Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

לרצות את ראש העירייה

היזמים מצביעים על הקשיים והקונפליקטים שמציבות הרשויות המקומיות בפרויקטי התחדשות עירונית, וגם מציעים כמה פתרונות שישחררו להערכתם את הפלונטר

פרויקט בארט 11-19 של בית וגוג (הדמיה: ארטיום

התחדשות עירונית מקודמת במסגרת מו"מ בין היזמים לבין הדיירים הותיקים. אבל, בעלת המילה האחרונה, שעל פיה הפרויקט ייפול או יקום, היא הרשות המקומית. עיריות רבות מתסכלות יזמים ודיירים עם הקפאת פרויקטים ושינוי תדיר של קריטריונים. יזמים וגורמים בענף מצביעים על הבעיות העיקריות וגם מציעים כמה רעיונות לשחרור השוק.

הרשויות הן המפתח

עו"ד שמואל שוב, שותף מנהל במשרד שוב ושות' מסביר כי "הרשויות המקומיות הן המפתח לקידום התחדשות עירונית. זה בלט בתמ"א 38 – כאשר רשות תמכה בתוכנית הפרויקטים יצאו לדרך וכאשר המדיניות השתנתה הפרויקטים נעצרו. כרגע נראה כי גם התוכנית החלופית לתמ"א 38 תהיה כרוכה בהסכמת הרשות וביכולת שלה לקדם מדיניות התחדשות עירונית סדורה.

"למדינה יש כאן תפקיד חשוב, היא צריכה לתת לרשויות את הכלים שיסייעו להן בקידום התוכניות ולסייע להן בתקציבים בדומה להסכמי הגג שיהפכו את ההתחדשות העירונית לכדאיים כלכלית לרשות וככלי לחידוש מרכזי הערים הוותיקות. אבל חשוב מאוד שבזמן שהרשות המקומיות בוחנת את הכדאיות שלה בקידום הפרויקטים, היא תבחן גם את הכדאיות של היזמים, כי בסופו של דבר אם הרשויות ייצרו תוכניות שטובות לעיר אך אין בהן כדאיות כלכלית ליזם או לדיירים, התוכניות ישארו על הנייר".

דרוש תמריץ

דני מור מנכ"ל בסט יזום מקבוצת בסט מסביר כי "ראשי רשויות ברובם, חוששים שפרויקטים של התחדשות עירונית בעירם, יעמיסו על התשתיות העירוניות ויגרמו לצפיפות אדירה ובסופו של דבר במקום לשפר את איכות חיי התושבים, הם רק ינזקו. בנוסף לרשויות אין תמריצים כלכליים שעשויים להעלות את המוטיבציה שלהם לקדם פרויקטים מסוג זה. הסיבות הללו גורמות לחיכוכים בין היזמים לבין ראשי הרשויות במהלך השנים. באם ברשויות יקבלו תמריצים ויבינו שכל פרויקט התחדשות, שמקודם בעירם, מגדיל את קופת הרשות, אנחנו נראה יותר ויותר פרויקטים יוצאים לפועל. נדרש לייצר מנגנון שיקבע מגוון תמריצים מסוגים שונים לרשות, שיסייעו לראשי הערים להשתמש בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית לתועלתם ולטובת רווחת התושבים בעיר ע"י החייאת מרכזי הערים, שילוב אוכלוסיה חדשה, חידוש תשתיות ויצירת מוקדי בילוי ופנאי חדשים ואטרקטיביים".

כולם מרוויחים

לדברי משה קורן, מנהל תחום התחדשות עירונית בחברת אזורים, "בפרויקטים של התחדשות עירונית כל המעורבים יוצאים נשכרים ובראשם בעלי הדירות, התושבים והרשות המקומית: בעלי הדירות מקבלים דירה יקרה יותר בשכונה חדשה ואיכותית המובילה לשדרוג משמעותי באיכות החיים והרשות המקומית מחדשת את פני העיר, מקבלת שכונות איכותיות יותר, ומצליחה לתת מענה לצרכים חדשים שנוצרים לאור התגברות הצפיפות באוכלוסייה".

בהתאם ליתרונות אלו, הוא מוסיף, "ישנן עיריות שמבינות את חשיבות ההתחדשות העירונית ופועלות בהתאם ולשמחתי, מרבית הפרויקטים שלנו ממוקמים ברשויות שמשתפות פעולה. עם זאת, ישנן עדיין עיריות בהן ההליכים סבוכים יותר, וקשה למצוא בהן עקביות ורציפות שלטונית. אני בטוח שאם היה שיתוף פעולה גבוה יותר, ניתן היה להגדיל משמעותית את מספר הפרויקטים בהתחדשות עירונית. באזורים למשל, אנחנו מבינים שאחד הקריטריונים ליציאה למהלך של התחדשות עירונית הוא שיתוף הפעולה של הרשות המקומית, כיוון שמדובר בתהליך ארוך מאד ואתה רוצה שותפים שירוצו לצידך ולא כאלו שיבלמו אותך".

קונפליקט תכנוני

איתי הוז (צילום: נמרוד כהן)

איתי הוז סמנכ"ל רגולציה ופיתוח עיסקי בית וגג קובע כי "ההתחדשות העירונית מציבה קונפליקט תכנוני לשלטון המקומי ומעמידה זו מול זו, שתי תפיסות עולם מנוגדות. התפיסה הראשונה אומרת כי כיום המקומות הכי צפופים הם גם הכי נחשקים והכי יקרים. לעומתה התפיסה השנייה גורסת כי כמות גדולה של תושבים לא כלכלית לרשות המקומית, שכן תוספת תושבים משמעותה הוצאות גדולות יותר לרשות עבור השירותים לתושב, אותה לא תכסה הארנונה ממגורים, ולו במעט, שהרי שירותי החינוך, תרבות, תברואה ועוד שהתושבים צורכים וצריכים, עולה לרשות הרבה כסף.

"קשה למצוא אם כן, אחידות תכנונית בקרב הרשויות המקומיות אבל בסופו של יום, מדובר בוויכוח משני לבעיה המהותית, שנדרש להגדיל את ההיצע ולהשביח את השטחים הקיימים וטובת העניין יש לבנות יותר על בסיס המרקמים הקיימים במרכזי הערים ובהקדם. עמדתן של הרשויות המקומיות מאד חזקה ובעצם לא ניתן לקדם פרויקט אם הרשות המקומית לא חפצה בו. לרשויות המקומיות דרושה תוכנית אב, דוגמת זו של תל אביב תא 5000. ראיה לכך, היא העובדה שהבינו בעירייה שפרסמה את התוכנית לפני 4 שנים, כי מגפת הקורונה וההתפתחות של קווי המטרו והרכבת הקלה מצריכים שינוי תכנון ועדכון של התוכנית וזה מה שהם מבצעים בימים אלה, גם בהתייחסות בולטת לתחום ההתחדשות העירונית".

"בסוף היום, ריבוי הרשויות וההבדלים ביניהן עדיין מהווה בעיה עקרונית בכל הקשור לתכנון וקידום התחדשות עירונית, הן מסורבלות ולא יודעות תמיד להפריד בין טפל לעיקר ולכן לדעתי יש מקום לשקול מהלך עליו מדברים לא מעט והוא איחוד רשויות בארץ. יש לאגד מספר רשויות תחת ישות תכנונית אחת, על מנת לתכנן אזור שלם בצורה אסטרטגית ויעילה ובמקביל להעביר מהרשויות יותר אחריות ליזמים. למשל להסתכל על כל מחוז גוש דן ולא רק על תל אביב או רמת גן, כל אחת בנפרד. כמו כן כדאי לשנות את חוק המיסוי, בין מגורים למשרדים – כך שגם שינוי יעוד יהיה נגיש וקל יותר ותכנון העיר יבטא צרכים תכנוניים ולא כלכליים. יש לבצע גם שינוי בחישוב היטלי ההשבחה. כיום מדובר בהיטלים מוגזמים ומנותקים מהמצב בשטח, יש לחשב היטלים כמו אגרות לפי הצרכים הנחוצים לעיר. לסיכום כולנו תקווה שהרעיונות הגדולים והנכונים אכן יקבלו במה ויהיה שינוי תפיסתי בקרב הרשויות לטובת תכנון אופטימלי של סביבת החיים העתידית שלנו", מסכם הוז.

שמאים מכריעים

לדברי אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק י.ח דמרי, "בתחום ההתחדשות העירונית יש ניגוד עניינים בין הוועדה המקומית לבין היזם לעניין כמות יחידות הדיור. רשויות מקומיות מוטרדות מהעדר משאבים כספיים ותשתיות ציבוריות, המספקות את התמיכה הנדרשת בשל הגברת הצפיפות, בעוד ליזם אינטרס הפוך של תוספת יחידות דיור שיגבירו את הכדאיות הכלכלית.

"לסוגיה פיתרון פשוט והוא מינוי שמאים מכריעים מומחים בליווי פרויקטים ובדיקות כלכליות אשר יהוו שמאים בוררים בין הוועדה ליזם. בד בבד, בעלי דירות וחברות יזמיות משוועים ליציבות תכנונית לפרקי זמן של מספר שנים קדימה, בכדי להשלים מהלך תכנוני של התחדשות עירונית. לכן, נדרש שילוב ושיתוף פעולה כך שבאם מתקבלות החלטות בדבר שינוי מדיניות בשל התחלפות ראשי ערים, הטמעת מגמות תכנון כלל ארציות וכדומה, אזי יקבעו 'הוראות מעבר'. משמעם שפרויקטים שיצאו לדרך על סמך תיק מידע רשמי של הוועדה והשלימו תנאי סף, לצורך שיבוץ לדיון למתן החלטות להיתרים, לא יעוכבו ויידרשו לחזור לנקודת ההתחלה. פרויקטים אלו יוכלו להתקדם להשלמת הפקת ההיתרים כמתבקש מאינטרס ההסתמכות ובשם הוודאות התכנונית הכל כך חיונית לענף הנדל"ן".

חוסר ודאות תכנונית

שימי מלכה, סמנכ"ל שיווק ומכירות יובלים טוען כי "יש היום שתי בעיות עיקריות המהוות חסם עבור חברות יזמיות שרוצות לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית. הראשונה היא הבעיה של חוסר ודאות תכנונית, בפרט בפרויקטים של הריסה ובניה. ישנן מספר עיריות שעשו תכנית מתאר לפי סעיף 23 לחוק התמ"א, במסגרתה הן נותנות את חוות הדעת התכנונית שלהן, כולל התייחסות לכמות יחידות הדיור וכן התייחסות לאזורים השונים מבחינת צפיפות וקווי בניין; אך לא כל העיריות פועלות כך, מה שמקשה מאוד בקבלת היתרי הבניה.

"קושי נוסף הוא השוני בתכנון בין הרשויות המקומיות, כשכל עירייה וועדה מתייחסת באופן טבעי לצרכים העירוניים והאזרחיים שלה, ולכן היזמים חייבים להכיר את התכניות והאפשרויות שניתנות בכל עיר, ולהיות מעודכנים בשינויי ההגדרות, מה שרק מייצר תמונה מורכבת ומסועפת, הדורשת זמן יקר המאריך את הדרך לדירה".

הפרשת קרקעות

איתי סמדר (צילום: רותם שביט)

איתי סמדר, סמנכ"ל התחדשות עירונית של רוטשטיין, אומר: "אף שהרשויות המקומיות מבינות את ההכרח בתוכניות של התחדשות עירונית, התוכניות בהחלט מורכבות ומסובכות, מה שדורש מציאת פתרונות יצירתיים הן מצד הרשויות והן מצד היזמים, בשביל להגיע לעמק השווה. אחד האתגרים העיקריים של הערים הגדולות באישור תכניות גדולות להתחדשות עירונית, הוא ההתמודדות עם צפיפות גבוהה, עומס על התשתיות ומחסור בשטחים ציבוריים. בשל כך, אנו נדרשים למצוא, בתאום עם הגורמים הרלוונטיים, פתרונות יצירתיים וישימים שיתנו מענה לאתגר זה.

"גם בעידן הקורונה אנו מאפשרים בתכנון הפרויקט הפרשת קרקעות לטובת העירייה והקמת שטחים משותפים לדיירים, מבלי שיבואו על חשבון גודל הדירה או המבנה, כך הדיירים, העיריה והיזם יצאו מרוצים ובעלי מכנה משותף. למרות האתגרים, אנחנו בהחלט רואים הבנה ונכונות כללית מצד הרשויות לקידום התוכניות, שכן יש הסכמה שבאמצעות התחדשות עירונית, אפשר להגדיל את מלאי הדירות, בייחוד באזורי הביקוש שאין בו קרקעות פנויות לשיווק".

חסם התשתיות

רחלי בריזל, סמנכ"לית שיווק ומכירות של חברת אשדר מקבוצת אשטרום מסבירה כי "חלק מהעיכובים נובעים מכך שלרשויות המקומיות יש מחויבות לפיתוח התשתיות באזורים שעוברים התחדשות, שבאופן טבעי אם האוכלוסייה גדלה, התשתיות והשירותים הקהילתיים צריכים גם כן להתרחב. יש צרוך בתשתיות, כבישים ועורקי תנועה שונים, יש צורך בגנים, בתי ספר מקומות בילוי ותרבות שעות פנאי. ת האיזון מתבקש, אחרת רמת החיים תהיה באיכות ירודה, ההפך מהמטרה של התחדשות עירונית".

תלויים בראש העירייה

גד גרשון, סמנכ"ל לייזום נדל"ן ותיאום תכנון בחברת-שפיר מגורים נדל"ן קובע כי "רוב הרשויות המקומיות מפריעות להתחדשות עירונית יותר מאשר מסייעות. הכול תלוי ברצונו של ראש העיר: אם הוא רוצה לקדם התחדשות – זה יקרה, אם הוא לא רוצה – הפרויקטים ייתקעו שנים רבות במוסדות התכנון והרישוי.
"אנו עדים לכך שהרשויות מצאו לעצמן כלי יצירתי לתקיעת פרויקטים של התחדשות – קידום או אישור תכניות אב נקודתיות או כלל עירוניות, שבהן נקבעות הנחיות שתפקידן לעצור תוכניות פרטניות. בתוכניות האב הללו הרשויות יקבעו מגבלות בנייה כמו מגבלת גובה, מקדם לא כלכלי ליזמים, הגדרת אזורים ספציפיים בלבד שרק בהם ניתן לקדם התחדשות ועוד.

"כל ניסיון עקיפה דרך הוועדה המחוזית נעצר בטענה שלא ניתן לקדם תוכנית פרטנית מאחר והעירייה עדיין לא סיימה את תוכנית האב, או שהתוכנית המוגשת סותרת את תוכנית האב ולכן לא נדונה. כאמור, רק עם ראש העיר הוא פרו התחדשות עירונית – יש על מה לדבר".

עמדה חיובית – מסייעת

להערכת סימה מאור, מנהלת תחום התחדשות עירונית בחברת אורון נדל"ן, מקבוצת אורון אחזקות והשקעות, "התשובה לשאלת פעילותן של הרשויות בתחום ההתחדשות העירונית משתנה מרשות לרשות ולעיתים מפרויקט לפרויקט. ניתן בהחלט לומר כי עמדה חיובית של הרשות המקומית ביחס לפרויקט מסוים יכולה לדחוף אותו קדימה, ואילו עמדה שלילית עלולה לעכב משמעותית את הפרויקט או להביא לאי מימושו. לאחרונה אנו עדים להתעצמותן של הרשויות המקומיות והגדלת השפעתן, עם קידומם של מתחמי התחדשות שלמים, במטרה לחדש אזורים נבחרים בעיר".

מסלול ירוק

רוני בריק (צילום: יח"צ)

להערכת רוני בריק, יזם, יו"ר ארגון קבלני השרון והשומרון, "הרשויות המקומיות הבינו שהתחדשות עירונית היא ככלי נשק בידיהן, והן משתמשות בו כדי להשיג את מבוקשן. הרשויות הבינו שבאמצעות קידום התחדשות עירונית הן יכולות לפעול לחידוש הערים מבחינת מוסדות ציבור חדשים, תשתיות חדשות, מוסדות חינוך ומוסדות קהילתיים, ולכן הן תמיד יעדיפו לאשר פרויקטים גדולים של חידוש מתחמים או שכונות ולא תמ"א 38 של בניין בודד.

"הרשויות צריכות להבין שעליהן לעבוד יחד עם הקבלנים והיזמים ולא נגדם. הן צריכות לדאוג שתהיה כדאיות כלכלית לבנייה וחידוש העיר שלהן כי אחרת אף יזם לא ירצה לבנות; הן צריכות גם לוודא שתהיה תמורה מינימלית לבעלי הדירות כדי שיסכימו לבצע בבניין שלהם התחדשות עירונית, וליצור בסופו של דבר מסלול ירוק לפרויקטים באופן שכולם ירוויחו – הרשויות, היזמים וגם הדיירים. אציין לדוגמה שיתופי פעולה פורים שהיו לנו עם עיריות רעננה, הוד השרון, כפר סבא והרצליה – אלה הן ערים שיודעות וגם רוצות לקדם התחדשות עירונית לטובת תושביהן. כשראש העיר רוצה – זה יקרה, ואם הוא לא רוצה, שום דבר לא יעזור".

פרויקט אבא הילל רשי ברמת גן של אפריקה ישראל (צילום: Evolve)

העברת סמכויות

יהודה כתב יו"ר ארגון הקבלנים מחוז תל אביב והמרכז טוען כי "לרוב, מדיניות הרשויות המקומיות מפריעה בקידום תהליכי התחדשות עירונית. זאת, משיקולים של קידום תשתיות, דחיפות של פרויקטים אחרים על פני התחדשות, עניינים של גובה וצפיפות מבני ציבור וכו'. פעמים רבות התנהלות השלטון המקומי סותרת לחלוטין את מדיניות הועדה המחוזית ו/או את מדיניות השלטון המרכזי. כל גורם במשוואה מדבר בשפה אחרת וכך קשה מאוד לקדם פרויקטים משמעותיים.

"במצב הנוכחי, כאשר אין נוהל או חוק קבוע המחייב את כל העיריות באשר להתחדשות עירונית ולא קיים סנכרון, כל עיר מדברת בשפה משלה וכך גם כל לשכה או ועדה מחוזית, מה שתוקע את התהליכים בפועל. לדעתי הפתרון טמון בהעברת הכוח והסמכויות לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שהוקמה בדיוק למטרה זו- כדי לעשות סדר בתחום ההתחדשות העירונית בישראל. בנוסף לכך, בהתאם לכך יש לפעול לטובת תיקון החוק של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובכך לייצר סדר ושפה משותפת לכל הגופים".

תוכנית עירוניות סדורות

שמוליק כהן | צילום: דובי שמחי

שמאי המקרקעין שמוליק כהן מחברת SK שמאות מקרקעין המשמש כיועץ למנהלות התחדשות עירונית במספר רשויות, מציין כי "בנושא ההתחדשות העירונית הרשויות המקומיות מעולם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות. ענף ההתחדשות העירונית מתנהל כיום באי ודאות מוחלטת ומושפע משינויי מדיניות של ראשי ערים, לדוגמה עיריית רמת גן שקיבלה החלטה לעצור את פרויקט תמ"א 38 בעיר. אי ודאות שנוצרת בכל נושא מדיניות היטלי ההשבחה, אי ודאות בשל שינויי מדיניות בממשלה כמו ביטול תוכנית תמ"א 38, שינויי חקיקה, מדיניות מיסוי וכדומה. היזמים והדיירים מתקשים לקדם פרויקטים במציאות הבלתי אפשרית שנוצרה ונאלצים לתקן שוב ושוב את התוכניות בהתאם לדרישות הרשויות השונות.

"הדרך לייצר ודאות היא באמצעות תוכניות עירוניות סדורות, אולם מוסדות התכנון ברשויות המקומיות, ברצונם להגיע לתכנון עירוני מיטבי ולהתאים את זכויות הבנייה הנדונות לפרויקט התחדשות עירונית ולסביבתו, מביאים בחשבון את כלל הפרמטרים הרלוונטיים מבחינתם כגון צפיפות, הסדרי תנועה, הסדרי חניה, מתן מענה של מוסדות ציבור וכיוצ"ב, אבל הן מפספסות את המחולל העיקרי לפרויקט שהוא בראש ובראשונה כלכליות הפרויקט ליזם ולדיירים. מה יועילו חכמים בתקנתם אם יקדמו תוכנית שלא תצא לפועל"?

לכן, הוא אומר, הדרך הנכונה לפעילות הרשויות היא ליצור תוכנית התחדשות עירונית מפורטת לאזורי העיר השונים תוך הסתייעות באנשי מקצוע שייצרו דו"ח כלכלי/ שמאי שיביא בחשבון את כלל האינטרסים של הרשות, היזם והדיירים ויסייע לכל הצדדים ביצירת ודאות טרם היציאה לדרך. בעלי הקרקע יקבלו חוו"ד מקצועית אובייקטיבית בדבר התמורות אותן הם צריכים לדרוש מהיזם, הרשות המקומית תקבל ניתוח כלכלי שמאי מאוזן של כל הצדדים על מנת שהתוכנית תצא לפועל ויזם הפרויקט יקבל ודאות כלכלית להצלחת הפרויקט ולקבלת מימון וליווי פיננסי להקמתו".

ביטולי היתרים

שגיא לנצ'נר (צילום: יח"צ)

גם שגיא לנצ'נר, מנכ"ל ובעלים של חברת ינוב, מסכים כי אין ראיה לטווח ארוך: "לצערי אנחנו עדים לכך שבמקרים רבים בשל היעדר תכנון ארוך טווח, סחבת, בירוקרטיה מסורבלת והחלפת בעלי תפקידים – הרשויות המקומיות מעכבות או גרוע מכך מבטלות לא אחת פרויקטים של התחדשות עירונית. התנהלות קלוקלת זאת גורמת להפסדים כלכליים קשים ליזמים וכמובן לעוגמת נפש לדיירים המייחלים לחיזוק דירותיהם ולשיפור איכות חייהם, ובסופו של דבר גם גורמת לעיכוב בהגדלת היצע הדירות במדינה.

"כך למשל, אנו קידמנו שני פרויקטים של התחדשות עירונית בכפר סבא במשך כ-9 שנים ולאחר שקבלנו היתרי בנייה בתנאים, הרשות ביטלה לנו אותם. ראשי הרשויות חייבים להבין, שתחום ההתחדשות העירונית הוא המענה המשמעותי ביותר כיום לטיפול במשבר הדיור ולהגדלת היצע הדירות בישראל. אם לא ימצא פתרון לסחבת ולהתמשכות התהליכים הבירוקרטיים, משבר הדיור רק יעמיק ובעקבות כך מחירי הדירות ירקיעו שחקים".

הקורונה וסיום התמ"א מאיצים את ההתחדשות העירונית בתל אביב

פרויקט בצלאל 1 של אנשי העיר | הדמיה: יח"צ

"ההשפעה של משבר הקורונה על תחום הנדל"ן כולו ובעיקר בתחום ההתחדשות העירונית, הינה מעורבת, אבל בסך הכל, ההשפעה שאנחנו רואים בשוק ההתחדשות העירונית באיזור תל אביב, חיובית", כך קובע רון חן, מנכ"ל חברת אנשי העיר, המתמחה בהקמת פרויקטים להתחדשות עירונית בעיר.
מהם היתרונות של תקופת הקורונה?
"הקורונה נתנה לאנשים זמן. במקרה של בעלי דירות, העומדים לפני פרויקט תמ"א 38, הדבר כמעט קריטי. הקורונה פינתה זמן לבדוק יזמים, לבחור מפקחים, עורכי דין ובכלל לעשות את כל הבירורים הנדרשים כדי לקדם את הפרויקט. כך, פרויקטים שהיו תקועים שנים, התקדמו משמעותית".
מעבר לקורונה, מזכיר חן את התוכנית הממשלתית להפסיק הקמת פרויקטים לפי תמ"'א 38 בשנת 2022 ולכן מי שרוצה להספיק, חייב להזדז.
ומה קורה מצד הרוכשים?
"גם כאן סך הכל, השוק תוסס, בעיקר אגב בתחום הדירות המיוחדות בפרויקטים. אם פעם בעבר היו בניינים ישנים בעיר, עם דירות סטנדרטיות, ופנטהאוזים ניתן היה לרכוש רק במגדלים, הרי שכעת, בזכות תוכנית הרובעים, אפשר למצוא בבניינים החדשים פנטהואזים וגם מיני פנטהאוזים. כך נולדו מוצרים שלא היו קיימים ב-50 השנים האחרונות".
ומי הקהל של אותן דירות מיוחדות?
"הפנטהאוזים, דירות הגן והדירות המיוחדות בכלל, פונות לקהל שמחפש פנטהאוז או דירה מיוחדת אחרת, מרווחת וגדולה במרכז העיר ממש ולא במגדל, כדי ליהנות מהיתרונות של החיים בלב העיר. יש למוצרים אלו ביקוש גדול ובשנים האחרונות, הדירות הראשונות שנמכרות בפרויקטים הן דווקא דירות הפנטהאוז או דירות גן".
והאם הקורונה שינתה את הכללים?
"אפשר לומר שאפילו בתקופת הקורונה, היחידות שלא נפגעו הן דירות אלה. מדובר בדירות מרווחות וגם כאלה שניתן לגלות קצת יותר גמישות במחירים איתן. זאת מכיוון שמדובר בדירות יקרות יותר ולכן יש גם יותר בשר ליזם ללכת לקראת הקונים. כך, הרוכשים בשוק מבינים שנוצרה הזדמנות שכדאי לנצל. בסוף, הנדל'ן זה ניצול הזדמנויות".

טוב לדעת
נגישות