Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

הזדמנות מיתוג מחדש

שכונות חדשות הן גם הזדמנות למתג מחדש את האיזור, או אולי את העיר כולה. מומחי מיתוג נותנים דוגמאות למיתוג מוצלח וגם עיצות למיתוג נכון

תנופת הבניה מוצאת את ביטויה בין השאר בהקמת שכונות חדשות מאפס. בין אם הרצון הוא לבדל את השכונה מהעיר אליה היא שייכת ולמצב אותה כאיכותית יותר, ובין אם לבדל אותה באמצעות יצירת קונספט חדשני, ניתן לראות יותר יצירתיות מצד היזמים והמתכננים בכל הקשור לשכונות חדשות בכל הנוגע למיתוג.
מיתוג נכון יכול לגזור את דינו של פרויקט לכאן או לכאן. אספנו כמה מומחי מיתוג וגם מספר מנהלי שיווק שמספרים על מקרים מהעבר וגם נותנים עיצות למיתוג נכון.

האחריות של העירייה למיתוג

אביתר סדון צילום: יח"צ)

כשהדיון עוסק במיתוג שכונות חדשות והאתגרים העיקריים בנושא צריך קודם כל להתייחס לשני פרמטרים עיקריים – האג‘נדה ושחקני המפתח, כך אומר אביתר סדון, מנכ“ל ומייסד חברת הפרסום בלאנקו.

"בפרויקט של מיתוג שכונות חדשות שחקני המפתח הם היזמים של הפרויקט והרשות המקומית. לרוב האתגר הגדול ביותר הוא החיבור בין שתי האג‘נדות של השחקנים במגרש- האג‘נדה של היזם אל מול האג‘נדה של הרשות המקומית, שלא פעם מתנגשות".

סדון טוען כי, הגיע הזמן שבו הרשויות המקומיות המציעות שכונות חדשות לשיווק יגדירו מראש את האג‘נדה, האסטרטגיה וארגז המסרים למיתוג של אותה השכונה. במצב כזה היזם יהיה מחויב לפעול לפי ההגדרה של הרשות וכך יהיה אפשרי לייצר מסרים ברורים ואחידים.

לאתגר הזה, סדון נחשף לא פעם, שכן משרד הפרסום בלאנקו מלווה בין היתר חברות ענק ורשויות מקומיות ומתוקף כך אחראי למספר לא מבוטל של פרויקטים למיתוג שכונות, ערים ומתחמי ענק למגורים.

סדון מביא לדוגמה את צור הדסה: "המהלך דרש לחבר 10 יזמים שונים יחד עם המועצה האזורית מטה יהודה לגבש תקציב ומסר מיתוגי ופרסומי כולל כזה המשרת הן את היזמים והן את המועצה האזורית. האתגר היה בעיקרו ניהולי, שכן שזהו אחד מהתהליכים הבודדים שנעשו באופן כזה בשוק הנדלן בישראל. התהליך בו בלאנקו לקחו חלק היה מוצלח שכן היזמים והמועצה האזורית שיתפו פעולה כגוף אחד".
דוגמה נוספת לפרויקט של בלאנקו הוא פרויקט דונה בחריש שכלל מאות יחידות הדיור בעיר. האתגר, הוא מספר, נבע מכך שהעיר סבלה מחוסר זהות, כשהאסטרטגיה הייתה לחבר את חריש להצלחה שהייתה בזמנו עם העיר מודיעין, זאת מכיוון שעיר חדשה תמיד מלווה בהמון חששות. במצב זה, היזם לקח את עצמו את המיתוג של העיר והפרויקט יחד והסלוגן שליווה את הפרויקט היה "לגור בעיר החדשה של ישראל".
סדון מספר כי הפרויקט, כשלעצמו, צלח והיזם קטף את הפירות. עם זאת, העיר לא נהנתה מההצלחת הפרויקט ועד היום היא סובלת מחוסר זהות. "זאת דוגמה אמיתית לדיסוננס שיכול ליווצר בין פרויקט מכירות מוצלח לשכונה מוצלחת כשאין אג'נדה וארגז מסרים אחד וברור".

לתפיסתו של אביתר סדון היזם אינו אחראי על מיתוג השכונה או חזון השכונה, אלא אחריות על האג'נדה, הערכים ואופי השכונה או העיר החדשה מוטלת על הרשות המקומית. "במצב האופטימלי שני שחקני המפתח האלה ישחקו באותו מגרש המשחקים עם אותו ארגז הכלים ובכך ההצלחה תהיה גדולה ואמיתית יותר. אם הרשויות המקומיות ידעו לשתף פעולה עם היזמים תתקיים סנרגיה בה כל השחקנים יהנו", הוא מסכם.

פרויקט משכנות אלקנה של חברת משהב (הדמיה: יח"צ)

המחיר עלה ב-100%

פרסום SPIN הוקם בשנת 2008 ע"י שאולי חייט ורונית שוויצר ושם לו למטרה מהיום הראשון להתמקד בנישת הנדל"ן. חייט מביא כדוגמה את AQUA כהצלחה של מיתוג נכון שעושה את העבודה וגם הביא לעליית מחירים: "במגדל AQUA הראשון, שרואה ים מכל דירה – נמכרו דירות 4 חד' ב 890.000 שקל. במגדל AQUA PRIME שלא ממוקם קו ראשון לים כמו המגדל הראשון – נמכרות דירות 4 חד' – החל מ-1,760,000 שקל וזהוזה מספר את כל הסיפור שלנו כאן".
לדבריו, "יצרנו מותג של שכונה לגיטימית, אטרקטיבית וכזו שהפכה להיות אלטרנטיבית לשכונות דוגמת עיר ימים בנתניה, ובזה יותר מכל נמדד מיתוג מושכל ונכון – בהצלחה שלו להביא אנשים לגור ( לא להשקעה ) בשכונה שלפני עשור אף אחד לא נתן לה הזדמנות".

כיצד נולד הפרויקט?
לדברי חייט, שכונת עין הים בחדרה. שכונת עין הים חדרה – בשמה הקודם שכונת "חופים", של חברת חפציבה אמורה הייתה להיות ספינת הדגל של חדרה ויצאה לשיווק במהלך 2003/2004.
חברת חפציבה תכננה להקים 30 מגדלים, בתי ספר ומרכזים מסחריים.. עם קריסת החברה כונסי הנכסים של חפציבה החלו למכור את המגרשים ליזמים פרטיים. חברת עמרם אברהם – שעד אז הייתה חברה קטנה- בינונית שבנתה בעיקר בחדרה- זכרון יעקב, "קפצה" על ההזדמנות ורכשה בשנת 2010 שני מגרשים קו ראשון לים.
חייט מספר כי "משרדנו קיבל את הפרויקט עם 'גיבנת' ברמת פשיטת הרגל של חפציבה וכמובן בשל מיקומו הנחות של הפרויקט והמתחם בשכונת גבעת אולגה ג' – אחת השכונות הגרועות של חדרה".
מהיום הראשון, הוא ממשיך, "האסטרטגיה הפרסומית שלנו כיוונה גבוה – הכי גבוה שיש. בחרנו לקרוא לפרויקט AQUA, מתוך חשיבה להרים ולהקפיץ את הפרויקט ובעיקר את האזור ולצאת משיווק מקומי לכיוון שיווק ארצי. בחרנו בשם מותג גנרי מתוך ידיעה שהמגדל הראשון יוביל למגדלים נוספים – כך שתמיד נוכל לשלב את המותג בכל אחד מהמגדלים שייבנו בעתיד".

"בחרנו למקם את משרד המכירות על גבעה גבוהה בלב השכונה העתידה להיבנות ויחד עם היזם ששכר מעצבת פנים – קורין לוי, יצרנו מרכז מכירות שלא הכירו עד אז באזור חדרה והשרון – מרכז מבקרים ברמות הגבוהות ביותר, יחד עם עזרי מכירה וקמפיין שונה מכל מה שנראה עד אז באזור דיגיטל שהיה אז בחיתוליו, חוצות, מהלכי קד"מ ועוד".

התוצאה, הוא אומר, "הייתה מטורפת מהיום הראשון ושיווק המגדל הראשון קצר הצלחה אדירה. מהר מאוד עבר היזם לשיווק המגדל השני ובמקביל רכש את הקרקע למגדל השלישי. כאן נכנסה חברת אפי קפיטל לתמונה והפכה לשותפה במיזם".
חייט נזכר כי "בימי המחאה החברתית של שנת 2011 – היינו היחידים במדיה שהעלו קמפיין לשיווק דירות. ההזדמנות הייתה לקבל חשיפה ארצית בעלות מדיה נמוכה ולהיות היחידים מתחום הנדל"ן על המסך. התוצאה הייתה מדהימה – תדמית החברה עלתה, החשיפה לשם AQUA עלתה בצורה דרמטית וגם אנשים רכשו דירות בתקופה שכל המדינה בערה".

"לאחר שנרגענו ממחאות חברתיות", הוא ממשיך, "יצאנו לדרך עם השלב השלישי בפרויקט – ומיתגנו אותו סביב המשפחה כ-AQUA FAMILY. גם כאן – הצלחה אדירה שהביאה את השינוי מבחינה דמוגרפית לשכונה – אם בשני המגדלים הראשונים עיקר הלקוחות הגיעו מחדרה, הרי שממגדל 3 ואילך – זיהינו תנועה רבה של לקוחות מאזור השרון והמרכז והקמפיין הפרסומי החל להתמקד בעיקר בהם".
"לצד קמפיינים שנועדו לשיווק המגדלים, דאגנו תמיד לשמר ולטפח את המותג AQUA חדרה על הים ובכך ניכסנו את כל שכונת הים לעצמנו. השימור בוצע בעיקר ברמת יחסי ציבור, בהשתתפות בתוכניות נדל"ן ובראיונות שונים במדיה הארצית והמקומית. התוצאה – AQUA מותג נדל"ן כל כך חזק – שתפס תאוצה והשתרש חזק בעולמות הנדל"ן שאף יזם לא ניסה לשלב את השם שלו בפרויקט אחר עם הים בישראל ובכך אני רואה יותר מכל את עוצמתו וחוזקו של המותג – יצרנו מותג timeless בעולם נדל"ני שקשה לייצר בו מותגים שלא עושים עליהם מהר מאוד פולו אפ".

לדבריו, לאחר השלב השלישי, הרביעי והחמישי, המשיכו בחברה לחזק את החשיפה לקהל היעד מאזור המרכז ולמרות שהמגדלים כבר נבנו ממש על קו כביש החוף, "המשכנו לחזק את המותג באמצעות קמפיינים ושילוב כוחות עם מועדוני צרכנות איכותיים – מכרנו את החלום של שכונת AQUA ולא רק את הנוף לים וכיום, עם סיום המגדל ה-11, הגענו למספרים של 70% רוכשי דירה למגורים מאזור המרכז והשרון מול 30% רוכשי דירות מאזור חדרה והצפון".

שאולי חייט מסביר ש"אם במגדל הראשון דיברנו בעיקר על ים והצגנו הדמיות, בפרויקט האחרון העזנו יותר ויצרנו קמפיין בצבעים ואימג'ים שונים מהקודמים יחד עם פסיליטיס דוגמת אולם קולנוע, לאונג' דיירים יוקרתי, חדר כושר ועוד. בפרויקט AQUA PRIME – המגדל ה-11, המסרים היו יותר ברמת לייף סטייל ותאמו את רוח המגדל החדש שנבנה עפ"י קודים של מגדלים בשכונת צמרת תל אביב, יוקרה ואלגנטיות ולא רק מגדל על הים. גם כאן יצרנו קמפיין טלוויזיה וחוצות ארצי, עזרי מכירה ברמה הגבוהה ביותר, מרכז המכירות עבר מתיחת פנים ושדרוג והותאם לשיווק המגדל החדש. מגדל AQUA PRIME נחשב לגולת הכותרת של מותגי AQUA וניתן היום לראות אותו מתאכלס בהצלחה ע"י משפחות מכל אזור המרכז והשרון. סה"כ שווקו בהצלחה 600 דירות תחת המותג, משנת 2011 ועד היום".

חייט מספר עוד כי "משנת 2008 ליוונו מאות פרויקטים ברחבי הארץ והיינו חתומים על לא מעט הצלחות – דוגמה אחרונה מימים אלו פרשקובסקי בנווה דורון החדשה, קמפיין בהובלת ישראל קטורזה, שעשה המון תהודה ושינה את מפת הנדל"ן בעיר רמלה עם למעלה מ-200 רוכשים בשלושה חודשים".

"מבין לקוחותינו – פרשקובסקי, שיכון ובינוי, רסקו, מנרב, פרץ בוני הנגב, שגראוי SBC, שפיר, BST, משהב, צרפתי צבי ובניו, מישורים, עמרם אברהם, אפי קפיטל, קלוד נחמיאס, קבוצת יובלים, קבוצת מגידו, צ.פ, מליבו, שרביב, קבוצת יצחקי ועוד".

מיתוג בעזרת אדום פרארי

אורי אוברוצקי (צילום: יח"צ)

אורי אוברוצקי בעל ניסיון של 25 שנה בעולם הפרסום ומרצה באקדמיה, מוביל פרויקטים רבים בתחום הנדל"ן, עובד עם חברות גדולות כגון חברת הבנייה אזורים, עופר השקעות בפרויקט פיתוח על הים, חברת רוטשטיין במגוון פרויקטים, שיכון ובינוי ועוד.

בעולם שהכל דומה והכל נראה אותו דבר לצד ריבוי מותגים איך יוצרים נחשקות בעולם הנדל"ן?
"כשאנחנו מתחילים למתג שכונה אנחנו מנסים לתת פרמיה לפרויקט וליצור נחשקות ורצון לגור בשכונת המגורים החדשה. חשוב לזכור שרוב המהלכים בעולם המיתוג והפרסום נעשים הרבה לפני שרואים את המנוף הראשון. הדמיון משחק תפקיד מרכזי והמושג 'התוכנית להמחשה בלבד' הוא בסיס לא פעם ההבטחה המיתוגית.
"מיתוג השכונות בישראל תמיד היה מוטיב מרכזי באפיון הפרויקט, קחו לדוגמה את פרויקט אזורי חן. איך מצליחים לייצור מיתוג יוצא דופן לשכונה חדשה? הרי לא פעם כל המיתוגים של הפרויקטים נגמרים ביום שהבניין או הפרויקט מאוכלס".
אוברוצקי מעורב כיום במיתוג שכונת הרצליה הילס, אחד הפרויקטים הגדולים בישראל של חברת אזורים ועופר השקעות. לדבריו, הרצליה הילס הוא דוגמה למיתוג חדשני שיוצא מהפרויקט: "כשהתחלנו להוביל את האסטרטגיה המיתוגית והפרסומית לפרויקט הרצליה הילס ונכנסו לעומק בגודל ובהיקף הפרויקט הכולל כ-600 יח"ד, מרכז משרדים ומסחר וקאנטרי אשר מכיל בריכה חצי אולמפית ומועדון כושר. הבנו שצריך להביא את הדבר הבא.

"הקונספט האסטרטגי היה The new generation of private living. כשקיבלנו את הסקיצות הראשונות של משרד האדריכלים קיקה בראז הבנו שפרויקט כזה בעיצוב ובצבע עדיין לא נבנה בישראל, בשלב זה ההחלטה האסטרטגית להציג את מתחם המגורים החדשני כדור הבא בכל פרמטר – הדור הבא בעיצוב, הדור הבא בתכנון, הדור הבא ביוקרה, הדור הבא במיקום".

אוברוצקי מוסיף כי "צבעוניות הפרויקט לא נתנה לנו להישאר אדישים ולקחנו את האדום והובלנו איתו את כל מהלך המיתוג. כשיצאנו לדרך הציבור לא הבין מה זה הצבע שהשתלט על כל הפרסום, עזרי המכירה, גדר הפרויקט ועוד. אך בכל פעם שנפגשו בצבעוניות ישר ידעו כי מדובר בהרצליה הילס. האדום הפך לאדום פרארי המשדר יוקרה ואט אט כשהבניין החל לקום וצבעוניות הפרויקט יצאה לאור התקבל מראה מרהיב, מיוחד ויוצא דופן".

גיל גורביץ' מנהל שיווק ומכירות בחברת אזורים מוסיף כי "פרויקט "הרצליה הילס" עוד בשלב בדיקת ההיתכנות היה פרוייקט שאנו ראינו אותו כמאתגר. ראשית בגלל המיקום המיוחד שלו בין צירי התנועה המרכזיים של איילון וכביש החוף, שנית בגלל הצורך בלחבר פרויקט משמועתי וגדול לשכונות איכותיות קיימות וותיקות כהרצליה ב' והרצליה פיתוח ולבסוף, מכיוון שהיה מדובר במיקום שהוזנח במשך שנים רבות ולא מיצה את הפוטנציאל הגלום בו.

"לכן, כשניגשנו ותיכננו את הבנייה והשיווק של השכונה ראינו את היתרונות הגלומים בפרויקט ובחרנו ולמתג זאת תוך יצירת בידול מיתר השכונות הקיימות והחדשות הנבנות בהרצליה. עשינו זאת בכמה דרכים, הראשונה היא התייחסות למיקום של הפרויקט – כאן היה צורך לתכנן בצורה חכמה את ההפרדה הסביבתית והאקוסטית מהצירים הראשיים, כך שיתקבל מצב של יתרון כפול. פרוייקט הנמצא בנגישות גבוהה לכבישים המרכזיים ביותר במדינה אך בד בבד נהנה מפרטיות, שקט מירבי, סביבה ירוקה העוטפת אותו ונוף לים.

"בנוסף, תכננו את השכונה בצורה כזו שתיתן מעטפת כוללת לתושבים ותאפשר להם לקבל את רוב השירותים היומיומיים הנדרשים להם. עשינו זאת באמצעות תכנון עירוב שימושים מירבי הכולל קאנטרי קלאב פרטי , בניין משרדים ושטחי מסחר הכוללים מסעדות, חנויות ועוד. כך אנו יכולים לשווק את השכונה כשכונה סגורה איכותית הנותנת את כל היתרונות לדייריה במקום אחד."

דוגמה נוספת לפרויקט בו מעורב אוברוצקי הוא זה של חברת רוטשטיין – צבע זה כל הסיפור. לדבריו, "זהו פרויקט ברמת גן אשר רצינו לבדל אותו וליצור מחתם חדש בתוך שכונה ישנה ומנומנמת ולכן לקחנו את כל קשת הצבעים והובלנו דרך קו וצבע בולטות יוצאת דופן".

בולטות – מתוך הסיפור

גם יוסי רובינשטיין, מנכ"ל ובעלים של משרד פרסום AndromediA מסביר כי "בזמן שאנשים מחפשים את השפיץ הנקודתי או "מה עוד לא עשו/אמרו" בנדל"ן – תנודות השוק ממשיכות, הרגולציה משתנה והלך הרוח הציבורי מתנדנד לו בהתאם ל'פייק ניוז' האקטואלי של אותו הרגע".
לדבריו, "בולטות, אמירה עצמתית, חזקות וחולשות לעומת הסביבה האזורית, כל אלה מהווים רק חלק קטן בתהליך החשיבה והמיתוג של פרוייקט או שכונה ב–2020. טרנד זמני או גימיק מיוחד נכונים – אולי – במחוזות אחרים, אך בעולם הנדל"ן היום, ולא רק בו, יש צורך במשהו מקיף בהרבה".
רובינשטיין קובע כי יש צורך בסיפור, בנרטיב ואסטרטגיה רחבה אשר בכל שלב מכירתי של הפרוייקט, ניתן יהיה לגזור ממנו פרק חדש. כך בכל פרק, ניתן לחבר קהל נוסף, לנכס קהילה חדשה ולמנף את המסרים החשובים, לאורך זמן, "בדיוק כפי שעשינו בתהליך המיתוג של פרוייקט ההתחדשות העירונית הגדול בישראל – ONO ONE – מקבוצת בוני התיכון; יצרנו סיפור של עיר חדשה".
"סדר גודל כזה, של 1,000 יח"ד, מחייב אותנו לבנות נרטיב גדול יותר, עם אמירה המשלבת את עולמות הקהילה, הטכנולוגיה, הנגישות, היוקרה ברת ההשגה וכל זאת, באופן המכבד את הנוסטלגי. בולטות? ברור. אבל חובה לגזור אותה מתוך הסיפור", הוא מסכם.

מיתוג מבדל בתוך העיר

לא רק חברות המיתוג, אלא גם בחברות הבנייה מבינים כי מיתוג נכון ובידול יכול לעשות את ההבדל. כך, לדברי שרון תוסייה-כהן, מנכ"ל משותף בחברת נצבא: "בערים קיימות, שכונה חדשה הכוללת מאות או אלפי יחידות דיור חדשות, יכולה להתחרות ע"י מיתוג ייחודי המבדל אותה בתוך העיר בה היא נבנית. כך למשל, בראש העין, אנחנו מקימים את "נצבא סיטי". זהו מתחם בו יש עירוב שימושים הכולל שכונה בת כ- 1,250 דירות חדשות ואזור תעסוקה ומסחר של כ-300,000 מ"ר נוספים.
"כהחלטה אסטרטגית וכדי לחזק את המתחם, בחרנו במיתוג ייחודי למתחם המציג עיר בתוך עיר. המתחם נמצא בצפון ראש העין, ובסמוך למחלף כביש 6 וכביש 5. כיזם המקים מגה מתחם, היינו אחראיים גם על כל הפיתוח, וכפי שבונים עיר, מוקמים במתחם גם כל התשתיות שעיר עצמאית צריכה, בית ספר יסודי, גני ילדים, מבנה פעוטונים, בית כנסת וכיוב'.

על מנת שהשכונה לא תהפוך ל"שכונת שינה", המתחם מציע פתרונות למסחר ולתעסוקה לתושביה ולבאים מבחוץ לה. במקרה של "נצבא סיטי", אנחנו יוזמים במתחם אזור תעסוקה, לשימוש משרדים והייטק, ומתחם מסחרי גדול. המתחם מייצר יתרון אסטרטגי משמעותי ביחס למתחרים האחרים בראש העין ומבדל עצמו מיתר ההיצע בעיר".

קל יותר למתג שכונה גדולה

שכונה שעומדת בפני התחדשות ושינוי עמוקים היא נווה דוד, שכונה ותיקה בחיפה הנמצאת במרחק מאות מטרים בודדים מחוף הים. בשכונה כיום בנייני רכבת ישנים שנבנו לפני עשרות שנים, ובימים אלה התפנו מבתיהם תושבי הבניין הראשון שעתיד להיהרס במסגרת פרויקט ההתחדשות העירונית הראשון בשכונה. את הפרויקט, שהוא גם מהגדולים בישראל, יזמה עיריית חיפה ומובילה קבוצת אלמוג.

במסגרת הפרויקט – אלמוג כרמל מערב, ייהרסו שמונה מבני רכבת ישנים, הכוללים 72 יחידות דיור, ואת מקומם יתפסו שני מגדלים של 30 קומות ומגדל נוסף של 27 קומות – ובסך הכל 437 יחידות דיור.

רז שרייבר, סמנכ"ל השיווק של הקבוצה מסביר כי היכולת לשנות שכונה טמונה בכמות יחידות הדיור. "יש הרבה שכונות שיש בהן פרויקטי תמ"א, בניין אחד מתחדש ואחרי זה עוד אחד, דיירים חדשים מגיעים מאזורים אחרים בעיר, אבל הדברים האלה לא משנים את השכונה מהיסוד ולא משפיעים על חייהם של התושבים האחרים, למעט העומס הנוסף על התשתיות. האפשרות כיזם לשנות צביון של שכונה שלמה היא רק באמצעות פרויקטים גדולים של מאות יחידות דיור חדשות. פרויקטים כאלה מושכים את השכונה כולה, מושכים אחריהם את הפרויקטים הבאים וערך הנכסים עולה".

לדברי שרייבר, "גם עיריות בארץ מבינות את זה ומעדיפות פרויקטים גדולים הבוחנים את הסביבה מבחינה הוליסטית. כאשר מפנים מספר מבני רכבת ובמקומם בונים לגובה מקבלים תא שטח גדול שמספק גם את צרכי הציבור, ריאות ירוקות ועוד. זה משרת גם את שאר תושבי השכונה שלא לוקחים חלק בפרויקט. מדובר בוין-וין-וין לכולם – לתושבים, לעירייה וליזם".

דוגמה נוספת לשכונה חדשה שקמה בימים אלה ניתן למצוא בשוהם, שם מקימה קבוצת אלמוג את פרויקט אלמוג שוהם A-LA-PARK בשכונה החדשה הדרים. "תכנון מפורט מאפשר למתג את השכונה בשלבים מאוד מוקדמים, והדבר מייצר ביקושים גבוהים", אומר שרייבר.

"כאשר רוכש יודע שיש תוכנית מפורטת וסדורה של הרשות המקומית, יודע מתי בדיוק יסתיימו עבודות הפיתוח, מתי ייפתחו הגנים ובתי הספר ומתי יהיה בית כנסת, זה מבטיח לו שקט נפשי וביטחון ברכישה. כאשר התכנון כולל כמות עצומה של שטחים ירוקים, פארקים, גנים, מתחמי ספורט, אזורי בילוי ופנאי, בתי ספר, גנים, חנויות ובתי קפה, הדבר מבטיח לרוכש שהוא קונה נכס בשכונה איכותית שתספק לתושביה איכות חיים גבוהה", הוא מסכם.

שכונה שהיא קהילה

בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה של כמיהה לקהילתיות. כך, שכונות שאופיינו על ידי קהל רוכשים מסויים, הפכו עם הזמן לקהילה מגובשת, כשלעיתים היזמים עצמם מעורבים ואף יוזמים פעילויות שונות. כך למשל, קרה בשכונת קריניצי החדשה.
שכונת קריניצי החדשה  המוקמת על ידי החברות אשדר, צמח המרמן ואזורים, משתרעת על שטח של כ-235 דונם ועתידה לכלול כ-1,000 יחידות דיור ב-5 מגדלי יוקרה. בנוסף מתוכננת  בניה נמוכה של יחידות גן-גג וצמודי קרקע.
לדברי רונית כהן, מנהלת שיווק ומכירות בחברת צמח המרמן "כבר בתחילת שיווק הפרויקט הבנו כי מעבר להקמת שכונה למעשה מדובר פה ביצירת קהילה חדשה בעלת אופי ומכנה משותף דומה. לכן הקמנו מועדון סגור "מועדון החברים של קריניצי החדשה" אשר במסגרתו נפגשים הדיירים אחת לכמה חודשים לשמוע הרצאה מעניינת, לארוחת שף ומפגש שכנים – ביוזמת החברות הבונות. "מועדון החברים של קריניצי החדשה" הוקם במטרה ליצור חיבור בין הדיירים שרכשו דירות בפרויקט חלקם עוד בטרם החל האכלוס, ולספק להם ערך מוסף. מדובר בפעילות מתמשכת אשר מייצרת קשרים בתוך  קהילה חיה ותוססת לאורך שלבי האכלוס השונים של הפרויקט".

גם הציבור הדתי לאומי רואה את הקהילה כאחד הדברים הכי חשובים. אם בעבר מרכיב מרכזי בהחלטה למצוא בית חדש היה על ידי חיפוש בית ספר דתי או בית כנסת, הרי שכיום מדובר גם על הרצון להשתייך לקהילה מגובשת של ממש, עם מגוון של פעילויות משותפות.

חברת משהב בנתה עד היום שכונות רבות למגזר הדתי לאומי, ביניהן משכנות הפארק בנתניה, משכנות נחלים בפתח תקווה, רבבה ועוד. כיום יש לחברה פרויקט הנמצא בבנייה פעילה בישוב אלקנה וצפוי להתאכלס במרץ 2020.
לדברי עזרא ערוסי, מנכ"ל משהב "מדובר בפרויקט קהילתי המיועד לציבור הדתי לאומי, המהווה למעשה שכונה חדשה באלקנה. כמו בהרבה שכונות המותאמות לציבור זה, גם באלקנה התפתחה קהילה מגובשת שכולם בה מכירים את כולם. כמובן שגם הדירות עצמן מותאמות למגזר וכוללות מרפסת סוכה גדולה לכל דירה, מעליות שבת, כיור כפול ועוד.

"אלקנה נמצאת בקרבת פתח תקווה וראש העין, ונהנית מנגישות גבוהה הודות לקרבה לכביש 6, מה שתורם לביקושים הגבוהים בפרויקט"

השכונה השיתופית הראשונה

טלי כהן (צילום: יח"צ)

אחת השכונות הגדולות שנבנות כיום בחריש היא בצוותא – השכונה השיתופית הראשונה בישראל. חברת שפיר זכתה בדצמבר 2017 במכרז תכנן ובנה הראשון בישראל, במסגרתו היא יוזמת, מתכננת ובונה את השכונה כולה בבת אחת ובזמן קצוב של 40 חודשים.

בצוותא תכלול 1,519 יח"ד ב-86 בניינים. שפיר החליטה כי כיוון והיא זאת שבונה את כל השכונה כולל התשתיות ומבני הציבור היא תתכנן אותה באופן שתאפשר לייצר חיי קהילה משמעותיים ושיתופיים. בין היתר בשכונה נבנים כיום: מרכז מצוינות והעשרה, חללי עבודה עם מגוון שירותים: עמדות עבודה, אינטרנט אלחוטי, מטבחון ועוד, חלל אירועים שיתופי לעריכת ימי הולדת, בר מצווה ועוד וגינה שיתופית. כמו כן במרכז המסחרי של השכונה נבנית חנות שיתופית ראשונה בה יוכלו תושבי השכונה להחליף מוצרים ולהעמיד לרשות השכנים כלי עבודה, גינון, כלים לעבודה, ציוד קמפינג ועוד.

לדברי טלי כהן, סמנכ"לית השיווק והמכירות של חברת שפיר, "אחד האתגרים בשיווק פרויקט חדש בעיר חדשה שכמעט כל חברות הבנייה בישראל בונות בה היא לייצר ייחודיות ותוכן עם ערך מוסף לרוכשים שלך. עצם העובדה שאנחנו לא בונים פרויקט בתוך שכונה, אלא אנחנו בונים שכונה שלמה כולל התשתיות, נוצרה לנו אפשרות לייצר ערך מוסף לרוכשים שלנו. בחרנו את השיתופיות כי האתגר הגדול של הרוכשים בחריש הוא ביצירת קהילה חדשה באזור חדש שלא היה מיושב. השירותים השיתופיים שיצקנו לתוך השכונה, כמו מרכז העשרה ומצויינות, חנות שיתופית, חללי עבודה ועוד מאפשרת לנו לחזק את הקהילה בצוותא מהיום הראשון".

טוב לדעת
נגישות