Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

יוצאים מחוזקים

משבר הקורונה פגע בענפים שלמים, אבל מאידך, גם הצמיח כמה כוכבים, שיהוו חלק גדול יותר משוק הנדל"ן המניב בשנים הקרובות

בית גיגיס בראשון לציון של שפונדר פדלון | הדמיה: סטודיו 84

עם התפרצות מגיפת הקורונה, ענפי משק רבים איבדו מכוחם, היקף פעילותם צומצם וחלקם אף נפגעו פגיעה קשה שתורגש לאורך זמן. כמובן שהדבר משפיע ישירות על ענף הנדל"ן המניב, שכן אותן חברות שנפגעו צמצמו את פעילותן ואת השטחים שהן שוכרות. חלק מהחברות, לדוגמה, העבירו את העובדים לעבודה מהבית ואף הכריזו שיצמצמו שטחים וימשיכו במודל העבודה מהבית, לפחות חלקית, גם בעתיד. עם זאת, ענפים אחדים זכו לצמיחה ופריחה דווקא לאור המשבר.

מודל עבודה גמיש

יוני ישראלי, סמנכ”ל נכסים מניבים של קבוצת מנרב, קובע כי “אין ספק כי הסקטורים השונים בשוק העבודה, התגמשו והשתנו בעקבות השנה החולפת. אם בעבר ראינו את תחום הביומד/מדעי החיים בתוך בתי חולים, היום החברות, מסטרטאפים ועד חברות ענק, הבינו שאפשר לאחד כוחות ולפנות לשטחי תעשייה נקייה/משרדים של חברות מסחריות הסמוכים למרכזים רפואיים (אקדמיים/רפואיים/מחקריים). אותן יזמיות היכולות להקים עבורן שטחי מעבדה ומשרדים ולהשכיר להן לטווח רחוק. ההשקעה מבחינת היזם גדולה יותר, אבל גם אם השוכר שלך לא מצליח להתרומם ניתן למצוא חברות אחרות מסקטורים חופפים שישכרו את השטח. מודל העבודה היום מאוד גמיש, הן מבחינה פיזית והן מבחינה הלך העבודה עצמה. מחד, חברות יכולות להיכשל מדעית ולפנות שטחים, מנגד, חברה שהניסוי הקליני שלה צלח – תזדקק לפתע לשטח עצום שיכפר עשרות מונים על שטח שהתפנה. עם זאת, חשוב להבין את מורכבות התכנון והבנייה שהינם מאוד ייעודיים כך למשל, יש לשים דגש על עומסים שימושיים גבוהים בחלק ממרחב המעבדות שם יוצבו אלמנטים תעשייתיים כבדים (דודים למשל) כמו גם לגובה תקרה ניכר באזורים מסוימים, פירים רחבים מאוד, מנדפים כימיים/ביולוגיים, הקפדה על פינוי אשפה ביולוגית ביעילות ועוד”.
עידן סיגל, סמנכ"ל שיווק של אשטרום נכסים מקבוצת אשטרום סבור גם כן כי "ישנם מספר מגמות שקיבלו משנה תוקף בעקבות הקורונה. אנו משערים כי נראה יותר ויותר מרל"וגים שיוקמו בקרבה למרכזי אוכלוסייה, כדי לשמור על אספקת מזון ומוצרים זמינה וקרובה. כמו כן, בעקבות מהפכת המידע, אנחנו נראה מרכזי מידע (דאטה סנטר'ס) קמים במרכזי הייטק ובקרבה לקמפוסי הפיתוח של החברות. מגמה נוספת, המתגברת בשנים האחרונות היא המגמה הירוקה והשימוש בגגות ירוקים ואין ספק כי זו רק תמשיך ותתעצם, גם מחוץ לשימוש במגדלי משרדים".

המתנה במשרדים, התרחשות בתעסוקה

בני פרי (צילום: סאם יעקובסון)

לדברי האדריכל ובונה הערים בני פרי, שותף במשרד V5 אדריכלים ולשעבר אדריכל העיר גבעתיים, "כרגע יש חשש גדול בין יזמי הנדל"ן מניב להוציא לביצוע פרוייקטים של משרדים. הם ממתינים לראות כיצד השוק יגיב. צריך לזכור שיש מלאי גדול של משרדים במגדלים המצויים בהקמה בגוש דן. יחד עם זאת ידוע לנו ממארגני קבוצות הקמה של משרדים כי קיים עדיין ביקוש לסוג הזה של יוזמות בפריפריה של גוש דן.
"אין הדבר אמור לגבי מתחמי תעסוקה. יש בשוק מספר יוזמות למבנים לוגיסטיים ולמבני תעשייה. יש ביקושים למבנים כאלה מצד חברות גדולות הזקוקות למרכזים לוגיסטיים ומצד בעלי עסקים שמחפשים להוזיל עלויות שכירות ואחזקה ע"י מעבר לאזורים בהם המיסוי נמוך יותר ועלויות התפעול זולות יותר, בשל קרבה לעורקי תנועה ראשיים, יציאה מהפקקים של המרכז וכו'. הפריחה הגדולה ביותר היא בתחום התעשיה הקשורה למחשוב, תקשורת ומידע. התחום הזה נמצא בצמיחה עצומה ונראה שהוא ישפיע על השוק בשנים הקרובות. המדובר במרכזי מידע – Data centers ובמרכזי הפצה לחברות שיווק מקוונות, כדוגמת אמזון.

תחום הביוטק והביומד

עמית זילברשטיין | צילום: טופ הנדסה

לצד החברות שצמצמו היקפי פעילות ושטחי שכירות, הסקטור הרפואי רק הלך וגדל מאז התפרצות המגיפה והמגמה ממשיכה, עם התרחבות של עוד ועוד חברות מחקר מתחומי הביומד והביוטק, שהצורך בהן התחדד בעקבות הקורונה.
"עולם המשרדים נפגע אנושות, אך עולם המעבדות פורח“ אומר עמית זילברשטיין מנכ"ל ובעלים של חברת טופ הנדסה המתמחה בניהול פיקוח וביצוע, ומתאימה חללים פנימיים לצורכי הלקוח: "הקמנו מעבדה לבדיקת קורונה עבור חברת my heritage המתפרסת על 3,000 מ“ר בפתח תקווה, תוך זמן שיא של שבועיים וחצי בשל הביקוש והעיתוי והרבה בזכות 150 פועלים שהתגייסו ועבדו 24/7. מדובר בפרויקט שבשגרה היה לוקח להקים אותו בשנה עד שנה וחצי. מבחינת עלויות הקמה מדובר בעלויות כפולות שיכולות להגיע לעד 10,000 שקלים למ"ר".
זילברשטיין מספר על עשרות עסקאות השכרה ומכירה של נדל"ן בשנה האחרונה בענף, לחברות מענפי המחקר הרפואי, רובן עוסקות בחקר, איסוף מידע ופתוח רפואי סביב הקורונה. :עם העסקאות הבולטות נמנים שטחי המעבדות שנשכרו על ידי מספר חברות במסגרת מכרזי המדינה להקמת מעבדות קורונה כחלק מהיערכות המדינה למגפה. מדובר על למעלה מ-13,000 מ"ר של שטחים חדשים שנשכרו והוקמו מחדש ברמת פנים מאז פרוץ הקורונה עבור חברות כגון אילקס מדיקל וכאמור גם my heritage".

לא מתאים לעבודה מהבית

נטלי מרשל, נציגת הבעלים בפרויקט אינפיניטי פארק ברעננה אומרת כי "תחום הביוטק כמו גם הפארמה, הינם תחומים בהם שילוב העבודה מהבית אינו אפשרי ואף מגביל, זאת מכיוון שבחלקה הגדול מתרכזת העבודה במעבדות ותוך צורך בשימוש בציוד מקצועי, יקר ומסורבל שלא ניתן לשנע או שהעובדים אינם מחזיקים בביתם. במקביל, חברות בתחומים אלו זקוקות לשטחים גדולים יחסית ודרישות טכניות/ תפעוליות מאוד ספציפיות. פארק תעסוקה, יודע להציע פתרונות אכלוס מתאימים לחברות אלו ולאפשר את הגמישות התכנונית הגבוהה שנדרשת, כיוון שהקמפוס מציע קומות מאוד רחבות עם מפתחים גדולים, תקרה גבוהה ואזורי פריקה וטעינה כמו גם רצפות המאפשרות עומס כבד מאוד הנדרש למעבדות. מדובר ביתרון יוצא דופן שכן הכשרת שטחים לא ייעודיים למעבדות כרוכה בהשקעה נוספת של מיליוני שקלים מעבר לחוזה השכירות. אופי המבנים בקמפוס תעסוקה, מאפשר תוספת של מערכות קירור וחשמל מעבר לגנרטורים הקיימים, התקנת מנדפים – מערכות אוורור ייעודיות למעבדות וכד'. חברות בתחומי הביוטק המחפשות כיום שטחים נרחבים צריכות לקחת בחשבון גם אלמנטים נוספים דוגמת קיומה של חוות שרתים ייעודית בתוך הקמפוס שהן יכולות ל"התארח" בחוות שרתים במקום לבנות אם חדר שרתים עצמאי, זאת בשל המידע הרגיש שחברות מתחום הפארמה והביוטק מחזיקות והצורך הגבוה להגן ולגבות אותו בצורה מיטבית”.

מרכז לוגיסטי בתכנון משרד אורבך הלוי אדריכלים | הדמיה: יח"צ

תחום העתיד

תמר אבידן, סמנכ”לית השיווק של חברת רד בינת נכסים מקבוצת רד בינת מסכמת: “להערכתי, מעבדות הביו-טק הוא תחום העתיד הקורם עור וגידים כבר כיום, ואם עד הלום ראינו סטארט-אפים קטנים הפועלים תחת אצטלת חממות/ אקסלרטורים (מאיצים), בעקבות פרוץ הקורונה הם גדלו והתרחבו ומחפשים לשכור נכסים שישרתו את צרכיהם. התמורות בתחום מדעי החיים על ענפיו משרתות היטב את תחום הנדל”ן המניב, שכן בתחום זה נדרשים שטחים גדולים כגון מעבדות, חדרים נקיים, משרדים, חדרי ישיבות , חדרי הדרכה וכיוב’. לצד זאת, כמו בתחום המרלוגים, עדיף שהבניה תהיה גמישה וגנרית באופן שיתאים לחברות נוספות, תוך שמירה על סטנדרטיזציה”.

חוות שרתים

חדר השרתים או השרת המרכזי של כל חברה הינו המקום בו מתנהל גיבוי הדאטה של החברה ולכן הוא חייב להיות מאובטח ולהבטיח עבודה ללא נפילות. החדר מוחזק בקירור תמידי ומערכות המיזוג והחשמל עולות לחברה כסף רב. לכן, חברות רבות בשנים האחרונות מגבות את המידע שלהם בחברות "ענן" לאבטחת מידע, חברות שמחזיקות חוות שרתים גדולות – "דאטה סנטרס".
על רקע זה, קיימת עליה ניכרת בהיקף החברות הנדל"ן המניב הנכנסות להשקעה בחוות שרתים וכפועל יוצא, עלייה בביקושים לשטחים שישמשו את חוות השרתים החדשות. חברות אחרות פונות גם לפתרון של אחסנת חדר שרתים בתוך מרכז לוגיסטי מודרני ששיטת התכנון והאחסה שלו מתאימות גם לחדרי שרתים.
נטלי מרשל מציינת כי "חברות גדולות ובינוניות מתחום ההיי טק, המחפשות לשכור שטחים לתעסוקה, מביטות בדרך כלל לא רק על המשרדים אלא על רמת השירותים שבאה איתם. אם ברמת טיוב זמן העבודה של העובדים ואם ברמת טיוב נתוני החברה ואבטחתם. אחד הנושאים המשמעותיים הינו הצורך לא לאבד שעות עבודה רבות דבר שפוגע במהלך תקין של העבודה וגם בתדמית החברה כלפי לקוחותיה. בעקבות התפרצות מגפת הקורונה וההבנה כי היא תהיה חלק מחיינו, קיימת היום גמישות רבה מצד מעסיקים לאפשר שילוב של עבודה מהבית. אולם, נוהל עבודה זה מגביר ומעצים את הצורך בשמירה וגיבוי המידע כדי שהעבודה תזרום באופן חלק ומידע יאובטח וישמר כך שהחברה לא תינזק”.
זילברשטיין קובע כי "מדובר בתחום הכי חם בשוק הנדל"ן המניב כיום, המושך אליו את החברות הגדולות בעולם מתוך רצון להקים מתחמי דאטה סנטר גם בארץ. הדוגמא הבולטת מכולם היא חברת אמזון".
"לראייה, גם היזמים הגדולים בישראל בניהם עזריאלי ומליסרון, קפצו על העגלה בשנה האחרונה והודיעו בצורה רשמית שהם מתכוונים לבנות מתחמים כאלה". זילברשטיין טוען כי המגמה התגברה בעיקר מאז התקבלה החלטה אסטרטגית של המדינה לדרוש ולאפשר פתרונות מקומיים שימנעו תלות בשרתים מבחוץ.
"הדרישה של החברות הבינלאומיות למתחמים עצמאיים, ללא שימוש נוסף בקרקע כדוגמת מבנים או מגדלים מעל רק העלתה את שווי הקרקע המיועדת. עוד תרמה לאטרקטיביות ולרצונם של יזמים ובעלי נכסים להיכנס לתחום, היא העובדה כי מדובר בחוזי שכירות ארוכי טווח של מעל ל-20 שנה. אולם, יש לזכור כי לא בכל אזור ניתן להקים דאטה סנטר. מאחר ומדובר על הזנת חשמל בעוצמה השווה לעיר קטנה, מעטים האתרים שניתן להקים בהם מתחם שיקבל דירוג בינלאומי מתאים ולכן ההיצע קטן מראש וזהו נתון שללא ספק רק מגדיל את ערכן של הקרקעות המיועדות שנמצאות בעיקר מחוץ לערים הגדולות". הוא מסכם.

2 סוגי חוות

שבתאי יוקלה (צילום:יח"צ)

שבתאי יוקלה, מנהל מחלקת הנדסה, פז כלכלה והנדסה קובע כי ניתן לחלק את מיזמי חוות השרתים לשני סוגים: הראשון הוא חוות שרתים המוקמת לשימוש עצמי, יכולה לקום בתוך פרויקט בינוי גדול שנמצא בהקמה או כפרויקט עצמאי באתר נפרד שזה ייעודו. בשנים האחרונות הושלמו בארץ מספר חוות שרתים כאלו עבור גופים פיננסיים, גופים בטחוניים וחברות מסחריות.
הסוג השני, על פי יוקלה, הוא מיזם נדל”ני לכל דבר ועניין: חוות השרתים מוקמת על-ידי יזם כסוג של נדל”ן מניב, כאשר במקום להשכיר שטחי מסחר משכירים שרותי אחסון ומחשוב. היזם רוכש את הקרקע, מתכנן ומקים את המבנה לרבות המערכות הייעודיות שלו, מתקשר עם חברת IT לשרותי תפעול ותחזוקה ו”מוכר” שירותים לכל המעוניין.
“כחלק מהפעילות שלנו בתחום אנו עובדים מול יזמים בכל שלבי הפרויקט. מהייזום הראשוני דרך שלבי התכנון ועד ההקמה. אנו עורכים בקרות טכניות, בדיקות כדאיות ומתקפים תוכניות עסקיות למיזמים כאלו. אנחנו נתקלים בשחקנים גדולים ורציניים, לאו דווקא מקומיים, הנכנסים לתחום בארץ. כל ההסתכלות על מיזם כזה שונה מאד מפרויקט נדל”ני מסורתי. לא מדובר פה בשווי קרקע ובחינת ביקושים סטנדרטית אלא בבחינה שונה לחלוטין של מרכיבי הקמה והתפעול. למעשה, מדובר במוצר שונה. פשוט יחסית בראיית ההנדסה האזרחית המסורתית אך מורכב מאד ברמת המערכות האלקטרו-מכניות וצרכי התקשוב שלו. אם בפרויקט רגיל מערכות התקשוב אמורות לשמש את משתמשי המבנה. במקרה של חוות השרתים, המבנה אמור לשמש את מערכות התקשוב. לפיכך, כלל המערכות במבנה מוגדרות בראיית צרכי התקשוב, נמדדות בעיקר ביעילות האנרגית שלהן וכפופות להגדרות וסטנדרטים (TIER) הבוחנים רציפות תפקודית, יתירות, שרידות וכו’”, אומר יוקלה.
לדבריו, “אנחנו רואים היום ביקוש הולך ועולה לשירותים כאלה החל מארגונים בינוניים שיתקשו להקים עצמאית מתקן תקשובי בסטנדרט גבוה, חברות סטרטאפ שצרכי התקשוב שלהם משתנים באופן תדיר וזאת בנוסף למכרז הממשלתי לשרותי ענן שאמור להתפרסם בקרוב. הפוטנציאל בשוק הזה רב ולא רק עבור חוות שרתים ענקיות”.

הרפואה הפרטית

עידו פדלון | צילום: ירון מינץ

עידו פדלון, בעלים ומנכ"ל משותף של קבוצת שפונדר – פדלון המשווקת בראשון לציון ובנתניה משרדים קטנים המתאימים גם לקליניקות מספר כי "הרפואה הפרטית תופסת תאוצה בכל מדינה מתוקנת וגם בישראל. מעבר לכך, מגפת הקורונה ותוצאות הבידוד החברתי אף הזניקו את הביקושים לשימוש ברפואה פרטית".
לדבריו, "היום, כל מי שיש לו ביטוח רפואי פרטי בסיסי יכול לעשות שימוש מגוון בשירותי רפואה פרטית. בישראל הדבר פופולארי מאוד גם בקרב אוכלוסיית העולים – רוסים או צרפתים שמחפשים בעיקר רופא נגיש, שדובר את השפה שלהם וברפואה הפרטית יש להם מענה גבוה יותר מהבחינה הזו. מהצד השני, רופאים רבים שעובדים ברפואה הציבורית מחפשים השלמת הכנסה ברפואה הפרטית".
הקליניקות הפרטיות מייצרות הזדמנות עסקית אטרקטיבית גם עבור משקיעים, קובע פדלון ומסביר: "מבחינת השקעה, קליניקה פרטית עולה כ-600,000 שקלים. כל משקיע יצטרך להביא רק 200,000 שקלים מהבית ולשלם את היתר כהלוואה או משכנתה ותוך 15 שנים הנכס בבעלותו. מאידך, שכירות על נכס שכזה יכולה להגיע ל-5,000 שקלים בחודש ואף יותר ולכן מאוד משתלם לרכוש כזה נכס ובאוריינטציה של משקיע להשכיר אותו ולהניב תשואה גבוהה".
דוגמה לכך, הוא אומר, ניתן למצוא במתחם "גיגי'ס" – קומפלקס מסחר ועסקים המוקם כיום באזור התעשייה של מערב ראשון לציון, בסמוך לסינמה סיטי, אשר בו בונה קבוצת שפונדר-פדלון מתחם משרדים בן 8,700 מ"ר. בין היתר צפוי המתחם לכלול גם מרכז משרדים ומרפאות של "מכבי שירותי בריאות". בעקבות הגעתה של מכבי למקום, מספר פדלון על ביקוש גבוה לפתיחת קליניקות ומרפאות מומחים רבות נוספות במתחם, שצפוי להתאכלס בעוד כשנה מהיום.
יש לציין כי ענף הקליניקות, אינו חדש ובישראל קיימים "בתי רופאים" מוכרים. אחד מהם הוא "בית הרופאים" אותו הקימה ברמת החייל קבוצת רכישה שהובילו הקבוצות סופרין וויס. בניין המשרדים נבנה בסמוך לבית החולים הפרטי אסותא והמשרדים. בקבוצת סופרין מספרים כי רובם ככולם נרכשו או הושכרו על ידי רופאים וחברות מענף הרפואה התומכת. הקרבה לבית החולים, מוסיפים שם, הפכה אותו לאטרקטיבי במיוחד.

מר"לוגים: יותר אחסנה מתעשיה

המרלו"גים – המרכזים הלוגיסטיים, החלו לפרוח עוד לפני הקורונה, אבל פארקי תעסוקה רבים מקדמים כיום שטחים ומבנים נוספים, מתוך הבנה שזו הולכת להיות מגמה שתתחזק. כך, למשל, חברת נמלי ישראל מקדמת 3 פארקים לוגיסטיים באיזור הנמל, כך גם באיזורי תעסוקה נוספים הסמוכים לכבישים ראשיים, כמו פארק צרעה ואחרים.

אורי הלוי (צילום: יח"צ)

לדברי האדריכל אורי הלוי, מבעלי המשרד 'אורבך הלוי אדריכלים', "על אף שיש כאן תעשייה מקומית נפלאה היא קטנה בהיקפה ומדינת ישראל היא אינה מדינה מייצרת אלא מדינה של יבוא. מתוקף כך, החוזק של היבואן נמדד בצורה ישירה בגודל, במקצועיות ובזמינות של המערך הלוגיסטי- מה שנקרא באופן שגוי עד היום כאזורי תעשיה כשלמעשה הם בראש ובראשונה אזורי אחסנה. אם בעבר היחס היה 90% תעשיה ומלאכה ו-10% אחסנה הרי שכיום היחס התהפך. אנחנו רואים יותר ויותר מבני אחסנה גדולים ומשוכללים. מבנה חכם יכול להכיל עוד אלפי משטחים ביחס לאלה שתוכננו פחות ביעילות ויש לכך משמעויות רבות".
בתוך כך, הוא מוסיף, "במהלך המשבר התגלו המרלוגים כאחד הענפים שחוו את הצמיחה הגדולה ביותר. מי שידע לנהל לאורך הסגרים מרלוג גדול ומשוכלל יצא נשכר. אם בעבר היתה סכנה שמלאי גדול יהפוך לבלאי הרי שכיום למלאי יש כוח עצום".
איך אתם רואים את המגמה בעבודה השוטפת מול הלקוחות?
"בשלב זה אנחנו מתכננים במקביל מספר מרלוגים, בהם 3 מרלוגים גדולים במיוחד במודיעין ו-5 נוספים בעמק חפר ומיקומם הגיאוגרפי מצביע על מגמה. מרלוג לא יכול לשבת בקצוות והוא צריך לשבת במקום אסטרטגי בקרבה לנמלים, משם מגיעה הסחורה ובמרחק סביר מנקודות ההפצה ומרכזי השיווק. אנחנו בהחלט רואים טבעת היקפית לאורך גוש דן, מאזור אשדוד בדרום, מודיעין במזרח ואזור עמק חפר בצפון. מרלוגים שיודעים לשאת את גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע".

קפיצת מדרגה

צחי סופרין (צילום: אסף פינצוק)

צחי סופרין, בעלים של קבוצת סופרין היוזמת הקמת מרלו"גים מחזק את הדברים: "תחום הלוגיסטיקה קפץ כמה מדרגות בשנים האחרונות. עליית המסחר המקוון והצורך המתגבר בהעברת סחורות מגוונות יותר למרכזי אוכלוסייה, הפך את השילוח והלוגיסטיקה בעולם בכלל ובשנים האחרונות גם בישראל לענף בנסיקה, בעיקר לאור כניסתה של חברת ענק כמו אמזון לישראל. אך גם בזכות פתיחת השוק לקהלים רבים שלא התעניינו בו קודם לכן כמו משקיעי הנדל"ן המזהים בפופולאריות שלו קרקע פורייה לתשואה כספית וכן בעלי מקצוע ויצרנים או חברות קטנות ובינוניות שמוצאים במרכז הלוגיסטי החדש מקום אידיאלי לעבוד ממנו, בין אם הוא קרוב לבית, קרוב ללקוח או חסכוני וכלכלי יותר".
לדברי סופרין, "המרכזים הלוגיסטיים נבנים כיום לא רק לאורך צירי התנועה המרכזיים ובסמוך לשדות תעופה או נמלים, אלא גם בקרבת מרכזי האוכלוסייה בגוש דן ובמעגל השני והשלישי של תל אביב. המרלו"ג הרבה יותר נגיש כיום עבור הלקוח ומאפשר לו, בזכות תכנון גמיש וורסטילי אופציות רבות של אחסנה, שלא היו בעבר. גם ענף האחסנה העצמית שכאמור החל בשנות ה-60 של המאה הקודמת בארה"ב וצבר תאוצה בשנות ה-90 עבר אבולוציה ושכלול".
כיצד זה מתבטא בהקמה?
"כיום ישנן יחידות אחסנה אישיות מתוחכמות ביותר עם מערכת בקרת אקלים ומערכות אבטחה הכי משוכללות שיש בשוק. הדבר מביא אנשים לאחסן במקומות אלה את הדברים היקרים להם ביותר. אלו יחידות שההקמה שלהם זולה ופשוטה וכך גם אפשרויות ושיטות האחסון – מידיות, מהירות כשגם הפריקה והטעינה מתבצעות בצורה נוחה מאוד. סיבה מרכזית נוספת לעליית הפופולאריות של האחסנה העצמית בארץ היא הצמצום ההולך וגדל של משקי בית ישראלים המחזיקים בדירה בבעלותם".
לדבריו, "מגפת הקורונה משפיעה כעת השפעה עמוקה על ענף הלוגיסטיקה והאחסנה. היא יצרה משבר בסין שהיא המפעל התעשייתי של העולם. המשבר גרם לעצירה ביבוא סחורות ויצירת מחסור בענפים רבים, חלקם מהותיים למשק וזאת במשך תקופה ארוכה. בשל כך למדנו על בשרנו שהמשמעות של אחזקת מלאי הופכת לקריטית הרבה יותר בעתות משברים.
"כיום אנו עומדים לפני סופו של משבר הקורונה בעולם והחזרה המדורגת לשגרת חיים ושגרת תעסוקה שהיו בעולם לפני כן, אך עם השפעות שהקורונה תשאיר גם להמשך, כמו למשל הרצון העז להישאר קרוב לבית , גם כשמדובר בהגעה למשרד. הדבר יגרום להפקות לקחים בתחומים שונים כמו מזון ותרופות ויניע בעלי עסקים ואחר כך יזמים ומשקיעים לחשיבה שונה מבחינת שמירת מלאים זמינים, כמה שיותר קרוב למרכזי אוכלוסייה. דבר שיעורר לבטח ביקושים גבוהים נוספים הרבה יותר לשטחי אחסנה ולוגיסטיקה שלהערכתי תעשה קפיצה נוספת".

טוב לדעת
נגישות