Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

מכללת לוינסקי לחינוך מובילה בשילוב בוגריה בהוראה במערכת החינוך

פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך: "מערכת החינוך נתונה לשינויים עקב החלפות תכופות של שרים, ולכן הכרחי לבנות תוכנית לאומית רב-שנתית בלתי תלויה מבחינה פוליטית

פרופ' מיכל בלר (צילום: ענת מור אבי)

שיעור השתלבותם של בוגרי מכללת לוינסקי לחינוך בהוראה גבוה מהממוצע הארצי נכון לשנת 2019, כך עולה מדוח שפרסמה הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). נתון זה לא הפתיע את פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, שעם כניסתה לתפקיד בשנת 2015 הציבה לעצמה יעד להתאים את תוכניות הכשרת המורים לאתגרי המאה ה-21. במסגרת זו הוקמו במכללה מרכז סימולציות, מרחבי למידה עתידיים (FLS-Future Learning Spaces) ושולבו בתוכניות הלימודים תכנים פדגוגיים חדשניים, השמים דגש על למידה מותאמת אישית, על עבודת צוות ועל יצירתיות בשילוב טכנולוגיות מתקדמות.

לפרופ' מיכל בלר תואר שלישי בהצטיינות יתרה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום התמחותה העיקרי הוא מדידה והערכה בחינוך. היא מייסדת הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), והייתה מנכ"לית הרשות במשך שמונה שנים. עד לכניסתה לתפקיד נשיאת המכללה שימשה פרופ' בלר מנהלת מחקר בכירה במחלקת המחקר והפיתוח של מכון המבחנים הגדול בעולם –Educational Testing Service (ETS) בפרינסטון, ניו-ג'רזי במשך ארבע שנים. עם הצטרפותה לשורות הסגל אקדמי של המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, הקימה וניהלה את מרכז שה"ם, העוסק בשילוב טכנולוגיות בלמידה. לפני כן עמדה במשך כשמונה שנים בראש המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מיסודן של האוניברסיטאות בישראל).

פרופ' בלר פרסמה מאמרים רבים בתחום המדידה וההערכה החינוכית ובכללם מאמרים העוסקים בחקר ההבדלים המגדריים בהישגים לימודיים. היא ייצגה את ישראל בכנסים בין-לאומיים רבים, ושימשה חברה בוועדות היגוי מקצועיות בארץ ובעולם. כמו כן, הייתה נציגת ישראל בוועד המנהל של PISA-OECD, נציגת ישראל באספה הכללית של ארגון המחקר החינוכי העולמי – IEA ועוד.

לאחרונה פורסם דוח של ארגון OECD שקבע שישראל ממוקמת במקום הראשון בפערים בין תלמידים בתחום הקריאה. מה לדעתך ההסבר לנתונים אלה?

"בשנים האחרונות תקציב משרד החינוך גדל משמעותית, וכיום הוא קרוב מאוד לתקציב משרד הביטחון. מדובר במגמה חשובה, אך השקעה כספית יכולה לסייע בשיפור הישגי התלמידים רק עד גבול מסוים, כפי שגם עולה מדוח של ארגוןOECD, שניתח את מבחני PISA לשנת 2018. פערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה נובעים מכמה סיבות – היעדר תשתיות מתאימות לצמצום הפערים, השקעה נמוכה פר תלמיד בהשוואה למדינותOECD, השקעה לא מספקת בתלמידים מוחלשים, פיזור לא שוויוני של מורים במוסדות החינוך לפי ותק והשכלה, היעדר אוטונומיה ניהולית ומעמדו הנמוך של המורה".

איך את מסבירה, שלמרות מעמדו הנמוך של המורה, אנו רואים בעשור האחרון גידול של 280% במספרם של הסטודנטים בתוכניות להסבת אקדמאים, כפי שפרסמה לאחרונה הלמ"ס?

"השכר לבדו אינו הגורם היחיד בבחירת מקצוע. לראייה, בפינלנד, שבה מקצוע ההוראה נחשב ליוקרתי ומבוקש מאוד, שההכשרה בו תובענית וכוללת לימודי תואר שני, המורים מרוויחים רק מעט יותר מהשכר הממוצע. אנשים בוחרים לעבוד בתחום ההוראה מתוך תחושת שליחות, מטעמים אידאולוגיים ומתוך רצון לתרום לחברה ולהוביל לשינוי במערכת החינוך. הסבות מקצועיות של אקדמאים להוראה הן חלק ממגמת השיפור במיצוב של המקצוע".

אילו מסלולים פתוחים בפני אקדמאים שמעוניינים בהסבה להוראה?

"במכללת לוינסקי לחינוך פתוחים בפני האקדמאים מגוון של מסלולים להסבה להוראה – לגיל הרך, לבית הספר היסודי, לבית הספר העל-יסודי, לחינוך מוזיקלי ולחינוך מיוחד. בכל המסלולים תוכנית הלימודים מותאמת לתארים הקודמים והלימודים מרוכזים לימים מסוימים בשבוע בכל תוכנית, דבר המאפשר לסטודנטים לעבוד במקביל ללימודים. נוסף על כך, אנו מציעים לאקדמאים תוכניות ייחודיות, ובהן תוכנית הכשרת אקדמאים מצטיינים יוצאי תעשיית ההייטק (דלתא) ללימודי הוראה למתמטיקה ומדעים בבית הספר העל-יסודי, ותוכניתM.Teach , המציעה תואר שני בהוראה לבית הספר היסודי או לבית הספר העל-יסודי בשילוב תעודת הוראה בכמה התמחויות – ספרות, מקרא, מתמטיקה, אנגלית וביולוגיה."

לסיכום,  מה ההמלצה שלך לשר החינוך?

"מערכת החינוך נתונה לשינויים עקב החלפות תכופות של שרים, ולכן הכרחי לבנות תוכנית לאומית רב-שנתית בלתי תלויה מבחינה פוליטית שתכלול תקצוב דיפרנציאלי תוך התמקדות בבתי ספר "אדומים" שבהם נדרשת הקצאת משאבים גדולה יותר, השקעה משמעותית בגיל הרך, ניצול יעיל של ימים וחודשים מבוזבזים במהלך השנה, כיתות לימוד קטנות, שיפור מעמד המורה ושכרו (בפרט בקרב המורים המתחילים). אם הדבר יתאפשר מבחינה פוליטית הייתי ממליצה לשר החינוך הבא להקים רשות חינוך לאומית, וכמשרד להתמקד ברגולציה בלבד."

טוב לדעת
נגישות