Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

כיצד רותמים את הביולוגיה הטבעית לתהליכי ריפוי מודרניים?

במוסדות מחקר יוקרתיים בכל רחבי העולם מנסים לרתום את הביולוגיה הטבעית שלנו לפיתוח תהליכי ריפוי במגוון שיטות: הפעלת ועידוד המערכת החיסונית, הפעלת המוח, החיידקים הידידותיים במעיים ואפילו התאמה לשעון הביולוגי. המהפכה עוד לפנינו

אחת השאלות המסקרנות ביותר היא לאן צועדת הרפואה כיום? ברור הוא שהידע האנושי מכפיל עצמו כל כ-18 חודשים ותהליך זה נמצא בתאוצה. אנו רואים שהיכולות הטכנולוגיות במרבית התחומים נוסקות. יותר ויותר חידושים בתחום המחשוב גולשים לתחום ניצול משאבים טבעיים, כשהם מכילים יכולות רבות יותר. למשל, מחשב ביולוגי המנצל רקמה חיה. חברה בבוסטון בנתה זיכרון מהיר וגדול הרבה יותר מהקיים על פני מודל של DNA מלאכותי. מדובר בשדות אלקטרומגנטיים הנאחזים / עטופים במולקולת DNA מלאכותית ענקית. כך קורה גם בעולמות הרפואה ומדעי החיים – העולם צועד לכיוון רתימת הביולוגיה לעולם תהליכי הריפוי.

בעולם מדעי החיים והרפואה דוהרים מחידוש לחידוש. מרבית החידושים התופסים כותרות הינם בתחום הטכנולוגי. רפואה רובוטית, רפואה מרחוק, גיוס הבינה המלאכותית לאבחון ולפיתוח תרופות, שיטות ביוטכנולוגיות וטכנולוגיות הדמיה לאבחון מוקדם. הרפואה השמרנית והזהירה מתקשה לעכל הכל, אולם בהדרגה יכולות הרפואה גדלות והולכות. קצב האימוץ נקבע לפי הקצב שבו מוכחת הטכנולוגיה והיכולות להכניסה לשימוש בצורה בטוחה. מנגד, קיימת הגישה ההוליסטית העוסקת בקשר בין הגוף והנפש. סביב גישה זו התפתחו במשך אלפי שנים גישות ושיטות ברפואה משלימה במגוון רחב של זרמים. העיקרון המנחה הוא שחוסרים בתזונה ותנועה, הפרעות רגשיות, אנרגיה (לדעתי אלקטרומגנטית), חוסר איזון פנימי וחיצוני וחוסר מודעות הינם נושאים מרכזיים לטיפול. כמובן שיש עוד, אך אין זה מרכז המאמר הנוכחי.

במאמר זה אתרכז בידע מצטבר במדעי הטבע באוניברסיטאות המובילות, המבשר גישה שצפויה להיות דומיננטית בעולם הרפואה. מדובר בגיוס תהליכים ביולוגיים מורכבים טבעיים לריפוי ולהיפוך תחלואה. תהליכים אלו ישנו משמעותית את עולם הרפואה המודרנית כבר בתוך עשור או שניים.

המורכבות של התהליכים בטבע היא עצומה. אנחנו מבינים רק חלק קטנטן מהביולוגיה שלנו על כל מרכיביה. לכן, אם נוכל לרתום מערכות ביולוגיות טבעיות להיכנס לפעול עבורנו, הרי זו פריצת דרך עצומה. אנו מנסים לחקות את התהליכים המתרחשים בגוף, אך הידע המצומצם, המורכבות הכמעט אינסופית וחוסר העדינות של הכלים שברשותנו – מגבילים מאוד את היכולת שלנו לרפא. אין זה סוד שהרפואה כמעט לא מרפאת מחלות כרוניות. היא מאטה אותן, לפעמים עוצרת, מקטינה את הסבל, אולם נדיר שממש מרפאת. ריפוי מושג בחלק מהמחלות הזיהומיות ובחלק מהמחלות הממאירות, אולם ברור הוא שהתורם העיקרי לריפוי הוא הגוף שלנו ומערכותיו.

 גירוי והפעלת המערכת החיסונית

מזה ארבעה עשורים שידוע ששמחה ומצב רוח מרומם משפיעים ישירות על המערכת החיסונית שלנו. כבר בשנות השבעים של המאה ה-20, נמצא שנשים שהיו אופטימיות ביחס להבראתן והביעו פחות פחד ממחלת סרטן השד – חיו יותר שנים באופן משמעותי. ליד בתי הספר לפסיכולוגיה התפתח מדע שנקרא פסיכו-נוירו-אימונולוגיה, שבו הדגימו החוקרים קשר ברור בין שמחה, אופטימיות, צחוק וספירת התאים הלבנים בדם – הלימפוציטים מסוג T וכן ברמת האימונו-גלובולינים = הנוגדנים בדם.

ידוע, שחלק מהמחלות הכרוניות נובעות מחולשה של המערכת החיסונית, או להיפך – מיתר פעילות של המערכת החיסונית. כאשר המערכת החיסונית תוקפת את הגוף, מופיעות מחלות המכונות אוטואימוניות, בהן דלקות פרקים, מחלות כבד, דלקות בכלי דם ועוד. לעומת זאת – פעמים רבות המערכת נכשלת בזיהוי מצב שבו פעולתה נדרשת. הפתולוגיה הידועה ביותר בקטגוריה זו היא קבוצת מחלות הסרטן. כאן המערכת נכשלת בזיהוי התאים הסרטניים ונכשלת בהריגתם. זו אמירה גורפת, שכן יש לה גם הצלחות רבות, אולם גידול שפרץ והפך משמעותי – יש לו מגוון דרכים להתחבא ולהימנע מפגיעתה של המערכת החיסונית.

הבנה עמוקה יותר של המערכת החיסונית המורכבת שלנו הינה אתגר עמו מתמודד המדע מזה עשורים רבים. מזה כמה שנים שהופיעו בשוק תרופות ביולוגיות שונות. רובן ככולן מנסות להשפיע על המערכת החיסונית. חלקן להקטין פגיעתה – בקבוצת המחלות האוטואימוניות – וחלקן (מדי חודש יוצאות לשוק עשרות תרופות חדשות) מיועדות לרתום ולהאיץ את המערכת החיסונית במלחמתה בסרטן. השיטות והגישות שונות. שימוש בחלבונים טבעיים כאלה ואחרים לסייע לתאי ה-T וה-K לזהות את התא הסרטני, המתחבא מהם, ולהשמידו. התהליך עדיין בראשיתו ונראה מבטיח מאוד לאור הצלחה מרשימה בחלק ממחלות הסרטן, אפילו עם גרורות מפושטות.

הפעלת המוח לתהליכי תודעה וריפוי – אפקט הפלסבו

אפקט הפלסבו נהפך לנושא מחקר חשוב ומשמעותי בגופי מחקר גדולים כמו באוניברסיטת הרווארד. משמעות אפקט הפלסבו הוא שחולים המאמינים שקיבלו תרופה מגיבים אפילו אם בעצם לא קיבלו כלום. הרפואה הזניחה מידע זה שנים. היום גילו שגם אם אומרים לחולים, "קח את הקפסולה, אין בה כלום", עדיין החולה מייצר תגובה כאילו קיבל תרופה של ממש., החשיבות של הטקס והאמונה הופכים להיות יותר ויותר מרכזיים בחשיבה הרפואית. אני צופה שהידע כיצד לגייס את המוח לטובת הליכי ריפוי יהפוך לכלי מרכזי ברפואה. המורכבות והיכולות הטמונות בתהליכים בין המוח לגוף הם רק בראשית ההבנה.

התקשורת של המוח עם הגוף הינה מורכבת ממה שידענו. המוח הוא חדר הבקרה של כל המתרחש בגוף והוא נעזר ב"מוח משנה" הנמצא סביב המעיים, העסוקים בפעולה מורכבת ביותר – פירוק וקליטת חומרי הזנה לגוף. המוח "מדבר" עם הגוף בארבע דרכים עיקריות: הראשונה – מסרים חשמליים העוברים במערכת העצבים – המסרים עוברים באותות של אחד או אפס – כלומר יש גירוי או אין גירוי, בדומה לשערים הלוגיים בכל מחשב; השנייה – שדות אלקטרומגנטיים – רק לאחרונה החלו לשים לב שהחשמל המצוי בשפע במוח והעובר בעצבים, יוצר גם שדות אלקטרומגנטיים המתפשטים במהירות האור. אנו עדיין לא מכירים את כל רזי ההשפעה של האנרגיה האלקטרומגנטית בגוף, אולם ברור שיש השפעה חשובה, שבעתיד נוכל לרתום אותה לריפוי. למשל, להשפיע באמצעות גלים אלקטרומגנטיים על יעילות הפעולה של אנזים זה או אחר בצורה ספציפית, לא חודרנית; השלישית – הפרשת הורמונים – ההורמונים הינם מולקולות היוצרות פעולות שרשרת רבות בתהליכים רבים בגוף; והרביעית – החיבור בין העצבים.

רק לאחרונה הובן עד כמה הדרך הרביעית חשובה. בחיבור בין העצבים – בסינפסה – יש תהליכים כימיים הגורמים למסר החשמלי לעבור מעצב לעצב. החומרים האחראים לכך נקראים נוירוטרנסמיטורים. המפורסמים שבהם הם הסרוטונין והדופמין, אך מופרשים גם חומרים נוספים המשפיעים על איכות המסר. אלה הן מולקולות קטנות הנקראות נוירו-פפטידים, המשפיעות מקומית. בשל גודלן הקטן הן נספגות גם לדם ומשפיעות בגוף, היכן שיש קולטנים (רצפטורים) מתאימים – במיוחד במערכת החיסונית ובמעיים, אך לא רק. הן מפעילות תהליכים רבים לרבות הפעלה של תהליכי ייצור חלבונים ספציפיים כאלה ואחרים.

בישראל גילה פרופ' רפאל משולם לראשונה לפני מספר שנים, שיש בסינפסות מערכת אנדוקנבואידית, המפרישה חומרים דמויי קנביס רפואי שהם חלק ממשפחת החומרים הנוירופפטידים. מכאן, שחומרים אלה משפיעים על המערכת החיסונית, מערכת ייצור החלבונים ועל תהליכי בנייה וריפוי נוספים.

קיימים מחקרים רבים המצביעות על כוח החשיבה ככוח מרפא. הגילויים המחקריים האחרונים יכולים להסביר עד כמה גיוס החשיבה, האמונה והתודעה מסוגלים להיות כלי טיפולי מרכזי – מכיוון שמדובר בגיוס המוח ובדרך שבה הוא מדבר עם התאים בגוף. במקורותינו ובייחוד בספר הזוהר, קיים ידע עתיק התומך בצורה מיסטית, במה שנראה שאנו מתחילים לפענח מבחינה מדעית כיום.

שימוש והפעלת חיידקי המעיים

הגוף שלנו בנוי מטריליון תאים (מתוכם כ-100 מיליארד נמצאים במוח), ובנוסף קיימים בגופנו כ-8 עד 9 טריליון חיידקים. ידע מצטבר מדגים עד כמה שיתוף הפעולה בין התאים לחיידקים הוא הדוק. היום מייחסים חשיבות הולכת ועולה להרכב החיידקים במעיים לתגובות למזון, לעלייה במשקל, ליצירת גזים במעיים, ולספיגה יעילה של חומרי מזון.

נמצא שמערכת העצבים העשירה סביב המעיים שולחת קצוות עצבים לכל קיפולי רירית המעיים. קצוות אלה מושפעים ממסרים מהחיידקים השונים. מסתבר שיש להם השפעה לא רק על ספיגת המזון, אלא גם על היעילות של המערכת החיסונית, היעילות של ייצור האנרגיה בתאי הגוף ואפילו על מצב הרוח.

כיום מתפתח ידע של "השתלת חיידקי מעיים טובים" כדרך להשפיע על מחלות למשל על דלקת כרונית של המעיים בשם קרון. יש המנבאים כי באמצעות חיידקי המעיים נוכל לרדת במשקל, להילחם במחלות דלקתיות בגוף, במחלות אוטואימוניות, מחלות ניווניות ועוד.

שימוש בווירוסים ידידותיים

וירוס הקורונה המאיים תופס את מרבית הכותרות. מעטים יודעים שיש התחלה של גיוס וירוסים, שהם יצורים התלויים באחרים כדי לחיות, לתהליכים רפואיים.

אתן שתי דוגמאות: האחת  – שימוש בווירוסים, שהוסיפו להם גן אנושי בריא וכן רכיב המאפשר גזירה של חלקים פגומים ב-DNA בתאים אנושיים. הווירוס מוכנס לגוף, נודד לתאים וחודר אליהם. שם הגן הפגום נחתך ומושמד ובמקומו מוכנס הגן הבריא. היו כבר ניסיונות ראשונים גם בבני אדם. השנייה – במזרח אירופה במדינות הבלטיות גילו שילדים שקיבלו חיסון נגד פוליו (שיתוק ילדים) בנגיף מוחלש חולים בשיעור נמוך מאוד בסרטן. הדבר הוביל לניסיונות טיפוליים בווירוסים מהונדסים ובווירוסים לא מהונדסים בחולי סרטן. בריגה, בירת לטביה, יש ניסיון מצטבר עם רושם של הצלחה מסוימת.

רפואת מיטוכונדריות

בתוך כל תא חי בגופנו יש גופיפים קטנים הנקראים מיטוכונדריה, שכנראה היו חיידק עצמאי פעם. הם אחראיים לפירוק מולקולת הגלוקוז בצירוף לחמצן שאנו שואפים, למים ודו תחמוצת הפחמן שאנו נושפים. תוך כדי הפירוק יש תהליך מופלא, של התמרת האנרגיה האצורה בסוכר למולקולות האוצרות אנרגיה לשימוש כל התהליכים בגוף.

כיום מצטבר ידע כיצד ניתן לשפר את יעילות התפקוד של המיטוכונדריות ביצירת האנרגיה בתא. התהליך הוא מופלא, מסובך ומערב שרשרת מעבר אלקטרונים לפי עקרונות מכניקת הקוונטים. מידע שמתחיל להצטבר על היכולת להשפיע על יעילות התהליך מגיע ממוסדות מכובדים ובראשם UCLA שבלוס אנג'לס.

מאמרים ממוסדות אקדמיים מכובדים מדגימים שתפקוד מיטבי של המיטוכונדריות יוצר שיפור ניכר במחלת הסוכרת ומביא לירידה בקצב הגדילה של גידולים סרטניים, המשגשגים בתנאי אנרגיה לא מיטביים.

בהקשר זה חשוב לציין, שנוכחות מולקולות של מים כבדים (המכילים דאוטריום), הודגמו כמורידים מאד את יעילות תפקוד המיטוכונדריה בגוף. לכן מומלץ לצרוך מים מינרליים שנוצרו ממי גשמים, המכילים פחות מים כבדים.

התנהלות לפי השעונים ביולוגיים שבתוכנו

הטבע חנן אותנו בשורה של שעונים ביולוגיים. הידוע מכולם הוא מנגנון העירות והשינה כל 24 שעות – שעון שאנו דורסים ברגל גסה. הולכים לישון כשהחושך כבר בעיצומו ושמחים להתעורר כשהיום כבר באמצעו. אנו מודעים לקיומו של השעון כשאנו טסים למרחק גדול וסובלים מג'ט לג – חוסר סינכרון עם השעון המקומי. שעון נוסף הינו השעון ההורמונלי אצל האישה כל 28 יום לערך, שקיים גם אצל הגבר בצורה מאד מינורית.

גיוס ההבנה של השעונים הביולוגים מסייע בתהליכי ריפוי. אתן שתי דוגמאות: הראשונה היא שאנו מפרישים גל אינסולין בבוקר ושוב קטן יותר בצהריי היום. מחקרים מצביעים על כך שחולי סוכרת האוכלים הרבה בבוקר, קצת בצהריים וכמעט כלום בערב, הרבה יותר מאוזנים. גם הרמב"ם דיבר על כך. והינה העיתון היוקרתי ביותר ברפואה – ה-NEJM, פרסם לאחרונה המלצה – לאכול הרבה בשמונה בבוקר, קצת בשתיים בצהריים ולצום עד למחרת, ככלי טיפולי וכלי לבריאות ואריכות ימים. ההמלצה לדיאטת 8/16 (לאכול 8 שעות ולצום 16) ידועה. המאמר בעיתון הרפואי המפורסם דייק את זה לפי השעון הביולוגי שלנו.

הדוגמא השנייה קשורה לשינה ועירנות. התרדמה והעייפות נופלות עלינו כאשר בלוטת האיצטרובל המוח (Pineal body) מעלה את רמת המלטונין בדם. מסתבר אור לבן, במיוחד של נורות הלד – מקטינים מאוד את הפרשת המלטונין. לכן היום ההמלצה הינה לעבור לאור צהוב ואפילו אדמדם.

למה זה חשוב? כי מינימום 6 שעות שינה (עדיף 7 עד 8), חשובות מאוד לתהליכי ריפוי, מניעת השמנה, ומלחמה במחלות מקננות ופעילות. זו אינה המלצה אלא עובדה משמעותית מאוד לבריאותנו.

*ד"ר עודד שראל הוא רופא, פיזיולוג, משפטן, חתם רפואי, "תמנע – זכויות ורפואה".  Oded.sarel@gmail.com, 052-8711011

 

טוב לדעת
נגישות