Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

"היזמים הפנימו שמשתלם לשלם על ביצוע איכותי"

אליאס טאנוס מנכ"ל חברת הבנייה בסט, מחברות הביצוע הגדולות בישראל, מספר על השינוי בענף, אבל מצביע גם על הדברים שעדיין צריכים להשתנות

פרויקט ToHa קבוצת בסט יזום ובניה (צילום:שרון צרפתי)

"בשנים האחרונות חל שינוי בענף הבנייה בישראל, היזמים הגדולים והמובילים הבינו שבחירת קבלני ביצוע זולים עולה להם ביוקר ושמשתלם להם לשלם על ביצוע איכותי, זה בולט יותר בענף הנדל"ן המניב בפרויקטים גדולים של משרדים ובפרויקטים מורכבים. גם אנחנו כחברה מבצעת כבר לא מתמודדים על כל פרויקט ומעדיפים לקחת על עצמנו רק פרויקטים גדולים ומורכבים שבהם נדרשת מקצועיות ויכולות הנדסיות וטכנולוגיות, אלו הפרויקטים שבהם יש לנו יתרון".

אליאס טנוס (צילום: יח"צ)

כך לדברי אליאס טנוס, מנכ"ל חברת הבנייה בסט, אחת מחברות הביצוע הגדולות, המנוסות בענף עם ותק של 47 שנה ועם פרויקטים בהיקף משוער של כ-900 מיליון שקל. ברשימת הפרויקטים שהקימה עד היום בולטים אצטדיון סמי עופר בחיפה, מתחם אפל בהרצליה, עזריאלי טאון, תוצרת הארץ TOHA, מגדל רסיטל בתל אביב, מגדלי רובינשטיין וכן אלפי יחידות בהם שורה של מיזמי מגורים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן בקדנציה האחרונה.

טנוס שנולד כמעט במקביל לחברה שהקים אביו, ומשחר ילדותו נהג להסתובב באתרי הבנייה ובמפעלים, למד בסקרנות את המתרחש מאחורי הקלעים של ענף הבנייה ו ב 12 השנים האחרונות, משמש כמנכ"ל החברה.

קבוצת בסט ידועה כמתמחה בהקמת פרויקטים מורכבים במיוחד? מה הפרויקט המורכב ביותר שבניתם?

"האצטדיון בחיפה היה מורכב, גם עזריאלי טאון הוא פרויקט מורכב, אבל הפרויקט המורכב ביותר שבנינו היה פרויקט תוצרת הארץ. זה פרויקט מיוחד מאוד, אין בו שום דבר ישר, הכל בזוויות. היה קשה מאוד לעמוד ברמת הביצוע שלו ולהישאר בלוחות הזמנים. אני יכול לומר שהפרויקט הזה העסיק אותי בצורה חיובית מאוד. לא מקובל בענף ללכת לראות פרויקטים של מתחרים – אבל הפרויקט הזה עורר עניין, וזכינו לקבל בו המון ביקורים מצד חברות בנייה. בזמן הביצוע  נסעתי לבקר בלונדון את רון ארד, שעיצב את הפרויקט, והיתה לו מצלמה ששידרה לו בזמן אמת את מה שקורה באתר".

האם הכניסה שלכם לפרויקטים מורכבים במיוחד, נובעת גם מהטמעת טכנולוגיות בנייה חדשניות בשנים האחרונות?

"בהחלט. אנו שמים דגש על ניהול פרויקט בסביבת עבודה ממוחשבת – ופועלים כל הזמן כדי לשפר את זה. מדי שנה אנחנו שולחים נציגים מהחברה להשתלמויות בחו"ל ולתערוכות חשובות. פרויקטים מורכבים חייבים לבצע באמצעים טכנולוגים מתקדמים. הטכנולוגיה מאפשרת לסיים את הפרויקט בלוח זמנים קצר יותר ובאיכות גבוהה יותר.

"אנחנו חברה מתקדמת טכנולוגית ביחס לענף הבנייה, אם תכנסו לאתר בנייה של בסט, תראו את מנהל העבודה מסתובב עם טאבלט, באמצעותו מנהלים את בקרת האיכות, בדיקות, בתהליך, תקציב, הזמנות רכש, יומני עבודה וכו'. באתר כמו בפרויקט מגורים בטירת הכרמל, מנהל הפרויקט מעביר את המשימות לקבלני המשנה שלו, מכניס את שינויי הדיירים או ההשלמות שיש לעשות בדירות, באמצעות תוכנת הניהול בטאבלט. גם קבלני המשנה באתר התיישרו מול הטכנולוגיה ועובדים באותה השיטה מול צוות הפרויקט".

דגש רב על בטיחות

האם לטכנולוגיה יש השפעה גם על צמצום תאונות העבודה? אני מבין שתחום הבטיחות הוא בראש סדר העדיפויות בחברה.

"תקנות הבטיחות המחמירות הביאו את הענף לבצע קפיצת מדרגה בנושא שמירה על בטיחות באתרי הבניה, אך זהו נושא כל כך מורכב ורחב שתמיד יש ויהיה מה לשפר ולעשות עוד על מנת לשמור על רמת הבטיחות וחיי אדם. כדי לשפר משמעותית את הנושא, נדרשת עבודה משותפת של כל הגורמים יחד, קבלנים ורגולטורים. יש להשקיע בחינוך, שיפור האמצעים הטכנולוגיים והגברת הפיקוח והאכיפה".

כחברה שיש לה מספר רב של אתרי בנייה ברחבי הארץ, מוסיף טאנוס, "תחום הבטיחות אצלנו אינו מוגבל תקציבית. אנחנו מקפידים להתמיד בנושא הדרכות והכשרות על פי תוכנית הדרכה שנתית, עובדים על פי תקני בטיחות מחמירים ונהלי בטיחות אשר נכתבו בהתאם לדרישות תקן הבטיחות ISO 18001. אנחנו עורכים, ביקורי פתע ומבדקים באתרי הבניה על בסיס שוטף. דרישות החברה מקבלני המשנה לעמוד בתקני הבטיחות ובנהלי החברה הן ללא פשרות, אין קבלן משנה שייכנס לעבודה באחד מאתרי החברה ללא תכנית בטיחות וסקר סיכונים על מנת לאתר ולמנוע מפגעים בעבודה. בהיבט הטכנולוגי, הכנסנו מערכת בקרת כניסה מבוססת על זיהוי פנים.

"מערכת זו מאפשרת בקרת כניסה מחמירה לכל אתר בכל רגע נתון ואינה מאפשרת כניסה של עובדים ללא הדרכת בטיחות או בעלי תעודות אשר פג תוקפן, היא מנוהל ע"י צוות האתר בשיתוף מנהל הבטיחות בחברה וממוני הבטיחות".

"מוצר נוסף שהכנסנו", מוסיף טאנוס, "הוא מעקות הבטיחות בעלות תקן אירופאי המחליפים את מעקות העץ הישנים. מעקות אלה נותנים פתרון רחב ובטוח יותר לסביבת העבודה בגובה. אנחנו ממשיכים ומקפידים להתעדכן בכל התקנים והטכנולוגיות הרלוונטיים אשר יוכלו לעזור לנו להמשיך ולשפר את מערך הבטיחות, עובדי החברה יודעים כי ערך חיי אדם הוא מעל הכול והמודעות לנושא הבטיחות ללא ספק עלתה משמעותית. בנוסף יש לנו, ועדת בטיחות בחברה, שמתכנסת לפחות 8 פעמים בשנה, כנדרש עפ"י חוק, בוועדה חברים נציגי הנהלה ונציגי העובדים ובמסגרתה דנים בנושאי הבטיחות השוטפים ומקבלים החלטות לקידום ושיפור רמת הבטיחות. מעבר למה שאנו כחברה עושים בתחום, אין ספק, שהרגולטור, צריך להגביר את האכיפה. כידוע כיום, אין מספיק מפקחים של משרד העבודה , הגברת הפיקוח והאכיפה ללא ספק , תסייע להפחית את מס' התאונות באתרי בנייה".

לאן הולך לדעתך ענף הבניה בכלל ותחום הביצוע בישראל בפרט?

"מדובר במקצוע שלא מכבדים אותו מספיק. בארץ, כל קבלן רוצה להיות יזם, כל קבלן רואה בביצוע תקופה חולפת; הוא עושה עבודה, ומחכה להזדמנות לעבור ליזמות. אני מאוד מקווה שיום אחד יעריכו את הענף הזה יותר בארץ".

וכיזם?

"היזמים מבחינתם רוצים שהקבלן רק יגמור את העבודה ואחרי זה, פחות מעניין אותם מה קורה עם הקבלן".

אתה מרגיש שהתפיסה הזו משפיעה על מצב הענף בישראל?

"בהחלט. היום כשמוציאים מכרז עבור פרויקט גדול ומשמעותי, אין יותר מ-4-5 קבלנים שגם מוכנים וגם יכולים לבצע את הפרויקט (יש גם הרבה יזמים שלא רוצים). פעם היינו מתמודדים על מכרזים ובמקביל היו עוד 10 קבלנים היום זה לא קיים".

בתור מנכ"ל של חברה שהיא גם יזמית וגם מבצעת – איך מתנהלת העבודה בשני הכובעים במקביל?

"העבודה מתנהלת בסינרגיה מושלמת מכיוון שהנהלים הם אותם נהלים, אנחנו מחמירים ומקפידים באותה מידה. כולם דואגים שהפרויקט יתנהל כמו שצריך. אנחנו קובעים תקציב ולוחות זמנים, ועובדים לפי זה".

טוב לדעת
נגישות