גם על תשלומי המזונות לילדים?

"בהחלט. הקורונה נוגעת בכל תחום ובדיני משפחה נתקלנו בכך ביתר שאת. נתקלנו בפניות רבות של לקוחות עבר ולקוחות חדשים שאינם יכולים לשלם מזונות בגלל היציאה לחל"ת, פיטורין או הפחתה בשכר. ראינו זוגות שבשגרה לא מצליחים להסתדר והתקופה הזו יצרה ביניהם הבנות חדשות מבורכות; אם שלא עבדה בשל הסגר והייתה עם הילדים מרבית הזמן ואב שהגיע עמה להבנות מבחינה כספית. פגשנו אב שהוצא לחל"ת ולא עבד ושהה זמן רב יותר עם הילדים בזמן שהאם הייתה בעבודה. זה מרגש מכיוון שאלה אנשים שבשגרה לא הסתדרו ורבו ובזמן הקורונה הצליחו להגיע להבנות. במקרים אחרים, אי הבנות הובילו לפנייה לביהמ"ש גם בענייני מזונות. כך למשל, הגשנו בקשה לפסיקת מזונות ילדים במקרה של זוג שנפרד והאב לא העביר תשלום למזונות ילדיו הקטינים. היו גם לא מעט מקרים של אבות שכירים או עצמאים, שביקשו להפחית את תשלום המזונות החודשי בשל פגיעה משמעותית בהכנסות. חשוב לציין, שאף בקשה לא נענתה בחיוב על ידי בית המשפט, אשר סבר שמשבר הקורונה אינו מהווה עילה לשינוי גובה המזונות. היו גם בקשות הקשורות למענק הקורונה שחילקה הממשלה. אחד ההורים קיבל המענק וההורה האחר ביקש לחלק עימו את הסכום שקיבל".

איך השפיעה הקורונה על חלוקת הרכוש בגירושין?

עו"ד פלסנר מבהירה שהקורונה טרפה את הקלפים גם בכל הקשור לנכסים ולרכוש של אנשים שנמצאים בהליכי גירושין. "אנשים שהיו בעיצומו של מו"מ לחתימה על הסכם גירושין נתקלו במצבים מאתגרים. שווי תיקי ניירות ערך ירדו באופן משמעותי, שווי חברות השתנה ושיקולי הכדאיות הושפעו מהמשבר. היו מי שרצו לסיים מערכות יחסים בהסכם, אך המצב שנוצר שינה את פני הדברים. באחד המקרים ניתנה חוות דעת מומחה לגבי שווי חברה וכיום, בחלוף מספר חודשים, חוות הדעת אינה רלוונטית עוד בהינתן ירידה דרסטית בהכנסות. חוסר הוודאות גובר ונדרשות התאמות למצב הדברים החדש".

האם השינוי במצב הכלכלי ו"סיר הלחץ" שיצר הסגר הובילו לאלימות במשפחה?

"הסגר בגל הראשון יצר "סיר לחץ". כולם בבית, קושי כלכלי, רבים פוטרו או שהוצאו לחל"ת, הילדים בבית ולא במסגרות החינוך. באופן לא צפוי, משפחות נורמטיביות נכנסו למעגל האלימות. נרשמה עלייה עצומה במספר הפניות לקווי סיוע לנפגעי אלימות, למעונות לנשים מוכות, נרשם גם גידול במספר המקרים של אלימות נגד ילדים וחשוב לציין שהיו גם גברים שסבלו מאלימות. לצערי, היו גם מקרים של ניצול ציני של המצב לרבות הגשת תלונות שווא בדבר אלימות, שלא הייתה ולא נבראה. הגשת תלונות שווא למשטרה או בקשות סרק המוגשות לביהמ"ש לפי החוק למניעת אלימות במשפחה – פוגעות פגיעה אנושה דווקא בקורבנות האלימות האמיתיים ויש לגנות התנהלות זו מכל וכל".

ומה בדבר אלימות כלכלית?

"לצערי נתקלתי גם באלימות כלכלית. ישנן משפחות בהן אחד מבני הזוג שולט במשאבים המשותפים והתקופה הזו גררה התעמרות גם בתחום זה, כשבן הזוג אשר שולט במשאבים, השליט משטר טרור לא פעם ולא איפשר הוצאת כספים מבלי שניתנה לכך רשותו".

עם היציאה מהסגר – רצים להתגרש

כעת, כשאנחנו כבר בעיצומו של גל הקורונה השני, עו"ד פלסנר ממליצה לאבות שלא הצליחו להפחית את מזונות ילדיהם, לנסות ולהגיש את הבקשה בשנית. "כיום, קיימת הבנה שהקורונה אינה אירוע נקודתי או קצר אלא אירוע מתמשך שאיש אינו יודע מתי הוא צפוי להסתיים ומה השלכותיו ארוכות הטווח. כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו".

פלסנר משתפת כי בתקופה שבין הגל הראשון לשני, התנהלו במשרדה שני תיקי גירושין, שבשניהם הקורונה הייתה ברקע. "בתיק אחד שהתנהל בבית הדין הרבני, הצליחו הצדדים להגיע להסכמות, כאשר האב היה בחל"ת והדבר נלקח בחשבון הן ע"י בית הדין והן ע"י האישה שהבינה את המצב אליו נקלע אבי ילדיה. במקרה אחר, בית המשפט לקח בחשבון את משבר הקורונה שהוביל לירידה דרסטית בהכנסות האב וכך נפסקו מזונות, שהם משמעותית נמוכים יותר ממה שהיו נפסקים אילולא המשבר".

מיד עם תום הגל הראשון נוצר גל של פניות לפתיחת תיקי גירושין חדשים. "סיר הלחץ בתקופת הסגר גרם לאנשים רבים להבין שהם לא מוכנים להמשיך לחיות כך את חייהם ולסבול בשקט. הם החליטו לקום להתגרש. לכן, מחד, ראינו עלייה משמעותית במספר הפניות לגירושין", אומרת עו"ד פלסנר. "ומאידך, חלק מאותן פניות בתחילת הגל הראשון מגיעות לידי מימוש הלכה למעשה רק עתה. אנשים חששו להיכנס לתהליך נוכח חוסר הוודאות ששרר, אולם בהמשך החליטו שלא יוכלו להמשיך לחיות כך את חייהם ולכן החלו בו עתה".

האם נעשו ניסיונות גישור בתקופת הקורונה?

"בהחלט כן, דווקא בגלל שבתי המשפט היו סגורים פיזית, היו מי שהעדיפו להתנהל במסגרת הליך גישור והגיעו לידי הסכם כולל במשרדנו בתקופה זו. יש לברכם על כך שהעדיפו את דרך השלום על פני המלחמה וילדיהם כמובן יצאו נשכרים. גישור הוא ללא ספק דרך המלך. מדובר בהליך יעיל, שחוסך לצדדים זמן ומשאבים, אינו מותיר אדמה חרוכה, פותח פתח לתקשורת טובה יותר ביום שאחרי ובוודאות משרת את טובת הילדים".

הטיפים של עו"ד מתת פלסנר לקראת הגלים הבאים של הקורונה:

1.       חלוקת זמני השהייה – במקרה של הפרת חלוקת זמני השהייה של מי מההורים עם הילדים, דרך המלך תהא בהגעה להבנות עם הצד האחר. אם אין הדבר מסתייע, ניתן וכדאי לפנות לביהמ"ש לקבלת החלטות אופרטיביות.

2.       הפחתת מזונות ילדים – אבות שמתקשים לשאת בתשלום מזונות הילדים בשל פיטורין או הפחתה בשכרם או יציאה לחל"ת, יוכלו לפנות לביהמ"ש בבקשת הפחתה.

3.       פסיקת מזונות זמניים – במקרה של פרידה, תוכל האם לפנות לביהמ"ש בבקשה לפסיקת מזונות זמניים לילדים, באם לא השכילו הצדדים להסדיר ביניהם העניין מחוץ לערכאות.

4.       רכוש – יש למפות את מצבת הנכסים ולהכיר את כלל הרכוש הקיים. המשבר הנוכחי הוביל לשינוי בשווי תיקי ני"ע ונכסים מסוגים שונים. במקרה של חשש מדיספוזיציות בנכסים, יש לפנות בבקשה מתאימה למתן סעדים לביהמ"ש.

5.       אלימות במשפחה – במקרים אלו כדאי לפנות לגופים מסייעים ולבקש צו הרחקה במידת הצורך. ניתן גם לפנות לקווי סיוע ו/או למעון לנפגעי אלימות במשפחה. כדאי לשתף חברים ו/או בני משפחה לקבלת תמיכה.

https://www.plesner-law.co.il
טוב לדעת
נגישות