Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

מדייקים את הביצוע

שימוש בטכנולוגיות חדישות – בתחום החומרים או התוכנות, הם הסיבות לכך שענף הביצוע עובר בשנים האחרונות תהליכים שנועדו לשפר ולייעל את הביצועים

פרויקט גב-ים-באר-שבע בביצוע חברת שטרן | צילום: יח"צ

עבור רבים, ענף הנדל"ן מצטייר כענף עתיר עבודה, עם פועלים מיוזעים ואתרי בנייה מלאי חול ולבנים. אבל, בענף הביצוע צועדים כבר שנים במטרה להפוך את הענף להייטקי יותר, עם תוכנות חדשות, תבניות מתועשות וייעול תהליכים. השנה האחרונה, מספרים בחלק מחברות הביצוע, דווקא עזרה להתקרב עוד יותר ליעד.

מתייעלים ובונים

ליאור שניר | צילום: יח"צ

ליאור שניר – סמנכ"ל הנדסה בחברת שטרן מספר כי "שנת 2020 התאפיינה בחוסר וודאות לגבי פרויקטים חדשים. היזמים שנפגעו מהסגרים הרבים לא מיהרו להוציא לביצוע את הפרויקטים המסחריים ומבני המשרדים שתכנונם הושלם. בתחום מבני הלוגיסטיקה לא הורגש שינוי. אנו צופים שתחום המסחר יתאושש במהירות בחודשים הקרובים ותחום מבני המשרדים יתאושש גם הוא אך בקצב איטי יותר".
תחום המגורים נפגע בשטרן פחות. החברה בונה 1,734 יח"ד ברחבי הארץ, ולדברי שניר, "בחציון הראשון של השנה הורגשה הססנות של היזמים אך בחציון השני הם הבינו שהציבור חוזר וקידמו התחלות בניה של פרויקטי מגורים חדשים. אנו צופים שמגמה זו רק תתחזק בשנה הקרובה".
לדבריו, "העבודה באתרים בתקופה האחרונה אתגרה ויצרה לנו קשיים חדשים: צוותי ניהול האתר, קבלני משנה ופועלים שנכנסים לבידוד, קשיים בקבלת סחורה מיובאת, זמני אספקה ארוכים במיוחד לציוד וסחורה שמיוצרת בארץ ועוד. המשמעות של הקשיים המתוארים היא התארכות משך הבניה וגידול בעלויות הישירות של הבניה".
חברת שטרן ניצלה את שנת 2020 לקידום ושיפור מספר נושאים בחברה: "פיתחנו וקידמנו מערכות טכנולוגיות לניהול הפרויקטים ועבודת המטה, שופר מערך הבטיחות בחברה וכמובן מערך האיכות ושירות הלקוחות".
שניר מספר כי החברה מקימה בימים אלו עשרות אלפי מ"ר עבור לקוחות ברחבי הארץ. בין היתר, במתחם ביג – באר שבע, החברה מסיימת בניית 33,000 מ"ר עבור ביג מרכזי קניות של חניונים תת קרקעיים ומבנה מסחרי עבור דקטלון וחנות רמי לוי.
החברה מתחילה את העבודות בפרויקט ביג -כרמי גת; מגדל ג.ט.י הר חוצבים, ירושלים – מגדל משרדים בן 27 קומות מעל 5 קומות חניון, נמצא בשלב עבודות שלד. המגדל נבנה עבור חברת ישרס. שטרן מספר כי החברה מקימה מרכז לוגיסטי בהיקף של 45,000 מ"ר במודיעין, עבור חברת אמות ושופרסל. לדבריו, המבנה מבוצע יחד עם מבנה משרדים ונמצא בשלב עבודות הגמרים והרכבת האוטומציה.

שיפור קצב הביצוע

אייל כהן, סמנכ"ל הנדסה של אשטרום נכסים מקבוצת אשטרום קובע כי "ישנן טכנולוגיות רבות הצוברות תאוצה בקרוב הקבלנים והיזמים, המשפרות את קצב הביצוע ואת סביבת העבודה כגון קירות מסך יוניטייז מסוג 'דאבל סקין' – קיר מסך שמגיע מוכן מהמפעל עם וילון ומנוע ומערכת של 4 זכוכיות עם מרווח ביניהם שמאפשר שליטה על הבידוד והקטנת הקרינה האנרגטית – שהיחידות עצמן מורכבות בשטח במהירות מתוך הקומה ללא פיגומים בשיטת שקע תקע, וכן חניונים רובוטיים, המאפשרים צמצום של מרתפי החניה ומיקסום השימוש בשטח".

קפיצת מדרגה באלומיניום

לדברי האדריכל אורי הלוי, מבעלי המשרד 'אורבך הלוי אדריכלים', צריך להבדיל בין שני דברים: גרעין הבניין והמעטפת. "מדינת ישראל נשענת, ובצדק, על בטון מזויין ואני לא צופה שינויים דרמטיים בעשורים הקרובים מכיוון שמדובר במשאב זמין, איכותי ומתאים קונסטרוקטיבית וססמית, בטח ובטח ברבי קומות. אנחנו כן רואים שינוי וקפיצת מדרגה מבורכת בתחום האלומיניום וביכולות של החברות המבצעות בביצוע קירות מסך במבנים. משך חיפוי המבנה מתקצר דרמטית מה שמאפשר ליזמים להתחייב על מועדי אכלוס קרובים יותר".

בדרך למעטפות קלות

לדברי האדריכל ובונה הערים בני פרי, שותף במשרד V5 אדריכלים ולשעבר אדריכל העיר גבעתיים , "העתיד שייך לטכנולוגיות בניה מתקדמות. ככל שהבניינים הולכים וגדלים כך גדל היתרון של שיטות כאלה. התבניות המתרוממות להקמת גרעינים בלב המגדלים כבר כבשו מקום ראשון בתעשייה. כעת הולכים ומתגבשים פתרונות דומים גם בייצור מעטפות המבנים. בתחום המגורים יש עדיין שמרנות שמכתיבה פתרונות "חצי מתועשים" כמו יציקה משולבת עם חיפויים בתבניות פלדה, הקרויות בפי העם "ברנוביץ", למרות שרבות מהן שונות בתכלית מהשיטה המקורית.. אבל השיטה הזאת כובלת את התכנון לדפוסי עיצוב מוגבלים ורמת התיעוש שלה נמוכה למדי. לאור המצב בעולם, ובייחוד בארה"ב במובילה בתחום הזה, העתיד שייך ככל הנראה למעטפות קלות במתכונת של קירות מסך".

דגמים ריאליסטיים

אריה כץ | צילום: אנה נבידומסקי

לדברי אריה כץ, מנכ"ל וממייסדי חברת 'דגם-יצור בממד הבא', כלי עזר חשוב שעומד לרשות המתכננים כבר מאות שנים הם הדגמים התלת ממדיים שעוזרים להמחיש את הדקויות ומאפייני הבניה לצרכני הקצה: עיריות ורשויות, קבלנים ויזמים. בתוך כך הם משמשים ככלי עבודה במשרדי האדריכלים.
"בשנים האחרונות פיתחנו טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת להדפיס מודלים בצבע וממספר חומרים בעזרת ראש הדפסה בודד בקצבים תעשייתיים שאינם מוכרים כיום (במהירות של פי 6 מהמקובל) ועל מגשי הדפסה גדולים. השיטה מונעת פחת, חוסכת בכח אדם ומאפשרת שימוש בחומרי גלם איכותיים אך זמינים. כל אלה מוזילים משמעותית את עלויות הדגם ומאפשרת לנו לייצר דגמים ברמת דיוק מרבית שתואמות במדויק את התכנית האדריכלית ללא הדבקות וחיבורים", הוא מספר.
לדברי כץ, מדפסות הייצור המשמשות בקו הן ייחודיות בעולם ופותחו ונבנו ע"י החברה בסיוע הרשות לחדשנות: "הטכנולוגיה יכולה להיות ישימה בעוד מגוון תחומים כמו מכשור רפואי, אלקטרוניקה, תעופה, רכב ונוספים", הוא מסביר. "היא מאפשרת לשלב בהדפסה מגוון חומרים במקביל, בהם חומרים מוליכים, חומרים גמישים וחומרים רכים כך שהדגם נראה ראליסטי לחלוטין וממחיש לא רק מסות ופרופורציות אלא גם את הגמרים המתוכננים המזמין מבין בעזרת הדגם את הרזולוציות והמורכבויות בפרויקט וכיצד כל האלמנטים יסתנכרנו בהיותם בנויים. זה הוא כלי שיכול לחסוך זמן יקר וכסף מכיוון שהוא ממחיש במדויק טרם הבניה גם ליקויים אפשריים"

ניהול מידע עם BIM

ה-BIM היא טכנולוגיה לניהול מידע, שנועדה לייעל את הליך התכנון והבנייה של פרויקטי בניה וכך, בסופו של תהליך, לחסוך ליזם זמן רב ועלויות. BIM – ראשי תיבות של Building Information Modeling ובתרגום חופשי "מידול האינפורמציה של המבנה", מאפשרת למדל את הפרויקט בצורה וירטואלית כמעין שלב הכנה לבנייה בפועל.
"זיהינו את המגמה והתחלנו להטמיעה את השימוש ב-BIM כבר משנת 2016 וככל שהזמן עבר מצאנו שהיא הופכת מיום ליום לתנאי בסיסי בהרבה מאד פרויקטי בנייה בישראל, מציין עמי פורן, מנכ"ל ובעלים משותף של חברת פורן שרים המתמחה בניהול פרויקטים, ניהול מודל ותיאום מערכות.
לדבריו, כבר היום חלק ממשרדי הממשלה מחייבים שימוש במערכת ה–BIM כתנאי להתמודדות במכרזים הציבוריים, וכך גם גופים ציבורים כמו אוניברסיטאות ומכללות.
"המערכת מאפשרת ליזמים ולגופים ציבוריים המפרסמים מכרזי בנייה להגיע לרמת תכנון גבוהה מזאת שהיו מורגלים לה רק לפני כמה שנים, לבחון את התכנון היוצא למכרז ולהגדיר רף יכולות לקבלנים וחברות הנדסה הצופות פני עתיד תוך אימוץ הטכנולגיה והחדרת המצוינות לשגרת העבודה, ההיתכנות הכלכלית והנדסית בפרויקטים".
לדבריו, חברת פורן שרים נעזרת בטכנולוגיית ה-BIM בפרויקטים ציבוריים שהיא מבצעת עבור משרדי הממשלה שהיא מלווה בהיקפים גדולים מאוד הדורשים תיאום מירבי בין מערכות שונות. היא גם נעזרת במערכת בפעילות השוטפת שלה וגם מבצעת IN HOUSE ניהול מודל, מידול ותיאום מערכות עבור יזמים פרטיים ומשרדי ממשלה בפרויקטים ציבוריים אחרים.
"בשוק הנדל"ן הישראלי עדיין לא הטמיעו באופן מלא את השימוש ב-BIM פרט לכמה חברות גדולות בענף, אבל לאט לאט היא תהפוך לתנאי סף לקבלת עבודות בנייה הן בסקטור הפרטי והן בציבורי. חברה שלא תאמץ את ה-BIM פשוט תישאר מאחור", אומר פורן.

איתור בעיות מוקדם

אחת החברות הגדולות שמשתמשת במערכת כמעט בכל פרויקט שלה היא קבוצת בסט. "מבחינתנו כחברה, אנחנו דואגים למדל כמו פרויקט בתחילת דרכו. היתרונות של מערכת ה-BIM הן משמעותיות ביותר, רק לאחר שממדלים את הפרויקט, ניתן לקבל תמונת מצב בהירה יותר לגבי כל הרבדים את המבנה. אפשר כבר בשלבים הראשונים לאתר בעיות, שעלולות לצוץ בהמשך הדרך. המערכת נותנת אומדן מדויק של כמויות, ניתן באמצעותה לשקלל עלויות מדויקות של הפרויקט, כל האינפורמציה לה נזקקת חברת ביצוע, ודאי בפרויקטים מורכבים, משתקפת באמצעות המערכת. אפשר לראות איך יראה המבנה כחלק מהסביבה, איפה כדאי להעמיד עגורנים, איפה יושבות כל התשתיות, האם התכנון היה נכון ומדויק. השימוש במערכת כרוך בעלויות אך אם משקללים את העלויות שנחסכות בשל העובדה, שמנענו עיכובים או ליקויים, ההשקעה מחזירה את עצמה ואף חוסכת לקבלן", מסביר עדי נאסר, המהנדס הראשי בקבוצת בסט.

בית שולמית הדמיית חוץ קבוצת רם אדרת | הדמיה: יח"צ

התרעה על התנגשויות

גם קבוצת רם אדרת נעזרת במערכת ה-BIM בפרויקטים של החברה. מורן פליקס, מנהל אזור בחברה הממונה על בניית המרכז לחקר וטיפול במחלת הסרטן-בית שולמית בעפולה, מסביר כי "המערכת מתריעה בלחיצת כפתור על התנגשויות בין המערכות השונות, ממיינת אותן לפי תחומים ומסייעת למניעתן – כמו למשל צינור מים שאמור לעבור במקום שבו מונח כבל חשמל, או תעלת מיזוג שאמורה לעבור בקיר תומך. חדירות כאלה בשלד אם לא יעלו בזמן אמת, עלולות להביא לאלתורים מאוד לא אלגנטיים שעולים הרבה מאוד בזמן וכסף".
"ההשקעה במערכת משתלמת ומחזירה את עצמה במהירות", אומר פליקס. "בפרויקט כמו בית שולמית, עלות ההקמה של המערכת היא סביב 300,000-400,000 שקל ויש לנו יועץ BIM שמעדכן את המערכת אחת לשבוע, כך שהעלות השוטפת היא כ-15,000-20,000 שקל בחודש. המערכת חוסכת לנו כסף בכך שהיא עוזרת לנו להבין בדיוק מה הכמויות שאנחנו צריכים מכל דבר ומה העבודה הנדרשת, כך שהתשלום הרבה יותר מדויק ולא נעשה בהערכה גסה; היכולת שלה להתריע בזמן אמת חוסכת זמן וכסף על תיקונים, קנסות על עיכובים בבנייה וכדומה; ושלישית, באמצעותה הפרויקט מתועד כל הזמן וניתן לעקוב אחר הטיפול בתקלות השונות, וגם זה חוסך עלויות של בדיקות ומבחינת לקוח הקצה מקל על התחזוקה והטיפול בבעיות עתידיות", לדבריו.

טוב לדעת
נגישות