Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

כרטיס הביקור של מגדלי המשרדים

בניה מאסיבית של מגדלי משרדים מחייבת את החברות היזמיות להיות ייחודיות ולהציע מוצרים עדכניים, משוכללים ומנקרי עיניים. לובי מעוצב ומפואר הוא עדיין אחד האמצעים הבטוחים להגיע ללב הלקוח. הרושם הראשוני במגדל נוצר על ידי הלובי והוא מאפשר לשים תג מחיר גבוה יותר. עיצוב בכל מחיר

W PRIME LOBBY (צילום: באדיבות טולמנס)

אחת התופעות האורבאניות המוכרות שהתפתחה בשנים האחרונות היא תופעת הלובאים במגדלים. הלובאים שעד שנות ה-90 היו חללי מעבר משמימים מהחנייה אל הדירה, הפכו בעשור האחרון לסמל של מהפכת נדל"ן.
הכל התחיל כמו סיפור נדל"ני טוב, ברצון של המשווקים המנוסים למכור כמה שיותר יחידות דיור מתוך הבנה כי חווית העיצוב לא מתחילה ונגמרת בסלון הבית, אלא מתחילה בשלב הכניסה למגדל. כך הלובי הפך לחלון הראווה של מגדלי המשרדים. לא תמיד ברור איזה שימוש פונקציונאלי ממשי עושים דיירי הבניין במבואה הקונספטואלית, אך מה שבטוח הוא שחברות בנייה, משווקים ואדריכלים, משקיעים משאבים רבים על מנת להפוך את "שער הכניסה" הזה לכמה שיותר יוקרתי.

במציאות של 2019 נראות חיצונית ארכיטקטונית ומונומנטלית ככל שתהיה כבר לא תספיק. קשה עד בלתי אפשרי למצוא כיום פרויקט נדלני (למסחר, משרדים או מגורים) שאינו כולל לובי כניסה מושקע, שמצליח ליצור אימפקט וויזואלי וחוויתי. החל מהכניסה לבניין, שעמדה פעם בסטנדרט של 2.20 מטרים וצמחה לגובה רב של למעלה מ-3 מטרים, ועד הריצופים, הפסלים ויצירות האמנות. ככל שיוקרתי יותר, הרי זה משובח ואף משביח יותר.

לאחרונה אף מתחו מגדלי המגורים היוקרתיים את המושג "לובי" כשהם מכניסים פונקציות נוספות אל אותה מבואה מעוצבת. כמו טרקלין עסקים, חדרי ישיבות מאובזרים בגדלים שונים, לובי קומתי, חדרי אוכל מאובזרים וחדר כושר. במגדלי משרדים יוקרתיים ניתן למצוא גם לאונג' עסקי, מסעדות שף, בתי קפה ובריכת שחיה – כל אלה ברמת גימור ואיכות חסרת תקדים תוך השכרת שירותיהם של מעצבי פנים מובילים ובינלאומיים.

הראשונים שפנו למעצבי העל הבינלאומיים היו יזמי נדל"ן שהקימו פרויקטים למגורים. כך היה עם עיצוב לובי מגדלי YOO אשר הופקד בידי מעצב העל פיליפ סטארק וכן מגדל W שבפארק צמרת, שם שכרו את שירותיו של "מעצב הפנטזיות" אלכס מייטליס. אבל לפני ארבע שנים זו היתה קבוצת חג'ג' אשר חתמה על הסכם עם חברת ארמני איטליה, במסגרתו המעצב האיטלקי ג'ורג'יו ארמני יהיה אמון על עיצוב השטחים הציבוריים בפרויקט מגדלי הארבעה, שמקימה הקבוצה, ובהם הלובי וטרקלין העסקים.

מגדלי הארבעה משתרעים על פני כ-100 אלף מ"ר, ממוקמים בלב מרכז העסקים של תל אביב, בין הרחובות הארבעה והחשמונאים בת"א, בצמידות לשרונה, פרויקט השוק הסיטונאי, פיאצת גבעון ומרחק פסיעה משדרות רוטשילד. מדובר בצמד מגדלים בני 35 ו-38 קומות המחוברים ביניהם בגשר תלוי. באירוע השקת ההסכם שנערך לפני מספר שנים בביתו של שגריר איטליה בישראל, ציין מנכ"ל חברת ארמני, אנריקו ארבה, כי מגדלי הארבעה הם הפרויקט היחיד של ארמני בעולם אשר אינו נוגע למגורים או מלונאות. בקבוצת חג'ג' סיפרו בזמנו כי לא היה קל לשכנע את ארמני להצטרף לשורותיהם.

לובי הכניסה, בעיצובו של ארמני, צפוי להיות המפואר בתל אביב. הלובי יהיה משותף לשני המגדלים וייבנה כולו כקוביית זכוכית ענקית על שטח של 2,500 מ"ר, ו-13 מטרים גובה. הלובי יכלול שירותי שמירה, חללים משותפים גבוהים, דרגנועים, מבואה למעליות המהירות וכן שטחי מסחר רחבים, שיכללו בתי קפה, מסעדות ומותגים, שיפנו לכיוון הפיאצה הרחבה אשר תקים עיריית תל אביב במתחם גבעון.

העיצוב יכריע על זהות השוכרים

היזמים עושים כל שביכולתם כדי למתג את הפרויקט כ"חדשני", שיעניק לדייריו חוויה אחרת. מגדל "TOHA" אשר יבנה בפינת הרחובות דרך השלום ויגאל אלון, צפוי להיות המגדל הראשון בפרויקט ענק של שלושה מגדלים שייבנו במהלך מספר שנים, בהיקף כולל של 260 אלף מ"ר. לא רחוק משם, מהצד השני של נתיבי איילון ובהמשך מרכז עזריאלי, נבנית שורת גורדי שחקים, שהגבוה בהם צפוי להגיע ל־100 קומות.

עם זאת, החברות היזמיות של מתחם TOHA, קבוצת אמות השקעות מקבוצת אלוני חץ וגב ים מקבוצת נכסים ובניין IDB, לא מעלות בדעתן שלא ימצאו קונים. לצורך העניין, הבטיחו להן הקבוצות כי פרויקט הענק יעוצב על-ידי מיטב האדריכלים, כאדריכל הבינלאומי רון ארד והאדריכל אבנר ישר. שמו הבינלאומי של ארד מודגש בכל מצגת שעורכים הבעלים המתאר את העיצוב הייחודי של המתחם הכולל מגדל שיעוצב בצורה גיאומטרית, השואבת השראה מקרחון חצוב כמעין יהלום שהונח בלב הצומת הסואן.

“עיצוב יוקרתי ומיקום עושים את ההבדל בין בניין חדיש ומצליח לבין הבניינים הישנים", מסביר הבעלים ומנהל קבוצת חג'ג', עידו חג'ג'.
ואכן גורמים רבים מהמגזר הפיננסי הזדרזו להבטיח את מקומם ולרכוש משרדים במגדלי הארבעה המפוארים. ניתן למנות את קרן סבן, זרוע ההשקעות בישראל של איש העסקים חיים סבן, קרן רוטשילד, סניף בנקאות פרטית ללקוחות אמידים של בנק לאומי, קרן ההון סיכון ורטקס (Vertex) וחברת נוקד קפיטל של מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס.

כמו כן, ניתן לציין גם את איש העסקים והמיליארדר טדי שגיא, אילן ולדמן (מלאנוקס), חברת שלמה Sixt, חברת הסלולר גולן טלקום, חברת הייעוץ האסטרטגי המובילה בעולם מקנזי וכן משרדי קבוצת חג'ג' עצמה, החולשת על קומה שלמה במגדל. מלבד נציגי המגזר העסקי, מאכלסים את המגדלים נציגויות זרות הפועלות בישראל, כדוגמת שגרירות ספרד, שגרירות ניו זילנד, שגרירות אקוודור וכן, נציגות הבנק השוויצרי UBP.

לדברי חג'ג': "מגדלי היוקרה הצליחו למשוך אליהם מגוון גדול של חברות ביניהן חברות השקעות בינלאומיות, בנקים וקרנות גידור, חברות תקשורת, הייטק, נדל"ן ואף שגרירויות זרות המאכלסות בימים אלו את המגדלים. המגדל נמכר במהירות ואני לא מזהה רוויה בשוק. להפך, יכולתי למכור את הפרויקט שוב ובמחירים גבוהים יותר".

האתגרים שבמגדל

עליזה שינזון – הפיכת אתגרים במבנה ליתרונות עיצוביים- בניין ADGAR (צילום: סטודיו עליזה שינזון)

המעצבת הרב תחומית עליזה שינזון, המתמחה בין היתר בעיצוב ותכנון הלובאים ואחראית על אלו של מגדל הכשרת היישוב, מגדל אדגר, בית אירופה, מגדלי אמות משפט, אפי טאואר ונוספים מסבירה כי "היזמים תופסים כיום את הבניין כקומפלקס בו כל פרט צריך ליהעשות בצורה המיטבית. הלובאים המודרניים מדברים בשפה אחרת והם נתפסים כהצגה של ממש למבקרים בו. קורה בלא מעט מקרים שאני נדרשת להתמודד מול חסרונות בשטח הלובי, אך אני מצליחה למקסם אותם לטובת המבנה עצמו. כך למשל באפי טאואר שם פיר המדרגות חסם את פתח הלובי, גילחתי את תקרת חדר המדרגות באלכסון ויצרתי קיר פיסולי שחיזקתי בעזרת תאורה. חשוב ליצור בידול, עניין וסקרנות ולחשוב לאורך התהליך על תחזוקת המבנה ועל האופן בו העיצוב יוותר רלוונטי גם בעוד שנים ארוכות".

לשיטתה של שינזון, הפתרונות תמיד מעצימים את המקום. דוגמא טובה לכך נמצאת במגדל אדגר, בבעלות אדגר השקעות שבשליטת ביטוח ישיר. שם, בכניסה לבניין, היה חלל לא מנוצל ממנו יצרה לובי מרשים במיוחד: "למרות התקרה שהיתה נמוכה במספר מקומות וגבוהה במקומות אחרים, יצרתי מצב שהלובי מקבל כוח", היא מסבירה. "בעבר שלטה מגמה שגרסה שהלובי צריך להיות מאוד נקי וסולידי, אבל כיום רוצים שהמגדל יהיה ייחודי, כמובן לא יקר וללא מגמה גנרית מסויימת. המגמות נבנות בהתאם לחומרים וטרנדים שיש בשוק, אולם הלובי כבר לא סטרילי, אלא מספיק מעניין ומסקרן ומיוחד".

האדריכלית מרינה רכטר-רובינשטיין, בעלת המשרד ReMa אדריכלים, מצטרפת לדעתה של שינזון ומסבירה שאת הבניין צריך להרגיש כבר מרגע הכניסה: "כשמדובר בלובי של בניין מגורים אתה אמור להרגיש שנכנסת לבית הפרטי שלך", היא אומרת. "לובי אמור לייצג את רמת החיים שלך, את הקהילה, הערכים והסביבה שאתה גר. הלובי הוא גם מקום ליצירת קהילה חדשה עם פינות ישיבה ויצירת אינטראקציה בין אנשים. כך למשל אחד הלובאים תוכנן על-ידי המשרד ברוח ספורטיבית כזאת שתקסום לזוגות צעירים, על פי אסטרטגיית השיווק של היזמים. בלובי נוסף שתכננו בנתניה, בבניין בקרבת הים, רצינו להכניס את הבריזה של הים, הקלילות ותחושת החופש לתוך המבנה, ואלו היו הקווים שהנחו אותנו. בפרויקט אחר, בבניין בהוד השרון, הדגש היה על יצירת מימד של יוקרה שתתן תחושה לדיירים ולמבקרים שהם נכנסים כל פעם מחדש למלון 5 כוכבים".

גם לחומרים המיושמים בלובי יש השפעה עצומה על נראותם ולא פעם הם יכולים לקבוע אם הפרויקט כולו ינסוק או יפול. לדברי אייל שימן, מנכ"ל חברת איילמינם, יבואנית משטחי LAMINAM איטליה לישראל, "המשקיעים דורשים להפוך את הלובי לבלתי נשכח ואינם נרתעים מלהשקיע בו סכומים נכבדים. הם מיישמים בו את החומרים היוקרתיים ביותר ואת הקירות העירומים שהורגלנו לראות במרבית הלובאים (בין אם זה בבניינים מגורים או משרדים) מחליפים כיום קירות אדריכליים הבנויים ממשטחים וחיפויים בשלל טקסטורות, חומרים וגימורים. מרביתם מדמים חומרים טבעיים כמו מתכות, עץ טבעי ושיש, ובד בבד מאפשרים תחזוקה קלה ויעילה – פרט חשוב ואקוטי כשמדובר בחלל שעוברים בו מידי יום מאות ואלפי אנשים".

מגדלי בראשית (צילום: אירמה אורנשטיין)

מגמות בעיצוב לובאים:

קיר צמחיה וורטקאלי אחד הטרנדים האדריכליים הבולטים בעיצוב לובאים הינו קיר צמחייה ורטיקלי. קיר דומיננטי מכוסה צמחיה מקצה אל קצה, שנראה לפני מספר שנים כסוג של פנטזיה, אך מאז הפך למציאות.

לובי גלריה – לעיתים מדובר על שיתוף פעולה עם גלריה מובילה או לחילופין ממש אוספי קבע, כך ניראה כי יותר ויותר לובאים מתהדרים בפסלים, יצירות אומנות, תמונות ומיצגים, קבועים או מתחלפים. בבניין, מגדל W שבפארק צמרת לדוגמא, עוצב הלובי כולו כבית לתערוכות אמנות קבועות ומתחלפות המנוהל על ידי אוצרת אמנות.

מקום מפגש – מגמה בולטת נוספת בעיצוב הלובאים היא ליצור חלל מזמין המעניק תחושה של "חזרה הביתה" מהרעש האורבאני. דוגמא בולטת היא של לובי מגדלי W- prime בעיצובה של מיכאל האן בשיתוף רשת טולמנ'ס. או לחילופין עיצוב חלל הספרייה שתיכננה אורנשטיין לרווחת דיירי 'מגדל בראשית' היוקרתי.

תרבות החומר – שיש הוא יוקרתי, אבל לא מספיק בעידן החומר הנוכחי. היום "מותחים" את החיפויים לכל הגובה, אפילו עד התקרה, ומשתמשים במגוון חומרים כמו עץ, אלומיניום, זכוכית, פורניר ועוד. הרצון להבליט ולהדגיש את הלובי כלפי חוץ, מצריכה גם שימוש בחלונות מסך ובוויטרינות ענק.

לובי ולאונג' עסקי בעיצוב של ארמני

לובי מגדלי הארבעה בתל אביב (הדמיה: ארמני קאזה)

פרויקט מגדלי הארבעה שמקימה קבוצת חג'ג' בלב מרכז העסקים של תל אביב כוללים כ-76,000 שטחי משרד שיבנו על צמד מגדלים בני 35 ו-38 קומות. המגדלים תוכננו בידי אדריכל משה צור ברמת מפרט גבוהה במיוחד, הכוללת חיפויי קירות מסך זכוכית בכל החזיתות, לובי כניסה מפואר, טרקלין עסקים מרהיב, קומות משרדים גבוהות במיוחד וגימורים ברמה הגבוהה ביותר. שני המגדלים פתוחים מערבה ומביטים לים התיכון. האדריכלות פורצת הדרך הפרויקט ניכרת בעיצוב החיצוני והפנימי של המגדל המגדלים זכו לפרס העיצוב והאדריכלות לשנת 2017. הטרקלין אשר מתעתד להיפתח והלובי שנפתח לאחרונה משותפים לשני מגדלי המשרדים, מאופיינים בסגנון העדין אך המודרני והמובהק של מעצב-העל ג'ורג'יו ארמני.

הלאונג' העסקי מוקם בקומה ה-14 מתפרס על שטחם המלא של הקומות, בנוסף לשטחו של גשר בין המגדלים בקומות אלו, ובסך הכל 2,500 מ"ר, הגדול ביותר בישראל. הטרקלין ה"תלוי" בין שמיים וארץ מאפשר צפייה פנורמית לכיוון היום ולמרחב האורבני הסואן של תל אביב. הטרקלין, אשר צפוי להיפתח בימים הקרובים, יכלול מסעדת שף, בר ובית קפה איכותי, לאונג' עסקי רחב ידיים, מרוהט בספות, תאורה ייחודית וחללים שונים, שיעוצבו באווירה שונה. כמו כן יכלול חדרי ישיבות וחדרים אינטראקטיביים לשימוש בעלי המשרדים במגדלים. הטרקלין יהיה מאויש בדיילות שילוו את האורחים בשירותים השונים.

בטרקלין הצפוני יקום אולם אירועים וכנסים יוקרתי, גם כן בעיצובו של ארמני, שייתן שירות לאירועי החברות המובילות במשק. בחלקו הדרומי יקום בר מסעדה אשר ישנה את אופי פעילותו לאורך היום – בשעות הבוקר יפעל כבית קפה ומאפיית בוטיק ובשעות הצהריים יהפוך למסעדה עסקית ולקראת הערב יהפוך לקוקטייל לאונג' עסקי המתאים לסוף היום ולאירוח לקוחות. גולת הכותרת של הלאונג' הינו מסעדה בשיתוף עם השף זוכה כוכבי מישלן, שחף שבתאי שיקום בשטחו של הגשר.

טוב לדעת