Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

להמציא את הגלגל מחדש

העומס הבלתי נסבל בכבישים מחייבת פתרונות של תחבורה חכמה. על רכבים אוטונומיים, אוטובוסים חכמים ושכונות שמעודדות הליכה על חשבון נהיגה

אוטובוס חשמלי 3 דלתות (צילום: יח"צ)

אחד האתגרים הגדולים של בניית שכונות מגורים, או שטחי תעסוקה, לנוכח הצפיפות ההולכת וגוברת, הוא נושא התחבורה. הצורך הגובר בפתרונות חניה, יחד עם העומס בנתיבי התחבורה הראשיים וכן בכניסות וביציאות מהשכונות וממתחמי התעסוקה, מחייב פתרונות של תחבורה חכמה, תכנון חדיש ואולי גם אימוץ הרגלים חדשים.

עליה בתחבורת השינוע

מרק רנדר, שותף בחברת ייעוץ תחבורה אמאב תחבורה, החברה באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות אומר כי "חשוב להבין שעולם התחבורה ותכנון התחבורה עוברים שינויים הדרגתיים, ולצד חשיבה על אופן ההתמודדות עם אתגרי העתיד, אנו מחויבים להתייחס בו זמנית להתפתחויות שמתרחשות כבר היום. התפתחות שכזו למשל אפשר לראות בעובדה שחלק ניכר יותר מבעבר של הקניות קורות ברשת, יותר ויותר חבילות משנועות לבתי הלקוחות, ומכאן שיש עלייה בשימוש במשאיות וברכבי אספקה להעברה של משלוחים בתוך הערים. בשכונות המגדלים הצפופות, כל הנושא של אספקה והעברה זה נושא שלא חשבנו עליו מספיק כמתכנני תחבורה, וזה משהו שצריך להקצות לו את השטחים עכשיו ולהגדיר אותם בתב"ע".

"עוד התאמה שמתכנני התחבורה צריכים לעשות למציאות היא באשר לשימוש ההולך וגובר באופניים וקורקינטים חשמליים להשכרה, שהפכו להיות אמצעי תחבורה מועדף בכל העולם. ואנחנו צריכים להתמודד עם זה – איך מארגנים שטחים בהם ניתן יהיה "לזרוק" את הקורקינטים הללו"?

לדבריו, "זוהי התמודדות שאין לה פתרון קסם, בייחוד משום שזהו נושא שעכשיו בהתהוות, ואנחנו אפילו לא יודעים אם זה ישרוד בעוד שנתיים. לצד האתגר, יש פה גם יתרון ניכר, משום שאין כל ספק שהשימוש באופניים או בקורקינטים מוסיף ליכולת ההתניידות בתוך העיר ולהזנה של אמצעי תחבורה ציבוריים אחרים כמו אוטובוסים או הרכבת הקלה, ובכך יוכל להפוך אותם לשמישים יותר. שכונת העתיד תצטרך להצטרף לרשת של שבילי אופניים/קורקינטים שמופרדים לחלוטין הן מהמכוניות על הכביש והן מהולכי רגל על מנת שלא לסכן את האחרונים. זה דבר שצריך לדאוג לו לפחות ברחובות הראשיים, עד עכשיו עשינו לעצמנו הקלות בנושא הזה".

"נושא חשוב נוסף שנמצא בראש סדר היום הוא הגבלת החניה ותקני החניה במרכזי הערים. ברור לנו שזה עניין הדרגתי, ויהיה קשה להוביל זאת כל עוד לא תהיה אלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי – רשת משולבת של הסעת המונים, עם הזנה נוחה ויעילה. הפתרון של רכב אוטונומי ושיתופי לא יקרה מחר בבוקר. אבל כבר מתחילים להתייחס לצורך בשטחי חנייה תפעוליים לאותם רכבים שיתופיים, ועוד שטחים תפעוליים הכרחיים לתפעול תחבורה ציבורית. בינתיים כבר מצמצמים את תקני החניה בצמוד לצירי הסעת המונים. זה אינו צעד פופולרי,  אבל המציאות בישראל לא יכולה לתמוך במשהו אחר, בטח לא במרכזי הערים הגדולות" מסכם רנדר.

חינוך להסעת המונים

רחלי לוז, מנהלת שותפה בחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע מסבירה כי "אנו רואים שבכל שנה מספר כלי הרכב הפרטיים בישראל עולה, ועמו הפקקים והזמן הרב המבוזבז של אנשים רבים על הכביש, מה שמוביל לנזק כלכלי למשק, לעצבנות, דכדוך, אפשרויות תעסוקה ומגורים מוגבלות, פגיעה בחיי המשפחה ועוד. לכן ברור שכאשר חושבים על תחבורת העתיד, הדבר העיקרי שיש לחשוב עליו הוא השילוב המיטבי של אפשרויות הסעת המונים – לא רק ברמה התכנונית/תפעולית, אלא גם ברמה החינוכית".

להערכתה, הדרך להפוך את התחבורה הציבורית לאופציית ההסעה המועדפת עבור התושבים היא על ידי שיפור רמת השירות לנוסעי התחבורה הציבורית, "זאת ע"י יצירת מערכת אמינה, יעילה, זמינה ונוחה למשתמשים. אחד הפרויקטים של משרד התחבורה שאמורים לשפר את כל האלמנטים הללו בשנים הקרובות הוא "מהיר לעיר" – נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית במטרופולין אשר יוצרים רשת תנועה ציבורית רציפה הכוללת תשתיות חכמות".

הרעיון של תחבורה ציבורית חכמה, מפרטת לוז,  "נשען על כמה יסודות, אשר הבאנו לידי ביטוי למשל בפרויקט הגל הירוק באשדוד, פרויקט ראשון מסוגו בארץ של תחבורה ציבורית חכמה המהווה מודל לכלל הרשויות במדינה: הפרויקט כולל נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית, עדיפות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות באוטובוסים, ברציפי התחנות וברמזורים, שליטה ע"י מרכז בקרה עירוני ברחובות הראשיים באשדוד, פיתוח סביבתי איכותי ויפה המזמין את התושבים להשתמש בתחבורה הציבורית, רישות העיר בשבילי אופניים, וגורם משמעותי נוסף – אוטובוסים חשמליים שיפחיתו את זיהום האוויר במרכזי הערים".

בעזרת המכונית האוטונומית

לשיטתו של האדריכל בני פרי, שותף במשרד V5 אדריכלים, צריך "להחליף דיסקט": "הצפיפות הנכפית עלינו עקב גידול האוכלוסין מחד והמחסור בקרקעות מאידך מחייבת מחשבה יצירתית. הצפיפויות שהיו מקובלות עד כה אינן דומות כלל לאלה שנידרש להן. קשה למתכננים ולאלה שמנהלים אותם לשבור את תקרת הזכוכית של הפרדיגמות הישנות. כולם מפחדים מהצפיפות בעיקר בגלל בעיות התנועה הקיימות כיום, אולם בעיות תנועה ניתנות לפתרון. מערכות הסעת המונים יפתרו חלק גדול מהבעיה ואילו המכונית האוטונומית תפתור את חלקה האחר".

לדבריו, "לא יהיו מכוניות פרטיות במרכזי הערים הגדולות כי התנועה תתנהל רק באמצעות רכב אוטונומי. יתרה מזו, אם נתכנן נכון, נגלה שככל שמתחמי המגורים יהיו צפופים יותר, כך תגדל הרווחה, למרבית הפלא, משום שהם יעמדו בסיפי הכניסה של שירותים ברמה הגבוהה ביותר. להפתעתנו נגלה כי אין צורך לנסוע כדי לקבל את שירותים אלה. אפילו בית החולים, אולם הקונצרטים והיכל הספורט יימצאו בעיר העתידית בטווח הליכה. לעיר הצפופה יתווספו דרכי תנועה אנכיות ומרחבי תנועה בקומות עיליות, כפי שמתקיים כיום בהונג קונג וכמו שגילו לאחרונה תושבי מנהטן ב High-Line.  בעיר העתידית הצפופה לא יהיו חייבים לנוע ממקום למקום במרחב הקרקעי בלבד".

לדברי פרי, זהו גם הזמן לפתח מרכז נוסף: "אנחנו מתלוננים על גודש התנועה והפעילות במרכזי הערים הגדולות, אולם איננו פועלים לביזור נכון. אסור להקים יותר ישובים קטנים, זוללי קרקע וחסרי תשתית קהילתית וארגונית נאותה, אבל רצוי לפתח כבר היום את המרכז העירוני הגדול הבא. הנגב ריק וקיים נתק בין אילת לערי המרכז. מדוע לא לפתח את מצפה רמון לעיר בת מיליון תושבים בתוך 50 השנים הבאות? הרי בקצב הגידול הנוכחי יהיו בשנת 2070  למעלה מ 20 מליון תושבים בישראל. חובה עלינו להשתמש ביכולות הנוכחיות של המדינה כדי לקיים את חזון יישוב הנגב מסיבות פרקטיות לחלוטין".

מערך אוטובוסים משודרג

אחד האלמנטים שנעדו לדחוף את התחבורה הציבורית, דרך תחבורה חכמה וירוקה, הוא שימוש באוטובוסים בגדלים שונים. מי שמבקר לדוגמה במדריד, יכול לראות מיני אוטובוסים, המיועדים למספר קטן יותר של נוסעים, ויכולים לעבור בקלות גם ברחובות הצרים.

עומר זוהר מנכ"ל חברת פנדן – תחבורה חכמה, הפעילה בתחום האוטובוסים החשמליים בארץ ובחו"ל אומר כי "אין ספק שהעתיד הוא תחבורה חכמה בדמות האוטובוסים האוטונומיים, אולם עד שזה יקרה כל הנוגעים בדבר חייבים להתגייס להאיץ את שלב הביניים שבו יוחלפו האוטובוסים הישנים ממונעי הדיזל באוטובוסים חכמים יותר, בטוחים יותר וירוקים יותר שישפרו את איכות החיים שלנו".

וכדי שזה יקרה, מסביר זוהר, "צריכה המדינה להתמודד עם מספר אתגרים ובראשם שחרור חסמים המעכבים את היכולת להפוך את החניונים העכשוויים לחניונים מוטי תחבורה חשמלית.  לשם כך יש  קודם כל להציב בראש סדר העדיפויות את הנושא ולהעמיד מתכלל שיעבוד מול המשרדים השונים להסרת החסמים כמו למשל חיבור החניונים לתשתית חשמל ועוד".

הדבר הנוסף הנדרש, מסכם זוהר, הוא מציאת פתרון ממשלתי לסייע למפעילים כמו  דן, אגד, קווים, אפיקים, מטרופולין ואחרים  להתגבר על הפער הראשוני ברכישת האוטובוסים בין האוטובוס החשמלי לבין האוטובוס דיזל. פער שבשנות ההפעלה שלו אמור להצטמצם ולהתכסות".

חסם עיקרי הוא החניה

גם אדריכל אוהד בן-דיין, ממשרד לייטרסדורף בן-דיין קובע כי עידוד תחבורה ציבורית היא אחת המגמות הבולטות כיום בתכנון ערים בישראל ואפשר לראות את השינויים בתוכניות המוגשות כיום. לדבריו, "זה מעגל קסמים, אם יש מספיק ווליום של תושבים, אז תהיה מסה גדולה ותהיה מערכת הסעה יעילה. לא צריך הרבה נתיבים לצורך כך, אלא יש לדאוג שהמערכת תהיה במרכז ולתת את כל התנאים שזה יעבוד".

בן-דיין מביא כדוגמה את שכונת האיצטדיון בכניסה לאשקלון שהמשרד מתכנן. לדבריו, בכניסה לשכונה ולעיר, בדרך בן גוריון, יהיה "האב" תחבורתי גדול, שיכלול תחנת רכבת כבדה, רכבת קלה בין עירונית, מסוף אוטובוסים וחניון חנה וסע. גם שבילי אופניים יתנקזו לשם מהעיר לצד נגישות רבה של הולכי הרגל.

גם בשכונות חדשות וגם בהתחדשות עירונית, הוא מסביר, בסוף הכל מתכנס לחניה, זה אחד החסמים הכלכליים העיקריים איתו אפשר להתמודד באמצעות תכנון תחבורה ציבורית יעילה. שותפו האדריכל טומי לייטרסדורף מסביר כי הכל תלוי בתכנון מראש: "אם ניתן להצמיד תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה לשכונות מגורים אפשר להקטין את תקני החניה. ככל שהמגורים סמוכים לציר תחבורה כך האדם יוכל ללכת ברגל לתחנה, או להגיע מהבית באופניים ולעלות לרכבת קלה, וכן הלאה. במשרד התחבורה יודעים את זה, אבל בערים קיימות זה מסובך ויקר אך בפרויקטים חדשים ניתן להגיע לתוצאות טובות ככל שמשלבים את התחבורה הציבורית בתכנון".

תחבורה חכמה – גם בתוך השכונה

לצד הדגש על תחבורה פרטית וציבורית והתמודדות עם העומס הרב בכבישים אשר פוגע ברמת החיים של הציבור, בשכונות החדשות שמים דגש על הליכה ברגל ועל בטיחות ילדים ומבוגרים.

לדברי רז שרייבר, סמנכ"ל השיווק של קבוצת אלמוג הבונה את פרויקט A-LA-PARK בשכונת הדרים, "הנושא התחבורתי חשוב מאוד לרוכשים כיום, קריטי ממש. אבל מעבר לגישה ברכב לכבישים המרכזיים וכמות החניות הצמודות לדירה, לרוכשים מאוד חשוב לדעת איך ייראו החיים בשכונה ואיזה סביבה יספקו למשפחה. מרגע שחזרו הביתה רוב האנשים לא מעוניינים להיכנס שוב לרכבם ולנסוע. יש הבדל גדול מאוד באיכות חיים של משפחה שגרה בשכונה שבה כל השירותים הנחוצים נמצאים במרחק הליכה קצר ברגל והילדים הולכים לחוגים וחברים באופן עצמאי, לבין אלה שגרים בשכונות מבודדת שבהן כל דבר מצריך נסיעה ברכב".

לדבריו, בהתאם לכך, "שכונת הדרים תוכננה מהיסוד באופן מדוקדק, בהתבסס על מודלים של שכונות סקנדינביות. השכונה תוכננה כך שכל דבר שהתושבים יזדקקו לו נמצא במרחק הליכה קלה ונעימה – חינוך, מסחר ופנאי – הכל נמצא בהישג יד ונועד לאפשר לתושבים לקבל את כל השירותים ולענות על כל הצרכים במסגרת השכונה.

בתכנון השכונה הושם דגש מיוחד על בטיחות ונגישות, ועל כן היא מרושתת במערכת גשרים ושבילים להולכי רגל אשר מתאימים במיוחד לילדים ומייצרים הליכה בטוחה מהבתים ועד למוסדות החינוך ואזורי הספורט והפארק, ללא חציית כבישים".

ציר הדרך הראשי בפרויקט אשקלון רובע דרום-מזרח, בתכנון משרד לייטרסדורף בן-דיין (הדמיה: יח"צ)

מהפך במציאות התחבורתית

לדברי דניאלה פז ארז, מנכ"ל ובעלים של פז כלכלה והנדסה: "תכנון עירוני צופה פני העתיד מבחינת תחבורה חכמה, דורש שינוי במגוון תחומים. המטרה היא לעבור ממודל של רכב פרטי למודל של רכישת נסיעות. כבר עכשיו בערים הגדולות בעולם רואים ירידה באחוז הצעירים המוציאים רישיון נהיגה".

"בנוסף, צריך לקחת בחשבון את כניסת הרכב האוטונומי שעשוי להשפיע במגוון טווחים: משינויים התנהגותיים, שינויים במרחב הפיסי ועד שינוי מערכתי במרחב התחברותי. רכב אוטונומי כולל אתגרים אשר ישפיעו על קצב היישום. מבחינת המוסר והאתיקה יהיה צורך לקבעו מי האחראי במקרה של תאונה. מבחינת תשתית, יש צורך לתכנון תשתיות לעתיד, איך ישתלב הרכב האוטונומי עם מערכות תחבורה עתירת נוסעים ותשתיות קיימות. מבחינה כלכלית, יש צורך להתמודד עם איבוד אלפי משרות בעקבות הטמעת הרכב האוטונומי כמו פחות נהגי משאיות ואוטובוסים, פחות שוטרים, פחות עבודה לבעלי מוסכים, פחות עבודה לאנשי מד"א. מבחינת מיסוי ורגולציה, כיצד מייצרים איזון בין הנגשת השירות מבחינה כלכלית, עלות נסיעה נמוכה, להפחתת בעלות על רכב פרטי".

לדברי דניאלה פז ארז, ב-10 השנים הקרובות המציאות התחבורתית תשתנה ללא היכר ויש צורך לקחת בחשבון שילוב התחבורה החכמה עם מערכת הסעת המונים: "צריך לבחון כיצד המהפכה הטכנולוגית התחבורתית יכולה לשפר את איכות החיים בעיר, כמו צמצום רוחב דרך, ביטול חניה בצד הדרך, צמצום מרחקי הליכה, מתן עדיפות להולכי רגל והגדלת מדרכות ושבילי אופניים. התכנון העתידי יוביל לשינוי במרחב הציבורי ובניצול הקרקע, פחות שטחים למכוניות, יותר שטחים לבני אדם ויוביל לפינוי קרקע במרכזי ערים, מתן עדיפות להולכי רגל, עירוב שימושים ועירוניות טובה יותר".

"התכנון העירוני בעידן של התחבורה החכמה, יפחית משמעותית חניות פרטיות ויבטל חניונים ציבוריים", מוסיפה דניאלה פז ארז. לדבריה, תהיה עדיפות לתחבורה ציבורית ולהולכי רגל והאתגר התכנוני הוא להתכונן לעתיד שהוא לא ודאי ולהתמודד עם הפער בדרישות כיום.

"התוכנית לקירוי מקטע מנתיבי איילון היא דוגמה לתכנון ארוך טווח צופה פני עתיד שכן כבר היום נבנים מגדלים עם לובי לגדת איילון הצפוי להפוך לפארק רחב ידיים בעתיד. שני העשורים הקרובים יהוו תקופת ביניים, התכנון יהיה מודולרי וגמיש תוך היערכות לעתיד".

לדבריה, יש לתכנן פיתוח מאסיבי בערוב שימושים בסביבת תחנות הסעת המונים והפחתת תקני החניה למגורים. לדבריה, נדרשים פתרונות זמניים כגון מבני חניה שבעתיד יוסבו לשטחים סחירים, דרכים קיימות אשר יוסבו למרחבים עירוניים ויאםשרו גידול בבינוי העתידי.

טוב לדעת
נגישות