Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

מה למדנו מהקורונה?

האם בעקבות משבר הקורונה שוק הדיור עומד להשתנות? האם נראה שינויים בתכנון, בשיווק או במחירים? בכירי הענף עונים

פרשקובסקי חיפה (צילום: יח"צ)

שוק הנדל"ן, כמו המשק כולו, חווה טראומה בחודשים הראשונים לפרוץ הקורונה. הסגר והוצאת העובדים לחל"ת פגעו גם בשוק הדיור. עם זאת, לאחרונה מדווחות החברות וגם בבנקים למשכנתאות מאשרים – שהציבור חוזר לאתרי הבנייה. ובכל זאת – האם חברות הבניה קיבלו תובנות חדשות מהקורונה ולאן צועד השוק בתקופה הקרובה והרחוקה? זה מה שחושבים ראשי חברות הבנייה:

שינויים בהעדפות

רמי צרפתי (צילום: שרית צרפתי)

לדברי רמי צרפתי, מנכ"ל ובעלים של קבוצת רמי צרפתי הבונה בנתיבות את פרויקט "צרפתי על הנחל" "משבר הקורונה יביא לשינויים מרחיקי לכת בכל הקשור להעדפות של בעלי הדירות מיחידות המגורים שלהם, וכן לשינויים תכנוניים בבנייה עצמה. להערכתי אנחנו נראה בעתיד דירות עם מרפסות או גינות יותר גדולות, אנחנו נראה יותר פינות עבודה בדירה על חשבון חדרים אחרים, או שטחים ציבוריים בבניין שיוסבו לחללי עבודה משותפים. ההבנה שניתן לעבוד בצורה מלאה מהבית תאפשר לרבים להעתיק את מקום מגוריהם לפריפריה שכן המרחק יאבד ממשמעותו. זאת לצד ההשלכות הכלכליות שיצר המשבר שילוו אותנו לדעתי לשנים הבאות – ויגרמו לאנשים לחפש דירות במחירים נוחים יותר, ולשם כך יעדיפו להתרחק ממרכז הארץ ומאזורי הביקוש הגבוהים ביותר. גם המשקל של הטבת המס על השכר בפריפריה יגדל משמעותית בשל היכולת של אנשים לעבוד מהבית. בימים אלו נבנות בפריפריה שכונות חדשות גדולות בערים שונות במחירים אטקרטיביים והקורונה בהחלט עשויה לסייע להעלות את קרנן". בנתיבות לשם הדוגמה, מוסיף צרפתי, "אנחנו מוכרים דירות 4 חדרים חדשות בכמיליון שקל  – שהופך אותה לאחת הערים הבודדות בארץ שעדיין ניתן למצוא בהן דירות חדשות בפחות ממיליון שקל".

תכנון גמיש יותר

אבישי קימלדורף, סמנכ"ל תכנון ואדריכל ראשי שיכון ובינוי מעריך כי "בעקבות הקורונה חברות הנדלן יצטרכו לחשוב גמיש יותר הן ברמת תכנון המבנים והן ברמת תכנון המתחמים. נראה יותר עירוב שימושים בין משרדים מסחר ומגורים כאשר המרחק הקצר בין העבודה למקום המגורים יהיה פקטור משמעותי בקבלת ההחלטות היכן לגור או לעבוד. מתחמים שיציעו מגורים אטרקטיביים למכירה או השכרה וישלבו מקומות תעסוקה איכותיים ומסחר יקבלו עדיפות על פני מתחמים מסורתיים מופרדים. ניתן לראות כבר היום מגמות אלו במתחמים חדשים כמו התחנה המרכזית הישנה בדרום תל אביב ואזור התעסוקה והמגורים המתפתח בצומת סביון. שניהם מעורבי שימושים, חדשניים וממוקמים בצמוד לתחנות רכבת קלה". דורית סדן סמנכ"לית שיווק שיכון ובינוי מוסיפה כי "השינוי לא יהיה רק בסביבת המגורים אלא גם בדירות עצמן. אנחנו רואים כבר כמה שנים שיש מגמת שינוי לטובת גמישות תעסוקתית ויותר מעסיקים מאפשרים כיום יום עבודה בשבוע מהבית. ברוב הפרויקטים שלנו כבר קיימים חדרים לרווחת הדיירים שעוצבו לטובת עבודה מהבית ויש בהם פינות עבודה עם שקעים ומטבחון. בנוסף ישנן דירות מסוימות בהן תוכננה מלכתחילה פינת עבודה בחדר ההורים. כמו כן יש דגש על מרפסות וגינות מרווחות שמאפשרות להיות בבית אבל גם בחוץ, לארח משפחה ולקיים פעילויות עם הילדים. אנחנו מאמינים שנראה עלייה בביקוש לדירות גן, מיני פנטהאוזים ופנטהאוזים בכל האזורים בארץ. הציבור נוכח להבין בתקופה זו את החשיבות של המרחב במרפסת /בגינה  שמאפשר לחוות את החוץ האוויר הפתוח והשמש המלטפת  . עבור משפחות צעירות הגינה או המרפסת הקלו על החיים בצורה משמעותית בכך שאפשרו פעילות לילדים בתקופה הקורונה".

האצת תהליכים

דניאלה פז ארז (צילום: דרור נחום)

דניאלה פז ארז מנכ"ל ובעלים של חברת ייעוץ הנדל"ן פז כלכלה והנדסה, מציינת כי "הקורונה האיצה תהליכים ומגמות שכבר החלו בתכנון שכונות חדשות לפני המשבר. המגמה הראשונה היא הפרידה משכונות השינה – בוועדות התכנון כבר הבינו לפני מספר שנים שצו השעה הוא עירוב שימושים וכי בשכונות חדשות יש לייצר מכלול של שירותים במרחק הליכה מהבית. שירותים שכוללים שטחי מסחר, שטחי תעסוקה שבהם ניתן למקם את המרפאות המקומיות ומשרדים של מקצועות חופשיים כמו עורכי דין, יועצי מס, וכדומה, וכן שטחים ירוקים ושטחי פנאי כמו שבילי אופניים, מתקני משחק וכושר, שבילי הליכה וכיוצ"ב. הקורונה הוכיחה שהתהליך הזה הוא מהותי, בשכונות של עירוב שימושים בהן הכל נמצא במרחק הליכה ולא צריך לנסוע לקניון הומה אדם או לסופר מחוץ לעיר על מנת לבצע קניות, היה קל יותר לעבור את הסגר.

"השפעה נוספת של הקורונה היא שבכל העולם אנשים גילו את הבית. זה כבר לא רק מקום שיוצאים ממנו בבוקר לעבודה וישנים בו בלילה, ולפתע למרפסת ולגינה ולסביבת המגורים סביב הבניין היתה עדנה. לכן, על רקע המגמה של הגברת העבודה מהבית וחשיבות פחותה למיקום מקום העבודה ייתכן ונראה משפרי דיור שעוזבים דירות צפופות במרכז ורוכשים דירות מרווחות או צמודי קרקע במעגלים סביב מרכז הארץ".

הפחתת 'נדידה'

גיא מילוסלבסקי (צילום: מילוסלבסקי אדריכלים)

האדריכל גיא מילוסלבסקי מוסיף: "נראה כי בעת הזו ישנה הבנה כי לא משנה אם זה הקורונה או נגיף עתידי אחר, יש למצוא דרכים שיטיבו את התמודדות האוכלוסייה בנושא. ברמת הבינוי של מגדלים עתידיים, מדובר על מציאת פתרונות להפחתת 'נדידה' של אנשים בין אזורי מגורים לאזורי תעסוקה, מסחר ושירותים, התנהגות שמעמיסה על אמצעי התחבורה הציבורית ומגדילה את חשיפת האוכלוסייה אחד לשני. אחד הפתרונות הינו מגדלים מעורבי שימושים בהם יש אפשרות לאנשים לחיות ולעבוד במרחק נגיעה וכך גם לצרוך מסחר ושירותים בסביבתם הקרובה ולבלות בה את שעות הפנאי שלהם. בקשר לתכנון המגדלים, יהיה דגש על שילוב sky gardens ואזורים פתוחים אחרים אשר יתנו מענה לצורך של אנשים 'לפרוק' את המתח ולצאת מהשהייה הממושכת ביחידות הדיור וייצרו פתרונות נעימים ובטוחים לדיירי המגדל להעברת שעות הפנאי שלהם. בנוסף לאלו, הפרדת מערכות התשתית וכן פתרונות של החלפת אוויר ובקרה על תנועת האנשים בבניין יוכלו לעזור 'לנטר' ולפקח על חשיפת יתר כשזאת תידרש. בנושא יחידות הדיור עצמן ברור כי מקומה של פינת העבודה הביתית והאפשרות לעבוד במקום נוח, מבודד מרעשי רקע, עם תאורה ואולי נוף מהווים רכיב שיהיה חשוב יותר לאנשים היום וכך גם מרפסת גדולה יותר עם חשיפה לאוויר ותאורה טבעית".

הבית כמרכז החיים

רוני בריק (צילום: יח"צ)

רוני בריק יזם ונשיא התאחדות בוני הארץ לשעבר, מציין כי "הקורונה החזירה את העולם כולו "הביתה". הבית לא רק במובן של חלל לישון בו עד ליום העבודה או הלימודים הבא, אלא בית שהפך למרכז החיים לתקופה ארוכה. המטבח הפך לפעיל יותר ומשפחות מצאו עצמן מבשלות ואוכלות כמעט את כל הארוחות יחד, הבית שימש כחלל עבודה וכחלל לימודים, המרפסת כמקום המפגש עם השכנים ועם הקהילה. גם סביבת הבניין הפכה פתאום משמעותית בשל הגבלות 100 מטר, לכן אני מעריך שלקורונה תהיה השפעה בשלב הראשון על תחום ההתחדשות העירונית. אני מאמין שנראה האצה של תהליכים, דיירים שבילו את הסגר בדירות צפופות בבניינים ישנים ללא מרפסת שסביבת הבניין מוזנחת, יעדיפו היום לעשות ויתורים ולחתום על הסכמים ובלבד שהפרויקטים יתקדמו. בשלב השני נראה השפעה גם על תכנון עתידי, אני חושב שהסגר שהרחיב את תרבות העבודה מהבית וקניות האון ליין יצר חוסר איזון בצרכים שלנו לשטחי מגורים, משרדים ומסחר והמענה יהיה בתכנון גמיש יותר. כבר היום אנו עדים להצעה להסבת משרדים עתידיים למגורים ואני מאמין שהמגמה הזו של גמישות תכנונית חייבת להתרחב על מנת שהשוק יוכל להתאים את עצמו באופן מהיר יחסית לצרכים של האוכלוסייה הגדלה".

יקי בריגה, בעלים ומנכ"ל חברת בריגה מסכים כי "הקורונה חידדה את החשיבות של המרחב הפרטי בבית שלנו. בעקבות הסגר והריחוק החברתי שנכפה עלינו בגלל התפשטות הנגיף, יותר ויותר אנשים מחפשים כיום דירות גן או דירות גדולות עם מרפסות, שיאפשרו תחושה מסוימת של להיות מחוץ לבית בתוך יחידת המגורים. אנחנו מרגישים את הדרישה הזו בבירור במשרדי המכירות שלנו. אני מעריך שבעידן שלאחר משבר הקורונה, נראה הרבה יותר השקעה בחשיבה על תכנון המרפסות – גודלן ישתנה, נראה מרפסות גדולות ומרווחות יותר, וכך גם בדירות גן ופנטהאוזים. בנוסף, התכנון הפנימי בדירות ייתן להערכתי יותר מקום לפינות עבודה שיאפשרו עבודה מרחוק במקרה הצורך, כפי שהיה בתקופת הסגר".

חשיבות המרפסת והגג

חיים קראדי (צילום: גבע טלמור)

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי: "אם בעבר אחד השיקולים המרכזיים לרכישת דירה היה ממ"ד, היום הפרמטר הנוסף שהצטרף לרכישת דירה הוא גודל המרפסת. אנשים שגרו בדירה ללא מרפסת הבינו בחודשים האחרונים ברקע משבר הקורונה שמרפסת ומרחב פתוח הינן פרמטר משמעותי. אצלנו בפרויקטים אנחנו שמים דגש על גודל המרפסת ואפילו ניתן לרכוש דירה עם מרפסת של עד 200 מ"ר. בפרויקט שלנו ברמלה יש מרפסות של 26-29 מ"ר, בהרצליה ובחיפה יש 20 מ"ר לדירת 5 חדרים".

אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין מגלה כי בחודשיים האחרונים חלה עליה גדולה בביקוש לדירות גן, גג ופנטהאוז בפרויקטים השונים של החברה. "אנחנו ממש הרגשנו את זה בשטח. מכרנו בחודשיים האחרונים יותר דירות מיוחדות, מעבר לימים רגילים. לרוב דירות שהן נחשבות לדירות מיוחדות , נשארות לשלבים מאוחרים יותר בשיווק הפרויקט, כשהדירות הראשונות להחטף הן דירות 4 חדרים או דירות "רגילות". אולם מיד עם היציאה מהסגר, בכל משרדי המכירות, נמכרו דירות גן ופנטהאוזים. אנשים מחפשים את המרפסות הגדולות. רוצים שטחים פתוחים כדי שיוכלו להשאר בבית. אני חושב שזהו מוצר שצריך לחזק בתכנון. גם לתכנון יותר דירות מיוחדות ולשים עליהן דגש, וגם בדירות ה"רגילות", לתכנן אותן עם מרפסות יותר גדולות כסטנדרט. אם היום הסטנדרט הוא 12 מ"ר מרפסת, לתכנן דירות 3 ו-4 חדרים עם מרפסות של 18 מ"ר. דבר נוסף שהוא פועל יוצא ישיר של הקורונה, הוא ההעדפה של אנשים לצרוך את כל השירותים ליד הבית ולכן אני חושב שנראה הרבה מתחמים של עירוב שימושים ושיקומו עוד מרכזים מסחריים שכונתיים".

לדברי עוזי עבדה, סמנכ"ל שיווק של חברת הנדל"ן גרופין, "עוד לפני עידן הקורונה החלו המרפסות להוות חלק בלתי נפרד מתמהיל הדירה. תקופת הבידוד עשתה את שלה וכיום, יותר מאי פעם, כולם בלי יוצא מהכלל מכירים בחשיבותה. בתכנון העתידי אנחנו רואים כיצד שטח המרפסת גדל באופן משמעותי ואם פעם החשיבה התכנונית בידלה בין החוץ לפני כיום היא מאחדת ביניהם וכפועל יוצא האזורים מהם יש יציאה מהמרפסת נראים גדולים בהרבה ומתפקדים כמקשה אחת יחד עם הפנים. יתרה מכך, המרפסת אינה מקטינה את חלל הדירה מכיוון ששטחה אינו נכלל באחוזי הבניה ומחירה לרוכשים הוא כמחצית ממ"ר של השטח העיקרי. לתוך כך מתווספים משתנים נוספים כמו צורת המרפסת, מיקומה, מהיכן יש פתחי יציאה אליה וכיוב'. כבר קרו מקרים בעבר שבחרנו לוותר על מספר מטרים רבועים לטובת מרפסת איכותית ואפקטיבית שמעלה בסופו של דבר את ערך ואיכות הדירה. אגב, גם הרוכשים מוכנים מצידם לא אחת לשלם סכום גבוה יותר על הדירה שמושפע מגודל ומבנה המרפסת. באופן טבעי, במדינה בה גם חודשי החורף הם לרוב שמשיים ויבשים, המרפסת נתפסת כמשאב שניתן לנצל כמעט בכל רגע נתון, במיוחד בתקופה הזו שלא ברור האם ומתי נאלץ לחזור לבידוד. עוד שינוי מתקיים בפנים הדירות מכיוון שכמו שזה נראה כרגע העבודה מהבית תמשך גם הרבה אחרי שהמשבר יחלוף. כתוצאה מכך נראה כי יחידות המתבגר, שמתוכננות קרוב לכניסה לדירה ונהנות מתשתיות מיזוג נפרדת יתוכננו כך שניתן יהיה לאכלס בהם משרד ביתי מתפקד לכל דבר".

העצמת עירוב השימושים

לירון פרי (צילום: יח"צ)

לירון פרי, מנכל פרי נדלן מסביר כי "מה שלמדנו מהקורונה זה שפרוייקטים של עירוב שימושים המשלבים מסחר, תעסוקה, מגורים ומקומות בילוי מספקים לתושב את כל צרכיו מתחת לביתו, גם בתקופה בה נדרש ריחוק חברתי. וועדות התיכנון כבר היום דוגלות בפרויקטים של עירוב שימושים ונראה את זה ביתר שאת גם בעתיד. מה שכן, הקורונה דורשת מאיתנו גם גמישות. ועדות התיכנון של בניין עיר לפעמיים לוקחות שנים ועד שהתוכנית יוצאת לפועל, היא כבר לא מתאימה לתקופה, ולכן נדרשת גמישות והתאמה מהירה בתיכנון שכונות העתיד".

גם ערן לב, שותף בחברת גבע נדל"ן מעריך כי "התכנון העתידי של שכונות חדשות, יביא בחשבון מוקדי תעסוקה מקומיים קרובים לבית, זאת כחלק מהמארג השכונתי, ממש בדומה למרכז מסחרי שכונתי, מתנ"ס וכיוב'. השכונות החדשות יכללו מרכז משרדים שכונתי שצפוי לשרת את דיירי השכונה, יחסוך להם תנועה והוצאות תחבורתיות גבוהות ויאפשר להם לבלות יותר זמן איכות עם המשפחה. הקורונה הובילה לכך שאנשים עבדו מהבית, אולם לא בכל דירה ניתן לייצר חלל עבודה נוח, ובמיוחד כשיש יותר מבן משפחה אחד שנאלץ לעבוד מהבית. כחלק מלקחי המשבר, נוצרה ההבנה שאנחנו מעדיפים לעבוד במקומות פחות הומי אדם, ומשרדים קטנים או חללי עבודה קטנים שנמצאים בקירוב לבית, מהווים פתרון מצויין לכך ועל כן, לדעתי השכונות החדשות יכללו כאלו ללא ספק".

נענים ללקוח

דרור תורן (צילום: מיכל ארבל)

דרור תורן, מנכ"ל אמריקה ישראל מגורים קובע כי "גם אם רוצים לשנות תכנון של שכונות, לרוב אין הרבה גמישות מבחינת הרשויות והמחוז ולא תמיד ישנם שטחים חומים לניצול לרווחת הדיירים. כשאנחנו כיזמים מתכננים מתחם עצום של כ- 2,000 יחידות דיור, אנחנו יכולים להחליט מה יהיה בתוך הבניין ואיך יראו הדירות, אבל אנחנו לא יכולים להחליט מה יהיה בשכונה. זהו כוח שאין ליזמים אפילו כשהם בונים שכונה שלמה מא' ועד ת'".

"יזמים כמעט ולא עושים "מהפיכות". אנחנו בונים על פי הצרכים של הדיירים ולפי מה שהם מבקשים לקבל בפרויקטים. אם הדיירים יעלו דרישותיהם, בתור יזם, אני אקבל החלטה להזיז את זווית הספינה בכמה מעלות כי הדבר כדאי לי. רשויות התכנון שצופות פני עתיד, הן אלו שיובילו לשינוי בתכנון השכונות. הן אלו שיכולות למשל לדרוש הכנסת ת להכניס חדרי אופניים בתבע , כדרישה , שהיזם חייב לבנות חדר אופניים מיוחד.. מה שליזם היום אין איטרס לעשות כן.

"אני מאמין שבעוד עשור, השכונות ישנו פניהן, אבל לא בגלל הקורונה אלא בשל המודרניזציה. הטכנולוגיה משתנה ומתפתחת כל הזמן, וזו הסיבה העיקרית לשינוי. אנחנו נראה הרבה מרכזים מסחריים קטנים שכוללים את המספרה, המכבסה והמכולת, בצמיחה גדולה ומהירה יותר ממה שחווינו את פריחתם של הקניונים בשנות ה- 90. התכנון של השכונות יהיה ירוק יותר ועם מרחבים פתוחים, בזמן שמבני ציבור יכנסו לתוך הבניינים ויפנו שטחים לצורך זה".

באדיבות גרופין יזמות ובניה (הדמיה: א. סטודיו)

ממשק תחבורתי

ישראל אברמוב, מנכ"ל קבוצת אלד פסגות: "כמי שמתמחה בהתחדשות עירונית ובונה בכל רחבי הארץ, אין לי ספק שכל נושא התשתיות, כולל ממשק תחבורתי למכונית פרטית או תחבורה ציבורית, חניות לדיירים ולאורחים, מרחב סביבתי ראוי, איכות חיים טובה, מוסדות ציבור, החל מבתי ספר וכלה בקופת חולים, מרכז מסחרי, בתי קפה, פארקים, מדרכות, שצ"פים וכו', הינו קריטי להצלחת אותן שכונות או מתחמים חדשים. בסופו של יום הדייר רוכש אמנם דירה, אבל חי גם בבניין, בשכונה, נוסע כל בוקר לעבודה וילדיו לומדים ומשחקים באותה שכונה. להלן שתי דוגמאות: אחת, בשכונת "פסגות ים" אותה אנחנו מקימים במסגרת בינוי פינוי של גבעת אולגה במערב חדרה, ושתכלול עם השלמתה כ-2,500 יחידות דיור, הושם דגש רב על תכנון דרכי גישה לכביש החוף(מספר 2) ולתחנת הרכבת ושל חדרה וכן בתי ספר, מרכז מסחרי, פארק, שטחים ציבוריים, שפע מקומות חנייה לדיירים ולאורחים ועוד. דוגמא שנייה הינה של רובע 9, שכונות דרום-מזרח תל אביב, דוגמת יד אליהו, שכונת התקווה, כפר שלם ועוד. ברובע זה אנו בונים את הפרויקט "מעפילי אגוז" ואין לנו ספק שהקו הסגול של הרכבת הקלה המתוכנן להיסלל במהלך השנים הקרובות, כמו גם שדרוג ההשקעה בתשתיות פיזיות של עירית תל אביב כבר היום בשכונות אלה, תייצר במהלך השנים הקרובות מציאות חדשה לחלוטין.

הוספת עובדים

יהודה כתב (צילום: דרור סיתהכל)

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז סגן נשיא ויו"ר אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מציין כי "עוד טרם התפרצות מגיפת הקורונה, סבל הענף ממחסור בידיים עובדות ועתה החריף. על אף אישור לכניסתם ושהייתם בסגר של עובדים פלשתינאים בישראל עדיין סבל ענף הבנייה ממצוקת עובדים והדבר הביא גם לצמצום בתפוקות ולהפסקת העסקתם של ישראלים רבים ביתר עבודות הבניה. את ההשלכות של המחסור בעובדים נרגיש במיוחד בעוד מספר חודשים מהיום עם עלייה בכמות האיחורים במסירת פרויקטים, גם למגורים וגם תשתיות ותעסוקה.

אחד הפתרונות הוא לקדם את כניסתם של פועלים זרים. רגע לפני משבר הקורונה, מויינו לעבודה בישראל כ-3,000 פועלים מסין, אוקראינה ומולדובה ואנו עושים מאמצים רבים מול הממשלה בארץ ומול הממשלות שלהם להביאם לכאן אפילו במחיר של בידוד על פי נהלי משרד הבריאות וכניסה מאוחרת למעגל העבודה בשטח, זאת, נוסף למאמצים מול הממשלה להבאתם לארץ של עוד 20,000 עובדים זרים".

שינוי פנים הבית

לדברי אדריכל גיל שנהב, כנען שנהב אדריכלים, "מגפת הקורונה מחייבת שינויים בסגנון החיים כמו גם שינויים חברתיים ותרבותיים. יש צורך בחשיבה מחודשת על תכנון גמיש יותר של פנים הבית. התכנון הגמיש מאפשר לאנשים להתאים את מרחב המגורים שלהם למצב בו הם שוהים שעות רבות בבית, הרבה מעבר למה שהורגלנו בעבר. תכנון דירות כמעט ללא עמודי תמך, עם חללים פתוחים שניתן לסגור במידת הצורך וכך לערוך שינויים קלים ומהירים בדירה וליצור למשל חלל שהוא חדר עבודה (ולא רק פינה) או חלל ללימודים וכדומה. אם נחשוב גם על הצרכים החברתיים והתרבותיים החדשים, נראה כי בתקופה הקרובה נמעיט ביציאה מהבית לבילוי כמו מסעדה או תיאטרון, הופעות או קולנוע. לכן, המטבחים, חדרי האירוח, פינות הטלוויזיה וכדומה, צריכים לאפשר שינויים כך שיתאימו לנוכחות של כל בני הבית שעות רבות יותר בבית, אירוח של חברים או משפחה מורחבת ויאפשרו מרחב לפנאי בתוך הבית פנימה. תכנון טוב של דירה הוא תכנון שעומד במבחן הגמישות ויכול לעמוד בצרכים ובשינויים לאורך שנים".

טוב לדעת
נגישות