Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

חקלאות ישראלית במאה ה-21: חדשנות ושת"פים בינ"ל

בעשורים האחרונים הוטמעו בענף החקלאות הישראלית טכנולוגיות מתקדמות ומגוונות הגורמות להתלהבות בכל העולם דווקא לאור כך קשה להתעלם מהאפליה בה נוקטת המדינה כלפי החקלאות המקומית המהווה את הכר הפורה לאותם יישומים מתקדמים

מגוון פירות מזני חברת אוריג'ין. טכנולוגיות תקדמות בשירות החקלאות (צילומים: יח"צ)

טיפוח ופיתוח זנים חדשים המיוצאים לכל העולם, סטארט-אפים מעולמות הבינה מלאכותית (AI), הביג דאטה וה-machine learning המייעלים את עבודת החקלאי ומגדילים את הפריון, ייצור דשנים איכותיים המגדילים את תוצרי היבול איכותם ועמידותם למזיקים, שיטות חדשניות להארכת חיי המדף של התוצרת החקלאית, גידול ירקות ופרחים באזורים מדבריים, שיטות שינוע חדשניות, ייצור מערכות השקיה מתקדמות, מחקרים חקלאיים פורצי דרך, ועוד ועוד.

ד"ר אייל ורדי (צילום: יח"צ)

עוד מימיה הראשונים רשמה החקלאות הישראלית הצלחות גדולות והגיעה להישגים בינלאומיים יוצאי דופן. אלה קנו לישראל שם נרדף בעולם לחריצות, לאיכות ולקדמה ותרמו לתדמיתה החיובית של המדינה הצעירה שנאבקה על קיומה והייתה זקוקה לתמיכת האומות.
החקלאים הישראליים מצידם לא קפאו על השמרים והוסיפו כל העת לחדש, לגוון ולהטמיע מערכות וטכנולוגיות חדשות שגם אלו בתורן הגיעו לקדמת החקלאות העולמית. דוגמא טובה לכך היא ההייטק הישראלי אשר התפתח מאוד ב-20 השנים האחרונות סביב ענף החקלאות עם יכולות לביצוע מדידות מדוייקות ליבול, להשקיה, לטיב הקרקעות ולתנאי מזג האוויר. תרומה גדולה הייתה גם לחברות הזרעים אשר הביאו לעולם זני עגבניות בעלי חיי מדף ארוכים במיוחד, אבטיחים ללא גרעינים, ועוד ועוד.

על רקע הישגים מרשימים אלה הן בהיבט התוצרת גרידא והן בהיבטים הטכנולוגיים והסביבתיים בולט מאוד יחסה הקשה של המדינה כלפי החקלאות בישראל. וכך, לא אחת אנו שומעים על הפגנות ומחאות מצד חקלאים המלינים על מחירי המים המאמירים, על המיסוי הכבד ועל ייבוא תוצרת מחו"ל על חשבון התוצרת המקומית.

לאמיתו של דבר החקלאים הישראלים נמצאים כיום במעמד כה נמוך עד שנדמה שפשוט הפסיקו להקשיב להם. נדמה כי הסיבה המרכזית למעמדם הנמוך נובעת מייצוגם הלוקה בחסר של החקלאים בכנסת. בעוד שקבוצות כח אחרות בחברה הישראלית מיוצגות על ידי חברי כנסת ובמקרים מסוימים על ידי לוביסטים הפועלים מאחורי הקלעים ומקדמים אג'נדות והעברת תקציבים ייעודיים הרי שהייצוג החקלאי בכנסת חלש למדי ולא קולני וכך נותרים החקלאים חשופים בשדה המערכה וכל אימת שהמחירים עולים עקב פגעי מזג האוויר האשם נתלה ישר בהם והמדינה ממהרת להתערב.

ענף העגבניות כמשל

ואגב זו לא רק המדינה, גם הגורם המתווך – רשתות השיווק הגדולות גוזרות קופון על גבם של החקלאים, ואלה הנהנים מרווחים מועטים בלבד, צופים בעיניים כלות כיצד התוצרת שלהם נמכרת במחירים יקרים ברשתות השיווק דבר המביא לתלונות מצד הצרכנים.
אחת הדוגמאות הבולטות לאפליה אותה חווים החקלאית היא ענף גידול העגבניות. במרבית השנה נמכרות העגבניות בישראל במחיר נמוך מאוד אשר מגיע בחודשים מסוימים עד לגבול הרווחיות של החקלאים. בעוד שלאורך השנים מגדלי העגבניות העלו מעט את המחירים בפרק זמן של 3-4 שבועות מדי שנה, זמן אשר העניק להם את היכולת להרים את הראש מעל המים, הרי שבשנים האחרונות גם דבר זה נלקח מהם. טרנד היבוא מחו"ל רשם שיאים חדשים וכאשר הגיעו אותם שבועות מעטים בהם המחירים עולים מעט (הוצאה מזערית שלא פוגעת כלל בכיס הצרכנים) יצאו משרדי ממשלה בזעקה פופוליסטית נוכח הפגיעה לכאורה בכיסו של הצרכן. אך הממשלה לא רק צעקה אלא אף הפעילה בשבועות אלו את נשק היבוא החדש ושוקי הארץ מלאו בעגבניות מטורקיה וירדן על חשבונם של מגדלי העגבניות המקומיים.

לא פלא הוא שלמרות המוניטין הבינלאומי לו זוכה ענף החקלאות הרי שהוא מהווה כיום אחוז אחד בלבד מהתוצר הלאומי ומשוק התעסוקה. מי עוד נפגעים מזה חוץ מהחקלאים? כל הגורמים אותם מניתי לעיל ושהמדינה גאה בהם כששריה מבקרים במדינות מעבר לים – הסטארט-אפים, חברות הזרעים, הדשנים, ציוד השקיה, מכוני החליבה המשוכללים ועוד. כל אלו אינם יכולים להתקיים ללא חקלאות מקומית איתנה שתהווה את הכר הפורה ליישום אותם חידושים.

בראייה לעתיד, אם מדינת ישראל חפצה בקיומה של חקלאות המהווה מקור לגאווה עולמית ויותר מכך לשיתופי פעולה כלכליים עם מדינות בכל העולם עליה להתחיל לטפח מחדש את החקלאים, ואת החקלאות. כולי תקווה ששרי האוצר והכלכלה הבאים יבצעו חשיבה מחדש ויפנימו כי החקלאות הישראלית חיונית וחשובה גם במאה ה-21 הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית. השקעה בחקלאות תוביל ליצירת מקומות עבודה בפריפריה, לשמירה על אזורי הספר ולבסוף לחוזים והסכמים עם מדינות המתעניינות מאוד בחידושים ובטכנולוגיות הישראליות בתחום זה, כמו גם לחיזוק הקשרים הקיימים.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל חברת אוריג'ין זרעים
טוב לדעת
נגישות