Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

מנפצות תקרות זכוכית

מ. פירון דורג כמשרד עם אחוז השותפות עורכות דין, הגבוה ביותר בין עשרת המשרדים הגדולים בישראל. עו"ד מלכה אנגלסמן, שותפה במשרד מ. פירון מספרת על הדרך המורכבת שעברה עד שהפכה למשפטנית ידועה בתחום המיסוי והמשפט המוניציפלי

מלכה אנגלסמן (צילום יח"צ)

שוק המשפט בישראל מונה כ-67 אלף עורכי דין, מתוכם כ-35 אלף גברים, וכ-31 אלף נשים. על אף שמדובר בשוויון יחסי בין המינים, כשבוחנים את היקף הנשים במשרות בכירות, תמונת המצב שונה לחלוטין. מבדיקה שערכה חברת המידע COFACEBDI, שני שלישים מהשותפים במשרדי עורכי דין גדולים הם גברים, ורק כשליש הן נשים.

אחד ממשרדי עורכי הדין שחרט על דגלו לבצע שינוי במגמה הוא מ. פירון ושות', הכולל כ-230 עורכי דין וכ-80 שותפים ושותפות, כאשר מעל 45% מהשותפים הן עורכות דין נשים. מ. פירון דורג כמשרד עם אחוז השותפות עורכות דין, הגבוה ביותר בין עשרת המשרדים הגדולים בישראל.

השותפות במשרד פירון תורמות למערך השירותים שנותן המשרד ללקוחותיו במגוון תחומים וביניהם: ליטיגציה מסחרית, נדל"ן, משפט מסחרי לחברות הייטק, פיינטק, סטארט-אפ ותחומים נוספים. אחת השותפות הבולטות בפירמה היא עו"ד מלכה אנגלסמן, שמשרדה התמזג למשרד בשנה שעברה והיא מדגישה: "המיזוג אפשר לנו גישה לתיקים גדולים נוספים ואת היכולת להעניק ללקוחות קשת רחבה של שירותים משפטיים בתחומים שונים בתוך הבית פנימה."

עו"ד מלכה אנגלסמן עוסקת בתחום כ-45 שנה. את דרכה המקצועית החלה בשנות ה-70, תקופה בה המקצוע נשלט בעיקר על ידי המין הגברי.  לשמוע את צמד המילים "עורכת דין ואישה" נחשבו אז לדבר חריג. אולם מלכה לא וויתרה וניפצה כל תקרת זכוכית אפשרית, תוך שהיא סוללת את הדרך לבאות אחריה.   "מגיל צעיר היה ברור לי שאהיה עורכת דין", היא אומרת. "היו לי כושר ביטוי, התמדה ועקשנות. המורים שראו בי את התכונות הללו עודדו אותי ללכת לעולם המשפט. במשפחה פחות אהבו את הרעיון והציבו לי תנאי – לימודי הוראה לפני לימודי המשפטים. אז עשיתי תעודת הוראה ולאחר מכן ישר נרשמתי ללימודי משפטים. מילאתי במשך כ-10 שנים את תפקיד מ"מ היועץ המשפטי בעיריית רמת גן, והכרתי היטב את העולם המוניציפלי".

תפנית עצמאית

בשלהי שנות ה-80 החליטה עו"ד אנגלסמן לפרוש כנפיים ופתחה משרד עצמאי אשר התמחה במיסוי מוניציפלי ובדיני תכנון ובניה. בשל ניסיונה הרב אף מונתה מלכה לשמש כיועצת משפטית חיצונית להתאחדות הקבלנים. "העיריות הטילו בזמנו על היזמים והקבלנים לשלם סכומי עתק בגין אגרות והיטלים והיה חשש שחברות פשוט יפשטו את הרגל", היא נזכרת. במקביל היא מילאה שורת תפקידים בוועדות מקצועיות של לשכת עוה"ד ושימשה כאב"ד באחד ההרכבים של ביה"ד המשמעתי של הלשכה.

אילו הישגים רשמת לאחר שפתחת משרד עצמאי?

"כעורכת דין שעבדה במשך עשור בעירייה גדולה הכרתי את ההתנהלות הפנימית והצלחתי לבטל חוקי עזר רבים בעיריות שונות וביניהן חולון, ירושלים, באר שבע ועוד. בהמשך הדרך התעוררה בעיה רחבת היקף ועקרונית בכל הקשור לכפל תשלומים בפיתוח תשתיות ברשויות המקומיות. מאבק בולט שניהלתי היה מול עירית ראש העין. הגענו עד לבית המשפט העליון ואף זכינו בתיק. נקבע בו עקרון משפטי התקף עד היום: עיריה איננה יכולה לגבות היטל פיתוח באמצעות חוקי עזר עירוניים, אלא אם כן מדובר בפרויקט אותו היא מבצעת וממנת בעצמה. היו לכך כמובן השלכות כלל ארציות."

תיק בולט אחר אותו הובילה עו"ד אנגלסמן היה מאבק קבלנים מול עיריית מודיעין שדרשה מהם היטלי צנרת מים למרות שהעיר כולה נבנתה ביוזמה של המדינה ובאמצעות משרד השיכון. "הגשתי תביעה בשם כ-40 חברות קבלניות וגם הפעם הגענו עד לבית המשפט העליון (בהרכב מורחב) שגיבה אותנו. העליון קבע כי אם העיריה לא מבצעת את התשתיות בעצמה ואיננה ממנת אותן – היא לא יכולה לגבות היטלים במסגרת חוקי העזר העירוניים", היא מציינת.

"נושאים בולטים נוספים אותם הובלתי לאורך השנים כללו מיסוי הארנונה של שטחי המעברים בקניונים. בית המשפט קבע כי אלו ימוסו בתעריף נמוך משמעותית מתעריף לשחמוש מסחרי. בתיק אחר נקבע כי בית דיור מוגן ימוסה בארנונה בתעריף למגורים ולא כבית עסק. בנוסף ייצגתי חברות הייטק יצרניות במטרה להשוות את תעריף הארנונה לרמה דומה לזו של תעשיה, וכו'."

את עובדת בתחום  קרוב ל-45 שנה, מהיכן את שואבת את הכוחות להמשיך כל הזמן באותה עוצמה?

"הסיפוק מהעשייה המוצלחת והמוניטין הטובים שצברתי במרוצת השנים נותנים לי את הכוח והמוטיבציה להמשיך ולקדם תיקים חדשים. חשוב לי גם שמפעל החיים שהקמתי בשתי ידיי ימשיך לפעול באמצעות עורכי הדין הצעירים של המשרד".

טוב לדעת
נגישות