Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

מבדידות לשיתוף פעולה

השימוש הגובר בטכנולוגיה חולל מהפיכה רגשית, חברתית וכלכלית בקהילה הגאה, והדבר בא לידי ביטוי יותר ויותר גם בחברה הכללית. האם הבדידות היא גזירת גורל או שיש מקום לתקווה?

מיכאל רוס (צילום: תומר שלנגר)

לקהילה הגאה יש כיום חלק מרכזי בתרבות המיינסטרים העולמית. אבל המצב הזה לא תמיד היה כך. למעשה, החיים באנדרגראונד מהווים את הבסיס התרבותי, החברתי ובהתאם הכלכלי של קהילת הלהט״ב. הסיבה פשוטה: להט״ביות לא תמיד ניתנת לזיהוי, וביצוע "שגיאת זיהוי" יכולה לעלות בסנקציות חברתיות קשות. להט״בים נמצאים בארון בממוצע כשבע שנים, עובדה הממחישה את הסודיות והדיסקרטיות שנדרשת לא רק בדפוסי חיברות, אלא גם בתרבות הגאה. סודיות זו יוצרת דפוסים פסיכולוגיים רבים, ביניהם תחושת הבדידות, להם יש השפעה כלכלית משמעותית, המשתלבים יחד עם השינויים הטכנולוגיים השונים.

ההשפעה הגדולה של הטכנולוגיה

אחד הביטויים לשינויים אלו הוא הפופולאריות הגבוהה שיש לאפליקציות היכרויות בקרב קהילת הלהט״ב. ניקח לדוגמא את הקהילה ההומוסקסואלית: לקהילה הזו יש היצע מגוון של עשרות אפליקציות היכרות שונות, כולל אטרף דייטינג הישראלית, גריינדר ו-Scruff הבינלאומיות, החולשות על שוק של מאות מיליוני משתמשים מרחבי העולם.

לשימוש באותן אפליקציות יש השפעה רבה על החברה והכלכלה הלהט"בית. הדבר יצר תחושה ש"אנחנו לא צריכים לצאת" בשביל להיפגש. התוצאה: תרבות הקרוזינג כמעט נעלמה לחלוטין ויחד איתה תרבות הבילוי במקומות בילוי להט"בים. יחד עם גורמים נוספים, כמו עליית יוקר המחיה, הם הביאו לקריסה של עסקים להט״בים ומוסודות תרבותיים רבים.

\בהעדר מקומות בילוי ומוצרי תוכן מספקים, נוצרת תלות בתקשורת וירטואלית וחיברות דרך אותן אפליקציות, שעיצוב ממשק המשתמש בהן משפיע על התקשורת והתפיסה החיצונית והעצמית שלנו. אלו מכוונות להיכרות, בעיקר מינית, המבוססת על ניתור מיקום וסינון על פי קטגוריות, באופן שהפך את הצרכנים למוצרים בשוק תחרותי וחסר רחמים. לצד אותן אפליקציות היכרות, גם ברשתות החברתיות, ובעיקר באינסטגרם, נוצרה תרבות שלמה סביב מעקב אחרי פרופילים של דמויות להט״ביות המייצגות מראה חד-גוני ומאוד מסויים. אלו לא רק משפיעים על דימוי גוף ופתיחה בתחרות ומרוץ חסרי רחמים, אלא גם מגבירים את תחושת הבדידות בקהילה, את השימוש הגובר בסמי מסיבות ואת התחלואות הנלוות לכך.

הקהילה הגאה ידעה פעמים רבות לקבוע טרנדים חדשים. עם ההצלחה העסקית של אותן אפליקציות, שירותים דומים קמו בקהל ההטרוסקסואלי, כדוגמת השימוש בטינדר. כך, השינויים הטכנולוגיים שהשפיעו באופן כה ניכר על הקהילה והכלכלה שלה, משפיעים יותר ויותר באופן דומה גם על קהילות אחרות.

עוברים בין קהילות אונליין לאופליין

אותה השפעה על החברה הכללית באה לידי ביטוי, בין השאר, בשיח ההולך וגובר על בדידות. הדבר הגיע לידי כך שבבריטניה, למשל, מונתה שרה האחראית על טיפול בתופעה רגשית-חברתית זו.

בעולם הטכנולוגיה מנסים לתת לכך מענה בדמות פיתוח וניהול קהילות. אלו מחולקות כיום לקהילות וירטואליות, כמו קבוצות פייסבוק, לבין קהילות אופליין, כמו מפגשים פנים אל פנים במקום בילוי. קיימת מגמה ברורה של חזרה לקהילתיות, כמענה לבדידות הגוברת.
ראו את פייסבוק, לה יש כיום למעלה מ-1.5 מיליארד משתמשים פעילים בכל יום. לפני שנתיים צוקרברג הודיע על שינוי מטרת העל של פייסבוק מ״להפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר״, ל״לתת לאנשים את הכוח לבנות קהילה״. באפריל האחרון צוקרברג אף הכריז על עיצוב חדש בממשק המשתמש שיתמקד בקבוצות.

התקווה טמונה בשילוב עולמות

כאשר חנויות הספרים האינטרנטיות וכן הספרים האלקטרוניים נכנסו לשוק, הם שינו את הרגלי הצריכה של קוראים ולקוחות רבים. חנויות הספרים הפיזיות, אלו שהיינו רגילים לראות ברחוב, החלו להיסגר אחת בעקבות השנייה. רבים אף הספידו את הצריכה של ספרות כתובה. למה לאנשים לקרוא, כשיש להם סמארטפונים, סרטונים לצפייה ורשתות חברתיות?

אך ההספד היה ככל הנראה מוקדם מדי. בשנה האחרונה אמזון פתחה בניו יורק חנות ספרים מוחשית, במרחב האופליין, המשתלבת עם מרחב אונליין וירטואלי. זו דוגמה לכך שאמנם התפתחויות טכנולוגיות מייצרות שינויים דרסטיים בהרגלים החברתיים והצרכניים/כלכליים שלנו, אך לצד זאת שינויים חברתיים לוקחים זמן רב יותר.

המענה, הן עבור החברה בכללותה והן עבור קהילת הלהט"ב, הוא ליצור שילוב עולמות. כזה שיאפשר התאמה חברתית וכלכלית לאותם שינויים טכנולוגיים, וייתן מענה לכל הצרכים החברתיים, רגשיים וכלכליים שלנו.

* הכותב הוא יזם עסקי וחברתי, הבעלים של Mother has Arrived לקידום מוצרי תוכן על קהילות הלהט״ב.
טוב לדעת
נגישות